1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

3
00:00:12,137 --> 00:00:13,138
‫מתחיל להקליט.‬

4
00:00:25,066 --> 00:00:28,069
‫ניידת 60 על רחוב ווסטווד.‬
‫אני עומד לפנות ברחוב אלמדה.‬

5
00:00:33,074 --> 00:00:34,117
‫קיבלתי.‬

6
00:00:36,453 --> 00:00:37,370
‫קיבלתי.‬

7
00:00:37,454 --> 00:00:38,496
‫זו התמוטטות.‬

8
00:00:38,580 --> 00:00:39,956
‫לעזאזל!‬

9
00:00:40,457 --> 00:00:41,541
‫אנחנו מגיעים.‬

10
00:00:42,167 --> 00:00:43,626
‫ניידת 46 ברחוב פרוגרס.‬

11
00:00:43,710 --> 00:00:45,170
‫- 06:20 בבוקר -‬

12
00:00:49,174 --> 00:00:50,300
‫מוקד,‬

13
00:00:51,176 --> 00:00:52,844
‫המכונית הזאת התפצלה לשתיים.‬

14
00:00:57,432 --> 00:01:01,519
‫מוקד, יש נוסע בפנים. שלחו אלינו צוות מיד.‬

15
00:01:02,729 --> 00:01:04,230
‫צריך לנפץ את החלון.‬

16
00:01:05,732 --> 00:01:07,358
‫שלחו לנו יחידות נוספות.‬

17
00:01:10,236 --> 00:01:13,948
‫ברוכים הבאים לטקס‬
‫חלוקת התעודות של מחזור 2022.‬

18
00:01:14,491 --> 00:01:16,785
‫היום אנחנו לוקחים חלק בחגיגות המסע‬

19
00:01:16,868 --> 00:01:18,536
‫שילדינו חלקו,‬

20
00:01:19,037 --> 00:01:22,082
‫שמגיע לשיאו בהשגת אחת מאבני הדרך בחייהם.‬

21
00:01:22,874 --> 00:01:25,668
‫אלוהים. יש שלושה, חבר'ה.‬

22
00:01:26,169 --> 00:01:28,379
‫מוקד, יש שלושה נוסעים.‬
‫-שלושה נוסעים.‬

23
00:01:28,463 --> 00:01:29,672
‫כן, כולם די צעירים.‬

24
00:01:30,507 --> 00:01:33,510
‫דביון מרקל פלאנגן.‬

25
00:01:34,094 --> 00:01:36,179
‫מקנזי פורד שירילה.‬

26
00:01:39,516 --> 00:01:41,309
‫מוקד, הנהגת…‬

27
00:01:42,268 --> 00:01:43,728
‫נושמת, היא מחוסרת הכרה.‬

28
00:01:43,812 --> 00:01:46,397
‫הבטן שלה זזה. תראה.‬
‫-כן.‬

29
00:01:46,898 --> 00:01:49,192
‫מה שמך, יקירה?‬
‫-שמי מקנזי.‬

30
00:01:49,275 --> 00:01:50,401
‫מקנזי. אוקיי.‬

31
00:01:50,485 --> 00:01:52,946
‫יש לי כאן נערה בת 17, שמה מקנזי.‬

32
00:01:53,029 --> 00:01:54,489
‫מקנזי שירילה.‬

33
00:01:54,572 --> 00:01:57,283
‫מקנזי שירילה.‬
‫-מקנזי שירילה.‬

34
00:01:57,367 --> 00:01:59,619
‫היא שרדה את זה. היחידה שנותרה בחיים.‬

35
00:01:59,702 --> 00:02:01,412
‫זה כל כך בלתי נתפס.‬

36
00:02:01,496 --> 00:02:05,500
‫איך זה יכול לקרות?‬
‫-זו לא הייתה תאונה.‬

37
00:02:05,583 --> 00:02:08,044
‫היא והחבר שלה נראים כמו נשמות תאומות.‬

38
00:02:08,128 --> 00:02:11,422
‫הקופסה השחורה מספרת לנו מה קרה, לא למה.‬

39
00:02:11,506 --> 00:02:13,883
‫כנראה שזה תלוי איך מסתכלים על זה.‬

40
00:02:13,967 --> 00:02:17,637
‫השאלה האמיתית היא‬
‫האם זו הייתה תאונה נוראית‬

41
00:02:17,720 --> 00:02:20,098
‫או שזה היה רצח?‬

42
00:02:20,682 --> 00:02:25,311
‫- התרסקות -‬

43
00:02:28,940 --> 00:02:31,317
‫היי, חבר'ה, בואו נבלה את היום ביחד.‬

44
00:02:43,872 --> 00:02:47,667
‫זה כל כך מטורף, כי הרגע סיימנו את התיכון,‬

45
00:02:47,750 --> 00:02:50,253
‫ואיתם הייתי מבלה כל יום.‬

46
00:02:50,336 --> 00:02:53,965
‫כל יום הייתי מתעוררת‬
‫ומבלה עם שילוב האנשים האלה.‬

47
00:02:55,008 --> 00:02:56,134
‫זו אני,‬

48
00:02:57,302 --> 00:02:58,303
‫קנזי,‬

49
00:02:59,637 --> 00:03:00,805
‫דביון,‬

50
00:03:02,432 --> 00:03:03,433
‫דום,‬

51
00:03:04,559 --> 00:03:06,394
‫והחבר שלי, באבא.‬

52
00:03:07,979 --> 00:03:10,523
‫זו הייתה חבורת החברים‬
‫הכי טובה שהייתה לי בחיים.‬

53
00:03:10,607 --> 00:03:12,650
‫לא היו לנו שום דאגות בעולם.‬

54
00:03:25,246 --> 00:03:27,999
‫היי, טיקטוק, אנחנו נתחיל‬
‫לעשות כאן משהו חדש,‬

55
00:03:28,082 --> 00:03:29,709
‫וזה ביקורת אוכל.‬

56
00:03:31,252 --> 00:03:34,339
‫הייתי מקבלת שיחת טלפון‬
‫או הודעה מקנזי כל יום.‬

57
00:03:34,422 --> 00:03:36,549
‫"מה התוכניות למחר? למחרתיים?‬

58
00:03:36,633 --> 00:03:39,427
‫"דום רוצה ללכת לכאן.‬
‫דביון רוצה לעשות את זה."‬

59
00:03:41,971 --> 00:03:46,226
‫אם דביון נמצא שם, כולם צוחקים.‬
‫הוא הבחור הכי מצחיק. הוא היה שטותניק.‬

60
00:03:48,019 --> 00:03:51,189
‫ודום וקנזי, הם כאלה צמד.‬

61
00:03:55,360 --> 00:03:57,695
‫הם היו יחד ארבע שנים.‬

62
00:04:06,412 --> 00:04:08,623
‫דום היה בחור מאוד מתוק ואוהב.‬

63
00:04:08,706 --> 00:04:09,958
‫נשכת אותי הרגע?‬

64
00:04:10,041 --> 00:04:13,962
‫הוא מזכיר לי את מאסטר יודה‬
‫מ"מלחמת הכוכבים". הוא היה כזה חכם.‬

65
00:04:16,422 --> 00:04:20,176
‫הקשר שהיה לנו‬
‫בחבורה שלנו היה בלתי ניתן לשבירה.‬

66
00:04:21,135 --> 00:04:22,178
‫רוזי! באבא!‬

67
00:04:28,184 --> 00:04:31,521
‫אלה החברים הכי טובים שלי‬
‫שאני מבלה איתם בכל יום.‬

68
00:04:34,232 --> 00:04:35,984
‫ואני הייתי איתם ממש רגע לפני.‬

69
00:04:36,734 --> 00:04:40,613
‫וזה כל כך מטורף שחלקיק השנייה הזה‬

70
00:04:40,697 --> 00:04:43,658
‫שינה את החיים של כולנו לנצח.‬

71
00:04:46,577 --> 00:04:50,790
‫- 06:30 בבוקר -‬

72
00:04:51,958 --> 00:04:56,045
‫כן. נהגת, בחורה בת 17, עדיין נושמת.‬

73
00:04:56,129 --> 00:04:57,130
‫תקועה שם.‬

74
00:04:57,213 --> 00:04:59,465
‫לגבי השניים האחרים יקבע מוות במקום.‬
‫-בסדר.‬

75
00:05:00,174 --> 00:05:02,510
‫הוא שחקן פוטבול של סטרונגסוויל.‬

76
00:05:04,345 --> 00:05:05,513
‫הוא רץ אחורי.‬

77
00:05:09,475 --> 00:05:11,019
‫אוקיי, רות, קיבלתי.‬
‫-כן.‬

78
00:05:12,145 --> 00:05:13,521
‫נוח על משכבך בשלום, חבר.‬

79
00:05:14,856 --> 00:05:18,484
‫זמן ההגעה של מסוק האמבולנס‬
‫הוא בעוד חמש עד עשר דקות.‬

80
00:05:19,235 --> 00:05:21,112
‫זו התאונה הכי גרועה שראיתי.‬

81
00:05:21,195 --> 00:05:22,905
‫לכל הרוחות. מה זה?‬

82
00:05:22,989 --> 00:05:25,199
‫נמצאו אלכוהול או סמים ברכב?‬

83
00:05:25,700 --> 00:05:26,743
‫כן.‬
‫-כן.‬

84
00:05:26,826 --> 00:05:28,911
‫מה? סמים?‬
‫-כן, סמים.‬

85
00:05:28,995 --> 00:05:31,122
‫איזה סוג של סמים?‬
‫-גראס ופטריות.‬

86
00:05:31,205 --> 00:05:33,958
‫כן, מריחואנה, פטריות.‬
‫-מריחואנה ופטריות.‬

87
00:05:35,668 --> 00:05:38,212
‫איפה הסמים?‬
‫-יש רק כאן בכיס.‬

88
00:05:38,296 --> 00:05:39,297
‫תוציאו אותם.‬

89
00:05:44,385 --> 00:05:45,803
‫אנחנו לא הולכים לשום מקום.‬

90
00:05:47,430 --> 00:05:50,516
‫זהירות. היא עומדת ליפול.‬
‫-אנחנו מתחילים בפינוי.‬

91
00:05:50,600 --> 00:05:52,477
‫מכאן. לכיוון הזה. תיזהר.‬

92
00:05:53,061 --> 00:05:55,938
‫אנא אשר. הבחורה שוכבת עם צווארון קיבוע.‬

93
00:05:56,022 --> 00:05:58,232
‫היא מקשקשת, לא מדברת בהיגיון.‬

94
00:05:59,692 --> 00:06:01,152
‫מסוק האמבולנס הגיע.‬

95
00:06:05,448 --> 00:06:06,366
‫מתחיל להקליט.‬

96
00:06:11,537 --> 00:06:12,580
‫זה האבא?‬

97
00:06:15,583 --> 00:06:17,001
‫אני צריך לדבר עם שניכם.‬

98
00:06:21,839 --> 00:06:23,341
‫מה הם סיפרו לכם?‬
‫-שום דבר.‬

99
00:06:23,424 --> 00:06:25,551
‫היא שברה את הרגל.‬
‫-היא פונתה לכאן במסוק.‬

100
00:06:25,635 --> 00:06:26,844
‫כן, אנו יודעים את זה.‬
‫-כן.‬

101
00:06:26,928 --> 00:06:28,763
‫היא הייתה לבד?‬
‫-לא.‬

102
00:06:28,846 --> 00:06:30,473
‫מי עוד היה שם?‬
‫-כדאי שתשבי.‬

103
00:06:30,556 --> 00:06:32,183
‫אלוהים.‬
‫-אוי ואבוי.‬

104
00:06:35,186 --> 00:06:36,354
‫איך אני אגיד את זה?‬

105
00:06:36,854 --> 00:06:40,608
‫הרכב נכנס בבניין בצומת פרוגרס ואלמדה.‬
‫יש שני הרוגים ברכב.‬

106
00:06:40,691 --> 00:06:41,901
‫בתכם הייתה הנהגת.‬

107
00:06:42,402 --> 00:06:43,403
‫מי מת?‬

108
00:06:44,821 --> 00:06:46,864
‫אני לא יודע… יש אחד שאנו לא מכירים.‬

109
00:06:46,948 --> 00:06:47,907
‫דום?‬

110
00:06:48,408 --> 00:06:50,952
‫לא. די! תן לו לדבר.‬
‫-חבר'ה…‬

111
00:06:53,246 --> 00:06:55,331
‫אני חושב ש… מה השם שאמרת?‬

112
00:06:55,415 --> 00:06:56,457
‫דום?‬
‫-דום.‬

113
00:06:56,958 --> 00:06:58,209
‫יכול להיות.‬

114
00:06:58,292 --> 00:07:00,044
‫די.‬
‫-אלוהים.‬

115
00:07:00,128 --> 00:07:01,754
‫מה הקשר שלו ל…‬

116
00:07:01,838 --> 00:07:03,923
‫בן זוג.‬
‫-כן, אז דום היה ברכב.‬

117
00:07:04,006 --> 00:07:05,591
‫די.‬
‫-אלוהים.‬

118
00:07:05,675 --> 00:07:07,093
‫מה?‬
‫-אני…‬

119
00:07:07,176 --> 00:07:08,428
‫אתה צוחק עליי?‬

120
00:07:08,511 --> 00:07:09,679
‫גברתי, זה…‬

121
00:07:11,472 --> 00:07:13,724
‫מה?‬
‫-זה המצב כרגע.‬

122
00:07:14,350 --> 00:07:17,687
‫דום מת? זה מה שאתה אומר לי?‬

123
00:07:17,770 --> 00:07:19,564
‫תסתכל עליי. דום מת?‬

124
00:07:22,859 --> 00:07:26,946
‫לא רציתי להאמין למה שהוא אמר.‬
‫רציתי לחכות שמישהו יגיד לי…‬

125
00:07:27,613 --> 00:07:29,198
‫קיוויתי שזה לא הוא.‬

126
00:07:29,282 --> 00:07:30,283
‫- נטלי שירילה -‬

127
00:07:30,366 --> 00:07:32,785
‫בשלב הזה אפילו לא ידעתי‬
‫אם היא הייתה בהכרה.‬

128
00:07:32,869 --> 00:07:34,871
‫לא ידעתי מה המצב שלה. אני…‬

129
00:07:34,954 --> 00:07:38,624
‫מבחינתי היא גם הייתה עלולה‬
‫להיות משותקת. לא ידענו כלום.‬

130
00:07:39,125 --> 00:07:40,960
‫יש לה מזל שהיא בחיים.‬

131
00:07:41,043 --> 00:07:42,920
‫אבל הייתי קרוע. היו לי הרבה…‬

132
00:07:43,004 --> 00:07:46,007
‫הרגשתי קצת אשמה‬
‫לגבי זה שאני שמח בנוגע לבת שלי‬

133
00:07:46,090 --> 00:07:49,010
‫בזמן שאני יודע שדום ודביון נהרגו.‬

134
00:07:56,184 --> 00:07:58,853
‫דום והיא גרו יחד.‬

135
00:08:00,188 --> 00:08:01,981
‫היו דיבורים על חתונה.‬

136
00:08:04,150 --> 00:08:06,110
‫הוא היה חלק מהמשפחה שלנו.‬

137
00:08:07,403 --> 00:08:09,697
‫מישהו שהבת שלי תכננה לבנות איתו חיים.‬

138
00:08:15,244 --> 00:08:16,287
‫מתחיל להקליט.‬

139
00:08:16,370 --> 00:08:18,873
‫- 10:27 בבוקר -‬

140
00:08:22,835 --> 00:08:24,545
‫מה זה?‬
‫-כן.‬

141
00:08:25,713 --> 00:08:28,758
‫איזה סיוט.‬
‫-שבו לכם בבקשה.‬

142
00:08:29,383 --> 00:08:30,676
‫אז…‬

143
00:08:30,760 --> 00:08:33,179
‫ידוע לכם באיזו שעה זה קרה?‬
‫-לא.‬

144
00:08:33,262 --> 00:08:37,642
‫כרגע החקירה נמצאת‬
‫בשלב התחלתי מאוד, כך שאנחנו לא יודעים.‬

145
00:08:37,725 --> 00:08:42,021
‫הם נרדמו על ההגה?‬
‫-אנחנו לא יודעים את זה.‬

146
00:08:43,231 --> 00:08:45,316
‫אז…‬
‫-אז שני ילדים נהרגו.‬

147
00:08:45,399 --> 00:08:48,361
‫הבן שלי נהרג, עוד ילד נהרג,‬
‫והבחורה בבית החולים?‬

148
00:08:48,444 --> 00:08:50,238
‫היא בניתוח ברגע זה.‬

149
00:08:51,822 --> 00:08:52,990
‫לעזאזל.‬

150
00:08:54,116 --> 00:08:55,576
‫אלוהים.‬

151
00:08:56,494 --> 00:08:58,454
‫לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.‬

152
00:08:58,538 --> 00:09:00,915
‫הבן שלי מת הרגע,‬
‫אז אני לא יודע מה קורה.‬

153
00:09:01,499 --> 00:09:05,253
‫אתה לא חושב בבהירות,‬
‫ואני לא… זה לקח… אתה בהלם.‬

154
00:09:06,254 --> 00:09:09,257
‫את מתעוררת ואחיך הקטן נהרג בגיל 20.‬

155
00:09:09,757 --> 00:09:12,635
‫זה כאילו, דום באמת איננו לתמיד.‬

156
00:09:12,718 --> 00:09:14,011
‫- כריסטין רוסו‬
‫אחות של דום -‬

157
00:09:14,095 --> 00:09:15,805
‫ואין שום דרך חזרה.‬

158
00:09:20,351 --> 00:09:22,937
‫הוא שלח לי הודעה בשלוש לפנות בוקר.‬
‫"אוהב אותך, אבא."‬

159
00:09:23,020 --> 00:09:25,398
‫הוא שלח לך הודעה בשלוש?‬
‫-בשעה 2:53.‬

160
00:09:25,481 --> 00:09:26,732
‫בשעה 2:53.‬
‫-אוקיי.‬

161
00:09:28,067 --> 00:09:31,487
‫- סטרונגסוויל -‬

162
00:09:33,656 --> 00:09:36,242
‫הלם ועצב שוררים בקהילת סטרונגסוויל הערב‬

163
00:09:36,325 --> 00:09:39,036
‫לאחר שאתמול בבוקר נהרגו שני נערים צעירים‬

164
00:09:39,120 --> 00:09:41,163
‫ונערה אחת נפצעה בתאונת דרכים.‬

165
00:09:42,331 --> 00:09:45,001
‫החוקרים אומרים שנראה‬
‫כי הרכב לא הצליח לעצור‬

166
00:09:45,084 --> 00:09:46,877
‫בסוף רחוב פרוגרס.‬

167
00:09:46,961 --> 00:09:51,257
‫הרכב חצה את הדשא,‬
‫פגע בתמרור, ואז התרסק לתוך בניין.‬

168
00:09:51,924 --> 00:09:53,217
‫הלכתי לאתר ההתרסקות.‬

169
00:09:54,802 --> 00:09:57,430
‫האופן שבו הרכב התרסק ישירות לתוך הבניין,‬

170
00:09:57,513 --> 00:09:59,140
‫זה לא היה הגיוני‬

171
00:09:59,223 --> 00:10:03,311
‫כי לא היו סימני החלקה לפני הפגיעה.‬

172
00:10:03,811 --> 00:10:05,313
‫מיד השאלות התחילו לעלות.‬

173
00:10:05,396 --> 00:10:08,608
‫הם היו שיכורים? נרדמו?‬
‫צרכו סמים? אני לא יודע מה קרה.‬

174
00:10:09,817 --> 00:10:14,822
‫למעלה מ-200 משתתפים נכחו‬
‫בעצרת הזיכרון הערב בצומת פרוגרס ואלמדה,‬

175
00:10:14,905 --> 00:10:18,409
‫מיקום התאונה שבה נהרגו‬
‫תלמידי תיכון סטרונגסוויל לשעבר‬

176
00:10:18,492 --> 00:10:22,872
‫דומיניק רוסו בן ה-20‬
‫ודביון פלאנגן בן ה-19.‬

177
00:10:24,999 --> 00:10:26,917
‫הייתי החבר הכי טוב של דביון.‬

178
00:10:27,001 --> 00:10:28,753
‫זה דב.‬

179
00:10:29,587 --> 00:10:31,672
‫תמיד היה לו חיוך על הפנים.‬

180
00:10:33,424 --> 00:10:35,343
‫היינו יחד בקבוצת הפוטבול.‬

181
00:10:37,762 --> 00:10:41,641
‫זה לא הרגיש מציאותי‬
‫עד שהגעתי למקום התאונה,‬

182
00:10:41,724 --> 00:10:44,226
‫ואז זה הכה בי.‬

183
00:10:45,394 --> 00:10:47,605
‫היו שם כל כך הרבה אנשים,‬

184
00:10:47,688 --> 00:10:50,775
‫ומלא אנשים שאלו את כולנו מלא שאלות.‬

185
00:10:50,858 --> 00:10:52,777
‫הם אמרו, "היית שם איתם. מה עשיתם?"‬

186
00:10:52,860 --> 00:10:55,279
‫"מה הם לקחו? את יודעת שהם היו על משהו."‬

187
00:10:56,030 --> 00:11:00,117
‫הם אפילו לא נתנו לנו שנייה‬
‫לעבד את מה שקרה.‬

188
00:11:00,701 --> 00:11:02,578
‫פלאנגן שיחק פוטבול בסטרונגסוויל‬

189
00:11:02,662 --> 00:11:06,040
‫ותכנן להתחיל ללמוד‬
‫בסתיו הקרוב ולהפוך לספר.‬

190
00:11:10,252 --> 00:11:14,256
‫ההורים שלי פשוט ניסו להסביר לי‬
‫שדביון היה בתאונת דרכים.‬

191
00:11:14,757 --> 00:11:16,133
‫שהוא נפטר.‬

192
00:11:17,593 --> 00:11:21,806
‫התחלתי לצרוח, לבכות ולהיות ממש נסערת.‬

193
00:11:21,889 --> 00:11:24,433
‫אמרתי שזה לא הוגן, שזה לא בסדר.‬

194
00:11:26,936 --> 00:11:31,774
‫לי, לאחותי ולדביון הייתה ילדות די קשה.‬

195
00:11:33,275 --> 00:11:36,028
‫כולנו אומצנו מאומנה.‬

196
00:11:37,613 --> 00:11:41,951
‫דביון תמיד היה התומך והאח הבכור.‬

197
00:11:42,451 --> 00:11:44,328
‫הוא תמיד היה שם בשבילי.‬

198
00:11:45,996 --> 00:11:51,419
‫אף אחד לא אמור להיות‬
‫במצב שהוא מספר לילדיו או לאשתו‬

199
00:11:51,919 --> 00:11:54,338
‫שהבן או האח שלהם…‬

200
00:11:54,422 --> 00:11:56,090
‫- סקוט פלאנגן‬
‫אביו של דביון -‬

201
00:11:56,173 --> 00:11:57,717
‫הלך לעולמו.‬

202
00:11:58,759 --> 00:12:00,386
‫זה היה אכזרי.‬

203
00:12:04,849 --> 00:12:08,644
‫הנהגת בת ה-17 נמצאת במצב אנוש,‬

204
00:12:08,728 --> 00:12:12,022
‫והמשטרה עדיין חוקרת את הסיבה להתרסקות.‬

205
00:12:12,106 --> 00:12:14,734
‫באמת התפללנו וקיווינו מאוד‬

206
00:12:14,817 --> 00:12:17,820
‫שמקנזי תהיה בסדר.‬

207
00:12:19,196 --> 00:12:23,075
‫כל מה שידענו היה שהרכב נכנס בבניין.‬

208
00:12:23,701 --> 00:12:27,371
‫אבל לא ידענו למה. לא ידענו איך.‬

209
00:12:27,455 --> 00:12:30,124
‫אני רוצה לדעת את האמת‬
‫בנוגע למה שקרה לבן שלי.‬

210
00:12:36,839 --> 00:12:38,382
‫- קליבלנד, אוהיו -‬

211
00:12:41,010 --> 00:12:45,556
‫עבדתי, ללא ספק,‬
‫על מעל לאלף מקרי פשע חמורים.‬

212
00:12:46,182 --> 00:12:47,308
‫זה בלי צל של ספק‬

213
00:12:47,391 --> 00:12:49,643
‫התיק הכי משמעותי שעבדתי עליו אי פעם.‬

214
00:12:53,814 --> 00:12:59,195
‫בסטרונגסוויל אין הרבה פשעים אלימים.‬

215
00:12:59,278 --> 00:13:00,863
‫זה מקום שליו.‬

216
00:13:02,323 --> 00:13:05,493
‫המשטרה שם חיפשה תובע‬

217
00:13:05,576 --> 00:13:07,703
‫שיבחן את התיק הזה יחד איתם.‬

218
00:13:08,204 --> 00:13:10,498
‫המטרה שלי היא לעשות כל שביכולתי‬

219
00:13:10,581 --> 00:13:13,209
‫כדי לספק צדק עבור המשפחות‬

220
00:13:13,292 --> 00:13:17,922
‫שבאכזריות רבה, יקיריהם נלקחו מהם‬

221
00:13:18,506 --> 00:13:21,008
‫ולנסות להבין מה קרה שם.‬

222
00:13:24,470 --> 00:13:30,142
‫כשהמשטרה הגיעה, הם ראו שפנים הרכב התפוצץ.‬

223
00:13:32,686 --> 00:13:35,481
‫מקנזי עדיין חגרה את חגורת הבטיחות שלה.‬

224
00:13:35,564 --> 00:13:38,567
‫הראש שלה היה מתחת ללוח המחוונים.‬

225
00:13:39,819 --> 00:13:43,405
‫הפגיעה העיקרית הייתה‬
‫בצד הרכב שבו ישב דומיניק.‬

226
00:13:44,573 --> 00:13:47,201
‫דומיניק שכב במושב הקדמי,‬

227
00:13:47,284 --> 00:13:50,955
‫ודביון היה מוטל על דומיניק.‬

228
00:13:52,665 --> 00:13:54,834
‫כוחות ההצלה אכן גילו‬

229
00:13:54,917 --> 00:13:57,753
‫כמות קטנה של מריחואנה בתיק של מקנזי.‬

230
00:13:58,879 --> 00:14:00,339
‫נמצא גם משקל דיגיטלי.‬

231
00:14:00,881 --> 00:14:06,095
‫בנוסף, שמונה גרמים‬
‫של פטריות פסילוסיבין היו מוסתרים בבגדיה.‬

232
00:14:07,221 --> 00:14:09,348
‫זו הייתה פיסת מידע משמעותית.‬

233
00:14:11,141 --> 00:14:15,980
‫אני עובר על כל התרחישים האפשריים‬
‫שיכלו לגרום להתרסקות הזאת.‬

234
00:14:16,772 --> 00:14:18,774
‫האם זה קרה עקב תקלה בתפעול הרכב?‬

235
00:14:19,984 --> 00:14:22,444
‫האם זה קרה עקב צריכת סמים?‬

236
00:14:22,528 --> 00:14:23,571
‫- אל תעשי שטויות‬
‫אימא -‬

237
00:14:23,654 --> 00:14:26,532
‫או שמדובר בעבירה חמורה בהרבה?‬

238
00:14:28,492 --> 00:14:32,496
‫היינו צריכים להשיג תמונה מלאה‬
‫של מי הייתה מקנזי שירילה.‬

239
00:14:35,833 --> 00:14:37,084
‫מה?‬

240
00:14:40,170 --> 00:14:41,171
‫תראה את זה.‬

241
00:14:51,223 --> 00:14:53,559
‫אני וקנזי הכרנו בחטיבת הביניים.‬

242
00:14:54,977 --> 00:14:58,439
‫בילדותנו, בילינו הרבה‬
‫בבית אחת של השנייה כי גרנו קרוב מאוד.‬

243
00:14:59,732 --> 00:15:01,483
‫היא הייתה כמו אחות בשבילי.‬

244
00:15:03,819 --> 00:15:05,154
‫היא כיפית,‬

245
00:15:06,238 --> 00:15:07,448
‫אוהבת,‬

246
00:15:09,158 --> 00:15:10,326
‫חברה מדהימה.‬

247
00:15:11,410 --> 00:15:13,370
‫היא תמיד לצידך.‬

248
00:15:16,624 --> 00:15:19,877
‫אני זוכרת שבבית הספר חוויתי קצת בריונות.‬

249
00:15:20,753 --> 00:15:24,798
‫וקנזי אמרה להם,‬
‫"אל תדברו אליה ככה. זה לא בסדר".‬

250
00:15:25,758 --> 00:15:27,551
‫היא אדם נאמן מאוד.‬

251
00:15:29,219 --> 00:15:33,140
‫כששמעתי שהייתה תאונת דרכים,‬
‫ניסיתי להתקשר לקנזי בערך 50 פעמים.‬

252
00:15:33,724 --> 00:15:36,518
‫- אני משתגעת, קנז -‬

253
00:15:36,602 --> 00:15:39,980
‫- בבקשה תגידי לי שאת בסדר -‬

254
00:15:40,731 --> 00:15:42,566
‫ולא קיבלתי תגובה.‬

255
00:15:43,233 --> 00:15:45,444
‫וזה מיד גרם לי להיכנס להיסטריה.‬

256
00:15:45,527 --> 00:15:46,820
‫מתחיל להקליט.‬

257
00:15:51,533 --> 00:15:55,120
‫יום לאחר התאונה,‬
‫המשטרה ביקרה את מקנזי בבית החולים‬

258
00:15:55,204 --> 00:15:59,667
‫כדי לברר האם היא מסוגלת לספק עדות כלשהי.‬

259
00:16:05,297 --> 00:16:08,425
‫היה לה שבר בעצם הירך, ממש מעל הברך,‬

260
00:16:08,509 --> 00:16:12,805
‫שלוש צלעות שבורות, קרע בכבד, קרע בכליה.‬

261
00:16:12,888 --> 00:16:16,433
‫העצם הזאת נשברה, לחלוטין,‬
‫והיא ניתקה את השריר התלת-ראשי.‬

262
00:16:17,518 --> 00:16:21,021
‫ולשני העורקים הקרוטידים‬
‫נגרם נזק עקב הזעזוע שעבר הצוואר שלה.‬

263
00:16:23,357 --> 00:16:25,150
‫היא נראתה כאילו הפסידה בקרב אגרוף.‬

264
00:16:26,694 --> 00:16:28,654
‫לא היינו מסוגלים לספר לה על דום‬

265
00:16:28,737 --> 00:16:30,990
‫כי היא עברה כל כך הרבה.‬

266
00:16:31,532 --> 00:16:33,617
‫המשטרה התחילה לשאול אותה שאלות.‬

267
00:16:33,701 --> 00:16:36,245
‫אז אמרתי, "רגע.‬
‫אני חושבת שאנו צריכים עו"ד".‬

268
00:16:36,328 --> 00:16:39,707
‫כי אתה אמרת, "אל תגידי כלום בלי עורך דין".‬

269
00:16:39,790 --> 00:16:42,376
‫והוא אמר, "טוב,‬
‫לא נשאל אותך שאלות נוספות".‬

270
00:16:42,876 --> 00:16:47,631
‫ואז המשטרה ניסתה‬
‫לקבל גישה לטלפון הנייד שלה.‬

271
00:16:48,132 --> 00:16:52,136
‫ואז הוא ביקש ממני את הסיסמה.‬
‫אז כמובן שנתנו לו אותה.‬

272
00:16:54,221 --> 00:16:56,765
‫קדימה. תחפש מה שאתה רוצה.‬

273
00:16:56,849 --> 00:16:59,101
‫- מחלץ נתוני מכשיר -‬

274
00:16:59,184 --> 00:17:04,565
‫בימינו, הטלפון הנייד מכיל אוצר של ראיות.‬

275
00:17:05,107 --> 00:17:08,610
‫אנחנו מחפשים ראיות לנהיגה תחת השפעה,‬

276
00:17:09,361 --> 00:17:11,447
‫תקשורת עם אנשים.‬

277
00:17:11,530 --> 00:17:16,118
‫פוסטים ברשתות החברתיות יכולים לספק‬
‫קצת תובנות בנוגע לאירועים שקדמו להתרסקות.‬

278
00:17:19,329 --> 00:17:22,791
‫ואז התכוננתי לבלות עם החברים שלי שוב.‬

279
00:17:22,875 --> 00:17:24,084
‫אלוהים, מלכת הסקימס.‬

280
00:17:24,168 --> 00:17:26,795
‫יש לה את בגד הים בצבע המתכתי. כל כך חמוד.‬

281
00:17:26,879 --> 00:17:30,215
‫האמת שנכנסנו די עמוק לאגם כי היה ממש חם.‬

282
00:17:30,883 --> 00:17:32,801
‫הכרתי את קנזי בתיכון.‬

283
00:17:34,720 --> 00:17:37,389
‫התחלנו להגיב באינסטגרם אחת של השנייה‬

284
00:17:37,473 --> 00:17:39,808
‫לפני שדיברנו זו עם זו פנים מול פנים.‬

285
00:17:41,018 --> 00:17:44,354
‫היינו מגיבות, מתכתבות בפרטי, או בסנאפצ'ט.‬

286
00:17:46,815 --> 00:17:50,277
‫היא הייתה עושה סרטוני טיקטוק חמודים‬
‫שבהם היא מודדת תלבושות.‬

287
00:17:52,571 --> 00:17:55,032
‫היא הגיעה לבית הספר‬
‫עם ארנק במקום עם תיק,‬

288
00:17:55,115 --> 00:17:56,867
‫וחשבתי שזה ממש חמוד.‬

289
00:17:58,118 --> 00:18:00,662
‫הסתדרנו מעולה כי אמרתי לה, "את חמודה".‬

290
00:18:00,746 --> 00:18:03,624
‫והיא אמרה, "את חמודה".‬
‫אמרתי, "אנחנו נסתדר מעולה".‬

291
00:18:08,378 --> 00:18:11,131
‫כשהכרנו, היו לי 200 אלף‬
‫עוקבים בטיקטוק וביוטיוב,‬

292
00:18:11,215 --> 00:18:13,342
‫ולה היו כמה אלפי עוקבים.‬

293
00:18:14,927 --> 00:18:16,553
‫היא רצתה להיות דוגמנית כמוני,‬

294
00:18:16,637 --> 00:18:19,681
‫אז אני וקנזי היינו מבלות יחד‬
‫ופשוט עושות צילומים.‬

295
00:18:20,557 --> 00:18:22,142
‫קלטו את המקום הזה.‬

296
00:18:22,226 --> 00:18:25,771
‫אני עם רוזי עכשיו.‬
‫אנחנו צריכים לעשות צילומים במקום הזה.‬

297
00:18:28,607 --> 00:18:30,526
‫קנזי באה עם דום, דום בא עם קנזי,‬

298
00:18:30,609 --> 00:18:31,860
‫הם הלכו יחד לכל מקום.‬

299
00:18:34,571 --> 00:18:38,075
‫דום וקנזי התחילו לצאת בכיתה ט'.‬

300
00:18:39,910 --> 00:18:41,495
‫הוא היה גדול ממנה בשלוש שנים.‬

301
00:18:42,287 --> 00:18:44,331
‫כשהיינו צעירים יותר, סוג של אמרנו לה,‬

302
00:18:44,414 --> 00:18:47,292
‫"את יוצאת עם בחור גדול ממך. זה רציני."‬

303
00:18:47,376 --> 00:18:50,295
‫אבל בני זוג‬
‫לא באמת היו בני זוג באותו הזמן.‬

304
00:18:50,379 --> 00:18:54,216
‫הם היו יותר בעניין של סטוצים‬
‫ו"אני רוצה לפלרטט ולהידלק על מישהי".‬

305
00:18:54,299 --> 00:18:57,970
‫טוב, למי בא להתחפש וללכת לסרט "המיניונים"?‬

306
00:18:58,053 --> 00:18:59,346
‫כי זה נראה כיף.‬

307
00:18:59,429 --> 00:19:02,474
‫יש לנו כבר שני אנשים שבעניין.‬
‫כן, אני והוא.‬

308
00:19:03,600 --> 00:19:05,727
‫אז אנחנו מוכנים ללכת. מי בא איתנו?‬

309
00:19:06,228 --> 00:19:08,272
‫לדום היה בית משלו.‬

310
00:19:08,814 --> 00:19:11,525
‫קנזי עברה לגור איתו‬
‫אחרי שסיימנו את הלימודים.‬

311
00:19:12,484 --> 00:19:15,988
‫למרות שהיא הייתה בת 17,‬
‫הרגשנו שהיא מספיק בוגרת לעשות את זה.‬

312
00:19:16,655 --> 00:19:18,240
‫אני אוהבת אותך, גור קטן.‬

313
00:19:18,323 --> 00:19:21,994
‫הזוגיות ביניהם התהדקה. הם בישלו הרבה יחד.‬

314
00:19:23,162 --> 00:19:25,330
‫תמיד אוכל בריא מאוד. תמיד אורגני.‬

315
00:19:26,790 --> 00:19:28,458
‫דום היה קונה לה בגדים.‬

316
00:19:28,542 --> 00:19:29,543
‫אלוהים.‬

317
00:19:29,626 --> 00:19:31,795
‫זה בסגנון של המותג סקימס, אבל קטן יותר.‬

318
00:19:31,879 --> 00:19:32,963
‫הבאתי את זה כגיבוי.‬

319
00:19:33,046 --> 00:19:35,132
‫כן, זה גם נראה ממש חמוד.‬
‫-כן.‬

320
00:19:35,215 --> 00:19:37,301
‫נראה שזה יתאים לי.‬
‫-זה ממש יפה.‬

321
00:19:37,384 --> 00:19:39,678
‫הוא ממש אהב‬
‫דברים של מעצבים ומותגים נחשבים.‬

322
00:19:39,761 --> 00:19:40,804
‫אלוהים.‬

323
00:19:40,888 --> 00:19:42,806
‫דום, לא, אין מצב.‬
‫-מה?‬

324
00:19:43,390 --> 00:19:44,433
‫אלה גוצ'י.‬

325
00:19:44,516 --> 00:19:45,976
‫אוקיי! פצצה.‬

326
00:19:46,059 --> 00:19:48,687
‫לילד לא היה חסר כסף, אוקיי?‬

327
00:19:48,770 --> 00:19:52,983
‫אני חושב שזה קצת עזר למקנזי‬
‫כי מקנזי אוהבת חפצים.‬

328
00:19:54,943 --> 00:19:57,112
‫קנזי אהבה את דום בכל ליבה.‬

329
00:19:57,196 --> 00:19:59,948
‫אני חושבת שהיא תמיד תכננה להתחתן עם דום.‬

330
00:20:00,032 --> 00:20:02,534
‫בסדר.‬
‫-כל כך חמוד.‬

331
00:20:11,960 --> 00:20:12,961
‫מתחיל להקליט.‬

332
00:20:14,755 --> 00:20:17,174
‫באמצע הלילה, מקנזי שאלה, "איפה דום?"‬

333
00:20:17,758 --> 00:20:20,594
‫ונאלצתי לספר לה…‬
‫נאלצתי לספר לה שזה הוא,‬

334
00:20:20,677 --> 00:20:23,222
‫שהוא לא שרד.‬

335
00:20:24,389 --> 00:20:26,558
‫אז היא צרחה, ואמרתי, "אני ממש מצטערת".‬

336
00:20:26,642 --> 00:20:29,228
‫היא אמרה, "לא, זה לא הוא".‬
‫-כן.‬

337
00:20:29,311 --> 00:20:30,729
‫"בבקשה לכי לבדוק."‬

338
00:20:30,812 --> 00:20:34,358
‫ואמרתי, "מקנזי, זה הוא‬
‫כי אם זה לא היה הוא, הוא היה כאן".‬

339
00:20:35,901 --> 00:20:40,113
‫זה היה מרסק לשמוע אותה.‬
‫הקול שלה. זה היה קורע לב.‬

340
00:20:42,532 --> 00:20:46,203
‫מיד אחר כך היא שאלה,‬
‫"מה עם דביון? הוא בסדר?"‬

341
00:20:47,329 --> 00:20:49,414
‫ונאלצתי לומר, "לא, גם הוא לא שרד".‬

342
00:20:49,498 --> 00:20:51,250
‫ואז היא אמרה, "אלוהים".‬

343
00:20:55,921 --> 00:21:01,051
‫ממש רצינו לדבר עם מקנזי‬
‫על מה שהתרחש בתוך המכונית.‬

344
00:21:03,845 --> 00:21:05,013
‫היא זוכרת שהיא התעוררה.‬

345
00:21:06,640 --> 00:21:08,225
‫היא זוכרת שהיא יצאה מהבית.‬

346
00:21:09,434 --> 00:21:11,353
‫ואז היא נזכרה שהיא פנתה ברחוב.‬

347
00:21:15,774 --> 00:21:17,067
‫וזהו זה.‬
‫-זהו זה.‬

348
00:21:17,150 --> 00:21:19,444
‫היא ניסתה להיזכר. כאילו, היא מנסה.‬

349
00:21:19,528 --> 00:21:22,406
‫אמרתי, "מקנזי, את לא יכולה.‬
‫הזיכרון פשוט נמחק".‬

350
00:21:27,286 --> 00:21:28,954
‫אני לא בסדר, כאילו…‬

351
00:21:29,538 --> 00:21:32,624
‫זה לא מרגיש אמיתי. אני כל הזמן‬
‫אומרת את זה, אבל זה לא מרגיש אמיתי.‬

352
00:21:32,708 --> 00:21:34,584
‫אין לי מושג מה קרה.‬

353
00:21:34,668 --> 00:21:36,128
‫- מקנזי -‬

354
00:21:36,211 --> 00:21:38,380
‫תודה שהיית שם בשבילי.‬

355
00:21:38,880 --> 00:21:41,675
‫אני ממש מעריכה את זה. אני לא זוכרת כלום.‬

356
00:21:41,758 --> 00:21:43,302
‫זה פשוט נוראי.‬

357
00:21:44,219 --> 00:21:47,222
‫אני יכול להבין‬
‫איך מישהו יכול לסבול מאובדן זיכרון חלקי‬

358
00:21:47,723 --> 00:21:49,433
‫עקב פגיעת ההתרסקות,‬

359
00:21:50,350 --> 00:21:53,437
‫אבל התזמון נראה ממש…‬

360
00:21:54,521 --> 00:21:55,355
‫מושלם.‬

361
00:21:55,939 --> 00:22:00,527
‫אני לא מבין איך היא סבלה‬
‫מאובדן זיכרון בדיוק בזמן הנכון‬

362
00:22:01,028 --> 00:22:03,655
‫כך שלא יתאפשר לה‬
‫לסייע למשטרה עם החקירה שלהם.‬

363
00:22:05,157 --> 00:22:06,158
‫מתחיל להקליט.‬

364
00:22:10,037 --> 00:22:11,038
‫היי, חבר'ה.‬

365
00:22:11,121 --> 00:22:13,915
‫כמה ימים לאחר ההתרסקות,‬

366
00:22:13,999 --> 00:22:17,669
‫שני חברים של דביון‬
‫הגיעו לתחנת משטרת סטרונגסוויל‬

367
00:22:19,004 --> 00:22:22,632
‫וסיפרו להם שיש באפשרותם לספק מידע.‬

368
00:22:24,259 --> 00:22:26,386
‫אפשר לראות איפה דביון היה‬

369
00:22:26,470 --> 00:22:28,847
‫במשך… כמה זמן שצריך לדעת.‬

370
00:22:28,930 --> 00:22:29,973
‫אוקיי.‬

371
00:22:30,057 --> 00:22:34,311
‫לאחד הבנים הייתה‬
‫אפליקציה בטלפון בשם "לייף 360"‬

372
00:22:34,394 --> 00:22:37,522
‫שהייתה מחוברת לטלפון של דביון,‬

373
00:22:37,606 --> 00:22:42,110
‫שבה ניתן לפקח אחר המיקום‬
‫זה של זה באמצעות ג'י-פי-אס.‬

374
00:22:43,111 --> 00:22:44,571
‫אני רוצה להראות לך.‬
‫-לא, תסביר.‬

375
00:22:44,654 --> 00:22:47,240
‫זה הרגע שהם נסעו ברחוב פרוגרס.‬

376
00:22:47,324 --> 00:22:52,162
‫באפליקציה הזו מופיע‬
‫שדביון התעסק בטלפון שלו בשעה 05:35.‬

377
00:22:52,245 --> 00:22:55,290
‫אוקיי.‬
‫-וכתוב שהם התרסקו ב-05:36.‬

378
00:22:56,541 --> 00:23:00,045
‫לפני כן, הם הלכו למפגש קטן או למסיבה.‬

379
00:23:00,128 --> 00:23:02,214
‫מסיבת סיום הלימודים.‬
‫-כן.‬

380
00:23:02,714 --> 00:23:04,841
‫יכול להיות שהם לקחו סמים פסיכדליים.‬

381
00:23:07,386 --> 00:23:09,721
‫הייתה עדות מפי השמועה,‬

382
00:23:09,805 --> 00:23:13,058
‫על כך שצרכו סוג כלשהו של סמים‬

383
00:23:13,141 --> 00:23:15,352
‫במסיבות הבוגרים בערב שלפני.‬

384
00:23:16,019 --> 00:23:20,607
‫אולי הם היו על סמים פסיכדליים‬
‫והיא לחצה על הגז…‬

385
00:23:20,690 --> 00:23:23,652
‫בסדר, חבר'ה, תודה. אני מעריך את זה שבאתם.‬

386
00:23:24,486 --> 00:23:28,323
‫שלחנו את דגימת הדם‬
‫של מקנזי למעבדה מחוץ למדינה‬

387
00:23:28,407 --> 00:23:30,450
‫כי במעבדה המקומית שלנו,‬

388
00:23:30,534 --> 00:23:34,079
‫לא מבצעים בדיקה‬
‫לנוכחות פסילוסיבין בדם של מישהו.‬

389
00:23:39,418 --> 00:23:41,628
‫אבל כשבדקנו בטלפון של מקנזי,‬

390
00:23:41,711 --> 00:23:45,549
‫היו ראיות שהיא צרכה את הפטריות האלה.‬

391
00:23:47,759 --> 00:23:50,929
‫ונראה שזה היה מנהג כמעט יומי בשבילה‬

392
00:23:51,012 --> 00:23:53,056
‫לעשן מריחואנה מבאנג…‬

393
00:23:54,808 --> 00:23:57,352
‫כשהמצלמה שלה מונחת בארון הבגדים שלה.‬

394
00:24:00,313 --> 00:24:03,692
‫היו כמה תמונות שבהן היא צרכה מריחואנה‬

395
00:24:03,775 --> 00:24:07,571
‫כמה ימים או אפילו יום לפני ההתרסקות.‬

396
00:24:11,908 --> 00:24:17,205
‫היו כמה סרטונים שלה שבהם‬
‫היא מעשנת מריחואנה בזמן שהיא נוהגת ברכב.‬

397
00:24:18,039 --> 00:24:20,459
‫אין לי בעיה עם זה שהיא עישנה מריחואנה.‬

398
00:24:20,542 --> 00:24:23,503
‫אין לי בעיה עם זה שאני או אתה נעשן את זה.‬

399
00:24:23,587 --> 00:24:26,882
‫אם אתה כבר צורך סם,‬
‫אני חושב שזה הסם שכדאי שתצרוך.‬

400
00:24:26,965 --> 00:24:30,427
‫זה יותר טוב מאלכוהול.‬
‫זה יותר טוב מכל זבל אחר.‬

401
00:24:30,510 --> 00:24:31,678
‫היא לא מזריקה.‬

402
00:24:34,556 --> 00:24:38,351
‫כמו תיכוניסטים טיפוסיים,‬
‫היינו סוג של הסטלנים.‬

403
00:24:41,730 --> 00:24:43,106
‫פשוט כיף בלתי נגמר.‬

404
00:24:43,190 --> 00:24:44,441
‫אני לא יכולה.‬
‫-אוקיי.‬

405
00:24:44,524 --> 00:24:47,444
‫ציינו את השמות שלכם. זה לטיקטוק.‬
‫אין לנו הרבה זמן.‬

406
00:24:47,527 --> 00:24:49,738
‫אני רוזי.‬
‫-בסדר. היי, קוראים לי קנזי.‬

407
00:24:49,821 --> 00:24:52,115
‫איך אתה מרגיש?‬
‫-אני מרגיש…‬

408
00:24:52,616 --> 00:24:53,992
‫אני תמיד מדהים.‬

409
00:24:54,075 --> 00:24:58,079
‫קוראים לי באבא. אני שוקל 110 ק"ג.‬

410
00:24:58,163 --> 00:24:59,498
‫אני מרגיש טוב.‬
‫-לעזאזל!‬

411
00:24:59,581 --> 00:25:01,791
‫אבל לא אכלתי שום דבר היום.‬

412
00:25:01,875 --> 00:25:03,168
‫איך אתם מרגישים?‬

413
00:25:03,251 --> 00:25:05,795
‫אני בסטלה. זה מטורף!‬

414
00:25:08,840 --> 00:25:11,176
‫דביון היה אומר לנו,‬
‫"כל הילדים עושים את זה.‬

415
00:25:11,259 --> 00:25:12,802
‫"כולם מעשנים גראס."‬

416
00:25:13,345 --> 00:25:19,476
‫אני ואשתי, ג'יימי,‬
‫התנגדנו לנרטיב שגראס זה דבר תמים.‬

417
00:25:19,559 --> 00:25:22,979
‫"גראס זה סם לא ממכר.‬
‫גראס הוא לא סם מעבר, אבא."‬

418
00:25:25,398 --> 00:25:28,860
‫במהלך התיכון, פוטבול היה‬
‫התשוקה הכי גדולה של דביון.‬

419
00:25:31,613 --> 00:25:33,406
‫דביון פלאנגן.‬

420
00:25:34,241 --> 00:25:39,079
‫אך בכיתה י"ב, לאחר ארבעה משחקים, הוא קרע‬
‫את הרצועה הצולבת הקדמית והרצועה האולנרית‬

421
00:25:39,663 --> 00:25:43,959
‫ודי נתנו לו להבין שהשאיפות שלו לשחק פוטבול‬

422
00:25:44,042 --> 00:25:47,420
‫במכללה ולאחר מכן נגמרו בשלב הזה.‬

423
00:25:47,921 --> 00:25:50,715
‫ולדעתי זה השלב‬
‫שהוא התחיל לבלות עם אנשים שונים,‬

424
00:25:51,800 --> 00:25:55,554
‫עם סוגים שונים של אנשים,‬
‫הוא התחיל להתנסות בחומרים לא חוקיים.‬

425
00:26:07,732 --> 00:26:10,068
‫הוא היה חוזר הביתה מאוחר, והייתי אומר,‬

426
00:26:10,151 --> 00:26:12,571
‫"תראה לי מי החברים שלך,‬
‫ואני אראה לך את עתידך."‬

427
00:26:14,406 --> 00:26:15,448
‫לעזאזל!‬

428
00:26:17,200 --> 00:26:18,368
‫"בבקשה תפסיק."‬

429
00:26:22,372 --> 00:26:25,875
‫אני חושבת שהוא‬
‫פשוט היה נער אנוכי בשלב הזה,‬

430
00:26:25,959 --> 00:26:28,545
‫כאילו מצב של, "אני שונא את ההורים שלי",‬

431
00:26:28,628 --> 00:26:31,464
‫כשהוא לא באמת שנא אותם,‬
‫הוא פשוט לא אהב לציית לכללים.‬

432
00:26:33,425 --> 00:26:40,181
‫אין ספק שאפשר לאבד את השפיות‬
‫מלחשוב יותר מדי על "מה אם".‬

433
00:26:41,224 --> 00:26:43,226
‫מה אם היינו מתנהלים אחרת?‬

434
00:26:43,893 --> 00:26:47,022
‫אם דביון היה מקשיב,‬
‫אולי הוא לא היה נמצא ברכב הזה.‬

435
00:26:53,111 --> 00:26:56,406
‫זה כאן, זה הבן שלי דיוויד,‬

436
00:26:56,489 --> 00:27:00,702
‫והוא מנשק את דום,‬
‫וזה פשוט… ממיס את ליבי.‬

437
00:27:02,078 --> 00:27:04,289
‫לא אמכור את זה,‬
‫גם לא תמורת מיליון דולר.‬

438
00:27:04,372 --> 00:27:05,540
‫זה כה משמעותי עבורי.‬

439
00:27:07,334 --> 00:27:09,085
‫הוא אהב את האחיינים שלו.‬

440
00:27:10,795 --> 00:27:14,049
‫הוא היה שם תמיד, בכל חופשה משפחתית.‬

441
00:27:14,549 --> 00:27:16,051
‫אנחנו משפחה קרובה מאוד.‬

442
00:27:16,718 --> 00:27:18,261
‫מה שרק הופך את זה לגרוע יותר.‬

443
00:27:19,095 --> 00:27:21,306
‫הוא לא זוכה לראות את הילדים שלי גדלים.‬

444
00:27:23,391 --> 00:27:25,977
‫בכל פעם שאתה חושב על הבן שלך,‬

445
00:27:26,061 --> 00:27:28,730
‫זה לוקח אותך ישר לחשוב חזרה על ההתרסקות.‬

446
00:27:29,481 --> 00:27:32,108
‫בראש שלי, המוח שלי לוקח אותי לשם.‬

447
00:27:32,192 --> 00:27:35,487
‫מה קרה? מה קרה בתוך הרכב? אתה מבין?‬

448
00:27:46,289 --> 00:27:48,792
‫ידענו שבלילה לפני ההתרסקות,‬

449
00:27:48,875 --> 00:27:53,171
‫מקנזי, דום ודביון הלכו למסיבה.‬

450
00:27:53,755 --> 00:27:58,218
‫- מקנזי:‬
‫ההורים של פול יהיו שם? -‬

451
00:28:00,679 --> 00:28:01,513
‫- רוזי: לא -‬

452
00:28:01,596 --> 00:28:05,308
‫בדרך, הייתה התכתבות קצרה בין מקנזי…‬

453
00:28:05,892 --> 00:28:11,439
‫- מקנזי:‬
‫את חושבת שיהיה בסדר להתמסטל שם? -‬

454
00:28:11,523 --> 00:28:13,024
‫לרוזי גראהם.‬

455
00:28:14,234 --> 00:28:15,110
‫- רוזי: כןןן -‬

456
00:28:15,193 --> 00:28:17,779
‫סימסתי לה להביא קצת גראס ללילה.‬

457
00:28:17,862 --> 00:28:19,489
‫- אפשר גם לתת לך 40 עבור מריחואנה -‬

458
00:28:19,572 --> 00:28:21,491
‫דיברנו גם על לקחת פטריות,‬

459
00:28:21,574 --> 00:28:24,411
‫ולכן מצאו אותן אצלם ברכב איתם.‬

460
00:28:24,494 --> 00:28:27,664
‫- אנחנו עדיין יכולים לקנות מדום -‬

461
00:28:27,747 --> 00:28:30,834
‫רוזי הייתה מקור המידע הסביר ביותר‬

462
00:28:30,917 --> 00:28:34,963
‫לגבי מה שקרה בראשה של מקנזי לפני ההתרסקות.‬

463
00:28:36,548 --> 00:28:39,342
‫המשטרה התקשרה כדי לארגן תשאול,‬

464
00:28:39,843 --> 00:28:41,970
‫ואמרתי, "אני לא עושה את זה".‬

465
00:28:43,388 --> 00:28:46,599
‫אנשים תמיד אומרים‬
‫שהמשטרה תנסה להגיד דברים מטורפים,‬

466
00:28:46,683 --> 00:28:48,893
‫במיוחד אם אתה שם לבד ואתה מתבגר.‬

467
00:28:48,977 --> 00:28:52,063
‫זה לא נראה כאילו‬
‫אנחנו מנסים להבין מה קרה בתאונה.‬

468
00:28:52,147 --> 00:28:55,734
‫נראה שאנחנו מנסים לאתר‬
‫את סוחרי הסמים הבאים.‬

469
00:28:55,817 --> 00:29:00,363
‫אין לך מושג כמה ניסיתי‬
‫לגרום לרוזי גראהם לדבר איתי,‬

470
00:29:00,447 --> 00:29:02,198
‫לשתף איתי פעולה.‬

471
00:29:02,282 --> 00:29:04,784
‫אבל טוב לשמוע שהיא דיברה איתכם.‬

472
00:29:05,744 --> 00:29:07,954
‫מרתק אותי לדעת מה יש לה לומר.‬

473
00:29:08,288 --> 00:29:13,585
‫- ליל ההתרסקות -‬

474
00:29:16,629 --> 00:29:19,090
‫קודם כול, זו לא הייתה מסיבה בכלל.‬

475
00:29:19,174 --> 00:29:21,176
‫לדעתי, ולדעת כל מי שהיה שם,‬

476
00:29:21,259 --> 00:29:22,969
‫אנחנו קוראים לזה מסיבת פיג'מות,‬

477
00:29:23,052 --> 00:29:26,097
‫וזו הייתה סתם מסיבת פיג'מות‬
‫שהיינו עושים באופן שגרתי.‬

478
00:29:28,433 --> 00:29:31,895
‫הבאתי חוברת צביעה ועפרונות צבעוניים.‬

479
00:29:33,980 --> 00:29:35,982
‫צפינו בסרטונים ביוטיוב.‬

480
00:29:38,109 --> 00:29:42,113
‫אני, דב ודום צפינו בסרט תיעודי על כרישים.‬

481
00:29:42,614 --> 00:29:44,365
‫שטויות שהיו בטלוויזיה.‬

482
00:29:46,534 --> 00:29:48,995
‫יצאנו כמה פעמים לעשן מריחואנה בבאנג.‬

483
00:29:50,622 --> 00:29:54,125
‫ניהלנו שיחות עמוקות ופשוט ישבנו.‬

484
00:29:54,209 --> 00:29:56,544
‫ודיברנו גם על לקחת את הפטריות.‬

485
00:29:57,128 --> 00:30:00,048
‫אבל כשהם הגיעו, השעה הייתה 12:00 בלילה,‬

486
00:30:00,131 --> 00:30:01,925
‫וכולנו אמרנו, "מאוחר מדי".‬

487
00:30:02,634 --> 00:30:03,927
‫אז לא לקחתם פטריות?‬

488
00:30:05,011 --> 00:30:07,514
‫כן, כולנו אמרנו כזה, "ממש מאוחר מדי",‬

489
00:30:07,597 --> 00:30:11,142
‫והיה לנו גראס, אז פשוט עישנו גראס.‬

490
00:30:12,185 --> 00:30:14,145
‫קנזי אפילו לא עישנה באותו לילה.‬

491
00:30:14,229 --> 00:30:17,232
‫היא הייתה בהפסקה מעישון‬
‫כי היא השתעלה ליחה שחורה‬

492
00:30:17,315 --> 00:30:19,776
‫או ליחה עם דם, משהו ממש חמור.‬

493
00:30:21,402 --> 00:30:23,530
‫קנזי כבר ישנה בסביבות שלוש בבוקר.‬

494
00:30:25,406 --> 00:30:28,117
‫כל מה שאני זוכרת‬
‫זה שדום ליטף את ראשה כל הלילה‬

495
00:30:28,201 --> 00:30:29,994
‫והתכרבל איתה על הספה,‬

496
00:30:30,078 --> 00:30:32,497
‫והיא ישנה, והוא ליטף לה את השיער.‬

497
00:30:36,000 --> 00:30:39,462
‫לכולנו היו תוכניות ליום למחרת,‬
‫לצאת ולעשות דברים.‬

498
00:30:39,546 --> 00:30:43,049
‫לא היה ויכוח אחד. לא היה רגע אחד של מתח.‬

499
00:30:43,132 --> 00:30:47,011
‫לא הייתה אפילו‬
‫טיפת אנרגיה שלילית כלפי אף אחד.‬

500
00:30:49,222 --> 00:30:53,184
‫ואז ממש מוקדם בבוקר,‬
‫בסביבות חמש, דום נכנס למטבח,‬

501
00:30:53,268 --> 00:30:55,395
‫ואמרתי, "אתם עוזבים?"‬

502
00:30:57,188 --> 00:31:00,441
‫וממש לפני שהם עזבו, אני ודביון דיברנו.‬

503
00:31:00,525 --> 00:31:03,528
‫הוא היה אמור לעבוד איתי‬
‫על הטנדר שלי למחרת בבוקר.‬

504
00:31:03,611 --> 00:31:05,864
‫והצעתי לקחת אותו הביתה.‬

505
00:31:05,947 --> 00:31:07,949
‫קבענו שהוא יבוא איתי הביתה.‬

506
00:31:08,032 --> 00:31:10,618
‫וברגע האחרון הוא אמר,‬

507
00:31:10,702 --> 00:31:13,079
‫"בא לי להתקלח ואולי לישון קצת."‬

508
00:31:15,874 --> 00:31:19,836
‫מסיבה כלשהי, הוא אמר, "אני אוהב אותך".‬
‫אמרתי, "גם אני אותך, אחי".‬

509
00:31:19,919 --> 00:31:23,381
‫מוזר מאוד. זו הייתה הפעם הראשונה‬
‫מזה הרבה זמן שאמרנו את זה אחד לשני.‬

510
00:31:29,178 --> 00:31:31,681
‫- 05:30 בבוקר -‬

511
00:31:31,764 --> 00:31:35,268
‫בשלב הזה, כשהם יצאו מהבית,‬
‫נוצר פער של חוסר ודאות,‬

512
00:31:35,351 --> 00:31:39,022
‫חוסר הידיעה לגבי מה שהתרחש בתוך הרכב.‬

513
00:31:43,359 --> 00:31:45,862
‫אבל אז משטרת סטרונגסוויל התקשרה אליי‬

514
00:31:45,945 --> 00:31:48,364
‫לגבי חלק מהראיות בווידאו שהם גילו.‬

515
00:31:59,584 --> 00:32:01,336
‫אני השוטר אליוט רוסון.‬

516
00:32:02,462 --> 00:32:06,132
‫תפקידי הוא שחזור תאונות‬
‫במשטרת התנועה של אוהיו.‬

517
00:32:11,596 --> 00:32:13,556
‫השגנו תיעוד ממצלמות אבטחה‬

518
00:32:13,640 --> 00:32:15,892
‫של הרגעים האחרונים לפני האירוע.‬

519
00:32:19,103 --> 00:32:21,814
‫טוב, אז זו זווית הצילום הראשונה מהמצלמה‬

520
00:32:21,898 --> 00:32:25,026
‫שנמצאת בצומת של רחוב פרוגרס ורחוב פרל.‬

521
00:32:26,903 --> 00:32:29,739
‫כאן אפשר לראות את הטויוטה נוסעת דרומה,‬

522
00:32:30,281 --> 00:32:32,533
‫והיא מתחילה לפנות ימינה.‬

523
00:32:37,497 --> 00:32:40,458
‫במהלך הנסיעה מערבה למרחק של כמעט 800 מטר…‬

524
00:32:42,543 --> 00:32:44,212
‫היה עיקול קל,‬

525
00:32:44,295 --> 00:32:46,714
‫שם נמצאת המצלמה שמספקת את התיעוד השני.‬

526
00:32:47,215 --> 00:32:50,426
‫המצלמה הייתה ממוקמת‬
‫בצד הדרומי של הבניין הזה,‬

527
00:32:50,510 --> 00:32:51,719
‫ופנתה לכיוון דרום-מערב.‬

528
00:32:58,810 --> 00:33:00,687
‫לפי החישובים שלי,‬

529
00:33:00,770 --> 00:33:03,731
‫המהירות הממוצעת של הטויוטה‬
‫הייתה בערך 157 קמ"ש‬

530
00:33:03,815 --> 00:33:06,442
‫במקטע הזה.‬

531
00:33:06,943 --> 00:33:10,989
‫זה הרבה מעבר למה שנחשב למהירות בטוחה,‬
‫בהתחשב בכביש ובתנאי הדרך.‬

532
00:33:15,576 --> 00:33:18,496
‫בשלב הזה, הטויוטה נכנסה לצומת‬

533
00:33:18,579 --> 00:33:21,708
‫במקום שבו היא פגעה בפינה של הבניין המסחרי.‬

534
00:33:40,018 --> 00:33:41,644
‫המחשבות הראשונות שלי היו…‬

535
00:33:42,395 --> 00:33:43,980
‫שזה היה פשוט מצמרר.‬

536
00:33:46,482 --> 00:33:52,238
‫אם מישהו מהם‬
‫היה מודע למתרחש וערני בתוך הרכב,‬

537
00:33:53,197 --> 00:33:56,576
‫אילו רגעים אחרונים מחרידים‬

538
00:33:57,326 --> 00:33:58,995
‫הוא עבר.‬

539
00:33:59,078 --> 00:34:01,998
‫קשה לעכל את העובדה‬

540
00:34:02,540 --> 00:34:05,585
‫שמישהו מסוגל פשוט לנסוע‬
‫ישירות לתוך קיר במהירות כזו.‬

541
00:34:07,795 --> 00:34:13,051
‫בחנתי שוב את הסרטון של מקנזי‬
‫פונה מרחוב פרל לפרוגרס.‬

542
00:34:15,178 --> 00:34:16,429
‫זה פשוט לא הסתדר.‬

543
00:34:18,264 --> 00:34:21,100
‫זה לא היה מישהו‬
‫שנוהג בפראות עם מוזיקה רועשת‬

544
00:34:21,184 --> 00:34:22,935
‫ומשליך פחיות בירה מהאוטו.‬

545
00:34:23,019 --> 00:34:25,730
‫הסיבוב הזה נעשה בשליטה ובצורה שקולה.‬

546
00:34:31,611 --> 00:34:34,363
‫ואז, כשקיבלנו את תוצאות בדיקת הרעלים בדם,‬

547
00:34:35,490 --> 00:34:38,076
‫לא נמצא בדם שום אלכוהול.‬

548
00:34:39,619 --> 00:34:44,123
‫הם כן מצאו טי-הייצ'-סי,‬
‫החומר הפעיל שנמצא במריחואנה.‬

549
00:34:47,210 --> 00:34:51,380
‫אך לא מדובר באדם שהינו חסר ניסיון‬

550
00:34:51,464 --> 00:34:53,466
‫בנהיגה תחת השפעת מריחואנה.‬

551
00:34:57,637 --> 00:35:00,014
‫אבל הראיה המשמעותית ביותר‬

552
00:35:00,807 --> 00:35:02,809
‫הייתה שלא נמצא פסילוסיבין במערכת שלה.‬

553
00:35:02,892 --> 00:35:04,977
‫- דוח טוקסיקולוגי‬
‫שירילה, מקנזי -‬

554
00:35:05,061 --> 00:35:08,189
‫אז זו לא הייתה איזו מסיבה שהשתבשה.‬

555
00:35:09,524 --> 00:35:13,486
‫היא לא הייתה תחת השפעת‬
‫פסילוסיבין כשהיא התרסקה.‬

556
00:35:14,654 --> 00:35:16,489
‫זה ביטל את האפשרות הזו.‬

557
00:35:17,240 --> 00:35:19,117
‫כעת ידוע שזו לא נהיגה תחת השפעה.‬

558
00:35:21,035 --> 00:35:23,204
‫מה עוד יכול להסביר את ההתרסקות?‬

559
00:35:25,248 --> 00:35:26,958
‫מישהו התעסק עם הרכב?‬

560
00:35:28,042 --> 00:35:30,545
‫או שאולי הייתה תקלה כלשהי ברכב?‬

561
00:35:31,045 --> 00:35:34,590
‫המשטרה כן מצאה כפכף פראדה מפרווה‬

562
00:35:34,674 --> 00:35:38,553
‫שנראה כאילו שהוא נתקע ברצפת הרכב‬

563
00:35:38,636 --> 00:35:40,972
‫ליד דוושת הגז.‬

564
00:35:42,723 --> 00:35:44,725
‫האם זה תרם לתאונה?‬

565
00:35:46,727 --> 00:35:50,940
‫היינו צריכים לשכור חוקר תאונות דרכים‬

566
00:35:51,023 --> 00:35:53,860
‫שיבצע ניתוח יסודי של הרכב.‬

567
00:36:01,617 --> 00:36:04,620
‫קהילת סטרונגסוויל הרוסה.‬

568
00:36:04,704 --> 00:36:06,998
‫סיבת התאונה אינה ברורה.‬

569
00:36:07,081 --> 00:36:09,876
‫במשטרה אומרים שמהירות מופרזת‬
‫היא אחד הגורמים.‬

570
00:36:09,959 --> 00:36:12,587
‫המשטרה יצרה איתנו קשר לפחות פעם בשבוע‬

571
00:36:12,670 --> 00:36:14,213
‫ועדכנה אותנו.‬

572
00:36:14,755 --> 00:36:16,591
‫אבל הם גם הסתירו לא מעט‬

573
00:36:17,091 --> 00:36:19,927
‫כי הם היו צריכים‬
‫להימנע מלחשוף את הקלפים שלהם.‬

574
00:36:21,679 --> 00:36:27,059
‫ואז ראיתי פרסום באינסטגרם‬
‫שנשלח למקנזי ממותג‬

575
00:36:27,143 --> 00:36:29,312
‫יום או יומיים אחרי ההתרסקות.‬

576
00:36:32,773 --> 00:36:37,361
‫"אנחנו אוהבים את המראה הזה.‬
‫אפשר לפרסם את הפוסט אצלנו באתר ובמיילים?"‬

577
00:36:37,904 --> 00:36:40,114
‫אימא של מקנזי ענתה להם,‬

578
00:36:42,033 --> 00:36:43,534
‫נטלי שירילה.‬

579
00:36:43,618 --> 00:36:45,995
‫"תודה על ההזדמנות המדהימה הזאת.‬

580
00:36:46,078 --> 00:36:48,289
‫"היא תשמח שתפרסמו את הפוסט הזה.‬

581
00:36:48,372 --> 00:36:51,792
‫"האמת שהיא ניסתה‬
‫ליצור איתכם קשר לגבי יחסי ציבור.‬

582
00:36:52,293 --> 00:36:53,878
‫"זו הייתה תאונה טרגית.‬

583
00:36:53,961 --> 00:36:58,507
‫"זה כואב לה בדיוק כמו שזה כואב לכולם.‬

584
00:36:59,217 --> 00:37:02,428
‫"או אולי אפילו קצת יותר כואב."‬

585
00:37:06,140 --> 00:37:08,643
‫ואז מקנזי מגיבה.‬

586
00:37:09,268 --> 00:37:11,520
‫"תודה על התגובה. אשמח לעבוד איתכם.‬

587
00:37:11,604 --> 00:37:15,191
‫"שלחתי לכם המון מיילים.‬
‫איזו הזדמנות מדהימה. תודה."‬

588
00:37:16,943 --> 00:37:19,070
‫המונח היחיד שעולה לראש הוא "אטימות".‬

589
00:37:19,153 --> 00:37:24,617
‫היא פשוט לא מבינה לכמה ייסורים היא גרמה.‬

590
00:37:25,618 --> 00:37:26,953
‫אף אדם שפוי‬

591
00:37:27,036 --> 00:37:29,956
‫לא היה כותב במדיה‬
‫על כמה שהוא נרגש מהזדמנות כזו‬

592
00:37:30,039 --> 00:37:34,126
‫זמן קצר לאחר שהוא הרג‬
‫שני אנשים בתאונה מחרידה.‬

593
00:37:34,627 --> 00:37:38,047
‫זה פשוט הרגיש משונה.‬

594
00:37:41,884 --> 00:37:44,553
‫קיבלתי הודעה באינסטגרם ממקנזי.‬

595
00:37:45,054 --> 00:37:47,723
‫היא כתבה בגדול, "אני מצטערת.‬

596
00:37:47,807 --> 00:37:52,228
‫"דביון היה כמו אח בשבילי.‬
‫זאת הייתה תאונה. לא התכוונתי."‬

597
00:37:52,311 --> 00:37:55,731
‫היא רצתה להשיג דרך זה את השקט הנפשי שלה.‬

598
00:37:55,815 --> 00:38:00,027
‫לא הרגשתי צורך להגיב למישהי שהרגה את אחי.‬

599
00:38:04,073 --> 00:38:06,951
‫אני ומקנזי, למדנו באותו בית ספר,‬

600
00:38:08,494 --> 00:38:10,955
‫אבל היינו בשנתונים שונים.‬

601
00:38:11,455 --> 00:38:15,251
‫למה התאורה כאן כזאת נוראית? מה לעזאזל?‬

602
00:38:16,419 --> 00:38:19,422
‫הדעה שלי עליה כבר הייתה מגובשת,‬

603
00:38:19,505 --> 00:38:22,300
‫ואני חלקתי אותה עם דביון באופן פרטי.‬

604
00:38:22,383 --> 00:38:23,592
‫אני אפילו לא מגניבה.‬

605
00:38:23,676 --> 00:38:27,013
‫אני רק אחת מהבנות האלה‬
‫שמסוגלות לעשות מלא סמים ולא למות.‬

606
00:38:27,638 --> 00:38:29,807
‫היא הסתובבה עם תדמית והתנהגות‬

607
00:38:29,890 --> 00:38:32,643
‫של מישהי מתנשאת וטובה יותר מכולם.‬

608
00:38:32,727 --> 00:38:35,646
‫אני לא אוהבת שאנשים מדברים על העולם,‬

609
00:38:35,730 --> 00:38:38,607
‫ואומרים, "כולנו נמות‬
‫בעוד 60 שנה בכל מקרה".‬

610
00:38:38,691 --> 00:38:41,736
‫בבקשה תתאבדו.‬
‫כן, אמרתי את זה. תתאבדו, דפוקים.‬

611
00:38:45,197 --> 00:38:49,827
‫שמעתי שאנשים התרחקו ממנה‬
‫כי היא נהפכה לתוקפנית מאוד,‬

612
00:38:49,910 --> 00:38:52,580
‫והתנהגה בבריונות כלפי‬
‫אנשים ולכלכה על אנשים.‬

613
00:38:52,663 --> 00:38:56,500
‫- זאת הבחורה שאמרה לי ללכת להתאבד בתיכון -‬

614
00:38:56,584 --> 00:38:59,545
‫- שתי אחיותיי סבלו מבריונות‬
‫ממנה דרך הודעות באינסטגרם -‬

615
00:38:59,628 --> 00:39:02,798
‫- היא הייתה כל כך רעה‬
‫לחברים שלי ואליי בלי שום סיבה -‬

616
00:39:02,882 --> 00:39:05,968
‫רישומי בית הספר מציגים תקרית אחרי תקרית‬

617
00:39:06,052 --> 00:39:09,930
‫של חוסר כבוד למורים ולתלמידים אחרים.‬

618
00:39:10,014 --> 00:39:11,515
‫- אני רוצה שהיא תסולק -‬

619
00:39:11,599 --> 00:39:12,558
‫- תקיפה מילולית -‬

620
00:39:12,641 --> 00:39:13,893
‫- "כלבה מזדיינת" -‬

621
00:39:13,976 --> 00:39:16,020
‫אתה מקבל תמונה כללית של מישהי‬

622
00:39:16,103 --> 00:39:20,316
‫שלא חוותה נוכחות רבה של מבוגר אחראי.‬

623
00:39:22,651 --> 00:39:24,111
‫הייתה איזושהי תקרית שבה‬

624
00:39:24,195 --> 00:39:26,405
‫הם השעו אותה ביום האחרון ללימודים.‬

625
00:39:26,489 --> 00:39:28,115
‫הייתי חייב לבוא לאסוף אותה.‬

626
00:39:28,199 --> 00:39:30,743
‫נכנסתי, הסתכלתי על הבת שלי, והיא ממש בכתה.‬

627
00:39:30,826 --> 00:39:34,413
‫שאלתי, "עשית את זה?" היא ענתה שלא.‬
‫ואני יודע מתי הבת שלי משקרת.‬

628
00:39:34,497 --> 00:39:37,166
‫אמרתי, "מספיק טוב מבחינתי".‬
‫וליוויתי אותה החוצה.‬

629
00:39:43,214 --> 00:39:47,093
‫ההורים שלה היו‬
‫מוצאים תירוצים להתנהגות שלה.‬

630
00:39:47,176 --> 00:39:51,305
‫ובדרך כלל מקנזי יצאה‬
‫מתקריות שליליות בבית הספר‬

631
00:39:51,389 --> 00:39:54,892
‫עם יותר חופש, פחות השלכות,‬

632
00:39:54,975 --> 00:39:58,437
‫ותמיד נמצאו הצדקות למעשים שלה.‬

633
00:39:58,521 --> 00:40:00,606
‫האם אני הורה מושלם? לא.‬

634
00:40:00,689 --> 00:40:01,857
‫אף אחד לא.‬
‫-אף אחד לא.‬

635
00:40:01,941 --> 00:40:04,860
‫האם עשיתי טעויות עם הילדים שלי? בטח.‬
‫-בטח.‬

636
00:40:04,944 --> 00:40:06,570
‫אלה החיים, אתה מבין?‬

637
00:40:06,654 --> 00:40:09,407
‫היא לא הייתה ילדה רעה שנזקקה לחינוך נוקשה.‬

638
00:40:09,490 --> 00:40:12,451
‫הדבר הכי נורא בה הוא הפה שלה.‬

639
00:40:14,203 --> 00:40:18,541
‫אם מישהו מכם חושב‬
‫שמה שקרה במסיבה ההיא זה באשמתי,‬

640
00:40:18,624 --> 00:40:21,001
‫אתם יכולים ללכת להזדיין ולצאת מהסטורי שלי.‬

641
00:40:21,085 --> 00:40:23,212
‫עכשיו. כן.‬

642
00:40:23,295 --> 00:40:26,966
‫כי אנחנו הכנסנו את כולכם, קטינים מזדיינים,‬

643
00:40:27,049 --> 00:40:28,801
‫לתוך הבית היפה שלנו,‬

644
00:40:28,884 --> 00:40:30,678
‫רק כדי שתעשו דברים לא חוקיים.‬

645
00:40:33,848 --> 00:40:37,518
‫לאחר מעבר על כל המידע‬
‫שהיה לנו מהטלפון שלה,‬

646
00:40:37,601 --> 00:40:41,439
‫הרגשתי שאני מתחיל‬
‫להבין מי מקנזי באמת הייתה.‬

647
00:40:46,694 --> 00:40:51,574
‫ואז קיבלנו את התוצאות‬
‫מהחוקר של תאונות הדרכים.‬

648
00:40:52,575 --> 00:40:55,661
‫המומחה קבע שהבלם,‬

649
00:40:56,162 --> 00:40:57,371
‫ההגה,‬

650
00:40:57,455 --> 00:40:58,831
‫הצמיגים,‬

651
00:40:59,790 --> 00:41:01,333
‫דוושת הגז,‬

652
00:41:01,417 --> 00:41:04,003
‫הכול עבד כמו שצריך.‬

653
00:41:05,004 --> 00:41:07,089
‫לא הייתה תקלה ברכב.‬

654
00:41:08,757 --> 00:41:10,593
‫ולדעתו המקצועית,‬

655
00:41:10,676 --> 00:41:15,055
‫הכפכף היה תקוע ברצפה בגלל הפגיעה.‬

656
00:41:15,139 --> 00:41:18,434
‫הרצפה למעשה התעקמה מסביב לכפכף.‬

657
00:41:18,517 --> 00:41:21,437
‫אז לא הייתה לו תרומה להתרסקות,‬

658
00:41:21,520 --> 00:41:24,023
‫אלא זו למעשה רק תוצאה עקב ההתרסקות.‬

659
00:41:27,526 --> 00:41:31,363
‫עכשיו היינו זקוקים‬
‫למידע מהקופסה השחורה של הרכב.‬

660
00:41:41,123 --> 00:41:43,459
‫הקופסה השחורה זו‬
‫מערכת רישום מידע אלקטרונית.‬

661
00:41:43,542 --> 00:41:46,337
‫רוב האנשים חושבים שזה‬
‫כמו הקופסה השחורה במטוס.‬

662
00:41:48,214 --> 00:41:51,884
‫במקרה הזה, יש בערך‬
‫חמש שניות של מידע לפני ההתרסקות.‬

663
00:41:57,973 --> 00:42:02,478
‫במשך כל חמש השניות,‬
‫דוושת הגז הייתה לחוצה ב-100 אחוז.‬

664
00:42:02,978 --> 00:42:06,774
‫לא הייתה הפחתה‬
‫או שחרור מלחיצה על דוושת הגז.‬

665
00:42:06,857 --> 00:42:08,901
‫הדוושה הייתה לחוצה עד הסוף.‬

666
00:42:21,997 --> 00:42:25,334
‫רוב האנשים היו רוצים‬
‫להאט את הרכב או לעצור את הרכב‬

667
00:42:25,417 --> 00:42:27,086
‫כדי להימנע מפגיעה כזאת.‬

668
00:42:27,920 --> 00:42:30,381
‫אבל במקרה הזה, לא הייתה שום בלימה.‬

669
00:42:30,464 --> 00:42:33,717
‫- בלם שירות‬
‫לא בשימוש -‬

670
00:42:44,812 --> 00:42:47,356
‫הנתונים מראים ששלוש שניות לפני הפגיעה,‬

671
00:42:47,439 --> 00:42:49,358
‫נרשמה תזוזה כלשהי ממערכת ההיגוי.‬

672
00:42:50,150 --> 00:42:53,571
‫תנועה ימינה, תנועה שמאלה,‬
‫ואז תנועה חזקה ימינה.‬

673
00:42:56,949 --> 00:43:00,953
‫היה מעבר מהילוך דרייב‬
‫לניוטרל וחזרה לדרייב.‬

674
00:43:10,713 --> 00:43:13,340
‫אני חושב שהבנים ניסו להציל את חייהם.‬

675
00:43:13,424 --> 00:43:15,801
‫אני חושב שדומיניק ודביון משכו את ההגה,‬

676
00:43:15,884 --> 00:43:18,804
‫תפסו את מוט ההילוכים,‬
‫ופשוט היה מאוחר מדי.‬

677
00:43:22,266 --> 00:43:23,642
‫לחיצה מלאה על דוושת הגז.‬

678
00:43:23,726 --> 00:43:25,603
‫בלי ניסיון להשתמש בבלם.‬

679
00:43:28,105 --> 00:43:31,358
‫כשמחברים את כל הראיות יחד, מתקבל מצג‬

680
00:43:32,651 --> 00:43:35,029
‫שלא היה מדובר בתאונה.‬

681
00:43:45,623 --> 00:43:46,624
‫מתחיל להקליט.‬

682
00:43:52,338 --> 00:43:54,048
‫שלום.‬
‫-היי.‬

683
00:43:56,508 --> 00:43:57,509
‫כאן.‬

684
00:43:58,218 --> 00:44:02,181
‫המשטרה ניהלה תשאולים רבים עם חברים‬

685
00:44:02,264 --> 00:44:06,602
‫או עם אנשים שהכירו‬
‫את מקנזי, דומיניק, או דביון.‬

686
00:44:10,773 --> 00:44:13,317
‫אתה רוצה שהדלת תישאר פתוחה?‬
‫-אפשר להשאיר פתוח.‬

687
00:44:13,817 --> 00:44:17,071
‫אחד העדים שהתייצב היה חבר של דומיניק.‬

688
00:44:18,322 --> 00:44:20,991
‫יש לנו כמה שאלות לשאול אותך.‬

689
00:44:22,201 --> 00:44:25,454
‫קודם כול, כמה זמן אתה מכיר את מקנזי?‬

690
00:44:25,954 --> 00:44:30,125
‫בטח מאז שעברתי לסטרונגסוויל, אז מכיתה ט'.‬

691
00:44:30,209 --> 00:44:33,045
‫אז תאר את מערכת היחסים.‬

692
00:44:33,545 --> 00:44:34,755
‫היא הייתה, כאילו…‬

693
00:44:35,756 --> 00:44:38,050
‫היא אמרה, "אני אוהבת את דום כל כך".‬

694
00:44:38,133 --> 00:44:40,094
‫אני זוכר מקרה אחד‬

695
00:44:40,594 --> 00:44:43,764
‫שעמדנו לעלות על מתקן,‬
‫ודום היה בשיחת טלפון.‬

696
00:44:45,766 --> 00:44:48,310
‫היא אמרה, "תעלה על המתקן הזה עכשיו".‬

697
00:44:48,394 --> 00:44:50,646
‫אבל הוא אמר, "אני לא יכול עכשיו".‬

698
00:44:55,067 --> 00:44:58,320
‫ואז חזרנו, והיא העיפה מאיתנו את דום.‬

699
00:44:58,404 --> 00:45:01,573
‫והיא פשוט אמרה, "אני עומדת להיפרד ממנו".‬

700
00:45:01,657 --> 00:45:03,742
‫היא סתם אמרה דברים כאלה.‬

701
00:45:03,826 --> 00:45:06,328
‫שמעת פעם את מקנזי מאיימת על דום?‬

702
00:45:06,412 --> 00:45:08,664
‫היינו באיזו חנות ממתקים ו…‬

703
00:45:08,747 --> 00:45:11,458
‫זה היה אחרי שהם כבר סיימו להתווכח והכול.‬

704
00:45:11,542 --> 00:45:14,294
‫היא אמרה, "או שתקנה לי משהו‬
‫או שתסתום את הפה".‬

705
00:45:14,378 --> 00:45:17,881
‫היא תמיד הייתה מאיימת‬
‫וחסרת כבוד כלפי דום בעיניי.‬

706
00:45:17,965 --> 00:45:21,051
‫למה דום היה מוכן‬
‫לסבול את היחס הזה? אתה יודע?‬

707
00:45:21,635 --> 00:45:24,430
‫נאמר לי באופן אישי שהיא עשתה לו וודו.‬

708
00:45:24,513 --> 00:45:26,098
‫אני אישית לא מאמין לזה,‬

709
00:45:26,181 --> 00:45:29,184
‫אבל היא סיפרה לאנשים‬
‫שהיא הטילה עליו כישוף‬

710
00:45:29,268 --> 00:45:31,603
‫כדי שהוא לא יוכל להיפרד ממנה.‬

711
00:45:34,314 --> 00:45:36,859
‫לדום יש כל כך הרבה מה להציע.‬

712
00:45:38,902 --> 00:45:42,406
‫למה הוא נשאר עם קנזי?‬
‫הוא יכול למצוא מישהי הרבה יותר טובה.‬

713
00:45:44,032 --> 00:45:48,287
‫בסדר. אני אעדכן את התובע שבאת לדבר איתנו.‬

714
00:45:48,787 --> 00:45:50,330
‫תודה רבה. אני מעריך את זה.‬

715
00:46:00,174 --> 00:46:03,510
‫הייתי חייב לנסות להבין מה קורה כאן.‬

716
00:46:04,386 --> 00:46:08,140
‫עברתי על שנים‬
‫של התכתבויות בין מקנזי ודומיניק.‬

717
00:46:08,223 --> 00:46:11,226
‫- דום: היה לי כיף איתך‬
‫הלוואי שיכולתי להישאר איתך כל הלילה -‬

718
00:46:11,310 --> 00:46:13,437
‫יום אחד הם היו מאוהבים זה בזה.‬

719
00:46:14,229 --> 00:46:17,399
‫למחרת, הם רבו בגלל משהו.‬

720
00:46:17,483 --> 00:46:20,194
‫- לא, זה לא עובד ככה -‬

721
00:46:20,277 --> 00:46:26,200
‫- יש לך מזל שחזרתי אליך -‬

722
00:46:26,283 --> 00:46:30,496
‫- אחרי שבגדת בי -‬

723
00:46:30,579 --> 00:46:32,664
‫- מקנזי -‬

724
00:46:32,748 --> 00:46:35,667
‫בתחילת מערכת היחסים של דום וקנזי,‬

725
00:46:36,251 --> 00:46:38,879
‫אמרתי לקנזי, "היי, החבר שלך בגד בך‬

726
00:46:38,962 --> 00:46:40,798
‫"עם אחת החברות הכי טובות שלנו."‬

727
00:46:41,673 --> 00:46:44,885
‫הרגשתי נורא בשביל קנזי.‬
‫זה מבאס לחוות בגידה.‬

728
00:46:48,096 --> 00:46:50,682
‫הוא אף פעם לא מסוגל להתנצל מיוזמתו,‬

729
00:46:50,766 --> 00:46:52,976
‫לפצות אותי, להביא לי פרחים מיוזמתו.‬

730
00:46:53,060 --> 00:46:56,814
‫אני חייבת לתת לו דחיפה קטנה.‬
‫האמת, לא, דחיפה ענקית.‬

731
00:46:56,897 --> 00:47:00,275
‫אני צריכה לדחוף אותו‬
‫מקרש קפיצה בגובה 18 מטר.‬

732
00:47:00,359 --> 00:47:04,112
‫- מקנזי -‬

733
00:47:04,196 --> 00:47:07,032
‫זה גרם להרבה בעיות אמון‬
‫בהמשך מערכת היחסים שלהם,‬

734
00:47:07,115 --> 00:47:10,369
‫היא הייתה שואלת,‬
‫"היי, עם מי אתה? מה אתה עושה?"‬

735
00:47:10,536 --> 00:47:14,122
‫- ואני לא רוצה לדבר על זה -‬

736
00:47:17,543 --> 00:47:19,878
‫- דום: לא משנה‬
‫את פשוט תשתמשי בזה נגדי לנצח -‬

737
00:47:19,962 --> 00:47:22,714
‫זו הייתה זוגיות של תיכוניסטים.‬
‫ברור שיהיו ריבים,‬

738
00:47:22,798 --> 00:47:24,800
‫שיהיו רגעים של עליות וירידות.‬

739
00:47:24,883 --> 00:47:27,803
‫אף אחד מהם לא נלקח ברצינות.‬

740
00:47:27,886 --> 00:47:31,348
‫הייתי איתם כל יום,‬
‫ואלו לא היו ויכוחים יום-יומיים.‬

741
00:47:31,431 --> 00:47:36,311
‫אלו לא היו ויכוחים שבועיים.‬
‫זה בכלל לא היה משהו מטורף בסגנון הזה.‬

742
00:47:39,606 --> 00:47:41,316
‫מקנזי אהבה את החיים שלה מאוד,‬

743
00:47:41,400 --> 00:47:44,152
‫והיא ממש אהבה את מה שהיה לה עם דום.‬

744
00:47:45,696 --> 00:47:47,823
‫דום עמד להצליח בגדול. זה בטוח.‬

745
00:47:47,906 --> 00:47:50,826
‫הוא נהג לסחור במניות.‬
‫הוא סחר במטבעות קריפטוגרפיים.‬

746
00:47:51,827 --> 00:47:55,205
‫הוא פתח חברה בע"מ‬
‫למכירת מוצרים לעישון סיגריה אלקטרונית.‬

747
00:47:55,289 --> 00:47:57,332
‫איזה מהמם אתה עם השיער החמוד שלך.‬

748
00:47:57,416 --> 00:47:58,709
‫הוא ניסה ליצור מותג ביגוד.‬

749
00:47:59,293 --> 00:48:03,046
‫אני לא יודע אם לקחת את זה ברצינות.‬
‫הכול תלוי בהתנהלות של קליי.‬

750
00:48:04,339 --> 00:48:06,258
‫היו לו מטרות והוא התכוון להשיג אותן.‬

751
00:48:08,385 --> 00:48:13,599
‫ולפני שדום נפטר, אמרת במשך שנה,‬
‫"אני צריך לבלות יותר זמן עם דומיניק".‬

752
00:48:13,682 --> 00:48:14,516
‫נכון.‬

753
00:48:14,600 --> 00:48:18,020
‫בשנתיים האחרונות ניסינו לבלות יחד,‬

754
00:48:18,103 --> 00:48:19,605
‫אבל הוא תמיד היה עם קנזי.‬

755
00:48:19,688 --> 00:48:23,233
‫אני פשוט לא יודעת למה שכחתי.‬
‫הייתי לחוצה מדי בגלל הנשף.‬

756
00:48:23,317 --> 00:48:24,693
‫את טיפשה בטירוף.‬

757
00:48:34,328 --> 00:48:36,705
‫כשהיא חזרה הביתה…‬
‫-בוכה עד שנרדמת.‬

758
00:48:36,788 --> 00:48:39,333
‫היא הייתה במיטה, באזכרה או במקום הקבורה.‬

759
00:48:39,416 --> 00:48:41,209
‫במקום הקבורה.‬
‫-כל יום.‬

760
00:48:46,798 --> 00:48:49,760
‫קנזי למעשה יצרה איתי קשר‬
‫באמצעות הודעות טקסט,‬

761
00:48:50,260 --> 00:48:51,887
‫ואחר כך גם פנים אל פנים.‬

762
00:48:53,138 --> 00:48:55,223
‫היא אמרה שהיא מצטערת. כן.‬

763
00:48:55,724 --> 00:48:57,726
‫כל כך ריחמתי עליה. כל הזמן חשבתי,‬

764
00:48:57,809 --> 00:49:01,146
‫"היא הרגה את אהבת חייה וחבר."‬

765
00:49:01,647 --> 00:49:02,981
‫הרגשתי נורא בשבילה.‬

766
00:49:03,065 --> 00:49:06,485
‫- הקרנבלים לעולם לא יהיו אותו הדבר… -‬

767
00:49:06,568 --> 00:49:09,321
‫- פשוט לא היה מספיק זמן.‬
‫הלוואי שהיית כאן -‬

768
00:49:09,404 --> 00:49:10,906
‫- אני מתגעגעת אליך -‬

769
00:49:14,409 --> 00:49:17,245
‫אמרתי, "קנזי, זה בסדר.‬
‫את חייבת לנסות להתגבר".‬

770
00:49:17,329 --> 00:49:20,874
‫זה מה שכולנו ניסינו לעשות,‬
‫וניסיתי לעזור גם לה.‬

771
00:49:20,958 --> 00:49:23,585
‫אולי זה לא יצליח לי. לפעמים זה מצליח, אבל…‬

772
00:49:23,669 --> 00:49:25,420
‫כל דבר.‬
‫-טוב, דום, אתה כאן?‬

773
00:49:26,797 --> 00:49:29,466
‫תראו. אני לא מזיז את היד. זה כן.‬

774
00:49:30,592 --> 00:49:32,177
‫יש לך הודעה לקנזי?‬

775
00:49:34,596 --> 00:49:35,597
‫א',‬

776
00:49:40,686 --> 00:49:41,687
‫ה',‬

777
00:49:46,108 --> 00:49:47,109
‫ב',‬

778
00:49:48,026 --> 00:49:49,027
‫אהבה.‬

779
00:49:53,407 --> 00:49:55,575
‫אני מתגעגעת אליו כל כך.‬

780
00:50:00,664 --> 00:50:02,749
‫גם אני אוהבת אותך, דומיניק.‬

781
00:50:04,084 --> 00:50:07,879
‫קיבלנו גם ביקורת מבני המשפחה‬
‫שלא חשבו שזו הייתה תאונה.‬

782
00:50:07,963 --> 00:50:10,090
‫שנפסיק לדבר איתה.‬

783
00:50:10,173 --> 00:50:14,302
‫אימא של דומיניק לא הסכימה לדבר איתה.‬
‫אי אפשר באמת להאשים אותה.‬

784
00:50:14,386 --> 00:50:16,430
‫לא ידענו דברים שהם כן ידעו.‬

785
00:50:16,930 --> 00:50:18,140
‫מתחיל להקליט.‬

786
00:50:22,602 --> 00:50:24,938
‫בספטמבר 2022,‬

787
00:50:25,022 --> 00:50:28,900
‫אחיו של דומיניק, אנג'לו, נפגש עם בלשים.‬

788
00:50:30,610 --> 00:50:32,529
‫דומיניק ואנג'לו היו קרובים מאוד.‬

789
00:50:33,030 --> 00:50:36,324
‫הם גרו זה ליד זה,‬
‫אז אנג'לו נחשף להרבה יותר דברים מאיתנו.‬

790
00:50:39,036 --> 00:50:41,663
‫אז מה שבעיקר מעניין אותי‬

791
00:50:41,747 --> 00:50:45,250
‫היא מערכת היחסים בין מקנזי ודומיניק.‬

792
00:50:45,751 --> 00:50:49,296
‫דום ניסה להיפרד ממנה כמה פעמים, גם ביולי.‬

793
00:50:49,379 --> 00:50:52,257
‫זה כל הזמן לא הסתדר.‬
‫הם תמיד חזרו להיות ביחד.‬

794
00:50:55,510 --> 00:50:58,472
‫דום נאלץ להתקשר להורים של קנזי,‬
‫להתקשר לאימא שלה,‬

795
00:50:58,555 --> 00:51:01,099
‫ולהגיד, "את צריכה לבוא‬
‫ולהוציא את קנזי מפה.‬

796
00:51:01,183 --> 00:51:03,685
‫"היא מסרבת לצאת מהבית שלי.‬
‫היא מתנהגת כמו משוגעת."‬

797
00:51:04,311 --> 00:51:06,938
‫אחיו של דומיניק‬
‫סיפר למשטרה שהוא היה משוכנע‬

798
00:51:07,022 --> 00:51:09,066
‫משיחות שהוא ניהל עם דומיניק,‬

799
00:51:09,149 --> 00:51:10,859
‫שדומיניק נפרד ממקנזי.‬

800
00:51:13,028 --> 00:51:17,574
‫מבחינתי, יש שני סוגים‬
‫של אהבה שאפשר להעניק למישהו.‬

801
00:51:17,657 --> 00:51:19,826
‫סוג אחד הוא לאהוב מישהו ללא תנאי.‬

802
00:51:21,995 --> 00:51:25,665
‫והסוג השני הוא של אהבה אנוכית ומגבילה,‬

803
00:51:25,749 --> 00:51:27,501
‫"אני רוצה את כולו לעצמי."‬

804
00:51:27,584 --> 00:51:29,336
‫וככה קנזי הייתה עם דום.‬

805
00:51:30,253 --> 00:51:32,672
‫קנזי הודיעה לנו‬

806
00:51:32,756 --> 00:51:35,801
‫שהיא לעולם לא תעזוב את דום,‬

807
00:51:35,884 --> 00:51:39,262
‫ואם היא תצטרך לעזוב את דום,‬
‫היא לא תמשיך לחיות בעצמה.‬

808
00:51:41,890 --> 00:51:44,267
‫תני לי את הדברים שלי. תביאי לי.‬

809
00:51:44,351 --> 00:51:47,187
‫כן, אנחנו בבעיה.‬
‫-למה את מנסה לענות אותי?‬

810
00:51:47,270 --> 00:51:49,940
‫אנחנו בבעיה.‬
‫-כי את מנסה לענות אותי.‬

811
00:51:50,857 --> 00:51:53,693
‫- מקנזי: אמרתי לך,‬
‫או שתלך בדרך שלי או שתעוף -‬

812
00:51:53,777 --> 00:51:55,403
‫- במקומך אני הייתי נזהרת מאוד -‬

813
00:51:55,487 --> 00:51:57,280
‫- עליך ועל הבית שלך -‬

814
00:51:57,364 --> 00:51:58,782
‫- ועל האוטו שלך -‬

815
00:51:58,865 --> 00:52:00,117
‫- ועל החיים שלך -‬

816
00:52:00,200 --> 00:52:01,535
‫- ועל כל אחד מחבריך -‬

817
00:52:03,078 --> 00:52:05,038
‫- דום: קנזי, זה לא בסדר ואת יודעת את זה -‬

818
00:52:05,122 --> 00:52:07,791
‫אין ספק שזו הייתה מערכת יחסים רעילה‬

819
00:52:07,874 --> 00:52:12,420
‫שהייתה בדרך להסתיים, בדרך כזאת או אחרת.‬

820
00:52:20,178 --> 00:52:25,433
‫קשה להוכיח את המקרים האלה‬
‫בלי לספק מניע כלשהו.‬

821
00:52:25,517 --> 00:52:27,602
‫לפעמים אנחנו נשארים רק עם מה שקרה,‬

822
00:52:27,686 --> 00:52:29,980
‫ואנחנו לא יודעים לומר למה זה קרה.‬

823
00:52:32,149 --> 00:52:33,942
‫אבל שבועיים לפני ההתרסקות,‬

824
00:52:34,025 --> 00:52:37,988
‫אימו של דומיניק, כריסטין רוסו,‬
‫קיבלה שיחת טלפון מהבן שלה,‬

825
00:52:38,071 --> 00:52:43,994
‫והוא סיפר לה שמקנזי‬
‫נוהגת בצורה פרועה ומסוכנת,‬

826
00:52:44,494 --> 00:52:46,663
‫ושהוא זקוק לעזרה.‬

827
00:52:51,293 --> 00:52:54,254
‫אז היא שלחה את ידידה, כריסטופר מרטין,‬

828
00:52:54,337 --> 00:52:57,591
‫לאתר את דומיניק, על הכביש המהיר.‬

829
00:52:58,091 --> 00:52:59,176
‫מתחיל להקליט.‬

830
00:53:01,386 --> 00:53:04,389
‫כריס, תודה שבאת.‬
‫-אין בעיה.‬

831
00:53:04,472 --> 00:53:09,811
‫אני רק רוצה לשאול אותך‬
‫על התקרית שקרתה לפני התאונה הקטלנית.‬

832
00:53:11,146 --> 00:53:15,567
‫דומיניק התקשר, והוא היה נסער,‬

833
00:53:15,650 --> 00:53:18,195
‫והוא אמר, "אני נוסע איתה ברכב,‬

834
00:53:18,278 --> 00:53:21,323
‫"ואני לא רוצה להיות‬
‫בסביבה שלה יותר. אני סיימתי."‬

835
00:53:21,406 --> 00:53:23,158
‫אז עליתי על הכביש המהיר.‬

836
00:53:24,701 --> 00:53:26,828
‫והתקשרתי אליו. שאלתי, "איפה אתה?"‬

837
00:53:26,912 --> 00:53:28,622
‫היא אמרה, "אני אתרסק עם הרכב".‬

838
00:53:28,705 --> 00:53:30,707
‫אמרתי, "מה הכוונה?"‬

839
00:53:31,208 --> 00:53:34,002
‫אתה יכול לחזור שנית‬
‫מה שמעת שהיא אמרה בטלפון?‬

840
00:53:34,085 --> 00:53:36,671
‫שהיא תתרסק עם הרכב.‬
‫-שמעת אותה אומרת את זה?‬

841
00:53:36,755 --> 00:53:37,756
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

842
00:53:38,423 --> 00:53:42,052
‫אז היה לנו עד‬
‫ששמע אותה אומרת את המילים האלה.‬

843
00:53:42,135 --> 00:53:44,721
‫מקנזי איימה להתרסק עם הרכב יחד עם דומיניק‬

844
00:53:44,804 --> 00:53:46,181
‫שבועיים לפני שזה קרה.‬

845
00:53:46,264 --> 00:53:49,935
‫בתיקים פליליים, זה נקרא תכנון מבעוד מועד.‬

846
00:54:01,321 --> 00:54:03,949
‫במשך שלושה חודשים שמענו,‬

847
00:54:04,032 --> 00:54:06,493
‫"יש לנו ראיות."‬

848
00:54:06,576 --> 00:54:10,705
‫"אז מתי תעצרו אותה?‬
‫אם יש לכם ראיות, מתי זה יקרה?‬

849
00:54:10,789 --> 00:54:14,417
‫"כמה זמן עוד נחכה עד שהצדק יתחיל להתבצע?"‬

850
00:54:16,628 --> 00:54:20,757
‫הראיות שהיו לנו בתיק הזה היו משכנעות.‬

851
00:54:22,759 --> 00:54:24,177
‫לחיצה מלאה על דוושת הגז.‬

852
00:54:24,261 --> 00:54:26,554
‫בלי ניסיון להשתמש בבלם.‬

853
00:54:27,472 --> 00:54:28,932
‫לא הייתה תקלה ברכב.‬

854
00:54:29,599 --> 00:54:33,353
‫היא לא הייתה על סוג של חומר משנה תודעה.‬

855
00:54:33,436 --> 00:54:38,525
‫מקנזי ודומיניק היו‬
‫במערכת יחסים כושלת ורעילה מאוד.‬

856
00:54:39,567 --> 00:54:44,322
‫לא נותר בפנינו שום תרחיש סביר אחר,‬

857
00:54:44,406 --> 00:54:47,909
‫מלבד זה שהיא עשתה את זה בזדון.‬
‫כל הראיות הצביעו על כך.‬

858
00:54:50,120 --> 00:54:53,957
‫- ארבעה בנובמבר 2022 -‬

859
00:54:58,169 --> 00:55:00,672
‫מקנזי הלכה לפיזיותרפיה.‬

860
00:55:01,548 --> 00:55:06,636
‫אחרי שיצאנו מהטיפול, עצרו אותי.‬

861
00:55:16,563 --> 00:55:18,023
‫אני אחזור אליה.‬

862
00:55:20,191 --> 00:55:21,276
‫היי, מקנזי.‬

863
00:55:21,985 --> 00:55:23,403
‫אל תיגע לי בטלפון!‬

864
00:55:23,486 --> 00:55:24,696
‫את עצורה.‬
‫-למה?‬

865
00:55:24,779 --> 00:55:26,865
‫יש נגדך צו מעצר. צאי החוצה.‬
‫-למה?‬

866
00:55:26,948 --> 00:55:29,951
‫רגע, יש לנו עורך דין.‬
‫אני צריכה להתקשר לעוה"ד שלי.‬

867
00:55:32,912 --> 00:55:35,123
‫אני לא יודע למה‬
‫הם הזדקקו לתשע או עשר ניידות‬

868
00:55:35,206 --> 00:55:37,959
‫כדי לעצור ילדה בת 17 או 18.‬

869
00:55:38,043 --> 00:55:41,171
‫התובעים הזדקקו לדרמה,‬
‫והם רצו לעשות מזה מופע ראווה.‬

870
00:55:41,254 --> 00:55:43,882
‫איפה היא?‬
‫-ממש שם, חבר.‬

871
00:55:47,510 --> 00:55:49,888
‫היי, מקנזי. צאי החוצה.‬

872
00:55:51,890 --> 00:55:52,849
‫אני הבלש חאזו.‬

873
00:55:52,932 --> 00:55:55,143
‫אני זה שחוקר את התאונה.‬

874
00:55:55,226 --> 00:55:57,771
‫את עצורה על רצח כפול בנסיבות מחמירות.‬

875
00:55:59,522 --> 00:56:02,400
‫רצח? מה?‬
‫-הייתי…‬

876
00:56:02,484 --> 00:56:04,110
‫כן, היינו פשוט… זה היה הלם.‬

877
00:56:07,739 --> 00:56:09,240
‫מבזק חדשות.‬

878
00:56:09,324 --> 00:56:13,870
‫מעצר בפרשת תאונת הדרכים הקטלנית שבה‬
‫מצאו את מותם שני בוגרי התיכון סטרונגסוויל.‬

879
00:56:13,953 --> 00:56:16,706
‫אנו מגלים כעת שמקנזי שירילה בת ה-18‬

880
00:56:16,790 --> 00:56:19,959
‫מואשמת ברצח כפול בנסיבות מחמירות.‬

881
00:56:20,043 --> 00:56:22,879
‫- נערה מואשמת בתאונת דרכים‬
‫שגרמה למותם של שניים -‬

882
00:56:22,962 --> 00:56:25,423
‫לשמוע את החדשות האלה‬
‫מכניס אותך להלם לכמה זמן.‬

883
00:56:25,507 --> 00:56:27,300
‫אתה לא מסוגל להגיד או לעשות כלום.‬

884
00:56:27,384 --> 00:56:29,636
‫הייתי בהלם כשהיא נעצרה.‬
‫-כן.‬

885
00:56:29,719 --> 00:56:32,722
‫שאלתי, "מה? למה? בגלל הסמים?"‬

886
00:56:32,806 --> 00:56:35,683
‫לא, הם חושבים שהיא רצחה אותו.‬

887
00:56:35,767 --> 00:56:39,187
‫כי כל הזמן הזה, רצינו שזו תהיה תאונה.‬

888
00:56:39,687 --> 00:56:42,273
‫לא רצינו שמישהו ירצח את הבן שלנו בזדון.‬

889
00:56:42,357 --> 00:56:43,942
‫- היא תדפוק הופעה במדי אסירים -‬

890
00:56:44,025 --> 00:56:45,985
‫- צריך לנקות את הרחובות מזבל כמוה -‬

891
00:56:46,069 --> 00:56:48,238
‫ביום שבו היא נעצרה, כולם יצאו בקריאות.‬

892
00:56:48,321 --> 00:56:51,116
‫כולם אמרו, "הלך עליה! עצרו אותה!"‬

893
00:56:51,199 --> 00:56:52,283
‫- כלבה מזדיינת -‬

894
00:56:52,367 --> 00:56:54,119
‫- מגיע לה להיות בכלא -‬

895
00:56:54,202 --> 00:56:56,371
‫לא חשבתי שהיא תיעצר בכלל.‬

896
00:56:56,454 --> 00:56:58,957
‫זה הדבר האחרון שהעלתי בדעתי.‬

897
00:56:59,040 --> 00:57:02,919
‫הייתי עסוקה בלחשוב על זה‬
‫שהחברים שלנו מתים, ואיך נתאושש מזה.‬

898
00:57:03,002 --> 00:57:04,963
‫- היא חלאה ברמה הכי נמוכה -‬

899
00:57:05,046 --> 00:57:06,631
‫- מגיע לה יותר מלשבת בכלא -‬

900
00:57:06,714 --> 00:57:08,591
‫- חתיכת חרא שהרגה שני אנשים -‬

901
00:57:08,675 --> 00:57:11,594
‫אתם מתנהגים כאילו‬
‫מדובר ברוצח ג'פרי דאהמר או משהו.‬

902
00:57:11,678 --> 00:57:15,306
‫כאילו זו מישהי שישבה ותכננה רצח‬

903
00:57:15,390 --> 00:57:17,934
‫ותיכננה את הכול. לא, זו לא מי שהיא הייתה.‬

904
00:57:18,518 --> 00:57:21,813
‫תוכל להיזהר כשאתה מוריד את זה‬
‫כדי שזה לא יקרע את הצמיד?‬

905
00:57:21,896 --> 00:57:23,523
‫אין בעיה.‬
‫-תודה.‬

906
00:57:23,606 --> 00:57:26,317
‫ראיתי מלא אנשים שאמרו,‬
‫"הבחורה הדרמטית הזו,‬

907
00:57:26,401 --> 00:57:29,195
‫"היא נכנסת לכלא, ודואגת לגבי הצמידים שלה."‬

908
00:57:29,279 --> 00:57:31,531
‫- הרגה שניים ומוטרדת לגבי צמיד, שטני -‬

909
00:57:31,614 --> 00:57:33,616
‫- מעריכה את הצמיד, אבל חיי אדם, לא ממש -‬

910
00:57:33,700 --> 00:57:36,161
‫אבל כל הצמידים שלה הם צמידים שקיבלה מדום.‬

911
00:57:36,244 --> 00:57:39,205
‫היא פשוט לא רצתה‬
‫שיהרסו לה את הדברים שדום נתן לה.‬

912
00:57:39,289 --> 00:57:42,208
‫זו המזכרת היחידה שנשארה לה. היא…‬

913
00:57:42,959 --> 00:57:44,419
‫היא הייתה ממש עצובה מכל זה.‬

914
00:57:45,420 --> 00:57:47,839
‫בבקשה. זהירות עם הראש כשאת נכנסת.‬

915
00:58:21,331 --> 00:58:22,332
‫מכאן.‬

916
00:58:23,249 --> 00:58:25,251
‫טוב, מקנזי, אני אוריד את האזיקים.‬

917
00:58:25,335 --> 00:58:27,795
‫אני צריך שתסירי את כל התכשיטים, טוב?‬
‫-טוב.‬

918
00:58:28,296 --> 00:58:29,547
‫לא אוכל לענוד כלום?‬

919
00:58:29,631 --> 00:58:32,425
‫לא. אני צריך שתורידי אותם עכשיו,‬
‫בזמן שאת בכלא.‬

920
00:58:34,552 --> 00:58:37,013
‫ברגע שנסיים, תוכלי לבצע שיחה.‬

921
00:58:37,096 --> 00:58:39,474
‫אנחנו צריכים לחכות שהבלש יחזור.‬

922
00:58:39,557 --> 00:58:41,017
‫פשוט שבי לך בינתיים.‬

923
00:58:43,019 --> 00:58:47,106
‫- למרות היותה בת 17 בזמן ההתרסקות,‬
‫מקנזי תישפט כאדם בגיר -‬

924
00:58:47,190 --> 00:58:51,694
‫- תאריך המשפט נקבע לאוגוסט 2023 -‬

925
00:59:04,165 --> 00:59:08,711
‫אז, תוכלי לספר לי‬
‫למה את רוצה להתראיין, מקנזי?‬

926
00:59:10,713 --> 00:59:15,510
‫מעולם לא דיברתי,‬
‫ומעולם לא סיפרתי את הצד שלי בסיפור.‬

927
00:59:15,593 --> 00:59:20,014
‫אני מבינה שיש הרבה צדדים שונים‬
‫לסיפור ונקודות מבט שונות,‬

928
00:59:20,098 --> 00:59:22,976
‫אבל אני רק רוצה לומר את האמת שלי,‬

929
00:59:23,935 --> 00:59:28,189
‫ואני פשוט מכירה את עצמי,‬
‫ואני יודעת שאני לא… מפלצת.‬

930
00:59:35,238 --> 00:59:37,574
‫היינו שני ילדים שהשתעשעו אחד עם השני,‬

931
00:59:37,657 --> 00:59:42,078
‫וככל שהשנים חלפו ונשארנו יחד והתקרבנו,‬

932
00:59:42,579 --> 00:59:44,831
‫כנראה שכבר היינו נשואים היום.‬

933
00:59:47,709 --> 00:59:49,877
‫הוא היה כל כך מגונן ואוהב כלפיי.‬

934
00:59:49,961 --> 00:59:53,506
‫רציתי לעשות לו טוב, והוא רצה לעשות לי טוב.‬

935
00:59:54,340 --> 00:59:57,260
‫היינו שותפים. פשוט דאגנו זה לזה.‬

936
00:59:58,094 --> 01:00:02,932
‫רבנו, חזרנו להיות ביחד,‬
‫נפרדנו, חזרנו להיות ביחד.‬

937
01:00:03,016 --> 01:00:06,227
‫היו עליות וירידות, אבל בסך הכול היה טוב.‬

938
01:00:06,311 --> 01:00:07,854
‫זה היה פשוט…‬

939
01:00:07,937 --> 01:00:09,606
‫היינו מאוהבים. אהבה צעירה.‬

940
01:00:10,565 --> 01:00:14,611
‫הרגשת פעם, במהלך הוויכוחים שלך עם דום,‬

941
01:00:14,694 --> 01:00:17,447
‫זעם שלא הצלחת לשלוט בו?‬

942
01:00:18,364 --> 01:00:19,782
‫לא, זה מעולם לא היה ככה.‬

943
01:00:19,866 --> 01:00:23,286
‫תמיד כשהיינו מתווכחים, חשתי יותר עצב‬

944
01:00:23,369 --> 01:00:26,414
‫כי לא באמת היו לו כישורי תקשורת טובים,‬

945
01:00:26,497 --> 01:00:31,044
‫והיינו משלימים בהמשך היום‬
‫או כמה שעות לאחר מכן,‬

946
01:00:31,127 --> 01:00:34,422
‫והיינו יושבים לצפות בסרטים‬
‫על הספה ואוכלים פופקורן.‬

947
01:00:38,551 --> 01:00:41,137
‫דביון, הוא היה חבר של דום.‬

948
01:00:41,638 --> 01:00:45,725
‫בקיץ ההוא, הוא בא לגור איתי‬
‫ועם דום למשך שבוע או שבועיים,‬

949
01:00:45,808 --> 01:00:49,395
‫ובמשך השבועיים האלה, התקרבתי מאוד לדביון.‬

950
01:00:49,479 --> 01:00:53,066
‫הוא היה מלא חיים. הוא היה אדם טוב.‬

951
01:00:58,821 --> 01:01:03,368
‫מה את זוכרת מהבוקר של 31 ביולי?‬

952
01:01:06,120 --> 01:01:07,747
‫השעה הייתה חמש לפנות בוקר,‬

953
01:01:07,830 --> 01:01:13,127
‫והחלטנו לחזור לבית של דום, ו…‬

954
01:01:14,671 --> 01:01:16,506
‫אני זוכרת שפניתי ברחוב,‬

955
01:01:16,589 --> 01:01:21,719
‫ואז התעוררתי בבית החולים למחרת, ואני לא…‬

956
01:01:23,429 --> 01:01:25,390
‫ואז כל החיים שלי התנפצו.‬

957
01:01:26,557 --> 01:01:30,395
‫אנשים אמרו שזה נוח שזה כל מה שאת זוכרת.‬

958
01:01:30,478 --> 01:01:31,938
‫מה היית אומרת על זה?‬

959
01:01:32,980 --> 01:01:36,067
‫אני לא זוכרת מהבוקר הזה פשוט כלום, ואני…‬

960
01:01:36,150 --> 01:01:38,236
‫זה נשמע מטורף, אבל אני…‬

961
01:01:38,319 --> 01:01:42,448
‫אני לא אשקר רק כי אנשים רוצים לשמוע סיפור.‬

962
01:01:42,532 --> 01:01:45,993
‫אני לא זוכרת את הבוקר ההוא.‬

963
01:01:47,620 --> 01:01:51,040
‫אני לא אומרת שאני… חפה מפשע.‬

964
01:01:51,124 --> 01:01:53,876
‫אני הנהגת שגרמה לטרגדיה.‬

965
01:01:54,377 --> 01:01:55,795
‫אבל אני לא רוצחת.‬

966
01:02:01,592 --> 01:02:03,594
‫- שבעה באוגוסט 2023 -‬

967
01:02:12,395 --> 01:02:15,982
‫המשפט של הנערה מסטרונגסוויל‬
‫אשר מואשמת ברצח בתאונה קטלנית‬

968
01:02:16,065 --> 01:02:17,650
‫מתקיים היום.‬

969
01:02:17,734 --> 01:02:22,113
‫התאונה קרתה ימים ספורים‬
‫לפני יום הולדתה ה-18 של מקנזי שירילה.‬

970
01:02:22,196 --> 01:02:25,032
‫שירילה עומדת כעת‬
‫בפני אישומים ברצח, תקיפה חמורה,‬

971
01:02:25,116 --> 01:02:27,785
‫ורצח בנסיבות מחמירות באמצעות כלי תחבורה.‬

972
01:02:28,286 --> 01:02:31,330
‫בהצלחה עם להוכיח את זה. איזו הוכחה יש להם?‬
‫-כן.‬

973
01:02:31,414 --> 01:02:34,083
‫איזו הוכחה יש להם לכל הדבר זה?‬

974
01:02:35,626 --> 01:02:38,755
‫באוהיו, הנאשם בוחר‬

975
01:02:38,838 --> 01:02:41,883
‫אם לקיים משפט מול חבר מושבעים‬
‫או משפט מול שופט.‬

976
01:02:41,966 --> 01:02:45,261
‫במשפט מול שופט,‬
‫רק השופט דן בתיק ומכריע בו.‬

977
01:02:46,012 --> 01:02:49,348
‫מקנזי שירילה בחרה במשפט מול שופט.‬

978
01:02:50,641 --> 01:02:52,226
‫עמדנו לקראת ההליך בביהמ"ש,‬

979
01:02:52,310 --> 01:02:55,897
‫אבל ליווה אותנו פחד עמוק‬

980
01:02:55,980 --> 01:02:58,524
‫שלא נזכה לצדק אנושי עבור הבן שלנו.‬

981
01:03:00,985 --> 01:03:04,447
‫הלכנו לשימוע הראשון‬
‫וישבנו עם המשפחה שלהם.‬

982
01:03:04,947 --> 01:03:05,907
‫כן.‬

983
01:03:06,449 --> 01:03:08,034
‫ישבתם עם משפחת שירילה?‬

984
01:03:08,618 --> 01:03:09,619
‫כן.‬

985
01:03:11,412 --> 01:03:15,374
‫עדיין חשבנו שהיא שתתה‬
‫או שהיו מעורבים סמים.‬

986
01:03:16,042 --> 01:03:19,378
‫הם היו ילדים. תאונות כאלה קורות כל הזמן.‬

987
01:03:19,462 --> 01:03:21,214
‫אתה אף פעם לא חושב‬

988
01:03:22,215 --> 01:03:24,383
‫שהבחורה הזאת הרגה את אחיך.‬

989
01:03:25,009 --> 01:03:26,135
‫אתה פשוט לא.‬

990
01:03:29,806 --> 01:03:31,933
‫כל התיעודים יציגו,‬

991
01:03:32,517 --> 01:03:35,144
‫מהפעולה הראשונה של המשטרה,‬

992
01:03:35,228 --> 01:03:39,315
‫שהיא לא זכרה את האירועים,‬

993
01:03:39,398 --> 01:03:43,528
‫וזה בהלימה עם מה‬
‫שקורה פעמים רבות בתאונות.‬

994
01:03:44,529 --> 01:03:50,618
‫עורך הדין שלי היה בטוח מאוד בכך שאין ראיות‬

995
01:03:50,701 --> 01:03:54,622
‫ושכל אחד יכול לראות שלא הייתה שום כוונה.‬

996
01:03:54,705 --> 01:04:00,461
‫איך אפשר להגיע לכל מסקנה אחרת מלבד לכך‬
‫שהיא, לכל היותר, פעלה בחוסר שיקול דעת?‬

997
01:04:02,046 --> 01:04:05,299
‫כבוד השופטת, השאלה המרכזית בתיק הזה‬

998
01:04:05,383 --> 01:04:08,970
‫היא מה היה מצבה התודעתי‬
‫של הנאשמת בעת התאונה הקטלנית.‬

999
01:04:09,554 --> 01:04:11,639
‫הראיות בתיק הזה ברורות.‬

1000
01:04:12,223 --> 01:04:14,141
‫היא התנגשה עם הרכב בקיר.‬

1001
01:04:14,225 --> 01:04:17,103
‫היא קיבלה החלטה, והלכה עם זה עד הסוף.‬

1002
01:04:19,105 --> 01:04:23,192
‫התובע נהג להכין אותנו מראש לגבי‬
‫התכנים שהוא עמד להציג בבית המשפט.‬

1003
01:04:23,693 --> 01:04:27,071
‫זה נמצא כ-300 מטר ממקום התאונה הסופי.‬

1004
01:04:27,154 --> 01:04:29,699
‫ראינו את הסרטון הזה בפעם הראשונה.‬

1005
01:04:31,617 --> 01:04:33,452
‫אתם תשמעו את הרכב מגיע‬

1006
01:04:33,536 --> 01:04:36,497
‫לפני שתראו את השניות האחרונות לפני הפגיעה.‬

1007
01:04:37,123 --> 01:04:39,250
‫אלוהים.‬
‫-זה היה עינוי.‬

1008
01:04:39,333 --> 01:04:41,836
‫וכל הזמן אמרת שזה היה כאילו התפוצצה פצצה.‬

1009
01:04:41,919 --> 01:04:43,838
‫כן, זה היה כמו טורפדו.‬
‫-טיל.‬

1010
01:04:51,554 --> 01:04:52,972
‫אכזרי.‬
‫-כן.‬

1011
01:04:53,055 --> 01:04:54,056
‫אכזרי.‬

1012
01:04:54,724 --> 01:04:57,184
‫זה נצרב לך בזיכרון. אי אפשר להיפטר מזה.‬

1013
01:04:58,811 --> 01:05:05,693
‫הייתה הפסקה, ואשתי, ג'יימי,‬
‫נכנסה לשירותים והקיאה.‬

1014
01:05:07,069 --> 01:05:12,116
‫מאה אחוז האצה‬
‫במשך כל חמש השניות האחרונות.‬

1015
01:05:14,911 --> 01:05:19,081
‫מערכת הבלימה לא הופעלה כלל‬
‫במהלך חמש השניות האחרונות.‬

1016
01:05:19,582 --> 01:05:22,293
‫איזה עוד הסבר יש לך?‬
‫-כמעט 160 קמ"ש.‬

1017
01:05:22,376 --> 01:05:25,254
‫מאה אחוז האצה. הבלם מעולם לא נלחץ.‬

1018
01:05:25,838 --> 01:05:28,341
‫זו הייתה סטירת לחי,‬
‫לחשוב שאנחנו שם בשבילה‬

1019
01:05:28,424 --> 01:05:32,303
‫כי אנחנו מרחמים גם עליה,‬
‫ואז לגלות שהכול שקר.‬

1020
01:05:35,806 --> 01:05:38,100
‫זה היום השני במשפט של הנערה מסטרונגסוויל‬

1021
01:05:38,184 --> 01:05:40,978
‫אשר מואשמת ברצח בתאונה קטלנית.‬

1022
01:05:42,146 --> 01:05:47,318
‫כשקיבלתי את התיק הזה לראשונה…‬
‫וראיתי שהאישום הוא רצח,‬

1023
01:05:47,902 --> 01:05:52,365
‫חשבתי לעצמי, "אם היא נהגה ברכב,‬

1024
01:05:52,448 --> 01:05:56,327
‫"ומטרתה הייתה להרוג את האנשים האלה,‬

1025
01:05:56,410 --> 01:05:58,704
‫"היא בוודאי גם רצתה לשים קץ לחייה."‬

1026
01:06:01,749 --> 01:06:04,710
‫למעשה, אנחנו יודעים שהיא לא הייתה אובדנית.‬

1027
01:06:05,628 --> 01:06:09,173
‫אין מצב שאני אצליח‬
‫לדמיין אותה פוגעת בעצמה בכוונה.‬

1028
01:06:09,256 --> 01:06:11,717
‫נגיד שכן, והיא באמת הייתה בדיכאון,‬

1029
01:06:11,801 --> 01:06:13,719
‫זו לא הדרך שהיא הייתה בוחרת.‬

1030
01:06:14,679 --> 01:06:16,764
‫קנזי אוהבת את עצמה מאוד.‬

1031
01:06:16,847 --> 01:06:19,976
‫היא אפילו לא הייתה מוכנה‬
‫לאכול איתי מקצ'יקן במקדונלד'ס‬

1032
01:06:20,059 --> 01:06:22,144
‫מרוב שאכפת לה מהבריאות שלה.‬

1033
01:06:22,228 --> 01:06:24,897
‫אני לא חושבת שמישהי כזו,‬

1034
01:06:24,981 --> 01:06:28,109
‫שאכפת לה כל כך מהגוף שלה‬

1035
01:06:29,193 --> 01:06:31,195
‫ושאכפת לה כל כך מעצמה ומשלומה,‬

1036
01:06:31,278 --> 01:06:32,863
‫תהיה אובדנית.‬

1037
01:06:33,990 --> 01:06:35,324
‫יום ההולדת שלה התקרב.‬

1038
01:06:35,408 --> 01:06:39,203
‫הייתה לה תלבושת מעצבים יקרה מוכנה מראש.‬

1039
01:06:40,538 --> 01:06:43,165
‫היו לה מתנות מדום, מוכנות, עטופות,‬

1040
01:06:43,249 --> 01:06:44,959
‫שהיא עדיין מעולם לא פתחה.‬

1041
01:06:45,751 --> 01:06:48,921
‫אין בזה שום היגיון. באמת שלא.‬

1042
01:06:49,630 --> 01:06:53,718
‫מר מקדונל העלה את הנושא‬
‫של ניסיון ההתאבדות שלה.‬

1043
01:06:53,801 --> 01:06:55,594
‫איך מישהו מסוגל לעשות דבר כזה?‬

1044
01:06:55,678 --> 01:07:00,391
‫כל מי ששמע את הראיות האלה לא מצליח להבין‬

1045
01:07:00,474 --> 01:07:02,685
‫איך מישהו מסוגל לעשות דבר כזה.‬

1046
01:07:02,768 --> 01:07:05,813
‫אנו לא צריכים להוכיח שהיא הייתה אובדנית,‬

1047
01:07:05,896 --> 01:07:08,107
‫אבל היא נכנסה עם המכונית בקיר,‬

1048
01:07:08,190 --> 01:07:10,484
‫והתוצאות היו צפויות‬

1049
01:07:10,568 --> 01:07:13,446
‫בדיוק כמו שהייתה‬
‫נוסעת עם הרכב ישירות לתהום.‬

1050
01:07:14,196 --> 01:07:16,157
‫האם מדובר בהשתובבות ילדותית?‬

1051
01:07:16,240 --> 01:07:18,492
‫האם דומיניק תפס את ההגה?‬

1052
01:07:19,285 --> 01:07:21,370
‫כל אלו הן אפשרויות קיימות.‬

1053
01:07:21,996 --> 01:07:25,583
‫מה את חושבת שקרה שהביא להתרסקות?‬

1054
01:07:26,375 --> 01:07:28,586
‫על סמך כל הראיות שהוצגו,‬

1055
01:07:28,669 --> 01:07:32,757
‫ההשערה ההגיונית ביותר היא‬
‫שזה נגרם עקב מצב חירום רפואי.‬

1056
01:07:34,467 --> 01:07:36,427
‫אני תמיד אומרת לכולם‬
‫שהיא סובלת מפ.ו.ט.ס.‬

1057
01:07:36,510 --> 01:07:37,595
‫- ביקור פסיכיאטרי -‬

1058
01:07:37,678 --> 01:07:41,223
‫תסמונת פ.ו.ט.ס זה קיצור של‬
‫תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית,‬

1059
01:07:41,724 --> 01:07:44,643
‫זו הפרעה בלחץ הדם.‬

1060
01:07:44,727 --> 01:07:49,523
‫אפשר לסבול מסחרחורת, טשטוש, עילפון.‬

1061
01:07:49,607 --> 01:07:52,485
‫עם פ.ו.ט.ס, אתה פשוט מתעלף.‬

1062
01:07:52,568 --> 01:07:54,320
‫זה יכול לקרות מהר מאוד.‬

1063
01:07:54,403 --> 01:07:57,656
‫אם אני זזה בכיוון מסוים, זה בא משום מקום.‬

1064
01:07:57,740 --> 01:08:00,910
‫אני יכולה פשוט לשבת ככה,‬
‫וזה עלול לקרות לי.‬

1065
01:08:03,079 --> 01:08:05,748
‫תקרבי בבקשה את המיקרופון לכיוון הכיסא.‬

1066
01:08:05,831 --> 01:08:06,832
‫בסדר.‬

1067
01:08:13,964 --> 01:08:16,842
‫תוכלי לציין את שמך‬
‫ולאיית את שם משפחתך לפרוטוקול?‬

1068
01:08:16,926 --> 01:08:19,929
‫נטלי שירילה, ש-י-ר-י-ל-ה.‬

1069
01:08:20,012 --> 01:08:23,974
‫מתי אובחן שלמקנזי יש תסמונת פ.ו.ט.ס?‬

1070
01:08:24,058 --> 01:08:25,226
‫בשנת 2017.‬

1071
01:08:25,309 --> 01:08:28,229
‫כך שלמעשה את היית מודעת‬
‫להתקפי הפ.ו.ט.ס הללו,‬

1072
01:08:28,312 --> 01:08:33,484
‫ובכל זאת הלכת למשרד הרישוי‬
‫וביקשת, "תנו לבת שלי רישיון נהיגה".‬

1073
01:08:33,567 --> 01:08:34,401
‫כן.‬

1074
01:08:34,485 --> 01:08:39,573
‫אבל כאימא, את לוקחת‬
‫את העניין הזה ברצינות מאוד, נכון?‬

1075
01:08:40,074 --> 01:08:40,908
‫יכול להיות.‬

1076
01:08:40,991 --> 01:08:45,746
‫לא אמרת לה‬
‫לא לנהוג ברכב בגלל האבחון הזה?‬

1077
01:08:45,830 --> 01:08:47,540
‫היא הצליחה להתמודד עם זה.‬

1078
01:08:47,623 --> 01:08:50,126
‫עלית להעיד כדי לספר לנו שזאת הסיבה לכך‬

1079
01:08:50,209 --> 01:08:52,294
‫שהיא התרסקה עם הרכב בבניין פלידקו.‬

1080
01:08:52,378 --> 01:08:54,797
‫זו לא השורה התחתונה?‬

1081
01:08:54,880 --> 01:08:56,090
‫זה יכול להיות.‬

1082
01:08:56,173 --> 01:08:57,967
‫האם זה יכול להיות?‬
‫-יכול להיות.‬

1083
01:08:59,552 --> 01:09:02,263
‫אין שאלות נוספות, כבודה.‬
‫-חקירה חוזרת.‬

1084
01:09:02,888 --> 01:09:04,557
‫זהו זה?‬
‫-כן.‬

1085
01:09:05,432 --> 01:09:08,269
‫אם זה היה קו הגנה מרכזי,‬

1086
01:09:08,894 --> 01:09:14,817
‫מעולם לא קיבלנו חוות דעת רפואית‬

1087
01:09:15,526 --> 01:09:17,403
‫המציינת שמקנזי סבלה‬

1088
01:09:17,486 --> 01:09:20,865
‫מאיזושהו התקף פ.ו.ט.ס שגרם לזה.‬

1089
01:09:22,408 --> 01:09:24,743
‫ואני חושב שהסיבה לכך היא‬

1090
01:09:25,536 --> 01:09:26,829
‫משום שזה לא מה שקרה.‬

1091
01:09:28,581 --> 01:09:30,374
‫זה בלתי אפשרי מבחינה פיזית.‬

1092
01:09:30,457 --> 01:09:33,794
‫אם היא התעלפה,‬
‫אז הרגל שלה הייתה משתחררת מהגז.‬

1093
01:09:33,878 --> 01:09:36,839
‫היא לא הייתה נשארת ככה.‬
‫-אין בזה שום היגיון.‬

1094
01:09:38,924 --> 01:09:42,636
‫מקנזי נהגה ברכב במורד רחוב פרוגרס,‬

1095
01:09:42,720 --> 01:09:45,806
‫כשהיא הגיעה למהירות של כמעט 160 קמ"ש.‬

1096
01:09:46,307 --> 01:09:51,562
‫זה מצריך מעורבות אינטנסיבית‬
‫בהיגוי ובשליטה על הרכב‬

1097
01:09:51,645 --> 01:09:54,356
‫רק בגלל העיקולים שיש באותו כביש.‬

1098
01:09:54,857 --> 01:09:58,152
‫יש עקומת אס, ואז יש עלייה, ואז ירידה.‬

1099
01:09:59,612 --> 01:10:03,240
‫זו לא דרך שניתן לתמרן בה‬

1100
01:10:03,324 --> 01:10:06,577
‫במהירות של 160 קמ"ש בזמן איבוד הכרה.‬

1101
01:10:11,540 --> 01:10:16,754
‫איך אותו מצב חירום רפואי‬
‫נמצא בהלימה עם השליטה בתמרון הרכב?‬

1102
01:10:19,840 --> 01:10:23,844
‫אני לא בטוחה כי אני לא זוכרת את אותו בוקר.‬

1103
01:10:23,928 --> 01:10:26,430
‫אבל אני יודעת ששום דבר מזה לא היה מכוון‬

1104
01:10:26,513 --> 01:10:28,182
‫כי זה לא מתאים לאופי שלי.‬

1105
01:10:31,268 --> 01:10:32,937
‫צייני את שמך המלא, בבקשה.‬

1106
01:10:33,020 --> 01:10:35,439
‫אני כריסטין רוסו. אני אימא של דומיניק.‬

1107
01:10:35,522 --> 01:10:41,612
‫האם בשלב כלשהו סיפקת למשטרת סטרונגסוויל‬

1108
01:10:41,695 --> 01:10:44,865
‫כמה סרטונים שהשגת‬

1109
01:10:44,949 --> 01:10:48,410
‫אשר בהם נצפו שיחות בין מקנזי לדומיניק?‬

1110
01:10:48,494 --> 01:10:49,328
‫כן.‬

1111
01:10:49,411 --> 01:10:53,249
‫ואיך הסרטונים האלו הגיעו לידייך?‬

1112
01:10:53,332 --> 01:10:58,837
‫הם הוקלטו בטלפון שהיה במקרה בבית של בני.‬

1113
01:11:00,172 --> 01:11:04,843
‫כריסטין רוסו הביאה לתשומת לב החוקרים‬

1114
01:11:04,927 --> 01:11:10,140
‫כמה תיעודים של דומיניק‬
‫רק כמה ימים לפני ההתרסקות.‬

1115
01:11:11,433 --> 01:11:13,602
‫דום, פתח את הדלת.‬

1116
01:11:14,853 --> 01:11:17,314
‫אני לא יכול לפתוח את הדלת.‬
‫אני לא יכול לשבת כאן ולריב.‬

1117
01:11:17,398 --> 01:11:20,734
‫אנחנו צריכים להיפגש עם הסבים שלי‬
‫לארוחת ערב. אני לא יכול…‬

1118
01:11:20,818 --> 01:11:23,237
‫לא תלך לשום ארוחת ערב אם לא תפתח את הדלת.‬

1119
01:11:23,320 --> 01:11:24,738
‫אני אומרת לך כבר מעכשיו.‬

1120
01:11:24,822 --> 01:11:26,740
‫אתה הולך לפתוח את הדלת עכשיו‬

1121
01:11:26,824 --> 01:11:29,451
‫או שהולכת להיווצר בעיה רצינית.‬

1122
01:11:31,161 --> 01:11:35,082
‫בסדר, מוכן? אני אספור עד עשר.‬
‫הדלת תיפתח, בסדר?‬

1123
01:11:35,165 --> 01:11:39,420
‫אתה תפתח את הדלת‬
‫ותפסיק להתחבא כמו פחדן מזדיין.‬

1124
01:11:39,503 --> 01:11:41,922
‫תתרחקי מהדלת. אני יכול לצאת החוצה ולדבר.‬

1125
01:11:42,006 --> 01:11:43,757
‫לא, אנחנו לא רבים בחוץ.‬

1126
01:11:43,841 --> 01:11:46,468
‫אתה תפתח את הדלת עכשיו.‬

1127
01:11:46,552 --> 01:11:48,971
‫למה שלא נריב בחוץ?‬
‫-יש לך דקה אחת.‬

1128
01:11:49,054 --> 01:11:51,390
‫אימא שלי מנסה להתקשר אליי. אני חייב…‬

1129
01:11:51,473 --> 01:11:54,101
‫לא, אם אתה מנתק, אנחנו סיימנו. אני עוזבת.‬

1130
01:11:54,893 --> 01:11:59,189
‫קנזי, אין לי מה לעשות.‬
‫-יש. תפסיק להתנהג כמו פחדן קטן.‬

1131
01:11:59,273 --> 01:12:01,108
‫אני לא יכול לתת לך להיכנס כשאת ככה.‬

1132
01:12:01,191 --> 01:12:02,401
‫זה לא יקרה.‬

1133
01:12:02,484 --> 01:12:04,778
‫טוב, אז אני אפרוץ לך לבית.‬

1134
01:12:05,612 --> 01:12:08,032
‫מה לעזאזל? מה נדפק איתך?‬

1135
01:12:09,325 --> 01:12:12,870
‫אם לא תיתן לי להיכנס לבית‬
‫שאני ישנה בו כל לילה, אנחנו סיימנו.‬

1136
01:12:16,957 --> 01:12:20,919
‫נגעלתי, ואני באמת חושבת ש…‬
‫זה ממש הכעיס אותי.‬

1137
01:12:21,628 --> 01:12:25,132
‫כן, ריחמתי על דומיניק.‬
‫אני לא מאמין שהוא לא שיתף אף אחד.‬

1138
01:12:26,175 --> 01:12:28,135
‫ראיתם פעם את הצד הזה שלה?‬

1139
01:12:28,218 --> 01:12:29,678
‫לא.‬
‫-לא.‬

1140
01:12:30,763 --> 01:12:33,265
‫לא ראיתי את הצד הזה שלה בכלל.‬

1141
01:12:34,183 --> 01:12:36,810
‫איך היית מתארת‬
‫את הטון של דומיניק בסרטונים האלה?‬

1142
01:12:36,894 --> 01:12:38,020
‫רגוע מאוד.‬

1143
01:12:38,103 --> 01:12:41,398
‫איך היית מתארת‬
‫את הטון של הנאשמת בסרטונים האלה?‬

1144
01:12:41,482 --> 01:12:42,649
‫זועמת וכועסת.‬

1145
01:12:43,609 --> 01:12:45,402
‫תודה. אין לי שאלות נוספות.‬

1146
01:12:46,653 --> 01:12:49,782
‫היה ניתן לחוש באווירה בבית המשפט.‬

1147
01:12:49,865 --> 01:12:52,451
‫זה כאילו אנשים הגיעו להבנה‬

1148
01:12:52,951 --> 01:12:55,496
‫שהיא באמת הייתה מסוגלת לעשות את זה.‬

1149
01:12:55,579 --> 01:12:57,623
‫היא הייתה הפכפכה מספיק‬

1150
01:12:58,123 --> 01:13:00,876
‫וכועסת מספיק‬

1151
01:13:01,377 --> 01:13:04,463
‫ונואשת מספיק… לעשות כמעט כל דבר.‬

1152
01:13:06,799 --> 01:13:11,011
‫כשזה נחשף, היא כבר לא יכלה‬
‫להסתיר את מי שהיא באמת.‬

1153
01:13:11,887 --> 01:13:14,098
‫הכול הרכיב תמונה אחת ענקית.‬

1154
01:13:15,974 --> 01:13:19,144
‫היא רצחה אותו בכוונה.‬

1155
01:13:23,232 --> 01:13:26,443
‫האסון הזה התרחש‬

1156
01:13:26,527 --> 01:13:30,280
‫בסיום של מערכת יחסים סוערת ומלאת זעם‬

1157
01:13:30,364 --> 01:13:34,159
‫בין מקנזי שירילה ודומיניק רוסו.‬

1158
01:13:34,868 --> 01:13:39,415
‫מה שקרה, כבוד השופטת,‬
‫קרה בגלל מערכת היחסים הזאת.‬

1159
01:13:39,498 --> 01:13:42,251
‫זו הסיבה שזה קרה.‬

1160
01:13:42,751 --> 01:13:44,461
‫ומה לגבי דביון?‬

1161
01:13:45,796 --> 01:13:47,714
‫הוא היה רק מטען במושב האחורי.‬

1162
01:13:48,215 --> 01:13:50,634
‫אם ידעת שאת מתכוונת להרוג את החבר שלך,‬

1163
01:13:50,717 --> 01:13:52,636
‫איך דביון קשור לזה?‬

1164
01:13:53,137 --> 01:13:54,596
‫לא היה לו שום קשר לזה.‬

1165
01:13:54,680 --> 01:13:57,391
‫יכולת לדאוג שיהיה מחוץ לרכב,‬
‫יכולת לתת לו ללכת.‬

1166
01:13:57,474 --> 01:14:01,061
‫היא התעלמה ממנו לחלוטין.‬

1167
01:14:02,187 --> 01:14:05,524
‫אנו נותנים אמון בביהמ"ש‬
‫וממתינים לפסק דינך. תודה, כבודה.‬

1168
01:14:05,607 --> 01:14:07,734
‫נבקש שייפסק שהיא אשמה בכל הסעיפים.‬

1169
01:14:16,410 --> 01:14:19,913
‫אין שום דבר שאוכל לעשות או לומר היום‬

1170
01:14:19,997 --> 01:14:23,208
‫שיחזיר את שני הצעירים האלה למשפחותיהם.‬

1171
01:14:25,377 --> 01:14:29,381
‫המשפט הזה הוא התוצאה‬
‫של שרשרת בחירות שעשה אדם אחד.‬

1172
01:14:31,049 --> 01:14:32,426
‫סרטון ההתרסקות.‬

1173
01:14:33,427 --> 01:14:37,723
‫בסרטון רואים בבירור‬
‫את מטרתה וכוונתה של הנאשמת.‬

1174
01:14:38,223 --> 01:14:41,518
‫היא בחרה במסלול של מוות והרס באותו יום.‬

1175
01:14:42,019 --> 01:14:46,773
‫היא הופכת מנהגת אחראית‬
‫לגיהינום מתפרץ על גלגלים‬

1176
01:14:46,857 --> 01:14:49,109
‫כשהיא עושה את דרכה במורד הרחוב.‬

1177
01:14:50,194 --> 01:14:52,279
‫ביהמ"ש מוסר את הכרעות הדין הבאות.‬

1178
01:14:52,779 --> 01:14:53,780
‫סעיף מספר אחת.‬

1179
01:14:54,364 --> 01:14:57,618
‫לאחר שסעיף אחת נידון בהתאם לוויתור‬
‫על עמידה לדין בפני חבר מושבעים,‬

1180
01:14:57,701 --> 01:14:59,786
‫ביהמ"ש מוצא את הנאשמת מקנזי שירילה‬

1181
01:14:59,870 --> 01:15:02,706
‫אשמה ברצח של דומיניק רוסו,‬

1182
01:15:02,789 --> 01:15:07,419
‫תוך הפרת סעיף 2903.02(א)‬
‫בקוד הפלילי של אוהיו,‬

1183
01:15:07,503 --> 01:15:09,004
‫כפי שצוין בסעיף אחת.‬

1184
01:15:09,588 --> 01:15:10,714
‫סעיף מספר שתיים.‬

1185
01:15:10,797 --> 01:15:14,676
‫לאחר שסעיף שתיים נידון בהתאם לוויתור‬
‫על עמידה לדין בפני חבר מושבעים,‬

1186
01:15:14,760 --> 01:15:19,306
‫ביהמ"ש מוצא את הנאשמת מקנזי שירילה‬
‫אשמה ברצח של דביון פלאנגן,‬

1187
01:15:19,389 --> 01:15:24,520
‫תוך הפרת סעיף 2903.02(א)‬
‫בקוד הפלילי של אוהיו,‬

1188
01:15:24,603 --> 01:15:26,647
‫כפי שצוין בסעיף שתיים בכתב האישום.‬

1189
01:15:28,857 --> 01:15:30,609
‫אימא?‬
‫-היי, היי.‬

1190
01:15:30,692 --> 01:15:32,819
‫אלוהים אדירים.‬
‫-אני יודעת, קנזי.‬

1191
01:15:32,903 --> 01:15:35,531
‫לא חשבתי שזה מה שיקרה. היא הייתה כזאת…‬

1192
01:15:35,614 --> 01:15:38,158
‫היא גרמה לזה להיראות כאילו אני פשוט רוצחת.‬

1193
01:15:38,242 --> 01:15:39,826
‫אני יודעת, מתוקה.‬

1194
01:15:40,327 --> 01:15:41,578
‫הייתי בהלם.‬

1195
01:15:42,204 --> 01:15:44,039
‫אני בכנות לא חושבת‬

1196
01:15:44,122 --> 01:15:47,417
‫שזה היה יכול להיות‬
‫בזדון, מכוון, או מתוכנן.‬

1197
01:15:47,501 --> 01:15:49,711
‫זה לא נשמע לי הגיוני.‬

1198
01:15:50,712 --> 01:15:52,130
‫כולנו היינו חברים.‬

1199
01:15:55,926 --> 01:15:59,972
‫משפט מקומי קיבל‬
‫תשומת לב לאומית ובין-לאומית.‬

1200
01:16:00,055 --> 01:16:04,893
‫מחר ייקבע גזר הדין‬
‫של מקנזי שירילה בת ה-19.‬

1201
01:16:04,977 --> 01:16:07,771
‫מקנזי שירילה עלולה לקבל עד מאסר עולם.‬

1202
01:16:08,772 --> 01:16:11,358
‫כמה זמן נראה לך שאני אקבל?‬

1203
01:16:12,109 --> 01:16:14,027
‫אני בטוחה שהם ילכו על המקסימום.‬

1204
01:16:14,695 --> 01:16:15,988
‫על המקסימום?‬
‫-בסדר?‬

1205
01:16:17,030 --> 01:16:20,075
‫מי שמורשע ברצח צפוי לעונש מאסר עולם.‬

1206
01:16:20,158 --> 01:16:23,829
‫על השופט לקבוע אם העונש‬
‫יהיה בין 15 שנים למאסר עולם‬

1207
01:16:23,912 --> 01:16:27,833
‫או בין 30 שנים למאסר עולם,‬
‫לפני האפשרות לשקול שחרור על תנאי.‬

1208
01:16:29,960 --> 01:16:32,462
‫רק רציתי שלחיים של הבן שלי‬

1209
01:16:32,546 --> 01:16:35,841
‫יהיו ערך ממשי‬

1210
01:16:35,924 --> 01:16:37,467
‫בטווח של שנים.‬

1211
01:16:38,135 --> 01:16:40,887
‫ואם היה נקבע 15, בסדר.‬

1212
01:16:40,971 --> 01:16:44,224
‫אם היה נקבע 30, הייתי מרוצה יותר מזה.‬

1213
01:16:45,726 --> 01:16:49,187
‫קיבלנו סדרה של מכתבים שהוגשו‬

1214
01:16:49,271 --> 01:16:51,023
‫בשם הנאשמת.‬

1215
01:16:51,523 --> 01:16:56,111
‫הם מתארים אותה‬
‫כתלמידה טובה ואדם אוהב ואכפתי‬

1216
01:16:57,738 --> 01:17:00,198
‫ושהיא לעולם לא תהיה מסוגלת לעשות דבר כזה.‬

1217
01:17:00,699 --> 01:17:03,702
‫ואני חושב שמי שהיא באמת‬

1218
01:17:03,785 --> 01:17:05,662
‫סותר באופן מוחלט‬

1219
01:17:05,746 --> 01:17:09,041
‫את האופן שבו היא מוצגת‬
‫במכתבים שהוגשו היום מטעמה.‬

1220
01:17:09,541 --> 01:17:12,628
‫"יש לי גזרה כמו של דוגמנית‬
‫"יש לי גזרה כמו של בובה‬

1221
01:17:12,711 --> 01:17:15,672
‫"לא אכפת לי אם תחשוב שאני טיפשה‬
‫לא אכפת לי בכלל‬

1222
01:17:15,756 --> 01:17:18,759
‫"סוכריה, מתוקה‬
‫רוצה להיות מוערצת‬

1223
01:17:18,842 --> 01:17:22,095
‫"אני הבחורה שתמות בשבילה"‬

1224
01:17:26,725 --> 01:17:31,313
‫אני חושבת שברשתות החברתיות,‬
‫כולם שם הם לא מי שהם באמת‬

1225
01:17:31,396 --> 01:17:35,275
‫אלא איך שהם רוצים שהעולם יראה אותם.‬

1226
01:17:35,359 --> 01:17:38,820
‫ובאותו זמן, ככה המוח בן ה-17 שלי‬

1227
01:17:39,321 --> 01:17:40,822
‫רצה שיראו אותי.‬

1228
01:17:42,449 --> 01:17:46,119
‫הסרטון הזה צולם ב-2021.‬
‫אפשר לראות שם את התאריך.‬

1229
01:17:46,203 --> 01:17:49,956
‫אפריל 2021. שנה שלמה לפני המקרה.‬

1230
01:17:50,749 --> 01:17:54,086
‫כל מי שבגילי‬
‫גדל על הזמרת "מרינה והיהלומים".‬

1231
01:17:54,169 --> 01:17:57,339
‫זה שיר שכולם מכירים,‬

1232
01:17:57,422 --> 01:17:59,549
‫ובאותו זמן זה הפך לטרנד של טיקטוק.‬

1233
01:17:59,633 --> 01:18:03,929
‫כולנו הכנו סרטונים‬
‫לשיר הזה בדיוק, כי זה היה הטרנד.‬

1234
01:18:04,429 --> 01:18:07,683
‫"יש לי גזרה כמו של דוגמנית‬
‫"יש לי גזרה כמו של בובה‬

1235
01:18:07,766 --> 01:18:10,852
‫"לא אכפת לי אם תחשוב שאני טיפשה‬
‫לא אכפת לי בכלל‬

1236
01:18:10,936 --> 01:18:13,939
‫"סוכריה, מתוקה‬
‫רוצה להיות מוערצת‬

1237
01:18:14,022 --> 01:18:17,442
‫"אני הבחורה שתמות בשבילה"‬

1238
01:18:18,110 --> 01:18:22,155
‫אני מעלה כנראה חמישה עד שבעה‬
‫סרטוני טיקטוק ביום. ביום.‬

1239
01:18:22,239 --> 01:18:23,573
‫עם כזו כמות של תוכן,‬

1240
01:18:23,657 --> 01:18:26,785
‫אני אפילו לא זוכרת את מה שאמרתי אתמול.‬

1241
01:18:27,577 --> 01:18:29,496
‫אי אפשר להשתמש בזה נגדה.‬

1242
01:18:30,831 --> 01:18:34,167
‫ליל כל הקדושים בשנה שעברה,‬
‫לפני שהוגש כתב האישום נגדה.‬

1243
01:18:45,804 --> 01:18:46,930
‫אלה פוסטים…‬

1244
01:18:47,431 --> 01:18:50,934
‫זה מליל כל הקדושים בשנה שעברה,‬
‫כך שזה פורסם לאחר ההתרסקות,‬

1245
01:18:51,935 --> 01:18:54,146
‫וקצת לפני שהוגש כתב האישום בנובמבר.‬

1246
01:18:54,229 --> 01:18:59,818
‫אני מציג אותם בפני בית המשפט‬
‫על מנת להראות את חוסר החרטה המזעזע.‬

1247
01:19:00,777 --> 01:19:04,906
‫לבחור להתחפש לגופות,‬
‫שלושה חודשים אחרי שהיא הרגה שני אנשים,‬

1248
01:19:04,990 --> 01:19:06,992
‫זה פשוט החליא אותנו עד היסוד.‬

1249
01:19:08,702 --> 01:19:12,122
‫אנחנו לא רואים אותה מעלה סרטונים שלה באבל‬

1250
01:19:12,664 --> 01:19:15,041
‫או סרטונים שלה שבהם היא מביעה חרטה.‬

1251
01:19:15,542 --> 01:19:18,920
‫ראינו פוסטים שלה שמציגים‬
‫שהיא חיה את חייה הטובים ביותר.‬

1252
01:19:20,380 --> 01:19:24,885
‫התחפשנו לראפר פלייבוי קרטי.‬
‫זה האיפור שלו על הבמה.‬

1253
01:19:25,594 --> 01:19:28,138
‫ואני חושבת שרוב האנשים בגילי יודעים את זה.‬

1254
01:19:28,221 --> 01:19:32,017
‫היא ודום אהבו את קרטי.‬
‫היא ודום ממש אהבו את קרטי.‬

1255
01:19:33,268 --> 01:19:35,812
‫זה מה שהילדים האלה עושים.‬
‫הכול במדיה החברתית.‬

1256
01:19:35,896 --> 01:19:38,565
‫הם עושים סרטונים מטורפים כל הזמן, אז…‬

1257
01:19:41,067 --> 01:19:45,280
‫אם היא לא הייתה הורגת מישהו,‬
‫אני מניחה שזה לא היה כזה סיפור.‬

1258
01:19:45,864 --> 01:19:49,075
‫אבל היא כן. אז עכשיו‬
‫זה פשוט שופך אור על מי היא באמת.‬

1259
01:19:50,410 --> 01:19:54,164
‫למשפחות של דום ודביון,‬

1260
01:19:54,664 --> 01:19:56,416
‫אני ממש מצטערת.‬

1261
01:19:56,917 --> 01:19:59,544
‫אני מקווה שיום אחד תבינו‬
‫שבחיים לא הייתי מאפשרת לזה לקרות‬

1262
01:19:59,628 --> 01:20:01,296
‫או עושה את זה בכוונה.‬

1263
01:20:01,379 --> 01:20:03,006
‫ואני כל כך מצטערת.‬

1264
01:20:03,507 --> 01:20:04,966
‫ולמשפחה שלי,‬

1265
01:20:05,050 --> 01:20:07,636
‫תודה על התמיכה‬
‫ועל כל האהבה שאתם נותנים לי.‬

1266
01:20:07,719 --> 01:20:10,430
‫תודה שנלחמתם למעני.‬
‫אני אוהבת את כולכם כל כך.‬

1267
01:20:10,514 --> 01:20:12,766
‫זהו, סיימתי. תודה, כבודה.‬

1268
01:20:14,935 --> 01:20:18,104
‫אני חושבת שזו הייתה ההתנצלות‬
‫הכי גרועה ששמעתי בחיים.‬

1269
01:20:18,688 --> 01:20:21,274
‫אני יודעת מתי מישהו מזויף או לא.‬

1270
01:20:22,025 --> 01:20:25,153
‫וזה לא… זה לא היה אמיתי.‬

1271
01:20:32,035 --> 01:20:33,954
‫שלום, תוכלי להתחיל בלומר את שמך?‬

1272
01:20:34,037 --> 01:20:36,748
‫היי, כבודה. שמי דוויין פלאנגן.‬

1273
01:20:36,832 --> 01:20:38,959
‫דביון היה אחי הגדול.‬

1274
01:20:39,042 --> 01:20:43,380
‫דביון לא היה רק אח גדול בשבילי‬
‫אלא גם מודל לחיקוי במובנים רבים.‬

1275
01:20:44,756 --> 01:20:48,885
‫הוא היה האדם שסמכתי עליו יותר מכול‬
‫משום שהוא גרם לי להרגיש בטוחה.‬

1276
01:20:48,969 --> 01:20:51,847
‫הוא היה זה שהרים אותי כשמעדתי.‬

1277
01:20:51,930 --> 01:20:56,393
‫הוא היה החבר הכי טוב שלי‬
‫והאדם היחיד שנשאר איתי מאז שנולדתי.‬

1278
01:20:56,893 --> 01:21:00,313
‫אני רוצה שתיתני למקנזי‬
‫את העונש הארוך ביותר שניתן.‬

1279
01:21:00,397 --> 01:21:01,773
‫תודה, כבוד השופטת.‬

1280
01:21:05,902 --> 01:21:09,656
‫כבודה, קרתה תאונת בלהות נוראית וטרגית,‬

1281
01:21:09,739 --> 01:21:11,533
‫שהיא לא זוכרת שום דבר ממנה.‬

1282
01:21:11,616 --> 01:21:14,452
‫והיא לעולם לא תוכל‬
‫להתאושש ממנה רגשית או פיזית.‬

1283
01:21:16,162 --> 01:21:20,417
‫אני שומעת המון על הבת שלך‬
‫ולא הרבה על השניים שהלכו לעולמם.‬

1284
01:21:20,500 --> 01:21:21,501
‫דומיניק, בסדר?‬

1285
01:21:21,585 --> 01:21:24,045
‫אני מבקשת ממך הקלה‬

1286
01:21:24,129 --> 01:21:27,090
‫כי זו הייתה תאונה טרגית שהיא לא זוכרת.‬

1287
01:21:27,173 --> 01:21:29,509
‫ודו… דביון, אנחנו לא…‬

1288
01:21:30,010 --> 01:21:32,012
‫הוא חבר חדש. ואני כל כך מצטערת.‬

1289
01:21:32,095 --> 01:21:33,847
‫מה זה אומר? שחייו שווים פחות?‬

1290
01:21:33,930 --> 01:21:35,765
‫לא.‬

1291
01:21:36,558 --> 01:21:39,019
‫לא, אלוהים, לא. ממש לא.‬

1292
01:21:39,102 --> 01:21:40,645
‫אני מבינה איך זה נראה.‬

1293
01:21:40,729 --> 01:21:44,441
‫אני אומרת שזו הייתה תאונה טרגית.‬
‫היא בחיים לא…‬

1294
01:21:44,524 --> 01:21:46,902
‫ניאלץ לא להסכים על כך.‬
‫-אני מבינה.‬

1295
01:21:46,985 --> 01:21:49,446
‫אני ממש מצטערת, חברים. אני מצטערת.‬
‫-תודה.‬

1296
01:21:49,529 --> 01:21:51,114
‫אני אוהבת אותך.‬
‫-גם אני.‬

1297
01:21:53,867 --> 01:21:58,997
‫אני מבינה שהכאובים הנוכחים בחדר הזה‬
‫מעוניינים שאטיל את העונש הכבד ביותר.‬

1298
01:22:00,332 --> 01:22:03,627
‫אך איני מאמינה שזה יהיה העונש הראוי‬

1299
01:22:03,710 --> 01:22:08,048
‫כי אני מאמינה‬
‫שמקנזי לא תשתחרר בעוד 15 שנה.‬

1300
01:22:09,883 --> 01:22:13,929
‫היא נידונה בסעיף שתיים,‬
‫בגין רצח דביון פלאנגן,‬

1301
01:22:14,429 --> 01:22:15,972
‫ל-15 שנה עד מאסר עולם.‬

1302
01:22:16,473 --> 01:22:20,268
‫היא נידונה בסעיף אחת,‬
‫בגין רצח דומיניק רוסו,‬

1303
01:22:20,352 --> 01:22:21,645
‫ל-15 שנה עד מאסר עולם,‬

1304
01:22:21,728 --> 01:22:25,649
‫העונשים ירוצו בו-זמנית,‬
‫עם זיכוי על זמן המאסר שכבר ריצתה.‬

1305
01:22:26,316 --> 01:22:27,984
‫יש סיכוי טוב מאוד‬

1306
01:22:28,068 --> 01:22:30,612
‫שתעבירי את שארית חייך בכלא.‬

1307
01:22:37,827 --> 01:22:39,371
‫אוהבים אותך, קנז.‬
‫-אוהבת אתכם.‬

1308
01:22:39,454 --> 01:22:40,997
‫אנחנו יודעים שאת חפה מפשע.‬

1309
01:22:52,676 --> 01:22:56,596
‫אנחנו פשוט אסירי תודה‬
‫שיצאנו בתחושה שהצדק נעשה היום.‬

1310
01:22:56,680 --> 01:22:58,306
‫- ג'יימי פלאנגן‬
‫אימא של דביון -‬

1311
01:22:58,390 --> 01:23:01,685
‫לא עובר יום שאנחנו לא מתגעגעים לבן שלנו,‬

1312
01:23:02,185 --> 01:23:04,437
‫והצדק נעשה עבורו היום.‬

1313
01:23:05,313 --> 01:23:07,357
‫אבל בכנות, אין כאן מנצחים.‬

1314
01:23:07,857 --> 01:23:09,401
‫אין כאן מנצחים היום.‬

1315
01:23:11,069 --> 01:23:16,366
‫זה חשוב לי שיקיריהם של דביון ודומיניק‬

1316
01:23:16,449 --> 01:23:20,829
‫מרגישים שהצדק נעשה‬

1317
01:23:21,413 --> 01:23:23,915
‫ושמקנזי נאלצה לשאת באחריות.‬

1318
01:23:24,708 --> 01:23:31,715
‫והיא תשב מאחורי סורג ובריח‬
‫זמן רב בגלל מה שהיא עשתה.‬

1319
01:23:37,178 --> 01:23:40,098
‫ממש קשה פה כל יום.‬

1320
01:23:40,181 --> 01:23:45,437
‫אני מנסה להתעורר‬
‫ולהיות האדם הכי טוב שאני יכולה בכל יום,‬

1321
01:23:45,520 --> 01:23:47,063
‫לא להסתבך בצרות.‬

1322
01:23:47,147 --> 01:23:50,650
‫לא עובר רגע מבלי שאני…‬

1323
01:23:52,277 --> 01:23:54,362
‫מבלי שאני חושבת עליהם או…‬

1324
01:23:55,447 --> 01:23:56,489
‫שאני לא…‬

1325
01:23:57,282 --> 01:23:59,534
‫מרגישה את הכאב הזה בחזה כי…‬

1326
01:24:00,160 --> 01:24:04,080
‫יש בי עדיין ריקנות כואבת מלאבד אותם.‬

1327
01:24:11,337 --> 01:24:13,631
‫יש משהו אחרון שהיית רוצה לומר?‬

1328
01:24:16,634 --> 01:24:18,470
‫לדעתך דיברתי בסדר בעניין ה…‬

1329
01:24:18,553 --> 01:24:20,555
‫אוקיי, אז הכול… לדעתך…‬

1330
01:24:21,139 --> 01:24:24,142
‫אני לא רוצה להעמיס מדי‬
‫וסתם להגיד יותר מדי‬

1331
01:24:24,225 --> 01:24:26,144
‫או להישמע משוגעת.‬

1332
01:24:27,395 --> 01:24:32,400
‫אני רק רוצה לוודא שיהיה דגש בנוגע לזה ש…‬

1333
01:24:33,193 --> 01:24:34,194
‫לא הייתה כוונה.‬

1334
01:24:34,277 --> 01:24:37,614
‫לא הייתה שם שום כוונה.‬

1335
01:24:38,615 --> 01:24:41,701
‫יש בי חרטה עצומה ובלתי נגמרת‬

1336
01:24:41,785 --> 01:24:46,623
‫כלפי דומיניק, דביון ושתי המשפחות שלהם.‬

1337
01:24:47,499 --> 01:24:51,169
‫זה לא היה מכוון, ואני אעשה כל שביכולתי כדי‬

1338
01:24:52,253 --> 01:24:55,423
‫להוכיח את זה לעולם ולמשפחות.‬

1339
01:25:00,011 --> 01:25:01,054
‫וזהו.‬

1340
01:25:02,931 --> 01:25:04,933
‫יש לי את היכולת לסלוח.‬

1341
01:25:05,016 --> 01:25:07,018
‫אך ברצוני לדעת את האמת על מה שקרה.‬

1342
01:25:07,685 --> 01:25:09,854
‫ואני אהיה אסיר תודה לנצח‬

1343
01:25:09,938 --> 01:25:14,067
‫אם היא תספר לנו‬
‫מה קרה באותם רגעים אחרונים.‬

1344
01:25:14,150 --> 01:25:18,905
‫לא משנה כמה…‬
‫זה עלול להזיק לה לומר את הדברים,‬

1345
01:25:18,988 --> 01:25:21,199
‫רק שתספר לנו את האמת ותאפשר לנו לדעת‬

1346
01:25:21,282 --> 01:25:24,244
‫ותאפשר לנו להתאבל כמו שצריך‬
‫ולעשות סגירת מעגל.‬

1347
01:25:27,038 --> 01:25:29,624
‫זה לא נגמר, טוב?‬
‫ואני לא יכולה לדבר על כלום.‬

1348
01:25:29,707 --> 01:25:32,377
‫- נטלי ומקנזי שירילה‬
‫שיחת טלפון מהכלא -‬

1349
01:25:32,460 --> 01:25:36,214
‫אז פשוט תסמכי על… תסמכי עלינו, בבקשה.‬

1350
01:25:36,297 --> 01:25:40,677
‫בסדר? אבל אני כל כך מצטערת.‬
‫אני כל כך מצטערת.‬

1351
01:25:44,639 --> 01:25:46,891
‫זה טרגי, מה שקרה לשני הבנים האלה.‬

1352
01:25:47,851 --> 01:25:50,145
‫אבל תחשוב על זה‬
‫כאילו זו הייתה הבת שלך.‬

1353
01:25:50,228 --> 01:25:51,688
‫אם מקנזי הייתה הבת שלך?‬

1354
01:25:52,522 --> 01:25:53,690
‫איך היית מרגיש?‬

1355
01:25:54,983 --> 01:25:56,901
‫אני אילחם למען הבת שלי.‬

1356
01:25:57,652 --> 01:25:59,946
‫ויש בידינו ראיות מוצקות‬

1357
01:26:00,029 --> 01:26:03,867
‫שמפריכות את מה שנאמר במשפט.‬

1358
01:26:04,576 --> 01:26:05,952
‫זה מהתקרית בכביש המהיר…‬

1359
01:26:08,037 --> 01:26:11,791
‫שבה מקנזי הואשמה שאיימה‬
‫להתרסק עם הרכב, שבועיים לפני התאונה.‬

1360
01:26:12,417 --> 01:26:17,422
‫זו ההתכתבות בין מקנזי‬
‫ואימא של דום, כריסטין רוסו.‬

1361
01:26:17,505 --> 01:26:19,757
‫מקנזי אמרה, "תוכלי לבוא לקחת את דום?‬

1362
01:26:19,841 --> 01:26:23,219
‫"הוא תפס את ההגה‬
‫וניסה להוציא את הרכב משליטה ולפגוע בי."‬

1363
01:26:23,845 --> 01:26:27,432
‫כריסטין אמרה, "כריסטופר בדרך.‬
‫תירגעי בינתיים, בבקשה".‬

1364
01:26:27,515 --> 01:26:30,351
‫ואז מקנזי אמרה,‬
‫"למען האמת, אני לא יכולה להירגע‬

1365
01:26:30,435 --> 01:26:32,061
‫"אחרי שניסה הרגע לשים קץ לחיי."‬

1366
01:26:33,271 --> 01:26:37,192
‫היא לא איימה להתרסק עם הרכב‬
‫שבועיים לפני תאונת הדרכים.‬

1367
01:26:37,275 --> 01:26:39,194
‫הוא זה שאיים.‬

1368
01:26:39,277 --> 01:26:41,654
‫זו לא היא.‬
‫היא מעולם לא איימה לעשות דבר.‬

1369
01:26:41,738 --> 01:26:47,577
‫זה מסיר את כל עניין‬
‫הכוונה מראש… מהסיפור שלהם.‬

1370
01:26:47,660 --> 01:26:50,580
‫ההודעות האלה הן כעת חלק מהערעור שהוגש‬

1371
01:26:50,663 --> 01:26:53,166
‫אשר מתבסס על ראיות‬
‫שטרם הוצגו בפני ביהמ"ש.‬

1372
01:26:53,249 --> 01:26:57,170
‫מקנזי שירילה, שיושבת בכלא‬
‫על הריגת שני אנשים בתאונת דרכים,‬

1373
01:26:57,253 --> 01:26:58,713
‫מבקשת לעמוד לדין מחדש.‬

1374
01:26:58,796 --> 01:27:01,424
‫אנחנו נילחם.‬

1375
01:27:01,507 --> 01:27:03,468
‫אם אצטרך לנהוג עד לבית הלבן…‬

1376
01:27:03,551 --> 01:27:06,721
‫אני אקח את כל הדרך עד‬
‫לבית המשפט העליון אם אצטרך.‬

1377
01:27:07,472 --> 01:27:09,641
‫פתחו עמוד פייסבוק "שחררו את מקנזי".‬

1378
01:27:09,724 --> 01:27:12,185
‫שוב תודה, למי שלא יהיו כל האנשים האלה.‬

1379
01:27:12,268 --> 01:27:15,021
‫וכל הסרטונים ביוטיוב משתפים את כל המידע.‬

1380
01:27:15,104 --> 01:27:18,191
‫זה סביר מאוד שיש תקלה ברכב…‬

1381
01:27:18,274 --> 01:27:19,734
‫כן.‬
‫-…או שמישהו מתעלף.‬

1382
01:27:19,817 --> 01:27:22,904
‫הקופסה השחורה מספרת לנו מה קרה, לא למה.‬

1383
01:27:22,987 --> 01:27:24,113
‫זה לא היה מכוון.‬

1384
01:27:24,197 --> 01:27:26,950
‫תסתכלו על הפרצוף הזה.‬
‫מישהו צריך לסלוח לה.‬

1385
01:27:27,033 --> 01:27:29,369
‫מקנזי יפה מדי בשביל לשבת בכלא.‬

1386
01:27:29,452 --> 01:27:32,538
‫כולנו יחד בזה. תוציאו אותה משם.‬

1387
01:27:33,122 --> 01:27:35,792
‫תעקבו אחרי "שחררו‬
‫את מקנזי שירילה" בפייסבוק.‬

1388
01:27:38,711 --> 01:27:42,340
‫בכל פעם שמתפרסם משהו בחדשות,‬
‫העמוד של "שחררו את קנזי",‬

1389
01:27:42,423 --> 01:27:45,134
‫מוגש ערעור, זה מצית את הכול מחדש.‬

1390
01:27:45,218 --> 01:27:47,845
‫היא קיבלה 15 שנה. זה כלום.‬

1391
01:27:47,929 --> 01:27:49,931
‫שבו, תהיו בשקט ותניחו לנו.‬

1392
01:27:50,431 --> 01:27:52,517
‫אם הם היו מצטערים, זה מה שהם היו עושים.‬

1393
01:27:53,518 --> 01:27:57,355
‫היא תוכל להשתחרר בגיל 30 וכמה? 32, 33?‬

1394
01:27:58,189 --> 01:28:01,401
‫כן, ולהקים משפחה‬
‫ולחיות חיים מאושרים, אתה מבין?‬

1395
01:28:03,069 --> 01:28:05,238
‫לפחות הם עדיין יכולים לראות את בתם.‬

1396
01:28:05,905 --> 01:28:08,283
‫היא בכלא. אבל הם עדיין יכולים לבקר אותה.‬

1397
01:28:08,366 --> 01:28:09,826
‫אנחנו לא יכולים לבקר את דום.‬

1398
01:28:11,286 --> 01:28:13,413
‫אני חושב שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות‬

1399
01:28:13,496 --> 01:28:19,127
‫זה שהוריה של מקנזי ימשיכו לטפח‬
‫את האשליה שלה ב-15 השנים הבאות‬

1400
01:28:19,210 --> 01:28:22,005
‫ויגידו לה שלא עשתה שום דבר,‬
‫ושמעולם לא עשתה טעות‬

1401
01:28:22,088 --> 01:28:25,258
‫ושהיא הילדה המושלמת ושנעשה לה עוול מוחלט‬

1402
01:28:25,341 --> 01:28:28,261
‫ושהמערכת נגדה ושהפרקליטות שיקרה.‬

1403
01:28:28,344 --> 01:28:31,139
‫כל הדברים האלה פוגעים בנפשה.‬

1404
01:28:32,223 --> 01:28:36,561
‫זה לא יעזור לה להסתגל‬
‫ולהפוך למבוגר שמתפקד היטב‬

1405
01:28:36,644 --> 01:28:38,021
‫כשהיא תשתחרר מהכלא.‬

1406
01:28:39,272 --> 01:28:41,524
‫רק בגלל שהיית אדם מסוים בגיל 17 או 18,‬

1407
01:28:41,607 --> 01:28:44,027
‫זה האדם שתמשיך להיות למשך שארית חייך?‬

1408
01:28:44,652 --> 01:28:49,157
‫והתקווה הכי גדולה שלי היא שהיא תשתנה.‬

1409
01:28:49,782 --> 01:28:54,078
‫- הערעור הראשון של מקנזי נדחה -‬

1410
01:28:54,162 --> 01:28:57,790
‫- היא והמשפחה שלה‬
‫ימשיכו להילחם נגד ההרשעה שלה -‬

1411
01:28:57,874 --> 01:29:04,589
‫- שימוע השחרור הראשון שלה‬
‫מתוכנן להתקיים בספטמבר 2037 -‬

1412
01:29:09,302 --> 01:29:13,639
‫מה אתה יכול לעשות כדי לעזור?‬
‫הוא כל כך רצה להפוך להיות ספר.‬

1413
01:29:14,349 --> 01:29:18,019
‫יש לנו מלגה‬
‫ללימודי ספרות תחת השם של דביון,‬

1414
01:29:18,102 --> 01:29:21,647
‫ולשם בעיקרון ניתן לתרום כסף‬

1415
01:29:21,731 --> 01:29:25,193
‫כדי לעזור במימון המלגה‬
‫שתגיע לתלמיד במצוקה.‬

1416
01:29:25,777 --> 01:29:29,739
‫התוכנית היא לשלוח לפחות אדם אחד‬
‫לבית הספר לספרות בתשלום מלא.‬

1417
01:29:29,822 --> 01:29:32,450
‫אך אם קמפיין ה"גופאנדמי" שלהם‬
‫יגייס מספיק כסף,‬

1418
01:29:32,533 --> 01:29:35,578
‫הם ישלחו אנשים נוספים‬
‫ללימודים גם בשנים הבאות.‬

1419
01:29:36,079 --> 01:29:39,874
‫יש כמה ימים בודדים בשנתיים וחצי האלה‬

1420
01:29:40,666 --> 01:29:45,171
‫שבהם הייתי מאושר, באמת, ממש מאושר.‬

1421
01:29:45,880 --> 01:29:48,800
‫היום שבו חילקנו את המלגה‬
‫היה אחד מאותם ימים.‬

1422
01:29:49,467 --> 01:29:50,718
‫מזל טוב.‬

1423
01:29:53,346 --> 01:29:56,933
‫זה פשוט טוב לראות שמישהו,‬
‫אפילו אם הוא לא דביון,‬

1424
01:29:57,016 --> 01:29:59,644
‫מגשים את התשוקה והחלום שלו‬

1425
01:29:59,727 --> 01:30:01,854
‫ולראות כמה רחוק זה לוקח אותו.‬

1426
01:30:03,147 --> 01:30:06,442
‫אנשים יכירו בשם שלו‬
‫וגם יכירו את הלב הטוב שלו.‬

1427
01:30:06,526 --> 01:30:08,194
‫ומי שהוא באמת היה.‬

1428
01:30:08,277 --> 01:30:11,280
‫ואם נוכל לעשות את זה,‬
‫אז לדביון כן יהיה עתיד.‬

1429
01:30:11,364 --> 01:30:14,700
‫והוא אולי לא ייקח בו חלק,‬
‫אך הזיכרון ממנו בהחלט יישאר.‬

1430
01:30:40,476 --> 01:30:43,187
‫- מתגעגעים אליך, שטותניק -‬

1431
01:31:05,460 --> 01:31:12,467
‫- דביון פלאנגן 2003 - 2022‬
‫דומיניק רוסו 2001 - 2022 -‬

1432
01:32:22,578 --> 01:32:27,583
‫תרגום כתוביות: סיון שפירא‬