1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.BZ

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.BZ

3
00:00:09,843 --> 00:00:11,594
‫היום יום הקופסאות,‬

4
00:00:12,971 --> 00:00:16,891
‫וזה יום יפה מאוד היום…‬

5
00:00:20,020 --> 00:00:22,230
‫בקליפורניה שטופת השמש.‬

6
00:00:30,196 --> 00:00:33,324
‫שלום, ננסי. יום קופסאות שמח.‬
‫-היי, מותק.‬

7
00:00:45,336 --> 00:00:47,881
‫מישהו בדלת.‬

8
00:00:48,673 --> 00:00:50,216
‫זה טום!‬

9
00:00:50,300 --> 00:00:53,678
‫חג מולד שמח!‬
‫-אלוהים! חג מולד…‬

10
00:00:53,762 --> 00:00:54,804
‫דבקון.‬

11
00:00:54,888 --> 00:00:56,598
‫איפה?‬
‫-כאן.‬

12
00:00:56,681 --> 00:01:00,894
‫כמה חגי מולד חגגנו? מ-72' עד 92', 20 שנה.‬

13
00:01:01,853 --> 00:01:03,480
‫וואו!‬
‫-יותר מדי אור?‬

14
00:01:03,980 --> 00:01:05,106
‫לא לקמטים שלך.‬

15
00:01:05,190 --> 00:01:07,942
‫ויש את דייב תומאס והריסון תומאס.‬

16
00:01:08,026 --> 00:01:09,986
‫הוא סותם את האוזניים. למה?‬

17
00:01:10,487 --> 00:01:11,613
‫זה בגללך?‬

18
00:01:11,696 --> 00:01:14,407
‫אה, אהבתי אותך ב"שכחו אותי בבית"!‬

19
00:01:14,491 --> 00:01:16,868
‫היית נפלאה!‬

20
00:01:17,744 --> 00:01:19,329
‫סטיב, מה שלומך?‬

21
00:01:19,412 --> 00:01:21,956
‫אני ממש נהנה כאן, מרטי. אני מתכוון לזה.‬

22
00:01:25,668 --> 00:01:27,670
‫אני אספר לכם משהו על מרטי.‬

23
00:01:27,754 --> 00:01:30,173
‫נניח שאתם מארחים לארוחת ערב,‬

24
00:01:30,256 --> 00:01:31,966
‫ואתם מזמינים את מרטי.‬

25
00:01:34,135 --> 00:01:36,596
‫ואז מתברר שמרטי לא יכול להגיע.‬

26
00:01:37,430 --> 00:01:39,182
‫אתם מבטלים את הארוחה.‬

27
00:01:41,142 --> 00:01:43,019
‫תראו את מרטי.‬

28
00:01:53,655 --> 00:01:59,536
‫- מרטין שורט: החיים קצרים -‬

29
00:01:59,619 --> 00:02:00,870
‫אני יודע. זה יהיה‬

30
00:02:00,954 --> 00:02:03,456
‫אחד מאותם סרטים מכפישים איומים שלא אקדם.‬

31
00:02:08,461 --> 00:02:11,631
‫זה מצחיק שאנחנו צריכים להעמיד פנים‬
‫שאנחנו לא מכירים.‬

32
00:02:12,382 --> 00:02:13,383
‫כלל וכלל לא.‬

33
00:02:13,466 --> 00:02:16,302
‫זה מבוסס על זה שאנחנו מכירים.‬
‫-באמת?‬

34
00:02:16,386 --> 00:02:18,263
‫דיברנו אלפי פעמים.‬

35
00:02:18,346 --> 00:02:21,141
‫לארי ואני אכלנו מיליון ארוחות ערב.‬

36
00:02:21,641 --> 00:02:23,810
‫מיליון ארוחות צהריים.‬
‫-נכון.‬

37
00:02:23,893 --> 00:02:26,604
‫מיליון ארוחות צהריים מלאות תשוקה.‬

38
00:02:26,688 --> 00:02:29,190
‫אנחנו פשוט ממשיכים את השיחה.‬

39
00:02:29,274 --> 00:02:30,358
‫נכון.‬

40
00:02:31,317 --> 00:02:36,114
‫בעסק שלי, יש מסלול קריירה מסורתי.‬

41
00:02:36,698 --> 00:02:39,075
‫טלוויזיה, סרטים,‬

42
00:02:39,159 --> 00:02:40,910
‫ברודוויי, מופע מיוחד משלך,‬

43
00:02:41,536 --> 00:02:45,331
‫ריאליטי, טלתרום חב"ד,‬
‫תיאטרון ארוחת ערב, "פאלם ספרינגס פוליס",‬

44
00:02:45,415 --> 00:02:46,708
‫ואז התוכנית הזאת.‬

45
00:02:49,460 --> 00:02:51,671
‫לא הייתה ציפייה להיות כוכב.‬

46
00:02:52,255 --> 00:02:53,715
‫לא היה,‬

47
00:02:53,798 --> 00:02:57,302
‫"אימא, זה קרה!" לא היה דבר כזה.‬

48
00:02:57,385 --> 00:03:00,930
‫זה פשוט, "יש משכנתה.‬

49
00:03:02,390 --> 00:03:03,975
‫"יש ילדים.‬

50
00:03:04,809 --> 00:03:08,438
‫"אני במקצוע הכי טוב בעולם. אני ממש בר מזל.‬

51
00:03:08,521 --> 00:03:10,106
‫"איך אני ממשיך להצליח?"‬

52
00:03:11,649 --> 00:03:13,359
‫למה אני מחזיק את הסכין הזאת?‬

53
00:03:17,363 --> 00:03:18,740
‫אני עובד בקומדיה.‬

54
00:03:19,240 --> 00:03:21,618
‫ואני עושה סוג מסוים של קומדיה.‬

55
00:03:22,118 --> 00:03:24,954
‫הנה בא הדוד ג'ק. זרוק אותי!‬

56
00:03:25,830 --> 00:03:28,124
‫זה מבוסס על מערכונים, על דמויות.‬

57
00:03:29,125 --> 00:03:29,959
‫מעט בדיחות.‬

58
00:03:30,043 --> 00:03:32,629
‫אם תקראו תסריט שכתבתי, אין הרבה בדיחות.‬

59
00:03:32,712 --> 00:03:34,923
‫הכול… אתם פשוט צריכים לסמוך עליי.‬

60
00:03:35,006 --> 00:03:39,219
‫מאסטר בונקס, אני עושה את זה בשביל אהבה,‬
‫אתה יודע? תסמוך עליי.‬

61
00:03:39,302 --> 00:03:42,388
‫אני הכי פחות נהנה בקריירה‬
‫כשאני מרגיש שאני עושה תפקיד‬

62
00:03:42,472 --> 00:03:44,140
‫שרבים אחרים יכולים לעשות.‬

63
00:03:44,224 --> 00:03:46,059
‫אז אני מרגיש שאני מבזבז זמן.‬

64
00:03:46,142 --> 00:03:49,437
‫כשאני עושה את האמנות הקטנה‬
‫והלא שגרתית שלי,‬

65
00:03:49,520 --> 00:03:52,190
‫וזה אולי לא טוב,‬
‫אבל זו אמנות כי היא ייחודית,‬

66
00:03:52,273 --> 00:03:54,400
‫אז אני מרוצה מאוד.‬

67
00:03:55,610 --> 00:03:57,153
‫בואו נתחיל את המסיבה!‬

68
00:03:57,237 --> 00:03:59,280
‫הדמויות שהוא גילם,‬

69
00:03:59,364 --> 00:04:02,450
‫הן לא רק פרודיות על טיפוס מסוים.‬

70
00:04:03,660 --> 00:04:09,582
‫קשה מאוד להפוך‬
‫דמות ביזארית לחלוטין לאמינה.‬

71
00:04:09,666 --> 00:04:10,625
‫הנה.‬

72
00:04:10,708 --> 00:04:11,876
‫זה מה שהוא עושה.‬

73
00:04:11,960 --> 00:04:13,962
‫ועל מה הספר הזה?‬

74
00:04:14,712 --> 00:04:17,257
‫זה מכתב אהבה, אני מניח,‬

75
00:04:17,340 --> 00:04:20,760
‫עם קורטוב של שנאה, כמו מערבולת של מוקה,‬

76
00:04:20,843 --> 00:04:21,928
‫אם תרצה.‬

77
00:04:22,011 --> 00:04:24,889
‫זה כמו לראות את החבר הכי טוב שלך בעולם,‬

78
00:04:24,973 --> 00:04:27,725
‫שהוא במקרה האדם הכי מוזר אי פעם.‬

79
00:04:27,809 --> 00:04:29,102
‫איך הדמות מתקדמת?‬

80
00:04:29,185 --> 00:04:31,479
‫הכובען המטורף מתקדם יפה.‬

81
00:04:33,398 --> 00:04:35,525
‫אני לא יודע. עוד לא פיצחתי אותו.‬

82
00:04:35,608 --> 00:04:37,068
‫אולי האנגלית שלו עממית.‬

83
00:04:37,151 --> 00:04:39,946
‫שלום. יש עוד תותים שם למטה, נמנמן?‬

84
00:04:40,029 --> 00:04:43,366
‫יש כריכים מקולקלים?‬
‫אני אוהב כריכים מקולקלים, ואתה?‬

85
00:04:43,866 --> 00:04:45,660
‫אולי זה.‬
‫-אני אוהבת את הליקוי.‬

86
00:04:45,743 --> 00:04:48,871
‫כן, בסדר. ישנתי יותר מדי! ישנתי!‬

87
00:04:48,955 --> 00:04:50,748
‫יותר מדי מה?‬
‫-ישנתי!‬

88
00:04:50,832 --> 00:04:51,916
‫ישנת יותר מדי.‬

89
00:04:53,209 --> 00:04:55,712
‫יש לך עוד אוכל שם למטה, נמנמן?‬

90
00:04:55,795 --> 00:04:58,506
‫יש כריכים או תותים מקולקלים?‬

91
00:04:58,589 --> 00:05:00,300
‫אני אוהב תותים, ואתה?‬

92
00:05:01,050 --> 00:05:05,805
‫אתם לא מבינים כמה אנרגייה זה דורש‬

93
00:05:05,888 --> 00:05:09,475
‫לעשות את מה שהוא עושה.‬

94
00:05:20,194 --> 00:05:24,449
‫הוא לא התיש את עצמו‬
‫בכך שהטיל ספק בהחלטות שלו,‬

95
00:05:24,532 --> 00:05:27,618
‫בכך שהוא פחד שעשה בחירה שגויה.‬

96
00:05:27,702 --> 00:05:32,373
‫אתם יודעים כמה שעות ביום‬
‫היו לכם אם לא היה לכם את זה?‬

97
00:05:32,874 --> 00:05:35,209
‫היו לי עוד 23 שעות.‬

98
00:05:35,918 --> 00:05:38,921
‫"שלום! מי את?‬

99
00:05:39,547 --> 00:05:40,631
‫"תתרחקי!‬

100
00:05:41,257 --> 00:05:43,176
‫"אני לא אוהב את מה שאת אומרת‬

101
00:05:43,259 --> 00:05:44,385
‫"עכשיו…"‬

102
00:05:47,764 --> 00:05:51,142
‫אלוהים, זה נורא.‬
‫לא עבודת הגבות. זה פנטסטי.‬

103
00:05:53,853 --> 00:05:55,355
‫רון-רון, הערה לעצמי.‬

104
00:05:55,438 --> 00:05:57,857
‫אני לא חושב שכדאי שתתחיל את הסיפור הזה…‬

105
00:05:58,566 --> 00:06:01,486
‫כדי שתרגיש טוב יותר,‬
‫תוכל להיות איש הקשר שלי‬

106
00:06:01,569 --> 00:06:02,445
‫במקרה שאפול.‬

107
00:06:02,528 --> 00:06:04,989
‫נוכל לעבור קולונוסקופיה ביחד.‬

108
00:06:07,950 --> 00:06:10,078
‫שלום. מה שלומך?‬

109
00:06:10,161 --> 00:06:12,580
‫לא שמתי לב שיש עליי מצלמה.‬

110
00:06:12,663 --> 00:06:14,582
‫זה מוזר כל כך.‬

111
00:06:15,124 --> 00:06:17,710
‫אני לא רגיל שמצלמים אותי. אני די ביישן.‬

112
00:06:21,589 --> 00:06:24,008
‫בוקר טוב, אדוני.‬
‫-בוקר טוב!‬

113
00:06:24,092 --> 00:06:28,429
‫הייתי אומר ש-80 אחוז‬
‫מהקריירה שלי היו כישלון.‬

114
00:06:28,930 --> 00:06:30,723
‫אני חושב שאלה אחוזים די טובים.‬

115
00:06:31,724 --> 00:06:34,769
‫עסקי השעשועים הם כישרון, מזל וכוח התמדה.‬

116
00:06:34,852 --> 00:06:37,313
‫אבל אפשרי שיהיה לך כישרון ונחישות,‬

117
00:06:37,397 --> 00:06:38,606
‫יכולת לספוג מהלומות,‬

118
00:06:38,689 --> 00:06:41,526
‫אבל אם אין לך את הביטחון‬
‫לעלות לשם ולהיכשל,‬

119
00:06:41,609 --> 00:06:42,443
‫אתה לא תצליח.‬

120
00:06:42,527 --> 00:06:44,028
‫נרד לסט.‬
‫-בסדר.‬

121
00:06:48,032 --> 00:06:48,991
‫היי!‬
‫-היי!‬

122
00:06:49,075 --> 00:06:50,993
‫אפשר לבוא אתכם להלוויה?‬
‫-כן!‬

123
00:06:51,077 --> 00:06:53,329
‫בבקשה, אלוהים, כן. אנחנו צריכים אותך.‬

124
00:06:53,413 --> 00:06:56,791
‫את הדבק. את המייבל בכריך צ'ארלס-אוליבר.‬

125
00:06:56,874 --> 00:06:59,168
‫בלעדייך, אנחנו שתי פרוסות לחם לבן יבש.‬

126
00:06:59,252 --> 00:07:00,753
‫בדיוק. בואי.‬

127
00:07:01,421 --> 00:07:04,382
‫- רק רוצחים בבניין‬
‫אוליבר -‬

128
00:07:04,465 --> 00:07:06,426
‫יש לנו סצנה, אבל מכירים אותה.‬

129
00:07:06,509 --> 00:07:07,343
‫כן.‬

130
00:07:07,427 --> 00:07:10,680
‫אני מתחיל להרגיש מאוד בנוח עכשיו‬

131
00:07:10,763 --> 00:07:13,224
‫עם השורות לשאר העונה.‬

132
00:07:13,724 --> 00:07:15,184
‫טוב, אני אלך להתלבש.‬

133
00:07:16,686 --> 00:07:18,312
‫להתראות.‬
‫-ביי.‬

134
00:07:18,396 --> 00:07:19,730
‫הכנסת אותם.‬

135
00:07:19,814 --> 00:07:22,150
‫היי, זה רון הווארד.‬

136
00:07:22,984 --> 00:07:23,818
‫אוי, לא.‬

137
00:07:24,402 --> 00:07:25,820
‫עכשיו מתחיל הכיף.‬

138
00:07:25,903 --> 00:07:28,573
‫אז אני אשאל כמה שאלות נוקבות.‬

139
00:07:28,656 --> 00:07:30,366
‫כן.‬

140
00:07:30,450 --> 00:07:33,578
‫למה? למה אתה ממשיך לדחוף את עצמך?‬

141
00:07:34,078 --> 00:07:37,874
‫אני לא יודע. אני חושב‬
‫שאני פשוט אוהב את צליל מחיאות הכפיים.‬

142
00:07:37,957 --> 00:07:39,792
‫יש לי שאלה אחרת.‬
‫-כן.‬

143
00:07:39,876 --> 00:07:41,335
‫למה אתה ממשיך?‬

144
00:07:43,754 --> 00:07:47,884
‫אני פשוט חושב שזה חשוב אם אתה "מחונן"‬

145
00:07:49,552 --> 00:07:52,805
‫לחלוק את הכישרון הזה עם אנשים…‬

146
00:07:52,889 --> 00:07:54,140
‫לא יודע, כמוך.‬

147
00:07:54,640 --> 00:07:57,101
‫אנחנו אסירי תודה. לנצח.‬
‫-אני יודע.‬

148
00:07:57,185 --> 00:07:59,687
‫חשבת פעם… מה עשית?‬

149
00:08:02,440 --> 00:08:05,193
‫כן, זה רחוב וויטון.‬

150
00:08:05,776 --> 00:08:07,778
‫מעניין מי הגברת הזאת.‬

151
00:08:10,865 --> 00:08:12,408
‫זה היה חדר השינה שלי.‬

152
00:08:14,911 --> 00:08:19,540
‫זה לא נכון לומר‬
‫שהקומדיה נבעה מאיזשהו מקום של כאב.‬

153
00:08:19,624 --> 00:08:20,708
‫להפך.‬

154
00:08:20,791 --> 00:08:24,003
‫זה הגיע מהחיים שלי.‬
‫אנשים במשפחה שלי היו מצחיקים.‬

155
00:08:24,504 --> 00:08:28,591
‫הייתי הצעיר מבין חמישה,‬
‫חמש שנים הפרידו ביני לבין הרביעי.‬

156
00:08:28,674 --> 00:08:31,594
‫ואני חושב שקיבלתי‬
‫המון תשומת לב והמון אהבה.‬

157
00:08:31,677 --> 00:08:33,346
‫כולם אמרו לי שאני נהדר,‬

158
00:08:33,429 --> 00:08:36,474
‫מצחיק ומופלא כל חיי,‬

159
00:08:36,557 --> 00:08:39,769
‫כך שפרחתי בגיל ההתבגרות‬

160
00:08:39,852 --> 00:08:42,855
‫בלי שום דאגה, אתם יודעים,‬

161
00:08:42,939 --> 00:08:45,983
‫שאני עלול להיראות כמו סתם אחד,‬

162
00:08:46,067 --> 00:08:49,111
‫עם חצ'קונים ותסרוקת,‬
‫"היי, גברת", ולהציע לה לצאת.‬

163
00:08:49,195 --> 00:08:52,823
‫איכשהו, אם היא לא הייתה מסכימה,‬
‫אומרת שהיא לא תצא איתי,‬

164
00:08:52,907 --> 00:08:55,076
‫הייתי אומר, "מה הבעיה שלה?"‬

165
00:08:55,159 --> 00:08:56,160
‫ומאמין בזה.‬

166
00:08:57,328 --> 00:08:59,956
‫הרווחתי מ"קומדיית חלחול".‬

167
00:09:01,332 --> 00:09:05,545
‫אחי מייקל זכה‬
‫באמי ובגלובוס הזהב כמה פעמים,‬

168
00:09:05,628 --> 00:09:09,882
‫על תוכניות כמו "סקנד סיטי טי-וי",‬
‫"מאד טי-וי" ו"שיט'ס קריק".‬

169
00:09:09,966 --> 00:09:11,968
‫עודדו אצלנו להצחיק את כולם.‬

170
00:09:13,344 --> 00:09:15,930
‫תמיד עודדו את זה במשפחה שלנו.‬
‫-נכון.‬

171
00:09:16,013 --> 00:09:19,892
‫אם הצלחת להצחיק מישהו,‬
‫גם אם פגעת בכמה אנשים…‬

172
00:09:19,976 --> 00:09:21,185
‫בדרך.‬

173
00:09:23,729 --> 00:09:26,732
‫אבא שלי היה מנהל מכירות כללי‬
‫של חברת הפלדה של קנדה,‬

174
00:09:26,816 --> 00:09:27,858
‫תפקיד בכיר מאוד.‬

175
00:09:28,359 --> 00:09:31,654
‫הוא היה ממש מצחיק, סרקסטי מאוד,‬

176
00:09:31,737 --> 00:09:34,699
‫עם מבטא אירי קל, הוא היגר בגיל 21.‬

177
00:09:34,782 --> 00:09:36,325
‫"שלום, מרטי."‬

178
00:09:37,243 --> 00:09:39,912
‫הוא היה טיפוס קצת קשה, תסכים איתי.‬

179
00:09:39,996 --> 00:09:41,205
‫א-הא.‬

180
00:09:41,289 --> 00:09:43,791
‫הוא נהג לשתות ג'ין מדי פעם.‬

181
00:09:44,625 --> 00:09:47,878
‫כן.‬
‫-מדי פעם, כלומר כל הזמן.‬

182
00:09:49,338 --> 00:09:53,134
‫הוא היה עוקצני,‬
‫אבל זה תמיד היה במטרה להצחיק.‬

183
00:09:54,135 --> 00:09:55,428
‫- צ'ארלס שורט -‬

184
00:09:55,511 --> 00:09:56,971
‫מרטי, הבן שלי,‬

185
00:09:57,471 --> 00:10:02,435
‫אין לו שום סיכוי לפתח אי פעם קול לשירה.‬

186
00:10:03,185 --> 00:10:05,563
‫אבל הנקודה היא שזה מעניין אותו.‬

187
00:10:05,646 --> 00:10:09,275
‫והאדם שיש לו קול ייחודי‬

188
00:10:09,358 --> 00:10:11,319
‫הוא זה שזוכרים.‬

189
00:10:11,402 --> 00:10:14,155
‫מרטי היה מוכשר בטירוף.‬

190
00:10:15,031 --> 00:10:18,492
‫הוא התחיל לעשות קומדיה כשהיה בן חמש בערך.‬

191
00:10:18,576 --> 00:10:22,872
‫הוא סיפר בדיחות, עשה מערכונים ושר כל הזמן.‬

192
00:10:22,955 --> 00:10:25,333
‫עשית תוכניות בעליית הגג, נכון?‬

193
00:10:25,416 --> 00:10:27,043
‫"המופע של מרטין שורט".‬

194
00:10:27,126 --> 00:10:31,672
‫שודרנו בימי שלישי ב-20:30,‬
‫במקביל ל"מופע של אנדי ויליאמס".‬

195
00:10:31,756 --> 00:10:35,051
‫בדמיוני נהגתי להקליד דברים.‬

196
00:10:35,134 --> 00:10:37,178
‫"מרטי ישיר. האורחים של מרטי יהיו…"‬

197
00:10:37,261 --> 00:10:39,430
‫הייתי מופיע, ונתתי הצגות למעלה.‬

198
00:10:39,513 --> 00:10:42,058
‫מישהו קרא "ארוחת ערב",‬
‫ועצרנו והקלטנו אח"כ.‬

199
00:10:42,933 --> 00:10:45,353
‫כן! תודה, יקירתי.‬

200
00:10:45,436 --> 00:10:48,314
‫- הקלטות משפחת שורט‬
‫1966 -‬

201
00:10:48,397 --> 00:10:50,858
‫הילדים משחקים הוקי ברחוב,‬
‫ואני בעליית הגג.‬

202
00:10:52,693 --> 00:10:53,694
‫כן.‬

203
00:10:54,528 --> 00:10:57,782
‫אנשים מוחים נגד מלחמת וייטנאם,‬
‫והוא עושה את סינטרה.‬

204
00:11:05,956 --> 00:11:08,626
‫מה שמרטי עושה עכשיו, הוא עשה גם אז.‬

205
00:11:09,293 --> 00:11:11,545
‫קבלו את האיש ששווה 100 מיליון דולר,‬

206
00:11:11,629 --> 00:11:14,173
‫החבר הכי טוב שלי, יוג'ין לוי.‬

207
00:11:14,256 --> 00:11:15,341
‫יוג'ין ליווי.‬

208
00:11:15,424 --> 00:11:17,218
‫לוי.‬
‫-מה שתגיד. שב, בבקשה.‬

209
00:11:18,511 --> 00:11:19,929
‫תראו אותם שם.‬

210
00:11:20,012 --> 00:11:22,264
‫אפשר לחשוב שהם מכירים כבר שנים.‬

211
00:11:24,308 --> 00:11:26,811
‫האמת היא שהוא החבר הכי ותיק ויקר שלי.‬

212
00:11:28,521 --> 00:11:30,314
‫גרנו יחד תקופה.‬

213
00:11:31,148 --> 00:11:33,150
‫יצאנו תקופה, אבל העניין הוא…‬

214
00:11:33,234 --> 00:11:34,193
‫כן.‬

215
00:11:34,276 --> 00:11:36,445
‫אתה קנדי. זה היה נטל?‬

216
00:11:39,824 --> 00:11:41,575
‫לא, זה לא היה נטל.‬

217
00:11:41,659 --> 00:11:44,412
‫אתה מבין הכול? אני לא צריך לדבר לאט יותר?‬

218
00:11:46,080 --> 00:11:47,456
‫אנחנו מדברים באותה שפה.‬

219
00:11:47,540 --> 00:11:49,917
‫לאן קנדים הולכים כשהם רוצים חופשה?‬

220
00:11:50,000 --> 00:11:53,003
‫הם הולכים לגבול ומציצים ומייחלים?‬

221
00:11:55,381 --> 00:11:57,174
‫מרטי הוא החבר הכי טוב שלי.‬

222
00:11:57,258 --> 00:11:58,843
‫החבר הכי טוב שלך.‬
‫-כן.‬

223
00:11:58,926 --> 00:12:04,348
‫פגשתי את מרטי ב-1970‬
‫באוניברסיטת מקמאסטר, כשלמדנו יחד.‬

224
00:12:04,432 --> 00:12:05,891
‫נראה שהוא שחקן‬

225
00:12:05,975 --> 00:12:08,853
‫שמנסה נואשות להשיג תפקידים דרמטיים.‬

226
00:12:08,936 --> 00:12:10,271
‫כן, זה נכון.‬

227
00:12:10,771 --> 00:12:14,275
‫התחלתי בלימודי רפואה‬
‫ועברתי ללימודי עבודה סוציאלית,‬

228
00:12:14,775 --> 00:12:16,652
‫כי חשבתי שזה יהיה קל יותר.‬

229
00:12:17,570 --> 00:12:19,613
‫בתיכון לא עסקתי בתיאטרון.‬

230
00:12:19,697 --> 00:12:23,868
‫רק כשהחלפתי לעבודה סוציאלית‬
‫היה לי זמן והייתי מעורב יותר.‬

231
00:12:23,951 --> 00:12:26,829
‫ועשיתי כל מה שיכולתי בתחום התיאטרון.‬

232
00:12:28,122 --> 00:12:30,958
‫זה עדיין לא נראה ריאלי להיות שחקן.‬

233
00:12:31,459 --> 00:12:33,627
‫יוג'ין לוי היה זה שאמר,‬

234
00:12:33,711 --> 00:12:37,173
‫"אתה צריך לנסות‬
‫לעשות את זה באופן מקצועי. בוא לטורונטו."‬

235
00:12:37,757 --> 00:12:40,342
‫אז פשוט נתתי לעצמי חוזה לשנה אחת.‬

236
00:12:40,426 --> 00:12:42,219
‫חשבתי, "אני אתן לזה שנה.‬

237
00:12:42,303 --> 00:12:43,721
‫"ואם לא יקרה כלום,‬

238
00:12:43,804 --> 00:12:47,641
‫"אוכל להגיש מועמדות ולחזור לאוניברסיטה."‬

239
00:12:47,725 --> 00:12:49,226
‫תואר שני?‬

240
00:12:49,310 --> 00:12:50,603
‫לא, תיכון.‬

241
00:12:50,686 --> 00:12:53,856
‫אני מתקשה לסיים תיכון.‬

242
00:12:53,939 --> 00:12:54,774
‫אני מבין.‬

243
00:12:54,857 --> 00:12:56,692
‫טוב שאתה כאן.‬
‫-אבל אני אסיים.‬

244
00:12:56,776 --> 00:12:57,860
‫אני בטוח שתצליח.‬

245
00:12:57,943 --> 00:13:01,405
‫כי יש לי מטרות מסוימות בחיים‬
‫שאני מרגיש חובה להגשים.‬

246
00:13:01,489 --> 00:13:02,573
‫טוב מאוד.‬

247
00:13:02,656 --> 00:13:05,451
‫אחת מהן היא להפוך לשופט בבית משפט מחוזי.‬

248
00:13:05,534 --> 00:13:06,869
‫יופי. טוב שיש שאיפות.‬

249
00:13:06,952 --> 00:13:10,122
‫אני לא חושב שאתה מודע לכך‬
‫שאתה חלק מקבוצה מסוימת‬

250
00:13:10,206 --> 00:13:11,582
‫או תקופה מסוימת.‬

251
00:13:11,665 --> 00:13:13,834
‫בטורונטו בהחלט הייתה פריחה יצירתית.‬

252
00:13:14,627 --> 00:13:15,836
‫האם זה מקרי?‬

253
00:13:15,920 --> 00:13:19,673
‫או שיש איזשהו חוש הומור קנדי‬

254
00:13:19,757 --> 00:13:22,593
‫ש… מושך במיוחד?‬

255
00:13:22,676 --> 00:13:27,681
‫אני חושב שקנדה, טורונטו במיוחד, היא מוקד.‬

256
00:13:27,765 --> 00:13:31,060
‫נחשפנו ל"מונטי פייטון"‬
‫לפני שארה"ב נחשפה להם.‬

257
00:13:31,894 --> 00:13:33,938
‫יוג'ין לוי ואני חלקנו בית,‬

258
00:13:34,021 --> 00:13:36,482
‫באווניו רוד 1063 בטורונטו.‬

259
00:13:36,565 --> 00:13:38,692
‫ובבית הזה היו הרבה מסיבות.‬

260
00:13:39,318 --> 00:13:41,737
‫פול שייפר היה קם ומנגן בפסנתר,‬

261
00:13:41,821 --> 00:13:43,239
‫ואנשים היו שרים,‬

262
00:13:43,322 --> 00:13:46,951
‫וכולם יצאו זה עם זה ובילו זה עם זה,‬

263
00:13:47,034 --> 00:13:48,452
‫ועבדו זה עם זה.‬

264
00:13:48,536 --> 00:13:52,498
‫זה היה די מדהים, כשחושבים על זה.‬

265
00:13:52,581 --> 00:13:54,250
‫כולנו היינו אמני במה,‬

266
00:13:54,333 --> 00:13:57,044
‫וכולנו אהבנו לצחוק.‬

267
00:13:58,045 --> 00:14:00,965
‫הייתה הרבה התלהבות וכיף,‬

268
00:14:01,048 --> 00:14:05,052
‫ואהבה גדולה להופיע.‬

269
00:14:06,679 --> 00:14:10,641
‫באתרי הנופש בקטסקילס‬
‫היה בחור שנקרא "טומלר".‬

270
00:14:10,724 --> 00:14:13,227
‫ביידיש, זה אומר בחור שגורם למהומה,‬

271
00:14:13,310 --> 00:14:15,020
‫שמזיז את העניינים.‬

272
00:14:15,104 --> 00:14:18,440
‫אני לא חושב שמרטי היה בקטסקילס,‬
‫אבל הוא בהחלט…‬

273
00:14:18,524 --> 00:14:21,151
‫הוא ה"טומלר" של חלומותינו.‬

274
00:14:22,486 --> 00:14:27,074
‫הכול היה שם עם מרטי.‬
‫הקול שלו היה שם. הקומדיה שלו הייתה שם.‬

275
00:14:27,658 --> 00:14:29,785
‫אמרתי, "יש הצגה חדשה, 'גודספל'.‬

276
00:14:29,869 --> 00:14:33,205
‫"כדאי לך ללכת לאודישן, כי זו הפקה גדולה."‬

277
00:14:34,248 --> 00:14:35,791
‫הלכנו יחד לאודישן השני,‬

278
00:14:35,875 --> 00:14:38,878
‫ושם הכרתי למרטי את אנדריאה.‬

279
00:14:39,587 --> 00:14:42,631
‫ב"גודספל" חיפשו אנשים ללא ניסיון משחק,‬

280
00:14:42,715 --> 00:14:46,594
‫שהיו מלאי חיים באופן אותנטי,‬

281
00:14:47,094 --> 00:14:49,263
‫מצחיקים, חמים.‬

282
00:14:54,018 --> 00:14:56,228
‫גילדה רדנר, זה היה התפקיד הראשון שלה,‬

283
00:14:56,312 --> 00:14:59,231
‫ואנדראה מרטין, יוג'ין לוי וויקטור גרבר,‬

284
00:14:59,315 --> 00:15:01,275
‫וג'יין איסטווד והרבה…‬

285
00:15:01,358 --> 00:15:04,028
‫צוות מדהים.‬
‫-כן. פול שייפר היה הפסנתרן.‬

286
00:15:04,111 --> 00:15:05,487
‫נכון.‬

287
00:15:05,571 --> 00:15:06,822
‫יצאת עם גילדה.‬

288
00:15:06,906 --> 00:15:08,991
‫כן, זה נכון. כולם התאהבו בגילדה.‬

289
00:15:09,074 --> 00:15:11,243
‫כן.‬
‫-היא הייתה מקסימה. ממש מצחיקה.‬

290
00:15:11,327 --> 00:15:13,787
‫והיא הייתה צנועה כל כך והקטינה את עצמה.‬

291
00:15:13,871 --> 00:15:15,706
‫ביום הראשון היא ניגשה אליי,‬

292
00:15:15,789 --> 00:15:17,833
‫"היי, אני גילדה. נעים להכיר".‬

293
00:15:17,917 --> 00:15:20,753
‫היה לה חצ'קון פה.‬
‫היא הסתירה אותו ודיברה איתי.‬

294
00:15:21,378 --> 00:15:23,213
‫כולם התאהבו בגילדה.‬
‫-כן.‬

295
00:15:23,297 --> 00:15:25,007
‫אפשר לומר זאת בבטחה.‬

296
00:15:25,966 --> 00:15:28,344
‫התאהבת בשחקנית המחליפה שלה והתחתנת איתה.‬

297
00:15:28,427 --> 00:15:31,764
‫כן, ננסי דולמן, שהייתה המחליפה של גילדה.‬

298
00:15:31,847 --> 00:15:33,349
‫נכון. ב"גודספל".‬

299
00:15:33,432 --> 00:15:35,976
‫כנראה החלטת, "כל מי שתשחק את התפקיד הזה,‬

300
00:15:36,060 --> 00:15:38,687
‫"אני אנהל איתה רומן." זו…‬

301
00:15:38,771 --> 00:15:40,648
‫כן, זו הייתה ההחלטה שלי.‬

302
00:15:44,401 --> 00:15:48,030
‫כשהגעתי ל"גודספל", נבחנתי לתפקיד המחליפה.‬

303
00:15:49,740 --> 00:15:53,369
‫הגעתי. היה לי קשה מאוד‬
‫כי הקבוצה כבר הייתה מגובשת.‬

304
00:15:53,452 --> 00:15:54,912
‫הם היו חברים הכי טובים.‬

305
00:15:54,995 --> 00:15:58,749
‫וגילדה הייתה שם, והיא הייתה כל כך מרהיבה.‬

306
00:15:58,832 --> 00:16:00,876
‫ואנדראה מרטין, שהערצתי.‬

307
00:16:00,960 --> 00:16:02,419
‫כל אלה… מרטי…‬

308
00:16:02,503 --> 00:16:05,714
‫מרטי, לא ממש חיבבתי אותו בהתחלה.‬

309
00:16:09,426 --> 00:16:10,678
‫וננסי הייתה…‬

310
00:16:11,762 --> 00:16:13,639
‫יפהפייה מהממת. זה היה מטורף.‬

311
00:16:18,519 --> 00:16:20,604
‫הייתה לה חנות לבגדים עתיקים.‬

312
00:16:21,355 --> 00:16:24,858
‫היא הבריחה בגדים מדטרויט דרך הגבול.‬

313
00:16:24,942 --> 00:16:27,820
‫זו הייתה התקופה של ג'וני מיטשל…‬

314
00:16:27,903 --> 00:16:31,156
‫והיא נראתה כמו ג'וני מיטשל.‬
‫היה לה שיער בלונדיני ארוך.‬

315
00:16:33,617 --> 00:16:37,621
‫והיא הייתה נכנסת‬
‫עם גלימת קטיפה ואומרת, "היי".‬

316
00:16:38,122 --> 00:16:39,498
‫והבנים היו פשוט אומרים,‬

317
00:16:40,290 --> 00:16:43,961
‫"כן, בסדר".‬
‫אבל זה לא הפריע לי. הייתי עם גילדה.‬

318
00:16:45,754 --> 00:16:48,841
‫נפרדנו כמה פעמים, ועכשיו רבנו.‬

319
00:16:48,924 --> 00:16:50,259
‫נפרדנו שוב.‬

320
00:16:50,342 --> 00:16:53,012
‫הלכתי לבר הפיילוט.‬

321
00:16:53,095 --> 00:16:54,680
‫וננסי דולמן הייתה שם.‬

322
00:16:55,514 --> 00:16:58,559
‫היא הייתה מצחיקה והייתה לה גישה.‬

323
00:16:58,642 --> 00:16:59,810
‫והתחלנו לדבר.‬

324
00:16:59,893 --> 00:17:02,604
‫היא בדיוק נפרדה מהחבר שלה, אבל זה לא…‬

325
00:17:02,688 --> 00:17:05,107
‫אמרתי, "כן, אני בדיוק נפרדתי מגילדה".‬

326
00:17:06,817 --> 00:17:10,571
‫שיחקתי בהצגה, וננסי באה, והיה קיץ.‬

327
00:17:10,654 --> 00:17:13,449
‫היא לבשה מכנסונים וגופייה.‬

328
00:17:13,532 --> 00:17:16,410
‫ואני לבשתי מכנסונים וחולצת טריקו.‬

329
00:17:16,493 --> 00:17:18,662
‫והלכנו למלון ארבע העונות.‬

330
00:17:18,746 --> 00:17:22,541
‫ואמרתי לבחור,‬
‫"אני ואשתי רוצים חדר, בבקשה".‬

331
00:17:23,042 --> 00:17:27,087
‫ואפילו הוא התחיל לצחוק,‬
‫כי נראינו בני 12 בערך.‬

332
00:17:28,839 --> 00:17:31,050
‫וזהו זה. זה היה זה.‬

333
00:17:32,676 --> 00:17:35,387
‫"מרגע זה והלאה…"‬

334
00:17:35,471 --> 00:17:37,222
‫מה?‬
‫-היי, זו אשתי, ננסי.‬

335
00:17:48,984 --> 00:17:50,444
‫הדוכסית היפהפייה.‬

336
00:17:51,987 --> 00:17:55,324
‫שמאזינה כרגע לאלבום של "דירה לשניים".‬

337
00:17:56,867 --> 00:17:59,411
‫זו ננסי או שזו בו דרק?‬

338
00:18:00,412 --> 00:18:02,289
‫אני מאזינה לשיר שלך.‬

339
00:18:04,166 --> 00:18:05,751
‫"סוטה כל כך‬

340
00:18:06,543 --> 00:18:08,253
‫"מוטב להזעיק אחות"‬

341
00:18:08,337 --> 00:18:09,713
‫מרטי וננסי.‬

342
00:18:09,797 --> 00:18:11,673
‫כן, איזה צוות, אה?‬

343
00:18:11,757 --> 00:18:14,718
‫אני אומרת שהם צוות מדהים,‬
‫אבל הם באמת היו כאלה.‬

344
00:18:16,345 --> 00:18:17,679
‫הוא היה ילדותי מאוד.‬

345
00:18:18,180 --> 00:18:20,557
‫והיא הייתה בוגרת מאוד.‬

346
00:18:24,394 --> 00:18:27,106
‫בעלי ואני עברנו תקופה קשה בנישואים.‬

347
00:18:27,189 --> 00:18:29,983
‫הלכנו לטיפול, ואחת השאלות שהיא שאלה הייתה,‬

348
00:18:30,067 --> 00:18:32,486
‫"יש לכם חברים, אתם יודעים, זוג,‬

349
00:18:32,569 --> 00:18:36,115
‫"שהייתם רוצים מערכת יחסים כמו שלהם,‬
‫או שהייתם רוצים לחקות?"‬

350
00:18:36,198 --> 00:18:38,909
‫אמרנו, "יש לנו חברים, מרטי וננסי".‬

351
00:18:38,992 --> 00:18:40,119
‫והיא אמרה,‬

352
00:18:40,744 --> 00:18:43,664
‫"אני לא יכולה לספור‬
‫כמה אנשים אמרו את השמות שלהם‬

353
00:18:44,414 --> 00:18:45,958
‫"כששאלתי את השאלה הזאת."‬

354
00:18:47,751 --> 00:18:49,002
‫היי, מותק.‬

355
00:18:50,838 --> 00:18:53,966
‫יקירי, מה שלומך?‬
‫-שלומי טוב, יקירתי, ושלומך?‬

356
00:18:54,049 --> 00:18:56,176
‫אנחנו מבלים יחד זמן רומנטי?‬

357
00:18:56,260 --> 00:18:57,886
‫כן, בהחלט.‬

358
00:18:58,387 --> 00:18:59,888
‫אחרי כל השנים האלה.‬

359
00:19:00,389 --> 00:19:01,557
‫אנחנו באמת מבלים.‬

360
00:19:01,640 --> 00:19:03,350
‫זה קצת רלוונטי.‬

361
00:19:03,433 --> 00:19:04,810
‫הגיע הזמן.‬

362
00:19:06,061 --> 00:19:09,106
‫ספר לי מה הוביל לפריצה ששינתה את חייך.‬

363
00:19:09,773 --> 00:19:11,733
‫העניין עם הבידור הקנדי בזמנו,‬

364
00:19:11,817 --> 00:19:13,277
‫היית צריך לעשות הכול.‬

365
00:19:14,153 --> 00:19:17,656
‫זה היה כמו להיות‬
‫באוניברסיטה מתמדת לעסקי הבידור.‬

366
00:19:17,739 --> 00:19:20,784
‫אז בקנדה, יכולת לעשות שייקספיר ורדיו,‬

367
00:19:20,868 --> 00:19:22,536
‫ואולי לעשות קריינות לפרסומת.‬

368
00:19:23,036 --> 00:19:25,122
‫במבצע ב-39.95 דולר בלבד.‬

369
00:19:25,706 --> 00:19:27,749
‫ואז היית עושה מופע קברט.‬

370
00:19:36,175 --> 00:19:38,677
‫בקיץ 1973,‬

371
00:19:38,760 --> 00:19:42,139
‫"סקנד סיטי", קבוצת האלתור האגדית משיקגו,‬

372
00:19:42,222 --> 00:19:44,766
‫הקימה את השלוחה הראשונה שלה בטורונטו.‬

373
00:19:46,935 --> 00:19:50,397
‫גילדה רדנר עבדה שם. דן אקרויד עבד שם.‬

374
00:19:50,480 --> 00:19:53,275
‫זה היה המקום המגניב שבו נפגשים.‬

375
00:19:54,067 --> 00:19:56,195
‫כולם נבחנו, וכולם התקבלו.‬

376
00:19:56,278 --> 00:20:00,032
‫אנדראה, קתרין, ג'ו,‬
‫יוג'ין, דייב וג'ון קנדי.‬

377
00:20:00,657 --> 00:20:01,909
‫אני לא עשיתי אודישן.‬

378
00:20:02,951 --> 00:20:06,205
‫לא אהבתי את הרעיון של להצחיק לפי דרישה,‬

379
00:20:06,288 --> 00:20:08,081
‫כי פשוט פחדתי מזה.‬

380
00:20:08,165 --> 00:20:09,291
‫רציתי להיות סינטרה.‬

381
00:20:09,374 --> 00:20:11,418
‫רציתי להיות זמר, שחקן.‬

382
00:20:11,501 --> 00:20:13,462
‫"אני חייב להיות‬

383
00:20:13,545 --> 00:20:16,506
‫"במקום שבו נפשי תוכל לרוץ חופשי"‬

384
00:20:17,007 --> 00:20:21,720
‫אבל עכשיו התחלתי להרגיש‬
‫שאני מפגר אחרי כולם.‬

385
00:20:22,221 --> 00:20:24,681
‫הגבלתי את עצמי,‬

386
00:20:24,765 --> 00:20:27,935
‫ואני הולך במעגלים.‬

387
00:20:28,018 --> 00:20:30,020
‫לא הרגשתי שיש לי מומנטום.‬

388
00:20:31,355 --> 00:20:38,362
‫"של השמיים"‬

389
00:20:40,072 --> 00:20:42,199
‫אני זוכר שירדתי לסאבוויי בטורונטו.‬

390
00:20:42,282 --> 00:20:45,077
‫בכל פעם שירדתי לשם, הרכבת עזבה.‬

391
00:20:45,911 --> 00:20:47,663
‫רצתי לעבר הרכבת.‬

392
00:20:47,746 --> 00:20:50,582
‫הלכתי לאט מאוד. היא עזבה.‬

393
00:20:50,666 --> 00:20:52,918
‫וחשבתי, כשהרכבת תעצור,‬

394
00:20:53,001 --> 00:20:53,961
‫המזל שלי ישתנה.‬

395
00:20:54,044 --> 00:20:56,880
‫אבל ברגע זה, הרכבת מתרחקת.‬

396
00:20:59,132 --> 00:21:02,719
‫לננסי היה חוזה הקלטות בלוס אנג'לס,‬
‫אז תכננתי להצטרף אליה.‬

397
00:21:02,803 --> 00:21:05,305
‫וכעת, העלמה ננסי דולמן.‬

398
00:21:11,520 --> 00:21:16,441
‫ואכן, היא באמת פרצה‬
‫והופיעה בפריים טיים בטלוויזיה הארצית,‬

399
00:21:16,525 --> 00:21:17,609
‫אפילו לפני מרטי.‬

400
00:21:18,777 --> 00:21:21,530
‫היא הייתה החבילה השלמה,‬

401
00:21:21,613 --> 00:21:25,742
‫קול יפהפה, שמיעה אבסולוטית ודיקציה מושלמת,‬

402
00:21:25,826 --> 00:21:29,830
‫מראה של כוכבת קולנוע והאדם הכי נחמד שיש.‬

403
00:21:36,003 --> 00:21:38,380
‫יש רגע שאני קורא לו "פינת ההתמוטטות".‬

404
00:21:38,463 --> 00:21:42,134
‫פול שייפר וביל מארי שהו בלוס אנג'לס.‬

405
00:21:46,430 --> 00:21:49,182
‫באותה תקופה ביל מארי כבר היה להיט גדול,‬

406
00:21:49,266 --> 00:21:51,643
‫והתחיל ב"סאטרדיי נייט לייב" באותה שנה.‬

407
00:21:51,727 --> 00:21:53,562
‫…החורף השביעי שלי כאן!‬

408
00:21:58,317 --> 00:22:02,321
‫פול אמר, "ביל ואני הולכים לארוחת ערב,‬
‫אז אתה וננסי תצטרפו אלינו,‬

409
00:22:02,404 --> 00:22:04,865
‫"ונקפוץ אליי, למלון סאנסט מרקיז."‬

410
00:22:04,948 --> 00:22:07,617
‫ננסי ואני הלכנו לשם.‬

411
00:22:08,952 --> 00:22:10,579
‫והרגשתי פשוט מוצף,‬

412
00:22:10,662 --> 00:22:13,373
‫"אני לא יכול.‬
‫לא יכול לעשות את זה. לא יכול".‬

413
00:22:13,457 --> 00:22:16,251
‫הייתי מובטל. לא עבדתי כמה חודשים,‬

414
00:22:16,335 --> 00:22:19,379
‫לא היו לי הצעות עבודה,‬
‫ולא ידעתי לאן אני הולך.‬

415
00:22:19,463 --> 00:22:23,842
‫ואמרתי, "אני לא יכול ללכת‬
‫ולהעמיד פנים שאני שמח בשביל ביל,‬

416
00:22:25,385 --> 00:22:27,262
‫"כי אני לא יודע מה אני עושה.‬

417
00:22:27,971 --> 00:22:29,639
‫"אני צריך לשבת."‬

418
00:22:31,016 --> 00:22:32,017
‫בן.‬

419
00:22:33,852 --> 00:22:36,480
‫למה אתה יושב כאן לבד?‬

420
00:22:36,563 --> 00:22:40,609
‫למה אתה לא בחוץ, נהנה ומצטרף?‬

421
00:22:41,485 --> 00:22:43,320
‫פשוט לא מתחשק לי, המפקד.‬

422
00:22:44,196 --> 00:22:47,032
‫אני מניח שאני קצת בדיכאון.‬

423
00:22:47,115 --> 00:22:49,451
‫ישבנו שם כעשר דקות ולא דיברנו.‬

424
00:22:49,534 --> 00:22:50,786
‫לבסוף, ננסי אמרה,‬

425
00:22:51,286 --> 00:22:53,413
‫"כמה זמן נשב כאן?"‬

426
00:22:53,914 --> 00:22:56,541
‫אמרתי, "אני לא יודע".‬

427
00:22:57,709 --> 00:22:59,503
‫אז חזרנו לדירה,‬

428
00:23:00,128 --> 00:23:01,797
‫והתעוררתי במצב רוח רע.‬

429
00:23:03,840 --> 00:23:07,511
‫ואז ראינו את "תינוקות המלחמה",‬
‫שהיו קבוצת אימפרוביזציה.‬

430
00:23:07,594 --> 00:23:11,014
‫זה היה מצחיק כל כך.‬
‫זה היה רענן כל כך. זה היה מעורר השראה.‬

431
00:23:11,098 --> 00:23:13,934
‫עצם הצפייה בזה עוררה בי השראה.‬

432
00:23:14,726 --> 00:23:17,771
‫כאילו נדלקו לי נורות.‬

433
00:23:17,854 --> 00:23:19,606
‫"זה מה שאני צריך לעשות".‬

434
00:23:19,689 --> 00:23:22,609
‫התקשרתי לאנדרו אלכסנדר למחרת בבוקר ואמרתי,‬

435
00:23:22,692 --> 00:23:24,528
‫"אני רוצה להצטרף ל'סקנד סיטי'".‬

436
00:23:24,611 --> 00:23:27,114
‫הוא אמר, "בסדר".‬

437
00:23:30,700 --> 00:23:34,413
‫מרטי שורט היה חזק כל כך,‬
‫מהרגע הראשון שהצטרף לצוות.‬

438
00:23:34,496 --> 00:23:36,540
‫רוב האנשים, כשהצטרפו לצוות,‬

439
00:23:36,623 --> 00:23:40,085
‫רוב האנשים היו מנסים למצוא את מקומם.‬

440
00:23:40,585 --> 00:23:44,172
‫כשמצטרפים באמצע המופע‬
‫וממלאים תפקיד של מישהו אחר,‬

441
00:23:44,256 --> 00:23:48,051
‫רוב האנשים ינסו לחקות את האדם‬
‫שהם ממלאים את מקומו.‬

442
00:23:48,135 --> 00:23:52,556
‫הוא פשוט הכניס מיד‬
‫את הדמויות החזקות בטירוף שלו‬

443
00:23:52,639 --> 00:23:54,683
‫לסצנות האלה. ופשוט…‬

444
00:23:55,684 --> 00:23:58,562
‫הוא היה שופע ביטחון עצמי ומצחיק כל כך.‬

445
00:23:59,563 --> 00:24:04,151
‫תמיד חשבתי שאם תעלה לבמה‬
‫ותיראה מטורף לגמרי,‬

446
00:24:04,234 --> 00:24:05,360
‫תוציא מאנשים צחוק.‬

447
00:24:05,444 --> 00:24:07,195
‫ואז אתה כבר בחצי הדרך.‬

448
00:24:07,988 --> 00:24:12,159
‫אני חושב שכל הדמויות האלה‬
‫מגיעות מאנשים שאתה מכיר‬

449
00:24:12,242 --> 00:24:13,952
‫או משילוב של אנשים שאתה מכיר.‬

450
00:24:14,035 --> 00:24:16,955
‫וזה טוב שזה קורה ככה, כי זה יוצר…‬

451
00:24:17,038 --> 00:24:19,166
‫למרות שהדמויות אולי אבסורדיות,‬

452
00:24:19,249 --> 00:24:21,084
‫זה נותן להן עומק תלת-ממדי.‬

453
00:24:21,168 --> 00:24:23,086
‫רק המחשבה על זה גורמת ללבי לפעום‬

454
00:24:23,170 --> 00:24:26,131
‫כמו תוף ג'ונגל מרוחק, אני חייב לומר.‬

455
00:24:26,882 --> 00:24:30,051
‫אני אעשה את גרימלי,‬
‫אבל אני לא בטוח שהם רוצים.‬

456
00:24:30,135 --> 00:24:31,219
‫לא, הם…‬

457
00:24:38,310 --> 00:24:39,769
‫אלוהים אדירים.‬

458
00:24:41,146 --> 00:24:42,647
‫תעשו לי טובה!‬

459
00:24:42,731 --> 00:24:46,067
‫אני נרגש מאוד להיות‬
‫ב"דייוויד לטרמן", אני חייב לומר.‬

460
00:24:47,652 --> 00:24:48,695
‫הייתה סצנה.‬

461
00:24:48,778 --> 00:24:51,156
‫על גבר ואישה שמגישים מועמדות לעבודה.‬

462
00:24:51,239 --> 00:24:54,242
‫והאישה מנוסה ומשכילה מאוד.‬

463
00:24:54,326 --> 00:24:57,496
‫והגבר הוא הטמבל הכי גדול בעולם.‬

464
00:24:58,079 --> 00:25:00,332
‫ברברה, אולי תרצי להתחיל?‬
‫-בסדר.‬

465
00:25:00,415 --> 00:25:03,335
‫למה שלא תספרי לי על הרקע האקדמי שלך?‬

466
00:25:03,418 --> 00:25:07,589
‫יש לי תואר ראשון במתמטיקה‬
‫מאוניברסיטת קולומביה.‬

467
00:25:07,672 --> 00:25:12,385
‫ותואר שני במנהל עסקים מסטנפורד.‬

468
00:25:14,137 --> 00:25:15,972
‫אד, מה הניסיון התעסוקתי שלך?‬

469
00:25:17,224 --> 00:25:18,808
‫בשנים האחרונות‬

470
00:25:18,892 --> 00:25:21,478
‫הועסקתי בחברת יוניון אויל.‬

471
00:25:21,561 --> 00:25:23,980
‫באמת? באיזה תפקיד, אד?‬

472
00:25:24,064 --> 00:25:27,359
‫אני עובד בתחנת דלק‬
‫בפינת קהואנגה ומלרוז, מכיר?‬

473
00:25:28,276 --> 00:25:29,819
‫הוא עשה את זה באלתורים,‬

474
00:25:29,903 --> 00:25:32,447
‫אבל זו הייתה הפעם הראשונה של אד בסצנה.‬

475
00:25:32,531 --> 00:25:37,410
‫והוא פשוט קרע את הסצנה לגזרים‬
‫בצורה טובה, בצורה הכי טובה.‬

476
00:25:37,911 --> 00:25:39,788
‫הוא הפך אותה למצחיקה בטירוף.‬

477
00:25:39,871 --> 00:25:42,249
‫זה אפשר גם לי לשחק, כאילו,‬

478
00:25:42,332 --> 00:25:45,794
‫זה מטורף שאני מפסידה לבחור הזה.‬

479
00:25:47,212 --> 00:25:50,257
‫אד גרימלי תמיד לבש את אותה חולצה.‬

480
00:25:50,340 --> 00:25:52,676
‫כן, זו הייתה חולצה שלי מכיתה י"א.‬

481
00:25:54,636 --> 00:25:57,430
‫הכרתי בחור בתיכון שתמיד דיבר…‬

482
00:25:57,514 --> 00:25:59,391
‫הוא רצה להיות צלם.‬

483
00:25:59,474 --> 00:26:01,101
‫הוא תכנן…‬

484
00:26:01,184 --> 00:26:03,436
‫הוא תמיד צילם שקופיות.‬

485
00:26:03,937 --> 00:26:09,067
‫ולעיתים קרובות הוא לא פיתח אותן בכלל,‬

486
00:26:09,150 --> 00:26:12,112
‫כי הוא ידע איך הן נראות, כי הוא צילם אותן.‬

487
00:26:13,113 --> 00:26:16,616
‫כמו גיסי, ראלף. וראלף מדבר ככה,‬

488
00:26:17,117 --> 00:26:19,452
‫"מותק, מה שלומך? להביא לך משקה?"‬

489
00:26:19,536 --> 00:26:22,622
‫אז שילבתי את הקולות.‬

490
00:26:22,706 --> 00:26:25,083
‫ואז דיברתי ככה, אני חייב לומר.‬

491
00:26:25,166 --> 00:26:28,128
‫פיטר אקרויד אמר, "מרטי…"‬
‫מרחתי קצת ג'ל בשיער.‬

492
00:26:28,795 --> 00:26:32,299
‫הוא אמר, "וואו, השיער שלך‬
‫נהיה גבוה יותר בכל הופעה".‬

493
00:26:32,382 --> 00:26:35,594
‫אז כדי להצחיק אותו, עשיתי שפיץ בשיער.‬

494
00:26:36,970 --> 00:26:38,847
‫וערב אחד פשוט עשיתי את זה.‬

495
00:26:39,848 --> 00:26:41,016
‫והקהל צחק.‬

496
00:26:41,099 --> 00:26:43,852
‫מה אם מישהו יבקש ממך לנגן במשולש?‬

497
00:26:43,935 --> 00:26:46,563
‫זה יכול לקרות. כדאי שאתאמן כהכנה.‬

498
00:26:52,777 --> 00:26:55,739
‫אד תמיד מוקסם מהחיים.‬

499
00:26:55,822 --> 00:26:58,742
‫זה מפתה מאוד כי זו תכונה נהדרת.‬

500
00:27:02,370 --> 00:27:05,540
‫אני זוכרת אותו עושה,‬
‫ועדיין עושה, את הריקוד הזה,‬

501
00:27:05,624 --> 00:27:07,917
‫ריקוד אד גרימלי, מאז שהכרתי אותו.‬

502
00:27:08,668 --> 00:27:11,796
‫המופע הזה היה התגלות, לעבוד ב"סקנד סיטי",‬

503
00:27:11,880 --> 00:27:15,467
‫כי עכשיו, בפעם הראשונה, יצרתי דמויות.‬

504
00:27:17,218 --> 00:27:18,178
‫אז…‬

505
00:27:21,765 --> 00:27:26,061
‫חשבתי, "אם אסתכל עליו, אני אצחק".‬
‫אז הסתכלתי קצת הצידה.‬

506
00:27:26,144 --> 00:27:29,064
‫ואז הוא היה עושה ככה,‬
‫מנסה להיכנס לשדה הראייה שלי.‬

507
00:27:32,067 --> 00:27:35,654
‫האם אני מאוהב בטירוף בקתרין?‬
‫כן, ותמיד הייתי.‬

508
00:27:35,737 --> 00:27:37,113
‫אבל כל הגברים חשו כך.‬

509
00:27:37,197 --> 00:27:38,657
‫לא, אף אחד מהם.‬
‫-זה נכון.‬

510
00:27:38,740 --> 00:27:41,034
‫כשמישהו מצחיק אותך, זה הכי סקסי.‬

511
00:27:41,117 --> 00:27:43,119
‫בהחלט.‬
‫-אתם מצחיקים זה את זה.‬

512
00:27:43,203 --> 00:27:46,748
‫את חושבת, "אנחנו צוחקים, מחוברים.‬
‫אנחנו חייבים לנסות לצאת".‬

513
00:27:46,831 --> 00:27:49,626
‫כן, כולם אהבו את כולם, לא?‬
‫-כן, בהחלט.‬

514
00:27:50,126 --> 00:27:52,712
‫פעם יכולתי, בתמונה של "גודספל", לעשות…‬

515
00:27:57,467 --> 00:27:58,426
‫לא!‬

516
00:27:58,510 --> 00:28:00,553
‫כן.‬
‫-רגע, שכבת עם כל הנשים האלה?‬

517
00:28:00,637 --> 00:28:03,139
‫לא. התכוונתי לכל אלה ששכבו זה עם זה.‬

518
00:28:06,059 --> 00:28:07,394
‫עזבתי את ה"סקנד סיטי".‬

519
00:28:07,477 --> 00:28:10,897
‫עזבתי לפני שבועיים, אחרי שהייתי שם‬

520
00:28:11,648 --> 00:28:12,565
‫במשך שנתיים.‬

521
00:28:12,649 --> 00:28:15,610
‫כלומר, זה באמת נכון שזה המקום הכי טוב‬

522
00:28:15,694 --> 00:28:17,404
‫ללמוד בו המון דברים.‬

523
00:28:17,487 --> 00:28:20,365
‫וברגע שלומדים, צריך לעשות עם זה משהו.‬

524
00:28:20,448 --> 00:28:23,076
‫אי אפשר להישאר שם. לכן המשכתי הלאה.‬

525
00:28:23,159 --> 00:28:25,120
‫ומאז,‬

526
00:28:25,620 --> 00:28:27,664
‫לא עשיתי עם זה כלום, אבל…‬

527
00:28:27,747 --> 00:28:29,874
‫היו לי תפקידי אורח והופעתי ב"טקסי",‬

528
00:28:29,958 --> 00:28:31,793
‫אבל העבודות הלכו והתמעטו.‬

529
00:28:32,377 --> 00:28:35,213
‫היי, זוכר אותי? אני הבחור בטלוויזיה.‬

530
00:28:35,296 --> 00:28:38,925
‫ואז קיבלתי טלפון.‬
‫האם ארצה להצטרף ל"סקנד סיטי טי-וי"?‬

531
00:28:40,427 --> 00:28:44,097
‫אנו קוטעים את התוכנית עבור‬
‫הודעה מיוחדת של חדשות סקנד סיטי.‬

532
00:28:44,180 --> 00:28:46,266
‫ערב טוב. אני גאי קאבאליירו.‬

533
00:28:46,349 --> 00:28:48,351
‫בעלים ונשיא של "סקנד סיטי טי-וי".‬

534
00:28:48,435 --> 00:28:50,478
‫וזאת מנהלת התחנה שלי, אדית פריקלי.‬

535
00:28:50,562 --> 00:28:52,147
‫שלום, מה העניינים?‬

536
00:28:52,856 --> 00:28:55,817
‫והקונצנזוס ברשת סי-בי-סי‬
‫הוא שזה יהיה להיט.‬

537
00:28:55,900 --> 00:28:57,777
‫איך לא? זה חייב להיות להיט.‬

538
00:28:57,861 --> 00:29:01,072
‫זה היה יצירתי בטירוף.‬

539
00:29:01,156 --> 00:29:04,284
‫אני לא יודע מה היה הרייטינג,‬
‫אבל מנקודת מבט ביקורתית,‬

540
00:29:04,367 --> 00:29:06,703
‫ואם עסקתם בקומדיה ובבידור,‬

541
00:29:06,786 --> 00:29:09,080
‫ההערכה לזה הייתה עצומה.‬

542
00:29:10,331 --> 00:29:12,459
‫איך עושים פרודיה על טלוויזיה קנדית,‬

543
00:29:12,542 --> 00:29:16,087
‫ומצליחים לעניין את האמריקאים,‬

544
00:29:16,171 --> 00:29:18,298
‫שלא יודעים על מה הפרודיה?‬

545
00:29:22,177 --> 00:29:23,970
‫ספר לי על הרגע שמרטי הצטרף.‬

546
00:29:24,053 --> 00:29:26,473
‫חייבים? אנחנו ממש בשוונג.‬

547
00:29:27,766 --> 00:29:32,771
‫מרטי הגיע, כמובן,‬
‫עם האנרגייה הזאת שהפכה למדבקת.‬

548
00:29:33,897 --> 00:29:36,274
‫בשלב מסוים התחלנו לתעב את האנרגייה.‬

549
00:29:36,357 --> 00:29:37,609
‫נכון.‬
‫-די, מספיק.‬

550
00:29:37,692 --> 00:29:40,570
‫הקהל ממש רוטט מהתרגשות‬

551
00:29:40,653 --> 00:29:42,947
‫בזמן שמר רוג'רס נכנס לזירה.‬

552
00:29:43,031 --> 00:29:44,449
‫תיזהר, פרד.‬

553
00:29:44,532 --> 00:29:45,950
‫- ג'וליה צ'יילד -‬

554
00:29:46,034 --> 00:29:48,661
‫רוג'רס רודף אחריה בזירה.‬

555
00:29:48,745 --> 00:29:51,206
‫היא רצה בבהלה. קוק או ון.‬

556
00:29:51,289 --> 00:29:54,709
‫אוי, לא, קוק או ון. האישה הזאת בצרות.‬

557
00:29:54,793 --> 00:29:57,003
‫גבירותיי ורבותיי, שונאי המלכה.‬

558
00:29:58,171 --> 00:30:00,423
‫"אני רוצה לפגוש את המלכה‬

559
00:30:01,257 --> 00:30:03,384
‫"הייתי נותן לה אגרוף בפרצוף"‬

560
00:30:03,468 --> 00:30:06,846
‫היה מרגש להשתתף בזה,‬
‫אבל זה גם היה קצת מרתיע,‬

561
00:30:06,930 --> 00:30:08,598
‫כי הכרתי את כל השחקנים.‬

562
00:30:08,681 --> 00:30:10,850
‫אנדראה מרטין הייתה גיסתי.‬

563
00:30:11,392 --> 00:30:13,603
‫אתה כזה טיפש!‬

564
00:30:14,896 --> 00:30:16,272
‫אני אוהבת את זה בגבר.‬

565
00:30:16,773 --> 00:30:18,858
‫אחי מייקל היה אחד הכותבים.‬

566
00:30:24,322 --> 00:30:25,740
‫הכרתי את האנשים האלה,‬

567
00:30:25,824 --> 00:30:29,035
‫אז ההישגים שלהם עד כה הפכו את זה למרתיע.‬

568
00:30:31,371 --> 00:30:35,083
‫המבקרים טוענים שהמחזה שלך הוא זבל טהור.‬

569
00:30:35,875 --> 00:30:38,169
‫אבל עכשיו, פחות משנתיים לאחר מכן,‬

570
00:30:38,253 --> 00:30:41,464
‫הגברת חזרה עם אומץ וחוצפה‬

571
00:30:41,548 --> 00:30:43,883
‫כדי לביים את עצמה בסרט שלה.‬

572
00:30:43,967 --> 00:30:46,803
‫מה שמסקרן אותי זו מילה אחת.‬

573
00:30:47,303 --> 00:30:48,388
‫מניע.‬

574
00:30:49,138 --> 00:30:50,932
‫נגעת בנקודה רגישה, ברוק.‬

575
00:30:52,475 --> 00:30:55,019
‫מה שעשו ב"סקנד סיטי טי-וי"‬
‫היה ליצור דמויות.‬

576
00:30:55,603 --> 00:30:58,773
‫והאינסטינקט של כולם מההכשרה ב"סקנד סיטי"‬

577
00:30:58,857 --> 00:31:01,276
‫היה לתת להן עומק.‬

578
00:31:01,985 --> 00:31:05,446
‫אפילו אם זו הייתה דמות מופשטת ומוקצנת,‬

579
00:31:05,530 --> 00:31:07,615
‫היא עדיין התבססה על גרעין של אמת.‬

580
00:31:07,699 --> 00:31:09,117
‫מה עשית בזמן האחרון?‬

581
00:31:09,200 --> 00:31:13,538
‫אתה יודע, סתם משתעשע, מותק.‬
‫מנסה לגרום לדברים לקרות.‬

582
00:31:14,038 --> 00:31:15,999
‫כולם מחייכים הערב.‬

583
00:31:16,082 --> 00:31:18,084
‫מסיבה הוליוודית!‬

584
00:31:18,167 --> 00:31:19,502
‫כולם…‬

585
00:31:19,586 --> 00:31:22,922
‫ולפתע, כל העולם שלך היה רק האנשים האלה.‬

586
00:31:23,006 --> 00:31:25,466
‫האבא השד מרחוב פליט.‬

587
00:31:26,926 --> 00:31:28,928
‫"אל תתקרב אליי‬

588
00:31:30,513 --> 00:31:32,223
‫"אחתוך אותך אם תעשה את זה"‬

589
00:31:32,307 --> 00:31:34,475
‫אלה סרטים מדברים או…‬
‫-סרטים מדברים.‬

590
00:31:34,559 --> 00:31:37,770
‫זה פילם? תמונות סטילס?‬
‫-לא, הם לא.‬

591
00:31:37,854 --> 00:31:39,230
‫יחידה מרשימה.‬
‫-תודה.‬

592
00:31:39,314 --> 00:31:42,525
‫אלה המקנזים! הם ביחד.‬
‫בדיוק הרחקתי את המצלמה.‬

593
00:31:42,609 --> 00:31:44,777
‫נהיה ביחד רק במחיר הנכון.‬

594
00:31:44,861 --> 00:31:45,820
‫סליחה. אתה…‬

595
00:31:45,904 --> 00:31:48,239
‫עכשיו "סקנד סיטי טי-וי" הייתה להיט ענק.‬

596
00:31:48,990 --> 00:31:50,658
‫וזכינו באמי על כתיבה.‬

597
00:31:50,742 --> 00:31:52,243
‫זה היה נפלא.‬

598
00:31:52,327 --> 00:31:55,997
‫עד מהרה, הקריירה שלנו הפכה למשפחה שלנו.‬

599
00:31:56,080 --> 00:32:00,293
‫וזה נכון גם במובן המילולי.‬

600
00:32:02,962 --> 00:32:06,883
‫ננסי ואני התחתנו ב-22 בדצמבר בטורונטו.‬

601
00:32:06,966 --> 00:32:07,967
‫כעבור חמישה ימים,‬

602
00:32:08,051 --> 00:32:11,387
‫אנדראה התחתנה עם אחיה של ננסי, בוב.‬

603
00:32:14,515 --> 00:32:18,561
‫הכוח הגדול של הקבוצה הזאת‬
‫היה שהם היו חברים קרובים,‬

604
00:32:18,645 --> 00:32:20,146
‫וחלקם היו קרובי משפחה.‬

605
00:32:21,814 --> 00:32:24,984
‫בילינו את כל החגים ביחד.‬

606
00:32:25,485 --> 00:32:28,363
‫הייתה המון פעילות, ואף אחד לא חשב, ‬

607
00:32:28,446 --> 00:32:31,240
‫"אני אצליח? הוא יצליח?"‬

608
00:32:31,324 --> 00:32:33,534
‫אני לא זוכרת שום דבר כזה.‬

609
00:32:36,162 --> 00:32:38,998
‫משלמים לי? אני עובדת רק עם תשלום מובטח.‬

610
00:32:41,250 --> 00:32:42,961
‫תפסיק, בבקשה?‬

611
00:32:43,044 --> 00:32:46,422
‫זו חבורה די מרשימה, נכון?‬
‫מ"גודספל" ו"סקנד סיטי".‬

612
00:32:47,006 --> 00:32:47,882
‫היי, הרולד.‬

613
00:32:47,966 --> 00:32:49,884
‫הם פשוט היו עצמם, מבינים?‬

614
00:32:49,968 --> 00:32:52,804
‫הם השתטו ודיברו, כמו שעושים עם חברים.‬

615
00:32:55,223 --> 00:32:58,518
‫ננסי ואני גרנו באותו רחוב‬
‫בילדותנו בטורונטו.‬

616
00:32:58,601 --> 00:33:03,231
‫שמעתי לראשונה על ננסי‬
‫דרך אחי וחבריו המטופשים.‬

617
00:33:03,314 --> 00:33:06,901
‫הם התלהבו ממנה כי היא הייתה יפה כל כך.‬

618
00:33:08,820 --> 00:33:10,863
‫היינו חברות טובות לפני כן.‬

619
00:33:10,947 --> 00:33:14,659
‫אבל כשהתחלתי לצאת עם יוג'ין, הפכנו למשפחה.‬

620
00:33:20,456 --> 00:33:22,250
‫היי, מותק. מה שלומך?‬

621
00:33:22,333 --> 00:33:24,085
‫המצלמה עובדת?‬
‫-כן.‬

622
00:33:24,627 --> 00:33:26,838
‫היה לנו בוקר נפלא.‬

623
00:33:26,921 --> 00:33:31,676
‫יש מערכות יחסים שרק הולכות ומתחזקות.‬

624
00:33:33,594 --> 00:33:36,597
‫היינו המומים.‬
‫פתאום לא הצלחנו להיכנס להיריון.‬

625
00:33:37,098 --> 00:33:38,141
‫זה היה…‬

626
00:33:39,225 --> 00:33:41,644
‫זה… אפילו לא חשבנו על זה.‬

627
00:33:43,563 --> 00:33:46,190
‫ואז גילינו שלננסי יש אנדומטריוזיס.‬

628
00:33:46,274 --> 00:33:49,360
‫אז היא נאלצה לקחת תרופות.‬
‫ומצבי הרוח מוקצנים.‬

629
00:33:49,444 --> 00:33:53,322
‫אז ערב אחד היא ניקתה.‬
‫אני הכנתי כריך חמאת בוטנים וריבה.‬

630
00:33:53,406 --> 00:33:55,408
‫"תקשיב, כשאתה מנקה את הכריך,‬

631
00:33:55,491 --> 00:33:58,536
‫"אתה חייב לנקות את חמאת הבוטנים מהדלפק."‬

632
00:33:58,619 --> 00:34:01,205
‫אמרתי, "טוב, את חייבת להפסיק עם התרופות.‬

633
00:34:01,289 --> 00:34:02,957
‫"ואנחנו נאמץ תינוק."‬

634
00:34:03,041 --> 00:34:05,209
‫"אפשר?" אתם יודעים.‬

635
00:34:05,293 --> 00:34:08,254
‫אז התרופות עפו מהבית, ואימצנו את קתרין.‬

636
00:34:09,047 --> 00:34:11,174
‫ואז את אוליבר. ואז את הנרי.‬

637
00:34:12,425 --> 00:34:15,887
‫אוי, התינוק שלי.‬
‫אני חייב לנשק את התינוק שלי. שנייה.‬

638
00:34:20,558 --> 00:34:26,064
‫לראות אותו כאבא זה אמיתי כל כך,‬

639
00:34:26,147 --> 00:34:28,816
‫ומתאים למי שהוא.‬

640
00:34:29,400 --> 00:34:31,861
‫החברה הכי טובה שלי אחרי אשתי.‬

641
00:34:32,361 --> 00:34:36,324
‫זה זורם וטבעי עבורו כמו נשימה.‬

642
00:34:36,407 --> 00:34:38,576
‫הוא אוהב להיות אבא עד כדי כך.‬

643
00:34:40,495 --> 00:34:42,455
‫לא הייתי עוזב את "סקנד סיטי".‬

644
00:34:42,997 --> 00:34:44,207
‫אבל התוכנית בוטלה.‬

645
00:34:46,000 --> 00:34:47,585
‫ואז קיבלתי טלפון,‬

646
00:34:47,668 --> 00:34:50,296
‫"אנחנו רוצים שתצטרף ל'סאטרדיי נייט לייב'."‬

647
00:34:51,089 --> 00:34:54,092
‫זה "סאטרדיי נייט לייב".‬

648
00:34:54,175 --> 00:34:56,427
‫עם ג'וליה לואי-דרייפוס,‬

649
00:34:57,303 --> 00:34:59,263
‫הארי שירר,‬

650
00:35:00,389 --> 00:35:02,266
‫מרטין שורט.‬

651
00:35:02,767 --> 00:35:06,395
‫שני המערכונים הראשונים‬
‫שעבדתי עליהם היו עם הארי שירר.‬

652
00:35:16,197 --> 00:35:18,199
‫זה לא יהיה קל.‬

653
00:35:18,282 --> 00:35:19,826
‫אני לא יודע לשחות.‬

654
00:35:19,909 --> 00:35:20,993
‫הוא לא יודע לשחות.‬

655
00:35:21,077 --> 00:35:22,495
‫אז לא, ודאי שלא.‬

656
00:35:22,578 --> 00:35:25,248
‫אף אחד לא יבוא וייתן לנו מדליית זהב,‬

657
00:35:25,331 --> 00:35:29,460
‫במיוחד כי שחייה אמנותית לגברים‬
‫לא תהיה בכלל באולימפיאדת 88'.‬

658
00:35:29,544 --> 00:35:32,171
‫זה בסדר, כי אנחנו צריכים את הזמן.‬

659
00:35:33,005 --> 00:35:36,676
‫כי אני לא שחיין טוב.‬

660
00:35:38,511 --> 00:35:42,557
‫והמערכון הבא שצילמנו היה‬
‫"סגנון החיים של קרובי העשירים והמפורסמים".‬

661
00:35:42,640 --> 00:35:45,643
‫…סנטרל פארק, כור ההיתוך הירוק של ניו יורק,‬

662
00:35:45,726 --> 00:35:46,936
‫נמצא דוכן הנקניקיות‬

663
00:35:47,019 --> 00:35:50,690
‫שמנוהל ע"י בן הדוד מדרגה שלישית‬
‫מצד אמה של קתרין הפבורן, נלסון.‬

664
00:35:51,190 --> 00:35:53,025
‫תפסנו אותו לשיחה לאחרונה.‬

665
00:35:53,526 --> 00:35:56,237
‫אנחנו לא בקשר בכלל. אף פעם לא היינו.‬

666
00:35:56,320 --> 00:35:58,447
‫ניסיתי לשלוח לה מכתבים,‬

667
00:35:58,531 --> 00:36:01,659
‫התקשרתי, לפעמים באופן אנונימי,‬
‫והיא הייתה מנתקת.‬

668
00:36:01,742 --> 00:36:04,162
‫פעם אחת היא עצרה כאן,‬

669
00:36:04,245 --> 00:36:06,873
‫ואמרתי, "קייט, את לא מזהה אותי?"‬

670
00:36:06,956 --> 00:36:10,543
‫היא רק הסתכלה עליי ואמרה,‬
‫"עוד חרדל, בבקשה".‬

671
00:36:10,626 --> 00:36:12,253
‫ואחרי התוכנית הראשונה,‬

672
00:36:12,336 --> 00:36:14,088
‫המנהל שלי אמר,‬

673
00:36:14,172 --> 00:36:17,341
‫"המניות שלך זינקו ב-3,000 אחוזים".‬

674
00:36:19,510 --> 00:36:24,098
‫זו הייתה שנה מדהימה,‬
‫אבל אני זוכר שהיא הייתה מתישה.‬

675
00:36:25,516 --> 00:36:28,561
‫"סאטרדיי נייט" זה אינטנסיבי מאוד,‬
‫לוח זמנים ארוך,‬

676
00:36:28,644 --> 00:36:32,273
‫במיוחד אם אתה גם כותב וגם מופיע.‬

677
00:36:32,940 --> 00:36:37,737
‫אני אוהב לכתוב עם מייק, דיק בלאסוצ'י,‬
‫פול פלאהרטי,‬

678
00:36:37,820 --> 00:36:39,447
‫ועם מכשיר הקלטה דולק.‬

679
00:36:39,530 --> 00:36:41,240
‫הייתי קם ומאלתר.‬

680
00:36:41,324 --> 00:36:44,702
‫וכשעבדתי ב"סטרדיי נייט", ישבתי לבד במשרד.‬

681
00:36:44,785 --> 00:36:46,412
‫שנאת את זה.‬
‫-שנאתי את זה.‬

682
00:36:47,205 --> 00:36:49,707
‫נכנסתי למשרד של דיק אברסול‬

683
00:36:49,790 --> 00:36:52,043
‫ואמרתי, "אני רוצה להתפטר".‬

684
00:36:52,543 --> 00:36:56,339
‫הוא אמר, "תשמע, קודם כול, יש לך חוזה,‬

685
00:36:56,422 --> 00:36:59,383
‫"אבל זה בטח מקום קשוח מאוד‬

686
00:36:59,467 --> 00:37:01,802
‫"אם בחור טוב כמוך רוצה לעזוב.‬

687
00:37:02,887 --> 00:37:04,013
‫"אבל תשמע,‬

688
00:37:05,598 --> 00:37:07,600
‫"אם תרגיש ככה בחג המולד,‬

689
00:37:08,100 --> 00:37:09,852
‫"אני אשחרר אותך מהחוזה."‬

690
00:37:10,353 --> 00:37:12,480
‫כי הוא ידע, כפי שהוא אמר אחר כך,‬

691
00:37:13,564 --> 00:37:16,567
‫שעד חג המולד אני אראה את האור בקצה המנהרה,‬

692
00:37:16,651 --> 00:37:20,488
‫וגם אבין איך לעשות את זה משבוע לשבוע.‬

693
00:37:20,571 --> 00:37:21,948
‫אתה נראה מתגונן.‬

694
00:37:22,031 --> 00:37:24,700
‫אני לא מתגונן. אתה זה שמתגונן.‬

695
00:37:25,910 --> 00:37:28,204
‫למה תמיד האדם השני מתגונן?‬

696
00:37:30,122 --> 00:37:32,667
‫שאלת את עצמך פעם? למה שלא תשאל את עצמך?‬

697
00:37:33,334 --> 00:37:36,587
‫אם נותנים להם עומק באיזשהו חיבור אנושי,‬

698
00:37:36,671 --> 00:37:38,047
‫אז אפשר ממש להתפרע.‬

699
00:37:38,130 --> 00:37:41,676
‫מר ת'רם, אנחנו מעריכים‬
‫את נכונותך לדבר איתנו הערב.‬

700
00:37:41,759 --> 00:37:43,052
‫למה אתה מתכוון?‬

701
00:37:44,303 --> 00:37:48,683
‫מר ת'רם, כפי שאתה יודע היטב,‬
‫המבקרים שלך, ויש רבים…‬

702
00:37:48,766 --> 00:37:49,600
‫לא, אין רבים.‬

703
00:37:50,893 --> 00:37:53,229
‫איך ממציאים דמות כזאת?‬

704
00:37:53,312 --> 00:37:55,147
‫זה היה מקורי כל כך.‬

705
00:37:55,231 --> 00:37:59,819
‫הייתה מאפרת באותה שנה‬
‫ב"סטרדיי נייט", מריון סיברט.‬

706
00:37:59,902 --> 00:38:05,533
‫היא הייתה האדם הכי מתגונן שפגשת אי פעם.‬

707
00:38:05,616 --> 00:38:07,118
‫ישבת על הכיסא שלה.‬

708
00:38:07,201 --> 00:38:09,495
‫והיא טפחה. "תסתכל עליי."‬

709
00:38:10,746 --> 00:38:13,332
‫"תווי הפנים שלך לא מסתדרים לי. זה קשה לי."‬

710
00:38:14,041 --> 00:38:15,251
‫היא טופחת.‬

711
00:38:15,334 --> 00:38:18,462
‫אני אמרתי, "אני נראה חיוור, נכון, מריון?"‬

712
00:38:18,546 --> 00:38:20,673
‫והיא אמרה, "נראה לך שאני לא יודעת?‬

713
00:38:20,756 --> 00:38:22,758
‫"אני מאפרת. ברור שאני יודעת."‬

714
00:38:22,842 --> 00:38:25,011
‫הארי שירר אמר, "תעשה את הדמות הזאת".‬

715
00:38:25,094 --> 00:38:27,054
‫אמרתי, "אבל היא תהיה שם".‬

716
00:38:27,138 --> 00:38:29,765
‫"זה יהיה הקטע המצחיק", אמר הארי. ו…‬

717
00:38:30,266 --> 00:38:34,186
‫ובכל פעם שעשינו את המערכון, פחדתי שאתפס.‬

718
00:38:34,270 --> 00:38:36,272
‫אני יודע את זה. למה שלא אדע את זה?‬

719
00:38:36,355 --> 00:38:38,607
‫זו החברה שלי. אני מודע לזה היטב.‬

720
00:38:40,484 --> 00:38:41,485
‫זה אני?‬

721
00:38:42,153 --> 00:38:43,321
‫זה הוא, נכון?‬

722
00:38:44,363 --> 00:38:46,574
‫והיא לא גילתה עד הרגע האחרון ממש.‬

723
00:38:46,657 --> 00:38:48,701
‫העוזרת שלה השתכרה במסיבת הסיום.‬

724
00:38:48,784 --> 00:38:51,495
‫"את לא יודעת מי זה ניית'ן ת'רם?‬

725
00:38:52,163 --> 00:38:54,290
‫"כמה טיפשה את?‬

726
00:38:54,790 --> 00:38:56,876
‫"את ניית'ן ת'רם!"‬

727
00:38:57,752 --> 00:39:00,629
‫היא אמרה, "אני יודעת.‬
‫נראה לך שלא? אני יודעת".‬

728
00:39:03,466 --> 00:39:05,843
‫מה עם "סאטרדיי נייט"? תחזור לשם?‬
‫-לא.‬

729
00:39:06,552 --> 00:39:07,595
‫לא.‬
‫-למה?‬

730
00:39:08,095 --> 00:39:12,516
‫כי זו תוכנית שקשה מאוד לעשות,‬
‫והיא דורשת ריכוז מוחלט.‬

731
00:39:12,600 --> 00:39:16,771
‫אז המשפחה צריכה‬
‫סוג של להיפרד ממך לרוב השנה.‬

732
00:39:21,442 --> 00:39:22,401
‫היי, אימא.‬

733
00:39:23,319 --> 00:39:24,278
‫היי, אבא.‬

734
00:39:25,279 --> 00:39:27,114
‫ראית את הירכיים האלה, נכון?‬

735
00:39:29,367 --> 00:39:33,537
‫"…הבית שלי‬
‫ולא אכפת לי מה יקרה מחר‬

736
00:39:33,621 --> 00:39:34,914
‫"אני אוהב את ביתי הקט‬

737
00:39:34,997 --> 00:39:36,582
‫"זו טורונטו"‬

738
00:39:36,665 --> 00:39:37,625
‫ברוכים הבאים‬

739
00:39:38,250 --> 00:39:40,044
‫לדרך אינדיאן 590.‬

740
00:39:41,337 --> 00:39:43,672
‫וזאת אשתו של מרטין שורט.‬

741
00:39:44,757 --> 00:39:47,093
‫השנויה במחלוקת ושלא הובנה כהלכה,‬

742
00:39:48,177 --> 00:39:49,595
‫ננסי דולמן.‬

743
00:39:50,096 --> 00:39:51,931
‫המוכרת גם כ…‬

744
00:39:52,681 --> 00:39:54,350
‫הדוכסית של דולמן.‬

745
00:39:59,897 --> 00:40:01,482
‫מרטין שורט.‬

746
00:40:02,942 --> 00:40:04,402
‫הוא זה שבאמצע.‬

747
00:40:06,529 --> 00:40:08,489
‫זה מרטין בגיל‬

748
00:40:09,156 --> 00:40:10,199
‫תשע.‬

749
00:40:12,284 --> 00:40:14,829
‫זה מרטין, השני משמאל.‬

750
00:40:15,329 --> 00:40:18,791
‫מרטין, אתה רוצה לקחת מגבת כלים ולעזור לי?‬

751
00:40:18,874 --> 00:40:24,171
‫זה מרטין שורט כבד יותר בקיץ 1963.‬

752
00:40:37,476 --> 00:40:41,105
‫הייתה הרבה מאוד אהבה בבית הזה.‬

753
00:40:45,568 --> 00:40:48,320
‫הייתי הצעיר מבין חמישה,‬
‫וכולם היו היסטריים.‬

754
00:40:49,321 --> 00:40:52,825
‫ההורים וכל הילדים, אז פשוט… זה מה שהכרתי.‬

755
00:40:54,785 --> 00:40:56,579
‫היינו עושים הקלטות.‬

756
00:40:57,663 --> 00:41:00,958
‫צהריים טובים, גבירותיי ורבותיי,‬
‫וגם ערב טוב.‬

757
00:41:01,041 --> 00:41:03,294
‫אנשים שרו ליד הפסנתר, צחקו זה על זה.‬

758
00:41:03,377 --> 00:41:04,962
‫- הקלטות משפחת שורט‬
‫1966 -‬

759
00:41:05,045 --> 00:41:06,672
‫נורה, תתחילי להצחיק.‬

760
00:41:08,257 --> 00:41:09,758
‫שמי הוא…‬

761
00:41:10,718 --> 00:41:12,595
‫מקבלים הרבה צחוקים עם השם הזה?‬

762
00:41:12,678 --> 00:41:15,639
‫למה את לא מתגברת על כך‬
‫שאי אפשר להצחיק עם שם?‬

763
00:41:15,723 --> 00:41:17,016
‫אתה רוצה שם משפחה?‬

764
00:41:17,099 --> 00:41:18,476
‫אולי זה יהיה מצחיק.‬

765
00:41:19,101 --> 00:41:20,644
‫ג'ני קרדינל.‬

766
00:41:23,022 --> 00:41:24,190
‫הצלחתי להצחיק!‬

767
00:41:24,690 --> 00:41:26,942
‫בבית שלנו היה חופש ורבלי.‬

768
00:41:27,026 --> 00:41:29,445
‫אז יכולת להתחצף לאבא,‬

769
00:41:29,528 --> 00:41:32,698
‫והוא היה גובר עליך עם האינטלקט האירי שלו.‬

770
00:41:32,781 --> 00:41:34,325
‫קח את המיקרופון, אבא.‬

771
00:41:34,825 --> 00:41:36,160
‫קח את המיקרופון.‬

772
00:41:36,243 --> 00:41:37,703
‫קח אותו כבר. תשיר משהו.‬

773
00:41:37,786 --> 00:41:40,831
‫אבא, תבוא לשיר לפני שהוא ישתגע?‬

774
00:41:41,415 --> 00:41:44,335
‫"יבוא יום‬

775
00:41:44,418 --> 00:41:46,837
‫"והנעורים יחלפו‬

776
00:41:46,921 --> 00:41:52,551
‫"כולם יגידו, 'אני אוהב אותך'"‬

777
00:41:53,135 --> 00:41:54,929
‫כעת, הבה נכיר את אוליב שורט,‬

778
00:41:55,012 --> 00:41:57,932
‫כנרת ראשית בתזמורת הפילהרמונית של המילטון.‬

779
00:41:58,015 --> 00:41:59,725
‫היא גם אשתו של עובד סטלקו,‬

780
00:41:59,808 --> 00:42:03,729
‫סי. פי. שורט, מנהל מכירות ראשי,‬
‫מחלקת מוצרי ברגים.‬

781
00:42:03,812 --> 00:42:06,815
‫היא הייתה הכנרת הראשית הראשונה,‬
‫כך קראו לזה אז,‬

782
00:42:06,899 --> 00:42:11,654
‫בצפון אמריקה מ-1952 עד 1962,‬
‫בפילהרמונית של המילטון.‬

783
00:42:12,238 --> 00:42:16,659
‫- שידור רדיו של אוליב שורט -‬

784
00:42:17,451 --> 00:42:22,122
‫אמי הייתה מלאכית מתוקה.‬

785
00:42:22,623 --> 00:42:25,376
‫אבא שלי היה מחוספס מאוד.‬

786
00:42:25,459 --> 00:42:27,419
‫אני חושב שבכל משפחה,‬

787
00:42:27,503 --> 00:42:33,008
‫אם יש אדם אחד מחובר לקרקע, מתוק ומלאכי,‬

788
00:42:33,092 --> 00:42:36,303
‫בין אם זו האימא או האבא, זה מאזן את הכול.‬

789
00:42:43,352 --> 00:42:46,313
‫היו לך שלושה אחים ואחות אחת?‬

790
00:42:46,397 --> 00:42:47,648
‫שלושה אחים, אחות אחת.‬

791
00:42:47,731 --> 00:42:50,776
‫אחיך, דייוויד, חיבבת אותו מאוד, נכון?‬

792
00:42:50,859 --> 00:42:52,403
‫כן, הוא היה הגיבור שלי.‬

793
00:42:52,486 --> 00:42:54,029
‫הגיבור שלך. למה?‬
‫-כן.‬

794
00:42:54,113 --> 00:42:56,740
‫כי הוא היה האח הבכור, אני מניח, ‬

795
00:42:56,824 --> 00:42:58,909
‫והוא היה מדהים.‬

796
00:42:58,993 --> 00:43:02,288
‫הוא מת כשהייתי בן 12,‬
‫ולפעמים זה הופך אדם לאגדה,‬

797
00:43:02,371 --> 00:43:05,457
‫אבל במקרה הזה,‬
‫אני חושב שמעמד האגדה היה מוצדק מאוד.‬

798
00:43:07,835 --> 00:43:09,878
‫דייוויד היה נאה.‬

799
00:43:10,963 --> 00:43:12,423
‫הוא היה מצחיק.‬

800
00:43:12,923 --> 00:43:16,260
‫הוא היה מתוק כל כך, מתוק בטירוף,‬

801
00:43:16,343 --> 00:43:17,428
‫ונערץ.‬

802
00:43:17,928 --> 00:43:20,472
‫נגן חצוצרה, בחור מגניב.‬

803
00:43:22,182 --> 00:43:23,475
‫מבוגר ממני ב-14 שנה.‬

804
00:43:23,559 --> 00:43:26,687
‫כשהוא חזר הביתה, כנראה בסביבות 04:00,‬

805
00:43:26,770 --> 00:43:28,397
‫ועכשיו 07:30,‬

806
00:43:28,480 --> 00:43:30,107
‫הייתי עולה לחדר שלו.‬

807
00:43:30,190 --> 00:43:34,903
‫הרבה בני 19 היו אומרים, "תתחפף. אני ישן".‬

808
00:43:35,613 --> 00:43:37,865
‫דייוויד היה נותן לי להיכנס למיטה שלו,‬

809
00:43:38,365 --> 00:43:39,867
‫אבל הוא היה משחק את הענק,‬

810
00:43:40,367 --> 00:43:43,412
‫אני הייתי צריך לנסות לגנוב את הכרית‬

811
00:43:44,622 --> 00:43:48,417
‫בזמן שהענק ישן,‬
‫בדרך שתאפשר לו להמשיך לישון.‬

812
00:43:48,917 --> 00:43:52,254
‫אבל ברגע שהייתי מושך את הכרית,‬
‫זרועו הייתה נשלחת מאחוריי,‬

813
00:43:52,338 --> 00:43:54,048
‫והענק היה תופס אותי.‬

814
00:43:54,131 --> 00:43:55,215
‫כזה הוא היה.‬

815
00:43:57,801 --> 00:44:00,012
‫יום אחד הייתי במחנה וואנאקיטה,‬

816
00:44:00,095 --> 00:44:04,433
‫ואני זוכר שהתעוררתי מדוכא.‬

817
00:44:06,310 --> 00:44:09,897
‫המדריך אמר, "אחיך היה מעורב בתאונה,‬

818
00:44:11,398 --> 00:44:14,068
‫"וזה הרג אותו." ככה הוא ניסח את זה.‬

819
00:44:14,151 --> 00:44:16,820
‫ואני שאלתי, "הוא בסדר?"‬

820
00:44:18,572 --> 00:44:19,865
‫"לא, זה הרג אותו."‬

821
00:44:24,745 --> 00:44:27,081
‫כלומר, שום דבר לא היה הגיוני.‬

822
00:44:27,790 --> 00:44:31,377
‫ואז חלמתי חלום.‬

823
00:44:32,294 --> 00:44:36,674
‫אני אומר לך שאני יכול לראות אותו ברגע זה,‬
‫וזה היה בטכניקולור.‬

824
00:44:38,217 --> 00:44:42,930
‫ישבתי ליד נחל ביער,‬

825
00:44:43,013 --> 00:44:44,556
‫ודייוויד הגיע.‬

826
00:44:44,640 --> 00:44:46,183
‫הוא נראה נאה.‬

827
00:44:46,266 --> 00:44:48,644
‫הוא לבש חולצת באן-לון יפהפייה.‬

828
00:44:49,144 --> 00:44:50,729
‫והוא אמר,‬

829
00:44:52,648 --> 00:44:56,026
‫"אני בסדר. הכול נפלא.‬

830
00:44:56,110 --> 00:44:57,903
‫"וניפגש בקרוב."‬

831
00:44:59,405 --> 00:45:00,948
‫ואז התעוררתי.‬

832
00:45:02,574 --> 00:45:04,451
‫ואבן ירדה לי מהלב.‬

833
00:45:10,124 --> 00:45:13,669
‫בהלוויה, התפתח אצל אימא שיעול.‬
‫היא התחילה להשתעל בהלוויה.‬

834
00:45:14,753 --> 00:45:18,841
‫היה לה סרטן שד ב-1957,‬
‫שמעולם לא ידעתי עליו.‬

835
00:45:19,925 --> 00:45:24,638
‫ועד סוף אותה שנה, מצבה הידרדר מאוד.‬

836
00:45:25,305 --> 00:45:28,851
‫נורה מספרת שהיא עבדה כאחות בקליפורניה.‬

837
00:45:28,934 --> 00:45:33,439
‫היא ידעה שמצבה של אימא מידרדר,‬
‫אז היא טסה בחזרה כדי להיות האחות שלה.‬

838
00:45:33,522 --> 00:45:36,692
‫ונורה הייתה שם כשהרופא נכנס ואמר,‬

839
00:45:36,775 --> 00:45:38,736
‫"אוליב, נותרו לך שלושה חודשים".‬

840
00:45:40,320 --> 00:45:43,449
‫והתגובה של אימא הייתה, אחרי שהוא עזב,‬

841
00:45:43,532 --> 00:45:45,826
‫"לא בא בחשבון. יש לי עוד ילד לגדל."‬

842
00:45:46,326 --> 00:45:48,746
‫אז היא אמרה לנורה, "תעבירי לי את הענבים".‬

843
00:45:48,829 --> 00:45:51,749
‫וזה הפך לסמל של אומץ במשפחה שלנו,‬

844
00:45:51,832 --> 00:45:53,167
‫"תעבירי לי את הענבים."‬

845
00:45:56,503 --> 00:45:58,213
‫ואז היא חזרה הביתה‬

846
00:45:58,714 --> 00:46:04,553
‫ונכנסה להפוגה מדהימה ובלתי ניתנת להסבר,‬

847
00:46:05,262 --> 00:46:07,681
‫והייתה בריאה לחלוטין במשך השנתיים הבאות.‬

848
00:46:09,600 --> 00:46:14,146
‫אבל כשהייתי בכיתה י"ג, היא מתה.‬

849
00:46:18,942 --> 00:46:21,779
‫אימא מתה, והבריאות של אבא הידרדרה מהר.‬

850
00:46:22,654 --> 00:46:25,616
‫מקרי השבץ פשוט החלישו אותו,‬

851
00:46:26,116 --> 00:46:29,119
‫מלהיות הבחור עם הנוכחות הכי חזקה בחדר‬

852
00:46:29,203 --> 00:46:31,455
‫הוא הפך לשקט יותר ויותר.‬

853
00:46:34,625 --> 00:46:37,961
‫הוא ואני יצאנו לשיט עולמי‬
‫של חמישה שבועות, רק שנינו.‬

854
00:46:39,505 --> 00:46:43,383
‫אבל אפילו כשהיינו באירלנד,‬
‫הוא לא רצה לראות את האחים שלו‬

855
00:46:43,926 --> 00:46:46,261
‫כי הוא לא היה במצב טוב.‬

856
00:46:47,596 --> 00:46:49,598
‫הוא סבל מטרשת עורקים.‬

857
00:46:50,098 --> 00:46:51,725
‫הוא שתה ג'ין וג'ינג'ר,‬

858
00:46:51,809 --> 00:46:55,270
‫אבל מה שבאמת גמר אותו‬
‫היו שתי חפיסות סיגריות ביום.‬

859
00:46:57,856 --> 00:46:59,900
‫התמודדת עם טרגדיה כשהיית נער.‬

860
00:46:59,983 --> 00:47:01,652
‫נכון.‬
‫-איבדת אח. הוא מת.‬

861
00:47:01,735 --> 00:47:04,154
‫איבדתי את אחי דייוויד כשהייתי בן 12.‬

862
00:47:04,238 --> 00:47:06,949
‫את אמי כשהייתי בן 18.‬
‫את אבי כשהייתי בן 20.‬

863
00:47:07,741 --> 00:47:09,910
‫זה קשה, וגם היית הצעיר במשפחה.‬

864
00:47:09,993 --> 00:47:13,205
‫נכון. בגיל הזה, או בכל גיל,‬
‫כשמאבדים מישהו במשפחה,‬

865
00:47:13,288 --> 00:47:15,332
‫יש לך בחירה. באמת שיש לך בחירה.‬

866
00:47:15,415 --> 00:47:16,917
‫"איך אני מתמודד עם זה?"‬

867
00:47:17,000 --> 00:47:19,044
‫זה שיעור לחיים.‬
‫-נכון.‬

868
00:47:19,127 --> 00:47:22,923
‫האם אני קורס? האם אני מובס לנצח?‬

869
00:47:23,006 --> 00:47:27,010
‫או שאני לומד שהחיים קצרים‬

870
00:47:27,094 --> 00:47:30,138
‫ושותה כוס יין, צוחק ונהנה,‬

871
00:47:30,222 --> 00:47:32,683
‫מעריך את האנשים האלה ולא מרפה מהם לעולם?‬

872
00:47:32,766 --> 00:47:33,934
‫זה הסוד הגדול.‬

873
00:47:34,017 --> 00:47:37,521
‫אם לא תתנו להם לעזוב את חייכם,‬
‫הם תמיד יהיו בחייכם.‬

874
00:47:37,604 --> 00:47:39,940
‫כי לפני שתשימו לב, תהיו איתם.‬

875
00:47:44,444 --> 00:47:47,656
‫במשפחה שלי משוגעים זה על זה עד היום.‬

876
00:47:50,492 --> 00:47:53,829
‫אני חושב שדוד מייק‬
‫הוא כנראה הכי דומה לאבא שלי.‬

877
00:47:54,621 --> 00:47:56,290
‫הם עבדו הרבה ביחד.‬

878
00:47:58,000 --> 00:48:00,002
‫הדוד בריאן והדודה נורה יותר דומים,‬

879
00:48:00,085 --> 00:48:03,088
‫וכנראה יותר דומים לאימא שלהם,‬
‫קצת יותר מתוקים.‬

880
00:48:03,797 --> 00:48:08,051
‫תמיד יש צחוקים ובדיחות.‬

881
00:48:10,220 --> 00:48:12,681
‫מי לדעתך הכי מרושע במשפחה?‬

882
00:48:12,764 --> 00:48:15,559
‫אתה. וכולם יסכימו עם זה.‬

883
00:48:15,642 --> 00:48:18,270
‫לא היית מהסס אפילו לשנייה?‬
‫-לא לשנייה.‬

884
00:48:18,353 --> 00:48:20,898
‫ואם תשאל את נורה, היא תגיד, "מייקל".‬

885
00:48:20,981 --> 00:48:22,482
‫אבל נורה לא אמינה.‬

886
00:48:22,566 --> 00:48:25,152
‫בריאן יגיד אותו דבר.‬
‫-בריאן לא אמין.‬

887
00:48:25,235 --> 00:48:27,195
‫בסדר, אז אף אחד לא אמין.‬

888
00:48:27,279 --> 00:48:30,198
‫אבל התשובה היא שאתה הכי דומה לאבא,‬

889
00:48:30,824 --> 00:48:32,659
‫וכולם מסכימים.‬

890
00:48:34,536 --> 00:48:36,038
‫ארבעתנו נפגשים.‬

891
00:48:36,121 --> 00:48:39,708
‫אנחנו צוחקים, שותים רום וקולה,‬

892
00:48:39,791 --> 00:48:43,587
‫צוחקים, יורדים זה על זה,‬
‫וזה כאילו כלום לא השתנה.‬

893
00:48:43,670 --> 00:48:45,172
‫משפחה קרובה מאוד.‬

894
00:48:48,091 --> 00:48:51,303
‫נהגנו לקרוא לזה, "לשמר את שמחת החיים".‬

895
00:48:51,386 --> 00:48:52,930
‫וזהו.‬

896
00:48:53,013 --> 00:48:56,224
‫ולפעמים קשה לעשות את זה, אתם יודעים?‬

897
00:48:56,308 --> 00:49:00,479
‫אבל צריך להעריך מישהו שממשיך לעשות את זה.‬

898
00:49:00,979 --> 00:49:04,107
‫אני חושב שזו הסיבה‬
‫שאנשים אוהבים כל כך את מרטי,‬

899
00:49:04,191 --> 00:49:08,111
‫כי הוא תמיד ניסה לשמר את שמחת החיים.‬

900
00:49:09,196 --> 00:49:11,615
‫צילמת את…‬
‫-כן, ארבעת השורטים.‬

901
00:49:12,324 --> 00:49:14,034
‫חיבוק קבוצתי.‬

902
00:49:14,117 --> 00:49:16,536
‫והנה אנחנו כאן, קן, אחרי כל כך הרבה שנים.‬

903
00:49:16,620 --> 00:49:18,080
‫מה היא עושה?‬
‫-לא יודע.‬

904
00:49:18,163 --> 00:49:20,123
‫חיבוק קבוצתי!‬
‫-חיבוק קבוצתי!‬

905
00:49:20,207 --> 00:49:23,126
‫כולנו יצאנו מאותו רחם.‬

906
00:49:23,210 --> 00:49:26,213
‫חיבוק קבוצתי!‬
‫-חיבוק קבוצתי!‬

907
00:49:27,255 --> 00:49:29,591
‫פעם היינו חמישה, ועכשיו נשארנו ארבעה.‬

908
00:49:29,675 --> 00:49:30,884
‫חיבוק קבוצתי!‬
‫-חיבוק!‬

909
00:49:30,968 --> 00:49:32,386
‫אומללות…‬

910
00:49:32,469 --> 00:49:34,221
‫היו לנו שמונה שנים רעות.‬

911
00:49:34,304 --> 00:49:36,264
‫אלה לא היו שמונה שנים טובות.‬
‫-כן.‬

912
00:49:36,348 --> 00:49:38,725
‫היה לנו את בית הלוויות בחיוג מהיר.‬
‫-כן.‬

913
00:49:38,809 --> 00:49:41,311
‫אבל היו גם צחוקים בשנים האלה.‬
‫-כן.‬

914
00:49:41,812 --> 00:49:43,063
‫אבל זו הנקודה.‬

915
00:49:49,194 --> 00:49:53,031
‫אנחנו מתקשים לפרוץ‬
‫את חומת השיחה הזאת, לארי.‬

916
00:49:54,366 --> 00:49:56,618
‫סטיב אולי יצטרף לארוחת ערב.‬
‫-בסדר.‬

917
00:49:58,203 --> 00:50:00,288
‫טוב, אני אכין לך קפה.‬

918
00:50:03,875 --> 00:50:06,336
‫אחת עשרה, שתים עשרה,‬

919
00:50:08,296 --> 00:50:09,297
‫שלוש עשרה.‬

920
00:50:10,090 --> 00:50:13,885
‫בזמן שאני מוזג, אבצע את החיקוי‬
‫של ריצ'רד ברטון. מוכנים?‬

921
00:50:14,636 --> 00:50:15,929
‫למען השם,‬

922
00:50:16,596 --> 00:50:19,182
‫הבה נספר סיפורים עצובים על מותם של מלכים.‬

923
00:50:19,683 --> 00:50:23,770
‫איך חלקם הודחו, חלקם נהרגו במלחמה,‬

924
00:50:23,854 --> 00:50:28,900
‫חלקם הורעלו על ידי נשותיהם, כולם נרצחו.‬

925
00:50:29,401 --> 00:50:31,111
‫טוב, אני מוכן, לורנס.‬

926
00:50:35,115 --> 00:50:37,701
‫מה אתה רוצה בקפה שלך? חרדל?‬

927
00:50:38,243 --> 00:50:41,788
‫לפני כמה שנים, כשהגעת לכאן,‬
‫בדיוק עזבת את "סקנד סיטי טי-וי",‬

928
00:50:41,872 --> 00:50:43,665
‫והיית חלק מ"סטרדיי נייט לייב".‬

929
00:50:43,749 --> 00:50:47,127
‫בשלוש או ארבע הפעמים האחרונות‬
‫שהיית כאן, אתה שחקן ראשי.‬

930
00:50:47,210 --> 00:50:49,421
‫אתה משתתף בסרטים עתירי תקציב.‬

931
00:50:49,921 --> 00:50:52,174
‫עסקה די טובה.‬
‫-כן, זה טוב.‬

932
00:50:52,257 --> 00:50:57,304
‫אם כי אני מרגיש שזה יכול פשוט להסתיים.‬

933
00:50:59,389 --> 00:51:03,351
‫- שלושה אמיגוס!‬
‫1986 -‬

934
00:51:06,271 --> 00:51:09,191
‫הסרט הראשון שעשיתי היה "שלושה אמיגוס".‬

935
00:51:12,402 --> 00:51:16,490
‫קיבלנו מעמד שווה,‬
‫אבל הם היו שני כוכבים גדולים.‬

936
00:51:18,241 --> 00:51:20,577
‫אני לאקי דיי.‬
‫-אני נד נדרלנדר.‬

937
00:51:20,660 --> 00:51:22,704
‫אני דאסטי בוטומס. ביחד אנחנו…‬

938
00:51:22,788 --> 00:51:24,956
‫שלושת האמיגוס!‬
‫-שלושת האמיגוס!‬

939
00:51:27,793 --> 00:51:29,002
‫שמעתי על מרטי.‬

940
00:51:29,086 --> 00:51:31,463
‫הוא היה… מבחינתי, הוא היה מוכר.‬

941
00:51:31,546 --> 00:51:33,882
‫הוא תמיד קורא לעצמו "האמיגו הזול".‬

942
00:51:33,965 --> 00:51:37,219
‫אני חושב שכל אחד מאיתנו‬
‫צריך להגיד את שמו בשביל הצופים.‬

943
00:51:37,302 --> 00:51:38,595
‫מרטין שורט.‬

944
00:51:41,848 --> 00:51:44,476
‫התחברנו מהר מאוד דרך הצחוק.‬

945
00:51:47,687 --> 00:51:50,357
‫הסצנה שעשית איתי עכשיו הייתה פשוט אדירה.‬

946
00:51:50,440 --> 00:51:52,526
‫היא הייתה נפלאה. אני אגיד לך למה.‬

947
00:51:52,609 --> 00:51:55,654
‫כי הצלחת להשתלב ברקע,‬

948
00:51:55,737 --> 00:51:57,781
‫ולא לבלוט ולא לנסות להיות מצחיק.‬

949
00:51:57,864 --> 00:52:00,742
‫זה חשוב כשאתה בסצנה איתי, לעשות את זה.‬

950
00:52:00,826 --> 00:52:03,328
‫כי אם תנסה להצחיק,‬

951
00:52:03,411 --> 00:52:05,288
‫הקהל ישנא אותך בגלל זה.‬

952
00:52:05,372 --> 00:52:06,790
‫כי אני אהיה על המסך,‬

953
00:52:06,873 --> 00:52:09,292
‫והם ידעו שההילה שלי תקרין החוצה.‬

954
00:52:09,376 --> 00:52:12,504
‫אתה לא רוצה‬
‫לשבש אף פעם את ההילה הקומית שלי.‬

955
00:52:12,587 --> 00:52:15,632
‫כשתעשה סצנה עם צ'בי, זה הזמן לתת הופעה.‬

956
00:52:15,715 --> 00:52:16,758
‫ממש תתפרע…‬

957
00:52:16,842 --> 00:52:22,097
‫תתפרע בגדול, ותנסה לגנוב את ההצגה.‬
‫מה קורה כשאתה בסצנה איתי?‬

958
00:52:22,180 --> 00:52:23,890
‫משחק מאופק, להשתלב ברקע.‬

959
00:52:23,974 --> 00:52:24,975
‫עם צ'בי…‬

960
00:52:25,058 --> 00:52:27,686
‫תתפרע, תתפרע.‬
‫-נהדר. נפלא. נהדר.‬

961
00:52:27,769 --> 00:52:29,646
‫תודה, סטיב.‬
‫-זה בסדר.‬

962
00:52:29,729 --> 00:52:31,565
‫זה נחמד. תודה.‬
‫-זה בסדר.‬

963
00:52:35,610 --> 00:52:37,320
‫שיחקנו הרבה שבץ נא.‬

964
00:52:37,404 --> 00:52:39,781
‫אני זוכר שהעברתי לצ'בי פתק שכתוב בו,‬

965
00:52:39,865 --> 00:52:43,368
‫"אני אתן לך לעשות את אשתי, ננסי,‬
‫בתמורה לאותיות אי או קיו."‬

966
00:52:43,952 --> 00:52:47,706
‫זה התאים לסגנון ההומור של צ'בי,‬
‫למה שהוא החשיב כמצחיק.‬

967
00:52:47,789 --> 00:52:51,168
‫הוא אמר, "אני אאסוף אותך.‬
‫ניסע יחד לעבודה כל יום".‬

968
00:52:51,251 --> 00:52:54,129
‫אז עד מהרה, כולנו התחברנו.‬

969
00:52:56,631 --> 00:52:59,426
‫בחיים, לפעמים יש לך אור ירוק.‬

970
00:53:00,969 --> 00:53:03,388
‫ולפעמים, ללא כל סיבה, יש לך אור אדום.‬

971
00:53:03,889 --> 00:53:06,266
‫יש משהו שהוא באמת גרוע כל כך?‬

972
00:53:06,349 --> 00:53:08,768
‫אני לא יכול להמליץ על "שלושה אמיגוס".‬

973
00:53:13,481 --> 00:53:17,611
‫"שלושה אמיגוס" פתח במקום השני,‬
‫אחרי "ילד הזהב" עם אדי מרפי.‬

974
00:53:18,737 --> 00:53:24,201
‫אבל הוא הפך לסרט נערץ‬
‫בקרב ילדים בשנות ה-40 לחייהם.‬

975
00:53:24,701 --> 00:53:28,788
‫מעניין איך הוא מרגיש‬
‫לגבי כישלונות. מבין? זה…‬

976
00:53:30,457 --> 00:53:33,460
‫לורן, סטיב ומרטי,‬

977
00:53:33,543 --> 00:53:35,712
‫אם תזכירו את "שלושה אמיגוס",‬

978
00:53:35,795 --> 00:53:39,132
‫רק לאחרונה הם התחילו‬
‫להשלים עם זה שאנשים אוהבים אותו.‬

979
00:53:39,216 --> 00:53:42,010
‫כשפגשתי את מרטי לראשונה‬
‫ואמרתי כמה הסרט חשוב לי,‬

980
00:53:42,093 --> 00:53:45,513
‫הוא אמר, "כן, אבל הסרט נכשל.‬
‫הוא הפסיד ל'ילד הזהב'". ככה.‬

981
00:53:46,014 --> 00:53:49,392
‫אני זוכר שג'סטין טימברלייק אמר לו‬
‫כמה "שלושה אמיגוס" חשוב,‬

982
00:53:49,476 --> 00:53:52,187
‫ועם הזמן, זה התחיל לחלחל.‬

983
00:53:52,270 --> 00:53:57,400
‫כאילו, "היי, אנחנו לא זוכרים‬
‫שהוא הפסיד ל'ילד הזהב'.‬

984
00:53:57,484 --> 00:54:00,612
‫"אנחנו חושבים שזה סרט נהדר,‬
‫ואתה צריך לקבל את זה."‬

985
00:54:02,030 --> 00:54:05,742
‫אבל באותה תקופה,‬
‫אף אחד לא אמר שמרטי שורט הוא כוכב קולנוע.‬

986
00:54:05,825 --> 00:54:07,244
‫ואז הגיע "יום במלכודת".‬

987
00:54:07,327 --> 00:54:09,496
‫"יום במלכודת" הוא סרט טוב מאוד.‬

988
00:54:11,623 --> 00:54:12,791
‫- יום במלכודת‬
‫1987 -‬

989
00:54:12,874 --> 00:54:14,584
‫הוא הצליח בטירוף במבחני הקהל.‬

990
00:54:15,085 --> 00:54:17,379
‫ואתה לא יודע כלום על הניסוי?‬

991
00:54:17,462 --> 00:54:18,380
‫איזה ניסוי?‬

992
00:54:18,463 --> 00:54:20,632
‫כיווצו אותי.‬

993
00:54:20,715 --> 00:54:24,052
‫הייתי אמור להיות מוזרק‬
‫לתוך הגוף של ארנב מעבדה,‬

994
00:54:24,135 --> 00:54:26,888
‫ואיכשהו, נכנסתי אליך במקום.‬

995
00:54:26,972 --> 00:54:29,516
‫ואז אף אחד לא הולך לראות את "יום במלכודת".‬

996
00:54:33,561 --> 00:54:35,105
‫עשינו את "קרוס מיי הארט".‬

997
00:54:35,188 --> 00:54:39,943
‫אם חמשת הבחורים הבאים‬
‫שתצאי איתם יהיו גרועים ממני,‬

998
00:54:40,860 --> 00:54:41,987
‫תתקשרי אליי?‬

999
00:54:50,370 --> 00:54:52,122
‫לא, לא נראה לי.‬

1000
00:54:55,166 --> 00:54:58,211
‫אני לא יודע אם ראית את ההכנסות של הסרט.‬

1001
00:54:58,712 --> 00:55:02,132
‫אתה יוצר סרט עם חבורת אנשים‬
‫במשך שלושה חודשים,‬

1002
00:55:02,215 --> 00:55:03,883
‫ואז אתה לא רואה אותם שוב.‬

1003
00:55:03,967 --> 00:55:05,051
‫- לורנס ומג קסדן -‬

1004
00:55:05,135 --> 00:55:08,388
‫אתה ואני החלטנו, אתה היית המפיק בפועל,‬

1005
00:55:08,471 --> 00:55:10,974
‫שנמשיך לטפח את הקשר.‬

1006
00:55:11,725 --> 00:55:13,184
‫זה היה לפני 40 שנה.‬

1007
00:55:14,602 --> 00:55:18,815
‫אנשים מתחרטים על דברים כל החיים,‬
‫אבל אני לא מרגיש את זה ממך.‬

1008
00:55:18,898 --> 00:55:23,486
‫לא, אני דבק במילות השיר של סינטרה.‬

1009
00:55:23,570 --> 00:55:27,741
‫"חרטות, היו לי כמה, אבל מעטות מכדי להזכיר"‬

1010
00:55:27,824 --> 00:55:30,118
‫זו הפילוסופיה שאני דבק בה.‬

1011
00:55:32,537 --> 00:55:34,622
‫"אני מאכיל את התרנגולות.‬

1012
00:55:35,248 --> 00:55:36,958
‫"ואני אוסף את הביצים."‬

1013
00:55:37,500 --> 00:55:38,710
‫ספינה גדולה.‬

1014
00:55:38,793 --> 00:55:39,711
‫הספינה הגדולה?‬

1015
00:55:39,794 --> 00:55:40,754
‫כן.‬

1016
00:55:41,421 --> 00:55:42,297
‫שומע את זה?‬

1017
00:55:42,380 --> 00:55:43,923
‫אני שומע.‬
‫-כן.‬

1018
00:55:45,633 --> 00:55:50,388
‫אני זוכר שב-1987, ננסי ואני קנינו את הבית.‬

1019
00:55:51,264 --> 00:55:54,476
‫וזה התבסס על שני סרטים שהייתי אמור לעשות.‬

1020
00:55:55,060 --> 00:55:57,896
‫ברגע שחתמתי על המשכנתה, אחד הסרטים בוטל.‬

1021
00:56:00,148 --> 00:56:03,151
‫חשבתי, "זה לא מגיע לי. אני בן 37.‬

1022
00:56:03,234 --> 00:56:07,280
‫"לא מגיע לי‬
‫להסתכל על האוקיינוס מהסלון שלי."‬

1023
00:56:09,074 --> 00:56:12,619
‫אמרתי לננסי, "מה אם לא נוכל להחזיק בבית?‬

1024
00:56:12,702 --> 00:56:14,788
‫"מה אם לא נוכל להמשיך בזה?"‬

1025
00:56:14,871 --> 00:56:17,791
‫היא אמרה, "אז נעבור דירה".‬

1026
00:56:18,458 --> 00:56:21,461
‫זה כאילו, "אנחנו הגימיק".‬

1027
00:56:21,961 --> 00:56:22,837
‫אנחנו.‬

1028
00:56:22,921 --> 00:56:26,299
‫וכפי שאפשר לראות בקריירה שלו, משהו נכשל.‬

1029
00:56:26,383 --> 00:56:27,967
‫מצטערת, זאת האמת.‬

1030
00:56:28,051 --> 00:56:30,303
‫למחרת הוא פשוט קם על רגליו‬

1031
00:56:30,387 --> 00:56:31,846
‫וממציא משהו אחר.‬

1032
00:56:32,514 --> 00:56:37,143
‫ב-1992 עשיתי את המחזמר הראשון שלי‬
‫בברודוויי עם ברנדט פיטרס.‬

1033
00:56:37,894 --> 00:56:40,522
‫"פולה‬
‫-השם הזה מצלצל לי מוכר‬

1034
00:56:40,605 --> 00:56:42,273
‫"אני משוגע על פולה‬

1035
00:56:42,357 --> 00:56:44,692
‫"אני מתרגשת כשאתה שר לי"‬

1036
00:56:44,776 --> 00:56:48,863
‫אני מקבל סיפוק מלא‬
‫מלעשות טייק נהדר מול מצלמה.‬

1037
00:56:48,947 --> 00:56:53,618
‫אבל להופיע בערב הפתיחה‬
‫ולסיים בקטע מוזיקלי גדול,‬

1038
00:56:53,701 --> 00:56:56,663
‫ולשמוע את הקהל מריע, זה לא קיים בסרטים.‬

1039
00:56:56,746 --> 00:57:01,960
‫"יש לך רגשי נחיתות‬
‫בגודל של האמפייר סטייט"‬

1040
00:57:02,043 --> 00:57:04,796
‫איך מקבלים תפקיד‬
‫במחזמר בברודוויי? איך זה קורה?‬

1041
00:57:04,879 --> 00:57:07,590
‫צילמתי סרט בסן חואן.‬

1042
00:57:07,674 --> 00:57:09,092
‫איך זה קורה?‬

1043
00:57:10,260 --> 00:57:11,177
‫- ליטל מי‬
‫1998 -‬

1044
00:57:11,261 --> 00:57:13,638
‫אני שר, למשל, אבל אני בקומדיה.‬

1045
00:57:13,721 --> 00:57:16,558
‫אם אתה שר בקומדיה, אתה לא יכול לשיר באמת.‬

1046
00:57:16,641 --> 00:57:19,936
‫כי אנשים מחכים ששק החול ייפול עליך.‬

1047
00:57:20,019 --> 00:57:22,272
‫ראיתי אותו בעבר. לא ידעתי שהוא שר.‬

1048
00:57:22,355 --> 00:57:24,524
‫לא ידעתי שהוא יודע לשיר.‬
‫-לא ידעתי.‬

1049
00:57:24,607 --> 00:57:25,942
‫אני תמיד ידעתי.‬

1050
00:57:26,443 --> 00:57:28,027
‫העולם יגלה הלילה.‬

1051
00:57:28,111 --> 00:57:29,446
‫זה ישנה את חייך.‬

1052
00:57:29,529 --> 00:57:32,407
‫זה בהחלט חלום שתמיד רציתי להגשים.‬

1053
00:57:32,490 --> 00:57:36,536
‫אני חושב שכל שחקן צריך‬
‫לחוות חוויה בימתית בניו יורק,‬

1054
00:57:36,619 --> 00:57:38,538
‫אחרת הוא לא שחקן שלם.‬

1055
00:57:38,621 --> 00:57:39,497
‫נכון.‬

1056
00:57:39,998 --> 00:57:42,333
‫- טוני לשחקן ראשי‬
‫מרטין שורט "ליטל מי" -‬

1057
00:57:42,417 --> 00:57:47,589
‫יש כל כך הרבה אנשים שאני חייב להודות להם,‬

1058
00:57:47,672 --> 00:57:49,799
‫ואני צריך, אבל…‬

1059
00:57:50,550 --> 00:57:53,970
‫האמת היא שעשיתי הכול בעצמי.‬

1060
00:57:56,556 --> 00:57:58,892
‫יש לו סרט חדש שיוצא עכשיו‬

1061
00:57:58,975 --> 00:58:02,270
‫בכל רחבי המדינה עם סטיב מרטין‬
‫בשם "אבי הכלה".‬

1062
00:58:02,353 --> 00:58:03,354
‫מרטין…‬

1063
00:58:04,647 --> 00:58:08,318
‫אומרים לי שאתה בולט,‬
‫שאתה גונב את ההצגה בסרט.‬

1064
00:58:08,401 --> 00:58:11,654
‫לא, אני לא חושב שזה נכון,‬
‫אבל זה סרט מצחיק מאוד.‬

1065
00:58:11,738 --> 00:58:14,073
‫איך תתאר את "אבי הכלה"?‬

1066
00:58:14,157 --> 00:58:16,493
‫אני חושב שזה סרט מרגש.‬
‫-כן.‬

1067
00:58:16,576 --> 00:58:20,622
‫אני חושב שזה סרט קומי.‬
‫אני חושב שיש בו רגעים מרגשים.‬

1068
00:58:20,705 --> 00:58:24,042
‫ויש בו הומור מתוחכם, ויש בו הומור נמוך.‬

1069
00:58:24,709 --> 00:58:25,752
‫שלום!‬

1070
00:58:26,252 --> 00:58:29,339
‫אני מתנצל שנאלצתם לחכות. אני פרנק. תענוג.‬

1071
00:58:30,465 --> 00:58:33,426
‫זה עוד דוגמה למשחק קיצוני מאוד,‬

1072
00:58:34,177 --> 00:58:35,637
‫אבל כזה שעובד.‬

1073
00:58:36,262 --> 00:58:39,807
‫הרעיון היה שפרנק מסמל עבור סטיב מרטין‬

1074
00:58:39,891 --> 00:58:42,185
‫את הניכור שלו מהתהליך.‬

1075
00:58:43,186 --> 00:58:46,105
‫יש לנו בעיה.‬
‫האנק לא רוצה להכין עוף בשום אופן.‬

1076
00:58:46,189 --> 00:58:47,482
‫הוא לא מה?‬

1077
00:58:47,565 --> 00:58:50,693
‫קימברלי וויליאמס ודיאן הבינו אותו.‬

1078
00:58:50,777 --> 00:58:51,903
‫ואני לא.‬

1079
00:58:52,403 --> 00:58:55,740
‫אבל עד כמה? עד כמה?‬

1080
00:58:56,449 --> 00:58:57,534
‫תתחיל.‬

1081
00:58:57,617 --> 00:58:59,285
‫עוד לא הכנתם את הרשימה,‬

1082
00:58:59,369 --> 00:59:02,664
‫אבל אתם יודעים שאתם רוצים‬
‫חתונה בבית בשישה בינואר, נכון?‬

1083
00:59:02,747 --> 00:59:05,583
‫המנהלים חששו מהדמות הזאת.‬

1084
00:59:05,667 --> 00:59:09,337
‫עוד לא הכנתם את הרשימה,‬
‫אבל אתם רוצים חתונה בבית ב…‬

1085
00:59:09,420 --> 00:59:11,673
‫וכל הזמן הרגענו את זה.‬

1086
00:59:12,257 --> 00:59:14,300
‫אז עוד לא הכנתם את הרשימה,‬

1087
00:59:14,384 --> 00:59:17,470
‫אבל אתם רוצים חתונה בבית בשישה בינואר, כן?‬

1088
00:59:17,554 --> 00:59:18,680
‫אני זוכר שסטיב אמר,‬

1089
00:59:18,763 --> 00:59:21,849
‫"חבר'ה, אין פה בדיחה. אני מבין מצוין".‬

1090
00:59:21,933 --> 00:59:25,019
‫אנא, עם כל הכבוד, ברוך הבא לשנות ה-90.‬

1091
00:59:29,607 --> 00:59:33,194
‫אי אפשר להבין מילה ממה שאתה אומר.‬
‫אתה אומר משהו כשאתה מדבר?‬

1092
00:59:33,278 --> 00:59:36,197
‫אמרתי לצ'ארלס, נהדר להיות כאן, אתה יודע.‬

1093
00:59:36,281 --> 00:59:37,865
‫אתה נראה נאה מאוד בעניבה.‬

1094
00:59:37,949 --> 00:59:40,451
‫לא הייתי בוחר בצבע הזה, אבל החולצה יפה.‬

1095
00:59:40,535 --> 00:59:41,369
‫נכון.‬

1096
00:59:41,452 --> 00:59:43,997
‫טוב, סטיב מגלם את האבא של הכלה,‬

1097
00:59:44,080 --> 00:59:47,500
‫ואתה אוהב את סטיב יותר מאשר אותי?‬

1098
00:59:48,126 --> 00:59:49,711
‫אני אגיד לך ככה,‬

1099
00:59:49,794 --> 00:59:53,339
‫וזה יגרום לי להישמע שטחי,‬
‫וזה לא צריך להיות ככה,‬

1100
00:59:53,423 --> 00:59:55,592
‫כי אם כן, אז לא מבינים אותי כהלכה.‬

1101
00:59:55,675 --> 00:59:58,469
‫סטיב יכול לעשות בשבילי יותר ממך.‬

1102
00:59:59,429 --> 01:00:02,599
‫אתה יכול להתנהג כמו ילד אנושי לרגע אחד?‬

1103
01:00:02,682 --> 01:00:03,600
‫- קליפורד‬
‫1994 -‬

1104
01:00:03,683 --> 01:00:05,143
‫תסתכל עליי כמו אדם.‬

1105
01:00:05,226 --> 01:00:08,646
‫אתה לא מסוגל ליותר מכמה שניות.‬
‫תסתכל עליי כמו ילד אנושי!‬

1106
01:00:09,147 --> 01:00:10,440
‫אל תתעסק איתי.‬

1107
01:00:11,024 --> 01:00:12,817
‫אתה תחזור למטוס הזה.‬

1108
01:00:13,610 --> 01:00:14,694
‫אתה מבין אותי?‬

1109
01:00:15,194 --> 01:00:17,238
‫אני מבין שאני אוהב אותך.‬

1110
01:00:17,739 --> 01:00:20,366
‫הייתי בן 40 כשגילמתי‬
‫ילד בן עשר בשם קליפורד.‬

1111
01:00:21,159 --> 01:00:23,745
‫מרטי שורט הוא שחקן נהדר.‬

1112
01:00:23,828 --> 01:00:25,705
‫בגלל שהוא עושה דמויות קומיות,‬

1113
01:00:25,788 --> 01:00:27,832
‫ייתכן שאנשים לא מזהים את זה מספיק,‬

1114
01:00:27,915 --> 01:00:30,418
‫אבל לא קל לעשות דמויות קומיות.‬

1115
01:00:30,501 --> 01:00:31,544
‫הן קשות יותר.‬

1116
01:00:33,421 --> 01:00:38,343
‫אתה קומיקאי שמשחק, מרטין,‬
‫או שחקן שאוהב קומדיה?‬

1117
01:00:38,426 --> 01:00:41,554
‫אני מניח שאני שחקן שעושה קומדיה,‬

1118
01:00:42,472 --> 01:00:44,932
‫או כל דבר אחר שיש לך.‬

1119
01:00:45,683 --> 01:00:48,227
‫אתה חסר סבלנות בשביל פסיכולוג רציני, נכון?‬

1120
01:00:49,228 --> 01:00:51,272
‫אולי תיתן לי להסביר בדרך שלי?‬

1121
01:00:51,356 --> 01:00:52,857
‫תודה, זה יהיה נהדר.‬

1122
01:00:53,358 --> 01:00:55,860
‫מה הופך סרט לאטרקטיבי בעיניך?‬

1123
01:00:55,943 --> 01:00:57,528
‫זה לא הכסף…‬

1124
01:00:57,612 --> 01:00:59,781
‫כן. זה הכסף.‬

1125
01:01:01,699 --> 01:01:03,326
‫אפשר את המצלמה, בבקשה?‬

1126
01:01:03,409 --> 01:01:04,702
‫- קפטן רון‬
‫1992 -‬

1127
01:01:04,786 --> 01:01:05,953
‫כן, בטח, בוס.‬

1128
01:01:07,246 --> 01:01:12,335
‫יותר מ-90% מהקריירה שלי‬
‫הייתה כישלון מסחרי מוחלט.‬

1129
01:01:13,002 --> 01:01:17,507
‫אבל השתתפתי במספיק דברים מצליחים‬
‫כדי להמשיך להתגלגל.‬

1130
01:01:17,590 --> 01:01:20,593
‫אתה מתכוון שהם יכולים לקרוא את המחשבות?‬

1131
01:01:20,677 --> 01:01:22,303
‫אני לא מכיר אותך.‬

1132
01:01:22,387 --> 01:01:23,513
‫לא מכיר את עבודתך.‬

1133
01:01:24,097 --> 01:01:27,475
‫אבל אני חושב שאתה צעיר מוכשר מאוד,‬

1134
01:01:27,558 --> 01:01:29,560
‫ואני אף פעם לא טועה בדברים האלה.‬

1135
01:01:30,478 --> 01:01:32,397
‫אף פעם לא הייתה לי תוכנית גדולה.‬

1136
01:01:32,480 --> 01:01:36,567
‫אף פעם לא הייתי בהכרח חכם מבחינה מסחרית.‬

1137
01:01:37,318 --> 01:01:38,152
‫אידיוט.‬

1138
01:01:38,236 --> 01:01:39,570
‫כן?‬

1139
01:01:39,654 --> 01:01:41,030
‫הרבה דברים נכשלו לי.‬

1140
01:01:41,114 --> 01:01:42,365
‫אף פעם לא אמרתי,‬

1141
01:01:42,448 --> 01:01:45,284
‫"אני לא ראוי. העמידו אותי במקומי".‬

1142
01:01:45,368 --> 01:01:47,870
‫למעשה אתה טורף.‬

1143
01:01:48,871 --> 01:01:50,832
‫אנשים ירצו שתודה בזה.‬

1144
01:01:55,253 --> 01:01:56,963
‫בניגוד ל…‬

1145
01:01:59,257 --> 01:02:01,426
‫מה אתה בדיוק, מיץ'?‬

1146
01:02:01,509 --> 01:02:07,056
‫אני חושב שזה מטורף אם מישהו אומר,‬
‫"סבלתי נורא בצילומים של הסרט הזה.‬

1147
01:02:07,140 --> 01:02:10,560
‫"שנאתי לעשות את הסרט הזה,‬
‫אבל בבקשה, שיצליח."‬

1148
01:02:10,643 --> 01:02:13,521
‫אם זה יצליח רק בקופות,‬

1149
01:02:13,604 --> 01:02:15,773
‫זה מאוד לא סביר.‬

1150
01:02:16,357 --> 01:02:20,194
‫החוויה שאתה יכול לחוות בנשמתך‬
‫היא החוויה של עשיית הסרט.‬

1151
01:02:20,278 --> 01:02:23,823
‫האם זה היה יצירתי? האם זה היה כיף?‬
‫האם היו ארוחות ערב מהנות?‬

1152
01:02:23,906 --> 01:02:25,950
‫האם היה כיף לבלות עם האנשים?‬

1153
01:02:27,326 --> 01:02:28,286
‫מה זה?‬

1154
01:02:28,369 --> 01:02:29,662
‫א-הא!‬

1155
01:02:29,746 --> 01:02:33,458
‫בידור הערב!‬

1156
01:02:33,541 --> 01:02:37,545
‫בידור הערב!‬

1157
01:02:42,091 --> 01:02:45,595
‫- סנאג הארבור -‬

1158
01:02:53,561 --> 01:02:56,606
‫אנחנו מביימים ארוחת בוקר שכבר אכלתי.‬

1159
01:02:57,899 --> 01:03:00,026
‫אלוהים, אני רעב.‬

1160
01:03:02,153 --> 01:03:03,279
‫מת מרעב.‬

1161
01:03:03,988 --> 01:03:05,364
‫וואו.‬

1162
01:03:08,451 --> 01:03:09,702
‫זה טעים כל כך .‬

1163
01:03:12,246 --> 01:03:15,875
‫- 21 ביוני 1993 -‬

1164
01:03:15,958 --> 01:03:17,293
‫אנחנו בסנאג הארבור,‬

1165
01:03:17,376 --> 01:03:20,838
‫ואני שותה את הוודקה טוניק‬
‫הראשון שלי לעונה.‬

1166
01:03:21,339 --> 01:03:23,883
‫אתם מבינים, זה היום הראשון של הקיץ.‬

1167
01:03:23,966 --> 01:03:27,094
‫אני אומר…‬

1168
01:03:27,637 --> 01:03:30,139
‫אני אומר שזה היום הראשון של הקיץ, הנרי.‬

1169
01:03:30,223 --> 01:03:32,350
‫אתה שמח להיות כאן, אבא?‬
‫-כן.‬

1170
01:03:33,476 --> 01:03:36,979
‫את הקוטג' המדהים שלנו בקנדה…‬

1171
01:03:37,063 --> 01:03:38,523
‫אימא, תראי כמה גבוה.‬

1172
01:03:38,606 --> 01:03:40,608
‫…ננסי קנתה,‬

1173
01:03:41,108 --> 01:03:43,194
‫בלי שראיתי אותו.‬

1174
01:03:43,277 --> 01:03:44,904
‫ואלה הילדים.‬

1175
01:03:45,738 --> 01:03:47,740
‫אני זוכרת שעמדתי ליד הדלפק‬

1176
01:03:47,824 --> 01:03:50,076
‫כשהיא סיפרה למרטי שהיא קנתה את הקוטג'.‬

1177
01:03:51,035 --> 01:03:52,912
‫אמרתי, "ננסי, הוא ראה אותו?"‬

1178
01:03:52,995 --> 01:03:54,539
‫"לא, הוא לא ראה אותו."‬

1179
01:03:54,622 --> 01:03:58,835
‫וחשבתי לעצמי, "אלוהים, אני…‬
‫"אני יכולה לעשות את זה? אולי כדאי לי."‬

1180
01:04:00,378 --> 01:04:03,464
‫עשיתי כל מה שננסי אמרה לי.‬
‫זה חלק מהאופי של ננסי.‬

1181
01:04:03,548 --> 01:04:06,926
‫"לארי, למה שלא תלך‬
‫לקחת את אלה ותביא אותם לכאן?"‬

1182
01:04:07,009 --> 01:04:10,388
‫"כן, ננסי." לא הייתם עושים‬
‫כל מה שהיא אומרת לכם לעשות?‬

1183
01:04:10,888 --> 01:04:14,642
‫הייתה לה כזאת… סמכותיות אוהבת.‬

1184
01:04:15,142 --> 01:04:16,936
‫היי, תגיד משהו מצחיק.‬

1185
01:04:19,564 --> 01:04:21,899
‫אני כאן עם החבר'ה…‬

1186
01:04:25,570 --> 01:04:28,364
‫זה אחד המקומות האלה שכשאתה מגיע לכאן,‬

1187
01:04:28,447 --> 01:04:32,493
‫גם אם לא היית כאן שנה, אתה מרגיש שלא עזבת.‬

1188
01:04:34,203 --> 01:04:37,415
‫תמיד חשבתי שאם גן עדן קיים,‬

1189
01:04:38,040 --> 01:04:42,962
‫אז אולי גן עדן‬
‫הוא המקום האהוב עליך לנצח נצחים.‬

1190
01:04:44,505 --> 01:04:46,632
‫וזה יהיה המקום הזה.‬

1191
01:04:51,220 --> 01:04:52,722
‫הנה מג קסדן.‬

1192
01:04:53,222 --> 01:04:54,348
‫שחרר, אולי.‬

1193
01:04:54,432 --> 01:04:55,725
‫היי, מרטי.‬

1194
01:04:55,808 --> 01:04:59,645
‫שלום, מותק. ברוכה הבאה לסנאג הארבור.‬
‫-תודה. זה די מדהים.‬

1195
01:04:59,729 --> 01:05:01,731
‫ושם, כמובן,‬

1196
01:05:02,899 --> 01:05:04,025
‫לארי קסדן.‬

1197
01:05:04,108 --> 01:05:05,234
‫שלום, מרטי.‬

1198
01:05:05,318 --> 01:05:06,444
‫היי, לאר.‬

1199
01:05:06,527 --> 01:05:10,448
‫כל כך נפלא פה. ברכות על המקום המדהים הזה.‬

1200
01:05:10,531 --> 01:05:14,410
‫תודה. לא הייתי מצליח לעשות את זה‬
‫בלי "קרוס מיי הארט".‬

1201
01:05:15,286 --> 01:05:19,498
‫אני מרגיש אחראי לחלק מזה.‬

1202
01:05:23,085 --> 01:05:27,214
‫מהרגע שאתה מגיע לשם,‬
‫אתה נכנס לעולמו של מרטי.‬

1203
01:05:35,973 --> 01:05:38,809
‫סליחה, אנדראה. במה אתם משחקים, ילדים?‬

1204
01:05:38,893 --> 01:05:39,852
‫מונופול.‬

1205
01:05:40,853 --> 01:05:42,188
‫המבורגרים על המנגל.‬

1206
01:05:42,271 --> 01:05:45,107
‫יש לנו תוצרת קנדית שחותכים במטבח,‬

1207
01:05:45,191 --> 01:05:49,695
‫שקתרין אוהרה מכינה בחן.‬

1208
01:05:49,779 --> 01:05:50,696
‫וואו.‬

1209
01:05:50,780 --> 01:05:51,656
‫ברוכה הבאה.‬

1210
01:05:51,739 --> 01:05:54,575
‫תודה רבה שנתת לנו ליהנות…‬

1211
01:05:54,659 --> 01:05:57,078
‫לאחוזת דול-שור.‬
‫-…מהיופי של סנאג הארבור.‬

1212
01:05:57,578 --> 01:06:00,873
‫זה טוב. הסוכן שלך יודע שאת כאן?‬

1213
01:06:02,875 --> 01:06:06,754
‫הסוכן שלי לא מתעניין‬
‫איפה אני נמצאת בכל רגע.‬

1214
01:06:08,923 --> 01:06:12,051
‫אכלת פאי מאז שהגעת לכאן?‬
‫-המון פאי, כן.‬

1215
01:06:12,551 --> 01:06:14,971
‫אני לא…‬
‫-טוב, אני לא נראה כמו…‬

1216
01:06:15,680 --> 01:06:19,266
‫והוא נותן לך את המשקה הזה‬
‫שהוא מצא בג'מייקה.‬

1217
01:06:20,059 --> 01:06:24,188
‫טינג. עכשיו אני אכין לך משקה.‬

1218
01:06:24,689 --> 01:06:25,606
‫אוי.‬

1219
01:06:27,441 --> 01:06:29,527
‫נכון. יש לך בעיית אלכוהול.‬

1220
01:06:30,027 --> 01:06:30,945
‫בבקשה.‬

1221
01:06:31,028 --> 01:06:32,738
‫נשתמש בקרח.‬

1222
01:06:32,822 --> 01:06:35,658
‫דרך אגב, אני חושב שרק פראיירים מתקלחים.‬

1223
01:06:35,741 --> 01:06:37,618
‫אז לא שטפתי ידיים כבר הרבה זמן.‬

1224
01:06:37,702 --> 01:06:39,328
‫ואז פותחים את הטינג.‬

1225
01:06:46,502 --> 01:06:47,503
‫בבקשה.‬

1226
01:06:56,679 --> 01:06:59,432
‫זאת הילדה שלי. הקטנה שלי…‬

1227
01:06:59,932 --> 01:07:01,434
‫קדימה, טום.‬
‫-כן.‬

1228
01:07:01,517 --> 01:07:02,435
‫שישים…‬
‫-73!‬

1229
01:07:02,518 --> 01:07:05,604
‫שישים ותשע! לא, שישים וחמש!‬

1230
01:07:06,772 --> 01:07:09,817
‫אוי, מרטי. אני עם המשקל העודף שלי.‬

1231
01:07:10,609 --> 01:07:12,028
‫תשתדל לא לפגוע…‬

1232
01:07:12,111 --> 01:07:13,904
‫הלו? היי.‬

1233
01:07:13,988 --> 01:07:16,157
‫כן, זה סנאג 96.‬

1234
01:07:16,240 --> 01:07:17,241
‫מה קרה, מותק?‬

1235
01:07:17,324 --> 01:07:20,119
‫זו המפשעה שלי.‬
‫בטח בגלל משהו שעשיתי אתמול בלילה.‬

1236
01:07:22,455 --> 01:07:24,331
‫אוי, לא.‬
‫-הנה היא הולכת.‬

1237
01:07:25,791 --> 01:07:29,128
‫הוא האיש הכי מקושר בהוליווד.‬

1238
01:07:29,628 --> 01:07:34,800
‫הוא מכיר את כולם, מהצמרת ועד לתחתית הצמרת.‬

1239
01:07:38,220 --> 01:07:40,222
‫אנחנו מאושרים מתמיד.‬

1240
01:07:41,766 --> 01:07:43,726
‫זה הבן הבכור שלנו, טום.‬

1241
01:07:44,560 --> 01:07:47,104
‫טום, אתה מתכוון למצוא עבודה מתישהו?‬

1242
01:07:47,188 --> 01:07:49,982
‫לא, אבא. בדיוק למדתי את המילים הקנדיות.‬

1243
01:07:51,150 --> 01:07:52,693
‫אבל אנחנו אוהבים אותו.‬

1244
01:07:53,277 --> 01:07:55,196
‫כשפגשנו את מרטי,‬

1245
01:07:55,279 --> 01:07:57,948
‫הוא קם ועשה חיקוי של טוני בנט‬

1246
01:07:58,032 --> 01:08:00,743
‫שבו הוא שר את‬
‫"השארתי את לבי בסן פרנסיסקו".‬

1247
01:08:00,826 --> 01:08:03,829
‫היה לי רגע שבו הבנתי‬

1248
01:08:03,913 --> 01:08:09,460
‫שאני הולך לבלות עם הבחור הזה‬
‫בכל הזדמנות שתהיה לי.‬

1249
01:08:09,543 --> 01:08:10,669
‫טומי!‬

1250
01:08:11,754 --> 01:08:13,172
‫אני מת על הפרצופים שלך.‬

1251
01:08:13,255 --> 01:08:15,216
‫הילדים שלנו היו באותו גיל,‬

1252
01:08:15,299 --> 01:08:20,971
‫אז היינו עושים ברביקיו‬
‫וארוחות ערב משפחתיות גדולות.‬

1253
01:08:21,055 --> 01:08:23,140
‫ופשוט היינו מבלים יחד,‬

1254
01:08:23,224 --> 01:08:27,103
‫כי מי לא רוצה להיות בסביבת מרטי?‬

1255
01:08:30,898 --> 01:08:34,151
‫מישהו רוצה יין אדום?‬
‫-אשמח.‬

1256
01:08:34,235 --> 01:08:36,320
‫היינו בשלבים דומים בחיים.‬

1257
01:08:36,403 --> 01:08:37,988
‫כן, זה נכון.‬
‫-כן.‬

1258
01:08:38,072 --> 01:08:39,740
‫יש לנו את העלמה ננסי שורט.‬

1259
01:08:39,824 --> 01:08:41,408
‫יום אם שמח, קייט.‬

1260
01:08:41,492 --> 01:08:45,329
‫אימא שאני מעריצה באמת. ויש לנו את אוליבר.‬

1261
01:08:45,412 --> 01:08:46,747
‫מר הנרי שורט.‬

1262
01:08:47,248 --> 01:08:50,709
‫טום ואני יחד עם ריטה וקייט כבר עידנים.‬

1263
01:08:51,794 --> 01:08:55,631
‫לכולנו היו ילדים באותו גיל.‬
‫זה היה עניין גדול.‬

1264
01:08:55,714 --> 01:08:58,050
‫אז הרבה פעמים מארגנים את זה איכשהו.‬

1265
01:08:58,134 --> 01:09:01,762
‫"בואו נזרוק את כל הפרחחים ביחד,‬
‫כדי שנוכל אולי לנהל שיחה."‬

1266
01:09:03,472 --> 01:09:05,766
‫אני חושבת שלכולנו יחד היו…‬

1267
01:09:05,850 --> 01:09:08,644
‫לא יודעת, 17, 15… היו הרבה ילדים.‬

1268
01:09:08,727 --> 01:09:10,521
‫תעביר לי את זה.‬

1269
01:09:10,604 --> 01:09:15,317
‫אני חושב שהמדד האמיתי ללב של מרטי‬
‫הוא כמה הילדים שלי אוהבים את מרטי.‬

1270
01:09:15,818 --> 01:09:17,236
‫ומגיל צעיר מאוד,‬

1271
01:09:17,319 --> 01:09:19,697
‫הילדים שלי פשוט רצו להיות עם מרטי,‬

1272
01:09:19,780 --> 01:09:22,408
‫רצו ללכת אליו בארוחת הערב ולשבת איתו,‬

1273
01:09:22,491 --> 01:09:24,910
‫לדבר איתו ולהשוויץ בפניו.‬

1274
01:09:26,745 --> 01:09:29,415
‫לא, רגע. לוסי, אתל?‬
‫-זה שלי!‬

1275
01:09:29,498 --> 01:09:31,625
‫לוסי! אתל!‬

1276
01:09:36,046 --> 01:09:37,673
‫זה בדיוק מה שריקי עשה.‬

1277
01:09:38,507 --> 01:09:40,217
‫את מי הם חייבים לאהוב, יקירי?‬

1278
01:09:40,301 --> 01:09:42,720
‫זה יום ההולדת שלי, אינכם מבינים?‬

1279
01:09:42,803 --> 01:09:45,931
‫כי בקשתי היא, "תאהבו רק אותי".‬

1280
01:09:47,016 --> 01:09:49,518
‫לא את ההורים המטופשים שלכם.‬

1281
01:09:49,602 --> 01:09:51,353
‫טום וריטה.‬

1282
01:09:51,854 --> 01:09:53,439
‫משעממים!‬

1283
01:09:55,566 --> 01:09:58,444
‫וסטיבן וקייט. היינו שם, עשינו את זה.‬

1284
01:10:00,196 --> 01:10:03,574
‫הוא מחשיב חברות‬
‫כדבר החשוב ביותר אחרי משפחה.‬

1285
01:10:04,366 --> 01:10:08,579
‫אנחנו מדברים על דינמיקה‬
‫שלא קל להוציא לפועל,‬

1286
01:10:08,662 --> 01:10:14,001
‫שבה אני החברה הכי טובה של הגברים,‬
‫וסטיבן החבר הכי טוב של הנשים.‬

1287
01:10:14,084 --> 01:10:16,253
‫אז זה הפך את זה ל…‬

1288
01:10:16,337 --> 01:10:19,423
‫לא עשית סרט על זה, לארי?‬

1289
01:10:19,924 --> 01:10:22,384
‫מרטי! בחייך, אתה חייב לבצע את הריקוד.‬

1290
01:10:28,682 --> 01:10:29,808
‫עכשיו פשוט…‬

1291
01:10:29,892 --> 01:10:33,270
‫אני אף פעם לא עומד בקצב של חילופי הדברים‬

1292
01:10:33,354 --> 01:10:37,650
‫בין טום, וולטר ומרטי.‬

1293
01:10:37,733 --> 01:10:41,528
‫אז נאלצתי להסתפק במצלמת הווידאו שלי.‬

1294
01:10:41,612 --> 01:10:44,865
‫אלה טביעות הרגליים המדממות‬
‫מהצלילה האחרונה.‬

1295
01:10:44,949 --> 01:10:46,408
‫תראו את הראיות.‬

1296
01:10:46,492 --> 01:10:48,702
‫למרטי ולטום היה רעיון.‬

1297
01:10:48,786 --> 01:10:53,082
‫היי, בואו נעשה‬
‫את הסצנה ההיא מ"קיד וקסידי".‬

1298
01:10:56,877 --> 01:10:59,880
‫זה מאוד עצוב, אני חייב לומר,‬
‫כי אנחנו הולכים להיהרג.‬

1299
01:10:59,964 --> 01:11:02,216
‫פשוט תתכונן לירות ברעים.‬

1300
01:11:02,299 --> 01:11:05,177
‫יש רק דרך אחת.‬
‫אז חייבים לקפוץ, אני חייב לומר.‬

1301
01:11:05,261 --> 01:11:06,887
‫אני יודע, יירו בנו.‬

1302
01:11:06,971 --> 01:11:07,930
‫אז קדימה.‬

1303
01:11:09,807 --> 01:11:11,517
‫אני אקפוץ ראשון.‬
‫-לא.‬

1304
01:11:12,059 --> 01:11:13,477
‫אז תקפוץ.‬
‫-אמרתי לא!‬

1305
01:11:13,560 --> 01:11:16,146
‫מה הבעיה שלך?‬
‫-אני לא יודע לשחות.‬

1306
01:11:24,029 --> 01:11:27,074
‫מה, השתגעת? הנפילה בטח תהרוג אותך.‬

1307
01:11:27,157 --> 01:11:31,996
‫אימא תמיד אמרה‬
‫שקפיצה מצוקים היא כמו קופסת שוקולדים.‬

1308
01:11:32,079 --> 01:11:35,040
‫אף פעם לא יודעים במה תפגע.‬
‫-כן, אתה צודק.‬

1309
01:11:35,124 --> 01:11:37,668
‫קדימה, פורסט.‬
‫-אני לא יודע לשחות.‬

1310
01:11:40,045 --> 01:11:41,588
‫מצחיק מאוד.‬

1311
01:11:41,672 --> 01:11:45,050
‫למען השם, הנפילה תהרוג אותנו,‬
‫אני חייב לומר.‬

1312
01:11:47,011 --> 01:11:48,387
‫לעזאזל!‬

1313
01:11:50,222 --> 01:11:51,890
‫לעזאזל!‬
‫-לעזאזל!‬

1314
01:12:00,524 --> 01:12:03,902
‫עכשיו נצא לסיבוב עם ג'ימיני גליק.‬

1315
01:12:04,570 --> 01:12:08,907
‫יש לנו אייקון אמיתי ונפלא לראיין.‬

1316
01:12:08,991 --> 01:12:11,493
‫סטיבן ספילברג איתנו. שלום, סטיבן.‬

1317
01:12:11,577 --> 01:12:14,413
‫שלום, ג'ימיני, טוב לראות אותך.‬
‫-זכית באוסקר?‬

1318
01:12:14,913 --> 01:12:16,498
‫כן, אדוני.‬
‫-איך זה?‬

1319
01:12:17,082 --> 01:12:21,128
‫עשית כל כך הרבה סרטים.‬
‫מתי תעשה את הסרט הגדול?‬

1320
01:12:22,004 --> 01:12:24,965
‫וואו. למה אתה מתכוון ב"גדול"?‬

1321
01:12:25,049 --> 01:12:27,134
‫משהו שהקהל יתחבר אליו.‬

1322
01:12:27,217 --> 01:12:29,595
‫כן. זה ישמח אותי, כי אני חושב שאתה טוב.‬

1323
01:12:31,013 --> 01:12:33,974
‫ג'ימיני גליק, אגדה בעיני עצמו.‬

1324
01:12:34,058 --> 01:12:36,894
‫מראיין הרבה מעבר למראיינים.‬

1325
01:12:36,977 --> 01:12:40,272
‫הוא שואל שאלות‬
‫שאף אחד לא רוצה לענות עליהן.‬

1326
01:12:40,773 --> 01:12:42,608
‫רוצה דונאט?‬
‫-אשמח לדונאט.‬

1327
01:12:46,487 --> 01:12:47,488
‫קורונה מטופשת!‬

1328
01:12:47,571 --> 01:12:48,655
‫בבקשה.‬

1329
01:12:48,739 --> 01:12:53,786
‫הרעיון הוא מראיין גרוע‬
‫שלא יודע הרבה על המרואיין.‬

1330
01:12:53,869 --> 01:12:55,913
‫אתה מבלבל אותי עם מייקל קיטון,‬

1331
01:12:55,996 --> 01:12:58,123
‫מכר שלי, גם שחקן טוב מאוד.‬

1332
01:12:58,207 --> 01:13:01,919
‫למעשה, הסגנונות שלכם שונים לגמרי,‬
‫כי קיטון ריאליסטי מאוד.‬

1333
01:13:02,503 --> 01:13:05,589
‫ואתה נוטה לקטע הזה של, "מה אמרת?"‬

1334
01:13:05,672 --> 01:13:08,425
‫שזה נפלא. רגע, בבקשה. מישהו…‬

1335
01:13:08,926 --> 01:13:09,802
‫הלו?‬

1336
01:13:10,594 --> 01:13:11,637
‫היי, דיקסי.‬

1337
01:13:11,720 --> 01:13:15,182
‫הוא יכול להגיד דברים שליליים בלי פחד,‬

1338
01:13:15,265 --> 01:13:17,101
‫שנוגעים בנקודות רגישות,‬

1339
01:13:17,184 --> 01:13:20,104
‫והמרואיינים שלו יכולים לצחוק.‬

1340
01:13:20,187 --> 01:13:21,730
‫זה שהעיניים כה משעממות,‬

1341
01:13:21,814 --> 01:13:25,359
‫לא אומר שאין מנגנון שעובד שם.‬

1342
01:13:26,026 --> 01:13:27,903
‫קיוויתי לקבל כוכב גדול,‬

1343
01:13:27,986 --> 01:13:31,240
‫אבל אני נרגש לארח אותך, ביל… היידר.‬

1344
01:13:31,323 --> 01:13:34,618
‫זה לא באמת שם של כוכב, נכון?‬
‫-לא.‬

1345
01:13:34,701 --> 01:13:37,704
‫לא, ליאו דיקפריו תופס אותך.‬
‫-כן. זה נכון.‬

1346
01:13:37,788 --> 01:13:40,624
‫אבל ביל היידר נשמע‬
‫כמו מישהו שמתקין חלונות.‬

1347
01:13:42,084 --> 01:13:45,921
‫רואים מה מרטי חושב‬
‫על קריירה בתעשיית הבידור.‬

1348
01:13:46,004 --> 01:13:48,382
‫מתי הסרט יוצא?‬
‫-ב-11 ביולי.‬

1349
01:13:48,465 --> 01:13:49,842
‫אה, אני אהיה בחו"ל.‬

1350
01:13:49,925 --> 01:13:52,136
‫אתה מקבל הרבה ביקורות רעות.‬

1351
01:13:52,219 --> 01:13:55,889
‫איך זה גורם לך להרגיש‬
‫ואיך אתה מתמודד עם זה, סטיב מרטין?‬

1352
01:13:55,973 --> 01:13:58,308
‫ראשית, הרבה אנשים מקבלים ביקורות רעות.‬

1353
01:13:58,392 --> 01:14:00,227
‫צ'רלי צ'פלין קיבל ביקורות רעות.‬

1354
01:14:02,020 --> 01:14:03,522
‫גם באסטר קיטון.‬

1355
01:14:03,605 --> 01:14:07,401
‫לא, לא ממש. לא ברמה שאתה מקבל.‬

1356
01:14:07,901 --> 01:14:11,113
‫אידיוטים עם כוח תמיד ריתקו אותי.‬

1357
01:14:11,196 --> 01:14:14,741
‫אתה מזפזפ בטלוויזיה של שעות היום,‬
‫ויש שם מישהו עם תוכנית.‬

1358
01:14:14,825 --> 01:14:17,202
‫יש להם עוזר, והעוזר מזיע‬

1359
01:14:17,286 --> 01:14:19,580
‫כי כריך הטונה שלהם הגיע באיחור.‬

1360
01:14:19,663 --> 01:14:22,040
‫ו"איזה מין כריך טונה זה?"‬

1361
01:14:22,124 --> 01:14:23,417
‫נפלא. אני אחזור אליך.‬

1362
01:14:23,500 --> 01:14:26,587
‫היי, ליאה. מה שלומך?‬
‫-מה שלומך היום, מר גליק?‬

1363
01:14:26,670 --> 01:14:29,923
‫אני לא אוהב מרקרים צהובים,‬
‫כי הם לא כיפיים.‬

1364
01:14:30,007 --> 01:14:32,593
‫רציתי ליצור דמות שתלך למסיבות עיתונאים.‬

1365
01:14:32,676 --> 01:14:33,677
‫- חברים בלי מזל -‬

1366
01:14:33,760 --> 01:14:36,763
‫עשיתי סרט בשם "חברים בלי מזל",‬
‫שבו עקצה אותי דבורה‬

1367
01:14:36,847 --> 01:14:38,891
‫והייתה לי תגובה אלרגית.‬

1368
01:14:39,516 --> 01:14:43,020
‫אני זוכר שננסי הייתה על הסט ואמרה,‬
‫"אני לא רואה אותך שם".‬

1369
01:14:43,520 --> 01:14:44,980
‫ואני אהבתי את זה.‬

1370
01:14:45,063 --> 01:14:46,773
‫וטקס פרסי האמי התקרב.‬

1371
01:14:47,274 --> 01:14:48,650
‫שלום, זה ג'ימיני גליק.‬

1372
01:14:48,734 --> 01:14:50,736
‫ג'ימיני גליק בלה לה ווד.‬

1373
01:14:50,819 --> 01:14:53,572
‫אני נרגש להיות בטקס פרסי האמי.‬

1374
01:14:53,655 --> 01:14:57,576
‫רציתי לצאת ובכנות, לא להיראות כמו עצמי.‬

1375
01:14:57,659 --> 01:15:00,245
‫אני מדבר עם ג'ון לגוורת'… ליג… לוק…‬

1376
01:15:00,329 --> 01:15:02,039
‫ג'ון.‬
‫-לוקוו…‬

1377
01:15:02,122 --> 01:15:03,540
‫עבדת בקרקס.‬

1378
01:15:03,624 --> 01:15:05,125
‫הייתי פריק לזמן מה.‬

1379
01:15:05,209 --> 01:15:07,669
‫אנשים הולכים על קביים שם. אתה לא צריך.‬

1380
01:15:07,753 --> 01:15:10,672
‫לא הייתי צריך אותם.‬
‫אני פריק גדול ורזה. ומה…‬

1381
01:15:11,173 --> 01:15:13,592
‫האמת שזה די טעים. מה יש על זה?‬

1382
01:15:13,675 --> 01:15:16,512
‫טוב לראות אותך שוב. נראה שירדת במשקל.‬

1383
01:15:16,595 --> 01:15:19,348
‫עברתי שאיבת שומן מכל פתח אפשרי.‬

1384
01:15:19,431 --> 01:15:23,852
‫אני מרגישה שהוא יכול לאלתר‬
‫את ג'ימיני גליק לנצח.‬

1385
01:15:23,936 --> 01:15:24,895
‫לא?‬

1386
01:15:24,978 --> 01:15:27,648
‫את נשמה מיוחדת.‬
‫-כן.‬

1387
01:15:27,731 --> 01:15:29,316
‫תודה רבה.‬

1388
01:15:29,900 --> 01:15:31,985
‫עוד לא שמעתי את הצחוק.‬

1389
01:15:32,486 --> 01:15:35,572
‫יש לו רגעי שיא, ויש לו רגעי שפל.‬

1390
01:15:36,073 --> 01:15:41,078
‫והוא תמיד מוצא את המילה הנכונה‬

1391
01:15:41,161 --> 01:15:44,164
‫כשהוא ברגע שפל.‬

1392
01:15:44,248 --> 01:15:46,583
‫אתה מבין? "גינקו בילובו."‬

1393
01:15:46,667 --> 01:15:48,418
‫אלוהים, אני לא חושב שזה נכון.‬

1394
01:15:48,502 --> 01:15:50,546
‫זה בידור דאדא אמיתי.‬

1395
01:15:50,629 --> 01:15:54,383
‫זה אמיתי, כאילו, הכול שטויות.‬

1396
01:15:54,466 --> 01:15:58,554
‫והקריירה שלנו יושבת מול ליצן כזה.‬

1397
01:15:58,637 --> 01:16:00,472
‫תודה.‬
‫-הריאיון תם, גבר. סיימנו.‬

1398
01:16:00,556 --> 01:16:02,182
‫אלוהים.‬

1399
01:16:02,266 --> 01:16:03,892
‫שמישהו יתקשר למחליף.‬

1400
01:16:03,976 --> 01:16:06,562
‫זו ממש דמות של פאנק-רוק.‬

1401
01:16:07,145 --> 01:16:09,565
‫מה הבעיה שלך עם הנאצים?‬

1402
01:16:10,566 --> 01:16:12,109
‫מה הבעיה שלי?‬

1403
01:16:12,192 --> 01:16:15,112
‫אתה תמיד יורד עליהם…‬
‫-מה הבעיה שלי?‬

1404
01:16:15,195 --> 01:16:17,030
‫אתה תמיד יורד על הנאצים. בוא…‬

1405
01:16:17,114 --> 01:16:21,159
‫הגיע הזמן שמל ברוקס‬
‫ירד על הנאצים, כך נראה.‬

1406
01:16:21,660 --> 01:16:23,495
‫את לא רוצה את הכותרות, נכון?‬

1407
01:16:23,579 --> 01:16:26,498
‫אני לא רוצה, ובכל זאת, כשאני בבית ורואה…‬

1408
01:16:26,582 --> 01:16:27,416
‫כשאני…‬

1409
01:16:28,709 --> 01:16:30,961
‫אבל יש גם עדינות,‬

1410
01:16:32,004 --> 01:16:33,338
‫בג'ימיני.‬

1411
01:16:33,422 --> 01:16:36,341
‫צד רך, צד אמפתי,‬

1412
01:16:36,425 --> 01:16:38,802
‫ופשוט הרבדים.‬

1413
01:16:38,885 --> 01:16:41,888
‫בג'ימיני יש את כל הרבדים של הקומדיה.‬

1414
01:16:41,972 --> 01:16:44,975
‫אתה חייב לוודא כל הזמן‬
‫שזה יהיה מעניין בשביל עצמך.‬

1415
01:16:45,058 --> 01:16:47,603
‫מה שעליך לעשות הוא לומר, "זה יהיה כיף.‬

1416
01:16:47,686 --> 01:16:50,480
‫"אני מצפה לזה. זה יגרום לי לרצות לעבוד.‬

1417
01:16:50,564 --> 01:16:53,442
‫"אני רוצה שחבריי יראו את זה."‬
‫זאת השאיפה שלך.‬

1418
01:16:53,942 --> 01:16:56,445
‫זה היה ממש כיף.‬

1419
01:16:56,528 --> 01:17:01,325
‫זה הריאיון הכי מטורף‬
‫שעשיתי אי פעם בחיים שלי.‬

1420
01:17:08,999 --> 01:17:12,461
‫חג המולד של שנת 2003.‬

1421
01:17:13,670 --> 01:17:17,090
‫הנרי שורט בן ה-14 קישט את העץ השנה.‬

1422
01:17:17,841 --> 01:17:18,842
‫כן, נראה טוב.‬

1423
01:17:19,343 --> 01:17:20,969
‫ככה?‬
‫-כן.‬

1424
01:17:22,387 --> 01:17:25,265
‫תמיד יש לנו מסיבת חג מולד,‬
‫ואנשים עולים להופיע.‬

1425
01:17:35,859 --> 01:17:37,152
‫יש כאן עוד מישהו?‬

1426
01:17:37,653 --> 01:17:40,656
‫מרטי, שעושה את הקטע שלו‬
‫כדי לפתוח את המופע,‬

1427
01:17:40,739 --> 01:17:44,409
‫ואז מעיר על מה שעשית‬

1428
01:17:44,493 --> 01:17:47,037
‫כשאתה יורד מהבמה,‬
‫כאילו שלא הרגשת רע מספיק.‬

1429
01:17:47,120 --> 01:17:48,955
‫מי זוכר את "שכחו אותי בבית"?‬

1430
01:17:50,832 --> 01:17:53,001
‫אני בטוח שהיו עוד.‬

1431
01:18:01,760 --> 01:18:05,097
‫גבירותיי ורבותיי, מר דני אקרויד.‬

1432
01:18:05,597 --> 01:18:07,724
‫ואני גלן פריי, הנשר השמח.‬

1433
01:18:16,274 --> 01:18:18,151
‫סאלי פילד, גבירותיי ורבותיי.‬

1434
01:18:19,152 --> 01:18:20,237
‫הנה.‬

1435
01:18:22,155 --> 01:18:23,240
‫הנה.‬

1436
01:18:23,323 --> 01:18:24,950
‫סאלי פילד.‬

1437
01:18:25,033 --> 01:18:28,829
‫יש לנו פה את השלומיאל האולטימטיבי.‬
‫סטיב מרטין הולך לשיר.‬

1438
01:18:29,329 --> 01:18:31,248
‫זה דרש קצת עבודה.‬

1439
01:18:31,331 --> 01:18:35,460
‫פעם אחת, למדתי שישה חודשים‬
‫איך לנגן את "אולד לאנג סיין" על הבנג'ו.‬

1440
01:18:35,544 --> 01:18:38,171
‫עכשיו אני צריכה לחשוב על שיר לשיר.‬

1441
01:18:38,255 --> 01:18:41,049
‫אני לא יכולה פשוט לאכול מקרוני וגבינה‬

1442
01:18:41,133 --> 01:18:42,926
‫כמו אנשים רגילים.‬

1443
01:18:43,009 --> 01:18:45,011
‫אני חייבת לשכור מורה לפיתוח קול.‬

1444
01:18:49,599 --> 01:18:53,520
‫מסיבת חג המולד הפכה לפופולרית כל כך,‬
‫גדולה מדי עבור הבית שלהם.‬

1445
01:18:53,603 --> 01:18:57,065
‫אמרתי, "ננסי, איך תצמצמי את הרשימה?"‬

1446
01:18:57,149 --> 01:19:01,069
‫היא אמרה, "מותק, אם הם לא יודעים‬
‫איך קוראים לילדיי, הם לא באים".‬

1447
01:19:07,492 --> 01:19:08,952
‫הסופה מתקרבת.‬

1448
01:19:20,756 --> 01:19:22,382
‫היא מתקרבת.‬

1449
01:19:27,012 --> 01:19:28,096
‫שמעת את זה?‬

1450
01:19:30,640 --> 01:19:32,184
‫לקחת את הילדים?‬

1451
01:19:32,976 --> 01:19:35,103
‫כן, אני לא רוצה לנהוג הרבה עכשיו.‬

1452
01:19:35,812 --> 01:19:36,813
‫כן, בסדר.‬

1453
01:19:37,981 --> 01:19:39,483
‫אז כדאי שתתקשר.‬

1454
01:19:40,275 --> 01:19:42,611
‫אז אולי נאכל ארוחת ערב במועדון.‬

1455
01:19:42,694 --> 01:19:43,695
‫בואי נעשה את זה.‬

1456
01:19:43,779 --> 01:19:45,530
‫בסדר. תתקשר ותבדוק?‬

1457
01:19:45,614 --> 01:19:46,823
‫אלוהים.‬

1458
01:19:47,324 --> 01:19:49,576
‫אלוהים אדירים שבשמיים.‬

1459
01:19:50,076 --> 01:19:50,952
‫אני…‬

1460
01:19:51,036 --> 01:19:53,288
‫אני לא באמת נראית ככה.‬

1461
01:19:53,371 --> 01:19:54,372
‫ננסי.‬

1462
01:19:54,873 --> 01:19:55,957
‫תענה לטלפון!‬

1463
01:19:57,667 --> 01:20:00,921
‫שמעתי פעם פסיכולוג שאמר שיש זוגות מסוימים‬

1464
01:20:01,546 --> 01:20:03,757
‫שמתקשרים זה עם זה ישירות.‬

1465
01:20:04,257 --> 01:20:07,093
‫ויש זוגות שמתקשרים דרך דברים.‬

1466
01:20:08,303 --> 01:20:10,680
‫והם פשוט מתקשרים בדרך אחרת.‬

1467
01:20:11,348 --> 01:20:13,141
‫והם תקשרו ככה.‬

1468
01:20:14,851 --> 01:20:18,188
‫היא חשבה שכל מה שהוא אמר היה מצחיק בטירוף.‬

1469
01:20:18,730 --> 01:20:22,067
‫וזה היה צחוק אמיתי.‬

1470
01:20:23,902 --> 01:20:25,737
‫לא רעיה שמעמידה פנים.‬

1471
01:20:25,821 --> 01:20:27,823
‫זה היה אדם שצחק.‬

1472
01:20:28,323 --> 01:20:30,116
‫"ספר את הסיפור הזה שוב."‬

1473
01:20:32,035 --> 01:20:34,204
‫היא הייתה המעריצה הכי גדולה שלו.‬

1474
01:20:34,287 --> 01:20:38,625
‫אין דבר יותר מרגש כשצופים בסרטונים שיש לו.‬

1475
01:20:39,292 --> 01:20:43,088
‫והמצלמה מצלמת אותה כשהיא מסתכלת עליו‬

1476
01:20:43,588 --> 01:20:46,341
‫וצוחקת בלי שליטה.‬

1477
01:20:47,092 --> 01:20:48,385
‫לא בשביל האגו שלו,‬

1478
01:20:48,468 --> 01:20:53,640
‫אלא כי היא באמת הרגישה שהוא הכי טוב שיש.‬

1479
01:20:56,434 --> 01:20:58,520
‫אימא עושה את ריקוד אבא.‬

1480
01:21:01,731 --> 01:21:04,359
‫אני לא יכולה לעשות את זה כמוך. מה השני?‬

1481
01:21:06,236 --> 01:21:09,489
‫ב-2007 היא חשבה שיש לה בקע.‬

1482
01:21:09,573 --> 01:21:11,116
‫היא הלכה לרופא, והוא אמר,‬

1483
01:21:11,199 --> 01:21:14,286
‫"אני חושב שזה בקע, אבל כדאי שנבצע סריקה".‬

1484
01:21:14,369 --> 01:21:17,998
‫עשו לה סריקה, וזה התגלה כציסטה בשחלה.‬

1485
01:21:18,081 --> 01:21:21,585
‫כמובן שמישהו הרים טלפון‬
‫והתקשר ל"נשיונל אינקוויירר".‬

1486
01:21:21,668 --> 01:21:23,503
‫אז הכול פורסם ב"אינקוויירר".‬

1487
01:21:23,587 --> 01:21:26,131
‫ברני ברילשטיין התקשר, המנהל שלי, ואמר,‬

1488
01:21:26,214 --> 01:21:28,341
‫ "היי, ילד, שני דברים.‬

1489
01:21:29,092 --> 01:21:31,511
‫"החדשות הרעות, זה בעמוד 3 ב'אינקוויירר'.‬

1490
01:21:31,595 --> 01:21:33,722
‫"החדשות הטובות, יש תמונה יפה מאוד."‬

1491
01:21:34,973 --> 01:21:38,101
‫כמה ימים לאחר מכן עשינו סריקה.‬
‫זה התגלה כסרטן.‬

1492
01:21:43,231 --> 01:21:45,191
‫הוא עבד באותה תקופה.‬

1493
01:21:45,275 --> 01:21:48,153
‫המשפחה, ננסי וכולם אמרו,‬

1494
01:21:48,236 --> 01:21:51,364
‫"אתה לא תפסיק לעבוד כי המחלה הזאת הולכת…‬

1495
01:21:51,448 --> 01:21:54,993
‫"המחלה הזאת תעשה את הנזק שלה."‬

1496
01:21:55,744 --> 01:21:58,038
‫אבל בשלב מסוים, נסעתי לצלם את "נזקים".‬

1497
01:21:58,747 --> 01:22:01,041
‫הלקוחות שלי לא אשמים בדבר.‬

1498
01:22:01,124 --> 01:22:04,794
‫אף אחד לא ידע מה קורה.‬
‫וגלן הייתה אומרת, "מרטי כאן!"‬

1499
01:22:04,878 --> 01:22:08,381
‫הייתי אומר, "כן, תנו לי רגע בחדר ההלבשה".‬

1500
01:22:12,761 --> 01:22:14,554
‫הם באו לארוחת ערב בקוטג' שלנו.‬

1501
01:22:15,138 --> 01:22:17,599
‫ננסי אמרה, "בואי לחדר השינה. נדבר."‬

1502
01:22:17,682 --> 01:22:20,727
‫אז נכנסתי כמובן, לחדר השינה שלי עם ננסי,‬

1503
01:22:20,810 --> 01:22:21,978
‫כי היא אמרה לי.‬

1504
01:22:22,062 --> 01:22:26,232
‫והיא אמרה, "יש לי סרטן".‬
‫והסבירה לי מה קורה.‬

1505
01:22:26,775 --> 01:22:29,778
‫"בסדר. והכול יהיה בסדר."‬
‫והיא פשוט סיפרה את העובדות.‬

1506
01:22:29,861 --> 01:22:32,447
‫"בסדר, רק רציתי שתדעי." "בסדר."‬

1507
01:22:32,530 --> 01:22:34,074
‫ואז חזרנו לארוחת הערב.‬

1508
01:22:35,283 --> 01:22:38,536
‫אתה מקווה שהכול יסתדר.‬

1509
01:22:38,620 --> 01:22:42,582
‫באותו זמן, לא ידענו בהתחלה.‬

1510
01:22:43,083 --> 01:22:44,542
‫בשלב מסוים,‬

1511
01:22:44,626 --> 01:22:47,170
‫הבנו שזה לא ייגמר טוב.‬

1512
01:22:50,632 --> 01:22:52,550
‫לזכותה של ננסי ייאמר,‬

1513
01:22:52,634 --> 01:22:56,429
‫בגלל שהיא הייתה מי שהיא הייתה,‬

1514
01:22:56,513 --> 01:23:01,184
‫חסרת פחד, נחושה… אתה מכיר אותה, נחושה.‬

1515
01:23:04,062 --> 01:23:05,271
‫לוחמת.‬

1516
01:23:05,772 --> 01:23:08,650
‫הבחורה הייתה מסוגלת‬
‫לעשות הכול, בסדר? לעשות הכול.‬

1517
01:23:08,733 --> 01:23:10,193
‫הגישה שלה הייתה,‬

1518
01:23:10,276 --> 01:23:14,364
‫"סרטן, לא משנה. ככה אני אחיה את חיי."‬

1519
01:23:15,782 --> 01:23:18,410
‫היא שיחקה טניס למרות הכאבים העזים.‬

1520
01:23:18,493 --> 01:23:20,787
‫הייתי בסנאג הארבור כשהיא…‬

1521
01:23:21,705 --> 01:23:25,083
‫זה היה הקיץ שבו היא מתה, בספטמבר.‬

1522
01:23:25,667 --> 01:23:27,460
‫היי, יקירתי.‬
‫-היי, מותק.‬

1523
01:23:27,544 --> 01:23:29,295
‫אנחנו נהנים.‬
‫-נהדר.‬

1524
01:23:29,379 --> 01:23:31,631
‫ניסינו פשוט לזרום עם הווייב שלה.‬

1525
01:23:31,715 --> 01:23:33,717
‫היא קבעה את הטון, ואנחנו זרמנו.‬

1526
01:23:34,926 --> 01:23:37,220
‫היא נטתה להיות חיובית באופן כללי.‬

1527
01:23:37,721 --> 01:23:40,974
‫אז כשהיא חלתה, הגישה שלה הייתה,‬
‫"אני יכולה להילחם בזה."‬

1528
01:23:41,057 --> 01:23:44,769
‫ואם היו נותנים לה…‬
‫היא קיבלה קוקטייל חדש של כימותרפיה,‬

1529
01:23:44,853 --> 01:23:46,896
‫היא הייתה אומרת לכולם, "נרפאתי".‬

1530
01:23:46,980 --> 01:23:49,566
‫היא נכנסה לאינטרנט פעם, קראה על זה ואמרה,‬

1531
01:23:49,649 --> 01:23:51,151
‫"אני לא אעשה את זה יותר".‬

1532
01:23:51,234 --> 01:23:52,652
‫היא לא רצתה לדעת.‬

1533
01:23:52,736 --> 01:23:57,032
‫היא פשוט רצתה להמשיך עד שהיא לא תוכל יותר.‬

1534
01:23:57,532 --> 01:24:00,910
‫והוא היה שותף מושלם כי הוא נתן לה.‬

1535
01:24:00,994 --> 01:24:03,288
‫היה מדהים לצפות בזה.‬

1536
01:24:07,876 --> 01:24:09,044
‫תשירי את זה, נאן.‬

1537
01:24:11,963 --> 01:24:14,674
‫"בלתי נשכחת‬

1538
01:24:17,218 --> 01:24:20,221
‫"בכל דרך‬

1539
01:24:23,475 --> 01:24:26,478
‫"ולנצח נצחים‬

1540
01:24:28,188 --> 01:24:32,567
‫"כך תישארי"‬

1541
01:25:05,225 --> 01:25:10,021
‫סטיב מרטין כתב מנגינה לזכר ננסי שורט,‬
‫שמתה לפני שנה.‬

1542
01:25:10,105 --> 01:25:13,650
‫הקדשתי אותה לחברי מרטי שורט…‬

1543
01:25:16,319 --> 01:25:17,737
‫אני מצטערת. זה בסדר.‬

1544
01:25:17,821 --> 01:25:18,655
‫סליחה.‬

1545
01:25:19,155 --> 01:25:20,573
‫בואו, אני אנגן לכם.‬

1546
01:25:31,292 --> 01:25:32,335
‫כמו בכל משפחה,‬

1547
01:25:32,418 --> 01:25:37,298
‫זה פשוט עובדה שצריך להתמודד עם אובדן.‬

1548
01:25:38,216 --> 01:25:40,927
‫זה יקרה לכולנו. אנחנו חייבים לחגוג‬

1549
01:25:41,010 --> 01:25:43,888
‫ולשמר את הקול הזה ולא לשחרר אותו לעולם.‬

1550
01:25:45,849 --> 01:25:49,561
‫לא יכולתי לדמיין את מרטי בלי ננסי.‬

1551
01:25:50,061 --> 01:25:51,229
‫כן.‬

1552
01:25:51,312 --> 01:25:53,690
‫איך הוא יוכל להמשיך בלעדיה?‬

1553
01:25:53,773 --> 01:25:55,775
‫איך הוא יוכל להיות מצחיק בלעדיה?‬

1554
01:25:55,859 --> 01:25:56,860
‫- בית ההומור -‬

1555
01:25:58,778 --> 01:26:01,990
‫בהתחלה הוא השקיע את כל כולו‬
‫בחיי ילדיו, במשפחה שלו.‬

1556
01:26:02,073 --> 01:26:04,075
‫ואז הוא השקיע את כל כולו בעבודה.‬

1557
01:26:06,828 --> 01:26:08,663
‫הסתכלתי על מרטי וחשבתי,‬

1558
01:26:08,746 --> 01:26:11,749
‫"הוא עובר את זה שוב. אלוהים אדירים.‬

1559
01:26:12,417 --> 01:26:13,585
‫"נו, באמת."‬

1560
01:26:14,836 --> 01:26:17,297
‫אנחנו מנהלים שיחות שלמות על ננסי עכשיו.‬

1561
01:26:17,380 --> 01:26:19,799
‫אנחנו לא מתחמקים ממנה.‬

1562
01:26:19,883 --> 01:26:22,927
‫לפעמים כשהוא בטלפון והוא מדבר על זה,‬

1563
01:26:23,011 --> 01:26:26,890
‫ואני לא מסכימה איתו, אני אומרת,‬
‫"תן לי לדבר עם ננסי". מבין?‬

1564
01:26:27,390 --> 01:26:30,059
‫"יודע מה? תהיה לה דעה אחרת בעניין הזה."‬

1565
01:26:30,560 --> 01:26:32,896
‫הוא התמודד עם זה בהומור,‬

1566
01:26:32,979 --> 01:26:34,355
‫חיפש את הצחוקים.‬

1567
01:26:34,981 --> 01:26:37,692
‫אני מקווה שאתה אומר לכולם כמה חשוב לצחוק.‬

1568
01:26:39,611 --> 01:26:41,196
‫ניסיתי לעזור לו.‬

1569
01:26:41,696 --> 01:26:43,406
‫אתה מנסה לוודא שהם בסדר.‬

1570
01:26:44,032 --> 01:26:45,158
‫שלום, וידאו.‬

1571
01:26:45,241 --> 01:26:47,577
‫עד שהם יכולים לעמוד על הרגליים.‬

1572
01:26:48,536 --> 01:26:49,829
‫הוא עבד הרבה.‬

1573
01:26:49,913 --> 01:26:52,373
‫"תקופת החג"‬

1574
01:26:52,457 --> 01:26:54,459
‫מה אתה עושה?‬

1575
01:26:54,542 --> 01:26:57,212
‫הוא דיבר על זה כשהיה בדרכים,‬

1576
01:26:57,295 --> 01:27:00,006
‫זה היה הזמן שבו הוא תמיד היה בלי ננסי.‬

1577
01:27:00,506 --> 01:27:03,509
‫אז האובדן היה קצת פחות מוחשי‬

1578
01:27:03,593 --> 01:27:04,969
‫כשהוא היה בעבודה,‬

1579
01:27:05,053 --> 01:27:07,222
‫בניגוד לשהייה בבית, ולהיות בבית לבד.‬

1580
01:27:07,305 --> 01:27:09,974
‫לא יודע מה הוא היה עושה‬
‫אם הוא לא היה בתנועה.‬

1581
01:27:10,058 --> 01:27:15,313
‫אני חושבת שהוא היה מרגיש‬
‫שזה עוול לננסי אם הוא היה נשבר.‬

1582
01:27:15,396 --> 01:27:17,398
‫עמדתי להיפגש איתו.‬

1583
01:27:17,482 --> 01:27:20,276
‫ולא ידעתי שהוא איבד את אשתו‬

1584
01:27:20,360 --> 01:27:22,779
‫כמה שנים קודם לכן.‬

1585
01:27:24,280 --> 01:27:27,283
‫אתה רואה מישהו שאיבד את החצי השני שלו.‬

1586
01:27:27,367 --> 01:27:31,371
‫ככה לורן מייקלס הסביר לי‬
‫איזה מין אובדן זה.‬

1587
01:27:31,454 --> 01:27:34,999
‫ניסיתי לעשות את אחת מאותן‬
‫קומדיות מצבים מטופשות עם קהל,‬

1588
01:27:35,083 --> 01:27:36,834
‫אבל בצורה מוזרה.‬

1589
01:27:36,918 --> 01:27:39,462
‫ללכת על גבול הנדושות,‬

1590
01:27:39,545 --> 01:27:40,797
‫אבל לא להיות נדוש.‬

1591
01:27:41,881 --> 01:27:45,802
‫המעצבת שלי ניסתה לעשות פנג שואי,‬
‫אבל אני רק רציתי וונג צ'ונג.‬

1592
01:27:50,139 --> 01:27:53,017
‫היא חיה! היא חיה!‬

1593
01:27:53,101 --> 01:27:54,602
‫לפעמים הייתי כותב לו.‬

1594
01:27:54,686 --> 01:27:56,771
‫הוא היה אומר לי, "זה מטופש".‬

1595
01:27:56,854 --> 01:28:00,483
‫אני עניתי, "האם לא הכי חכם‬
‫לעשות משהו ממש מטופש?"‬

1596
01:28:00,566 --> 01:28:04,737
‫והוא אמר, "אז למה שלא אחבוש‬
‫פאה אדומה גדולה וארוץ במעגלים?"‬

1597
01:28:04,821 --> 01:28:07,615
‫וחלק ממני חשב, "אתה מוכן לעשות את זה?"‬

1598
01:28:08,283 --> 01:28:10,994
‫משהו במה שניסיתי לעשות לא עבר מסך.‬

1599
01:28:11,077 --> 01:28:16,165
‫אני חושב שנתקלתי בו במסדרון‬
‫כשהביקורות והמספרים לא היו טובים.‬

1600
01:28:16,249 --> 01:28:20,712
‫והוא פשוט תפס אותי ואמר, "ג'ון, ככה זה".‬

1601
01:28:20,795 --> 01:28:23,673
‫הוא אמר, "98 אחוז מזה זה כישלון".‬

1602
01:28:24,257 --> 01:28:27,885
‫והוא דיבר בכנות.‬
‫הוא אמר, "זו מהות העבודה".‬

1603
01:28:28,761 --> 01:28:31,347
‫שום דבר לא עובד, ואז משהו עובד.‬

1604
01:28:31,889 --> 01:28:37,895
‫מרטי עסוק ומבוקש עכשיו יותר מאי פעם.‬

1605
01:28:39,856 --> 01:28:41,274
‫הוא אחראי לדבר הזה‬

1606
01:28:41,357 --> 01:28:44,527
‫שעשה היסטוריה בטלוויזיה בסטרימינג.‬

1607
01:28:44,610 --> 01:28:48,698
‫הוא יוצא להופעות האלה שהוא מעלה עם סטיב.‬

1608
01:28:49,532 --> 01:28:53,411
‫זה לא נובע מרצון להישאר בפסגה‬

1609
01:28:53,911 --> 01:28:57,290
‫או למלא את כיסיו, או להישאר רלוונטי.‬

1610
01:28:57,373 --> 01:28:58,833
‫שום דבר מזה.‬

1611
01:28:58,916 --> 01:29:00,084
‫מרטי עושה את זה‬

1612
01:29:00,168 --> 01:29:03,212
‫כי יש לו הזדמנות ליהנות.‬

1613
01:29:08,009 --> 01:29:09,469
‫תפסיקו לאהוב אותי!‬

1614
01:29:10,803 --> 01:29:14,223
‫תודה. אני המנחה שלכם השבוע, מרטין שורט.‬

1615
01:29:15,016 --> 01:29:16,893
‫שלום לכם.‬

1616
01:29:16,976 --> 01:29:17,894
‫- מרטין שורט -‬

1617
01:29:17,977 --> 01:29:20,313
‫אני השחקן, הקומיקאי, הפילנתרופ,‬

1618
01:29:20,396 --> 01:29:23,524
‫וכוכב סרטי המבוגרים זוכה פרסים,‬
‫מרטין שורט.‬

1619
01:29:24,067 --> 01:29:27,820
‫אנשים תמיד שואלים אותי,‬
‫"מרטי, מאיפה יש לך כל כך הרבה אנרגייה?"‬

1620
01:29:27,904 --> 01:29:31,532
‫בדרך כלל אני אומר להם,‬
‫"תתרחקו ממני, לעזאזל! תודה."‬

1621
01:29:36,412 --> 01:29:38,122
‫אני מעביר אותך לרמקול.‬

1622
01:29:38,831 --> 01:29:41,501
‫כן?‬
‫-היי, זה סטיב מרטין, אנשים.‬

1623
01:29:41,584 --> 01:29:42,752
‫היי, מרטי.‬

1624
01:29:42,835 --> 01:29:43,795
‫היי, סטיב.‬

1625
01:29:43,878 --> 01:29:49,967
‫התקשרתי לומר שאני לא מחבב אותך‬
‫או את האנשים שאתה מסתובב איתם.‬

1626
01:29:53,429 --> 01:29:56,057
‫הרגשת צורך להתקשר ולספר לי את זה?‬

1627
01:29:56,140 --> 01:29:58,726
‫לא, אני אומר לך, אני מקווה שאתה לא מקליט.‬

1628
01:29:58,810 --> 01:30:00,686
‫לא, אנחנו לא. ממש לא.‬

1629
01:30:00,770 --> 01:30:02,939
‫טוב, מספיק. אנחנו נכשלים, אגב.‬

1630
01:30:03,022 --> 01:30:04,524
‫כן, נכשלים.‬
‫-אני יודע.‬

1631
01:30:05,733 --> 01:30:08,111
‫כולנו יודעים, בתעשייה ומחוצה לה,‬

1632
01:30:08,194 --> 01:30:10,363
‫שיכול להיות לך חבר שלא תראה שנה,‬

1633
01:30:10,446 --> 01:30:13,241
‫וכשנפגשים שוב, הכול זורם.‬

1634
01:30:14,909 --> 01:30:16,661
‫זוכר מה עשינו בסרט ההוא?‬

1635
01:30:17,912 --> 01:30:19,372
‫אתה חושב שזה יכול לעבוד?‬

1636
01:30:19,455 --> 01:30:20,790
‫זה חייב לעבוד.‬

1637
01:30:20,873 --> 01:30:23,751
‫עשינו הופעה בפסטיבל קומדיה‬
‫שבה ראיינו זה את זה.‬

1638
01:30:23,835 --> 01:30:24,669
‫יש לי שאלה.‬

1639
01:30:24,752 --> 01:30:27,296
‫אתה עושה משהו שאני לא, אתה עושה חיקויים.‬

1640
01:30:32,969 --> 01:30:36,764
‫חשבנו, "למה שלא נעשה את זה שוב?"‬
‫ידעתי שלמרטי יש מופע יחיד.‬

1641
01:30:37,765 --> 01:30:42,311
‫ולי היה מופע עם להקה, מופע מוזיקלי קומי.‬

1642
01:30:42,395 --> 01:30:45,106
‫חשבתי, "אולי ננסה את זה. נשלב".‬

1643
01:30:45,189 --> 01:30:48,860
‫סטיב ואני קראנו למופע הזה‬
‫"אם היינו חוסכים, לא היינו כאן".‬

1644
01:30:49,652 --> 01:30:52,697
‫יודעים מה אני אוהב‬
‫בסיבובי ההופעות עם מרטי שורט?‬

1645
01:30:52,780 --> 01:30:54,157
‫אין פפראצי.‬

1646
01:30:56,576 --> 01:31:00,997
‫יש איזשהו חשש‬
‫כשאתם יוצאים ומתחילים את המופע?‬

1647
01:31:01,581 --> 01:31:02,915
‫בכלל לא.‬
‫-לא.‬

1648
01:31:03,624 --> 01:31:05,376
‫נכון שזאת תשובה משעממת?‬

1649
01:31:05,460 --> 01:31:09,297
‫אני קצת יותר לחוץ ממרטי. מרטי רגוע מאוד.‬

1650
01:31:09,380 --> 01:31:12,925
‫והסיבה שהוא יותר לחוץ…‬
‫-אכפת לי.‬

1651
01:31:13,009 --> 01:31:14,760
‫אני רגוע… אותה בדיחה.‬
‫-כן.‬

1652
01:31:14,844 --> 01:31:18,306
‫זה מנע ממני להרוויח כסף גדול,‬
‫כי לסטיב באמת אכפת.‬

1653
01:31:18,389 --> 01:31:20,892
‫כשאני חושב על סטיב, וזה לא קורה הרבה,‬

1654
01:31:20,975 --> 01:31:22,602
‫אבל כשזה קורה,‬

1655
01:31:22,685 --> 01:31:25,730
‫הדבר שהכי בולט בך מבחינתי‬

1656
01:31:25,813 --> 01:31:29,567
‫הוא עד כמה אתה חיוור במציאות.‬

1657
01:31:30,860 --> 01:31:32,570
‫אני מרגיש רדוף, אתה מבין?‬

1658
01:31:32,653 --> 01:31:36,032
‫אתה נראה כאילו אנדרסון קופר‬
‫קפא למוות בערב השנה החדשה.‬

1659
01:31:38,075 --> 01:31:41,162
‫אתם יודעים, סגנון העלבונות הזה שלנו?‬

1660
01:31:41,245 --> 01:31:43,789
‫הוא היה הראשון שעשה את זה.‬

1661
01:31:44,415 --> 01:31:48,503
‫וחשבתי, "זה די כיף".‬

1662
01:31:49,587 --> 01:31:52,965
‫אז התחלתי ללמוד לעשות את זה בחזרה,‬
‫והוא עשה את זה.‬

1663
01:31:53,049 --> 01:31:57,678
‫וזה הפך לדרך שלנו לתקשר.‬

1664
01:31:57,762 --> 01:32:00,556
‫שמתי לב כשהתחלנו לעבוד‬
‫על "רק רוצחים בבניין",‬

1665
01:32:00,640 --> 01:32:02,642
‫ועבדנו עם סלינה, שלא הכרנו…‬

1666
01:32:04,310 --> 01:32:07,271
‫למרטי ולי יש את הדינמיקה הזאת,‬

1667
01:32:07,355 --> 01:32:10,858
‫כדי להעביר את הזמן בין הצילומים.‬

1668
01:32:11,359 --> 01:32:14,820
‫עברו כמה שנים,‬
‫ואז שמתי לב שסלינה התחילה לעשות את זה.‬

1669
01:32:17,156 --> 01:32:19,825
‫איך נכנסת?‬
‫-היה פתוח.‬

1670
01:32:19,909 --> 01:32:21,494
‫אני אף פעם לא נועל.‬

1671
01:32:21,577 --> 01:32:23,120
‫זה מטורף.‬
‫-זו שכנות טובה.‬

1672
01:32:23,204 --> 01:32:25,289
‫רוצח גר כנראה בבניין.‬

1673
01:32:25,373 --> 01:32:29,252
‫אבל כנראה שלבנים מבוגרים‬
‫מפחדים רק מסרטן המעי הגס ומשינוי חברתי.‬

1674
01:32:29,835 --> 01:32:30,670
‫עצוב.‬

1675
01:32:31,170 --> 01:32:34,090
‫מרטי אומר, "אני לא מאמין‬
‫שאנחנו זוכים לעשות את זה.‬

1676
01:32:34,173 --> 01:32:36,551
‫"אני זוכה לבלות עם אנשים מצחיקים‬

1677
01:32:36,634 --> 01:32:39,595
‫"ולצחוק במהלך החזרות."‬

1678
01:32:40,096 --> 01:32:44,684
‫סטיב מרגיש שזה רגע חשוב.‬

1679
01:32:45,184 --> 01:32:46,602
‫הרגע חלף.‬

1680
01:32:48,229 --> 01:32:49,981
‫תתאפס על עצמך, מרטי.‬

1681
01:32:51,232 --> 01:32:53,276
‫כיסיתי.‬
‫-כיסית את המצלמה.‬

1682
01:32:53,359 --> 01:32:56,320
‫מרטי ואני אוהבים ללטש בדיחה‬

1683
01:32:56,404 --> 01:32:58,155
‫כדי שתהיה כמה שיותר מדויקת.‬

1684
01:32:58,239 --> 01:33:01,284
‫כדי שזה יהיה כמעט מדויק.‬

1685
01:33:01,367 --> 01:33:04,453
‫ואז בתוך הדיוק הזה, יש וריאציות.‬

1686
01:33:04,537 --> 01:33:05,371
‫מה?‬

1687
01:33:05,871 --> 01:33:07,707
‫אלוהים, מייברי.‬

1688
01:33:09,333 --> 01:33:11,294
‫זה לא רע.‬
‫-כן.‬

1689
01:33:11,794 --> 01:33:15,381
‫אתה יודע, לומר משהו…‬
‫-אר-אף-די.‬

1690
01:33:17,800 --> 01:33:21,345
‫מה דעתך על "אלוהים אדירים, אופי"? או…‬

1691
01:33:22,305 --> 01:33:25,975
‫ריצ'י קנינגהם?‬
‫זאת הייתה הדמות שלו ב"ימים מאושרים".‬

1692
01:33:26,058 --> 01:33:29,020
‫אבל זה ידרוך על אולי ורון-רון שלך.‬

1693
01:33:29,103 --> 01:33:31,272
‫אני פשוט אגיד, "מה?"‬

1694
01:33:32,189 --> 01:33:33,858
‫הכוכב. עשית את זה.‬

1695
01:33:33,941 --> 01:33:35,192
‫כן.‬
‫-טוב.‬

1696
01:33:35,693 --> 01:33:37,903
‫מההתחלה.‬
‫-באמת?‬

1697
01:33:38,487 --> 01:33:40,239
‫אני חושב על האיש המסכן הזה.‬

1698
01:33:40,323 --> 01:33:41,198
‫אני יודע.‬

1699
01:33:44,410 --> 01:33:47,038
‫אתה יודע, אנחנו נהיה חברים עד הסוף.‬

1700
01:33:47,538 --> 01:33:50,166
‫אני בסדר. אתה לא צריך‬
‫להגיד משהו נחמד עליי.‬

1701
01:33:50,249 --> 01:33:52,668
‫במיוחד לא תוך כדי יצירת קשר עין.‬

1702
01:33:52,752 --> 01:33:55,004
‫מה אם נסתתר מאחורי התפריטים?‬

1703
01:33:55,504 --> 01:33:58,174
‫זה יכול לעבוד, כן.‬

1704
01:33:58,841 --> 01:34:00,509
‫אם זה ישפר את הרגשתך,‬

1705
01:34:00,593 --> 01:34:04,013
‫אתה יכול להיות איש הקשר שלי במקרה שאפול.‬

1706
01:34:04,096 --> 01:34:06,265
‫ונוכל לעשות קולונוסקופיה ביחד.‬

1707
01:34:07,725 --> 01:34:09,477
‫אני לא רואה את עצמי מפסיק.‬

1708
01:34:10,394 --> 01:34:13,439
‫אני רוצה לחשוב שהייתי הגרסה הכי טובה שלי‬

1709
01:34:13,522 --> 01:34:15,399
‫ביום האחרון לחיי.‬

1710
01:34:15,483 --> 01:34:16,692
‫מרטי הראה לי‬

1711
01:34:16,776 --> 01:34:19,612
‫שחשוב מאוד איך אתה מתנהל‬

1712
01:34:19,695 --> 01:34:21,822
‫בכל החוויות האלה.‬

1713
01:34:21,906 --> 01:34:23,741
‫מרטי מורה טוב לחיים.‬

1714
01:34:35,920 --> 01:34:39,298
‫בעסק הזה, בעולם הקומדיה,‬
‫אין מישהו מהיר יותר.‬

1715
01:34:39,799 --> 01:34:42,468
‫אין מישהו חכם יותר. אין מישהו מצחיק יותר.‬

1716
01:34:42,551 --> 01:34:47,556
‫הוא פשוט נולד עם יכולת להתחבר.‬

1717
01:34:47,640 --> 01:34:52,395
‫פשוט כותבים את המילה "ש-מ-ח-ה",‬
‫וזה מצב קבוע.‬

1718
01:34:52,478 --> 01:34:56,691
‫זה כמו קבוע. כמו מהירות האור.‬

1719
01:34:56,774 --> 01:34:59,944
‫מרטי פועל במהירות השמחה.‬

1720
01:35:09,036 --> 01:35:10,413
‫היי, מותק.‬

1721
01:35:11,080 --> 01:35:12,707
‫איזה יום נפלא!‬

1722
01:35:13,999 --> 01:35:16,919
‫מייקל ובריאן שורט.‬

1723
01:35:19,046 --> 01:35:20,715
‫תיזהרו מהשלוליות.‬

1724
01:35:22,883 --> 01:35:25,136
‫כן, החמודים נמצאים בסנאג הארבור.‬

1725
01:35:26,178 --> 01:35:27,763
‫וואו. יודע מה?‬

1726
01:35:28,389 --> 01:35:29,849
‫אני ממש מתרשם.‬

1727
01:35:37,273 --> 01:35:38,858
‫היי, מרטי.‬
‫-היי, אנדראה.‬

1728
01:35:46,198 --> 01:35:48,117
‫היי, מותק.‬
‫-היי, מותק.‬

1729
01:35:48,200 --> 01:35:50,578
‫אתה מצלם אותי, אבל אני מצלם אותך!‬

1730
01:35:53,330 --> 01:35:55,750
‫זו מסיבת עיתונאים, ילדים.‬

1731
01:35:55,833 --> 01:35:57,752
‫וכולם אוהבים אותי.‬

1732
01:36:03,132 --> 01:36:05,468
‫מה אתה עושה? אתה עושה את הפרצוף הזה?‬

1733
01:36:08,804 --> 01:36:11,348
‫שלום, דני.‬
‫-שלום.‬

1734
01:36:11,432 --> 01:36:12,933
‫היי, קפטן.‬

1735
01:36:13,934 --> 01:36:17,897
‫הנה קתרין אוהרה הנפלאה. קדימה, מותק.‬

1736
01:36:20,566 --> 01:36:21,859
‫וואו!‬

1737
01:36:24,570 --> 01:36:25,404
‫היי, גבר.‬

1738
01:36:25,488 --> 01:36:27,114
‫דייב, תתבגר.‬

1739
01:36:27,907 --> 01:36:30,785
‫אנדראה, תראי את התחת של אימא.‬
‫-איזה שמן.‬

1740
01:36:30,868 --> 01:36:32,578
‫איך החופשה, סטיבי?‬

1741
01:36:32,661 --> 01:36:34,121
‫בעל פונדק, עוד יין.‬

1742
01:36:48,135 --> 01:36:51,388
‫אני חושב שכלבים לא אוהבים אותי, מרטי.‬
‫אני לא יודע למה.‬

1743
01:36:51,472 --> 01:36:53,390
‫באמת?‬
‫-כן, אני באמת חושב ככה.‬

1744
01:36:53,474 --> 01:36:55,267
‫אולי אתה… תן לי לראות.‬

1745
01:36:57,895 --> 01:36:59,188
‫קדימה, מותק!‬

1746
01:37:10,074 --> 01:37:11,784
‫חג הודיה שמח.‬

1747
01:37:16,997 --> 01:37:17,832
‫תפסיק.‬

1748
01:37:24,213 --> 01:37:25,339
‫היי, אימא.‬

1749
01:37:26,632 --> 01:37:30,386
‫אלה כל החדשות. אלה החדשות. נדבר אחר כך.‬

1750
01:37:31,136 --> 01:37:32,388
‫ו…‬

1751
01:37:33,722 --> 01:37:35,641
‫אז עד אז.‬

1752
01:37:36,642 --> 01:37:38,143
‫אתה מאושר עכשיו, אבא?‬

1753
01:37:38,227 --> 01:37:39,144
‫כן.‬

1754
01:37:43,482 --> 01:37:47,695
‫ג'ימיני, ראיינת כל כך הרבה אנשים, את כולם.‬

1755
01:37:47,778 --> 01:37:50,197
‫אבל אף פעם לא ראיינת את מרטין שורט.‬

1756
01:37:50,698 --> 01:37:52,825
‫לא, הוא לא מעניין אותי.‬

1757
01:37:52,908 --> 01:37:56,453
‫אני חושב שאנשים שמתאמצים יותר מדי‬

1758
01:37:56,537 --> 01:37:58,664
‫ופשוט נואשים לאישור‬

1759
01:37:58,747 --> 01:38:02,084
‫בלי להציג סיבה אמיתית לאישור הזה,‬

1760
01:38:02,167 --> 01:38:03,836
‫אני מוצא שזה פשוט פוגעני.‬

1761
01:38:03,919 --> 01:38:06,422
‫שמעת שעושים עליו סרט תיעודי?‬

1762
01:38:06,922 --> 01:38:09,425
‫כן, עושים סרטים תיעודיים על כולם.‬

1763
01:38:09,508 --> 01:38:11,760
‫אתה יודע, הם עושים סרט תיעודי‬

1764
01:38:11,844 --> 01:38:15,806
‫לכל אדם שאי פעם היה קיים.‬

1765
01:38:15,890 --> 01:38:19,643
‫זה מה שאני חושב. אני חושב שמרטין שורט…‬

1766
01:38:19,727 --> 01:38:24,523
‫יש לו שלושה קולות, שתי תסרוקות‬
‫וארבעה צעדי ריקוד.‬

1767
01:38:24,607 --> 01:38:28,277
‫אי אפשר לבנות אימפריה על זה.‬
‫למרות שאיכשהו, הוא עשה את זה.‬

1768
01:38:28,360 --> 01:38:30,946
‫אבל אני לא קונה את זה. אני לא אוהב את זה.‬

1769
01:38:33,282 --> 01:38:37,328
‫- לזכרה של קתרין אוהרה -‬

1770
01:38:38,078 --> 01:38:42,708
‫- לזכרה של קתרין אליזבת שורט -‬

1771
01:39:33,467 --> 01:39:35,386
‫תרגום כתוביות: גיא רקוביצקי‬