1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,131 --> 00:00:11,136
‫- ספיישל קומדיה של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:26,317 --> 00:00:27,485
‫תודה!‬

5
00:00:29,571 --> 00:00:31,531
‫תודה רבה.‬

6
00:00:32,741 --> 00:00:34,951
‫תודה שבאתם.‬

7
00:00:35,035 --> 00:00:37,579
‫נחמד לצאת מהבית, נכון?‬

8
00:00:38,079 --> 00:00:39,289
‫כן!‬

9
00:00:40,248 --> 00:00:44,252
‫אני לא ממש… ‬
‫אני לא רוצה לדבר הערב על הקורונה.‬

10
00:00:44,335 --> 00:00:45,712
‫יש רק כמה דברים‬

11
00:00:45,795 --> 00:00:47,005
‫שאני כן אדבר עליהם.‬

12
00:00:47,505 --> 00:00:50,258
‫למדתי כמה דברים בזמן הקורונה.‬

13
00:00:50,341 --> 00:00:52,093
‫דבר ראשון, למדתי‬

14
00:00:52,177 --> 00:00:55,472
‫מכך שעטיתי מסיכה לכל מקום שהלכתי‬

15
00:00:56,514 --> 00:00:58,224
‫ונשמתי את הבל הפה שלי,‬

16
00:00:58,308 --> 00:01:02,145
‫שאני חייב לחזור ולהתנצל ‬
‫בפני כל מי שדיברתי אתו‬

17
00:01:02,228 --> 00:01:04,606
‫ב-30 השנים האחרונות.‬

18
00:01:06,816 --> 00:01:08,401
‫אוי.‬

19
00:01:11,112 --> 00:01:15,658
‫לא היה לי מושג שיש לי ריח כזה רע מהפה.‬

20
00:01:16,451 --> 00:01:19,120
‫ברצינות, יום אחד הייתי במכולת‬

21
00:01:19,204 --> 00:01:23,708
‫וחשבתי, "פרה חרבנה בתוך פגר?‬

22
00:01:23,792 --> 00:01:25,335
‫מה זה?"‬

23
00:01:26,211 --> 00:01:28,713
‫ואז קלטתי, "אוי, לא, זה אני".‬

24
00:01:30,590 --> 00:01:34,135
‫דבר נוסף שלמדתי בזמן הקורונה, ‬
‫במיוחד בזמן הסגר,‬

25
00:01:34,219 --> 00:01:36,513
‫הוא שאין לי את הכישורים המתאימים‬

26
00:01:36,596 --> 00:01:40,266
‫על מנת לתת מענה לצרכי השיחה של אשתי.‬

27
00:01:41,893 --> 00:01:44,562
‫כמו שאומרים, דרוש כפר שלם.‬

28
00:01:45,146 --> 00:01:47,065
‫ואני רק אדם אחד.‬

29
00:01:47,941 --> 00:01:51,027
‫אני מת על אשתי הקטנה והמתוקה,‬

30
00:01:51,111 --> 00:01:54,948
‫אבל היא פטפטנית. היא לא סותמת את הפה.‬

31
00:01:56,407 --> 00:01:59,619
‫והיא גם מה שנקרא, "מעבד מילולי",‬

32
00:01:59,702 --> 00:02:03,748
‫אז בכל פעם שקופצת לה מחשבה או רעיון לראש,‬

33
00:02:03,832 --> 00:02:07,168
‫היא לא רק חושבת על זה, ‬
‫היא אומרת את זה בקול.‬

34
00:02:07,252 --> 00:02:10,255
‫אז כל בוקר במהלך הסגר,‬

35
00:02:10,338 --> 00:02:13,758
‫קמתי, מזגתי לעצמי כוס קפה,‬

36
00:02:13,842 --> 00:02:16,386
‫הסתובבתי והיא פשוט הייתה שם.‬

37
00:02:16,469 --> 00:02:17,804
‫וכל בוקר זה היה כאילו,‬

38
00:02:17,887 --> 00:02:20,723
‫"חשבת לאן ניסע כשתיגמר המגיפה?‬

39
00:02:20,807 --> 00:02:23,768
‫כי אני חייבת לצאת מהבית הזה. ‬
‫אגב לצאת מהבית,‬

40
00:02:23,852 --> 00:02:27,605
‫אתה לא תאמין מה גיליתי על המשפחה ‬
‫שעברה לגור במורד ברחוב.‬

41
00:02:27,689 --> 00:02:30,150
‫אמרתי לך שהאישה הזאת נראית מוזרה.‬

42
00:02:30,233 --> 00:02:33,403
‫דרך אגב, עוד נורה נשרפה במטבח ‬
‫ואני לא יכולה לבשל בחושך.‬

43
00:02:33,486 --> 00:02:36,239
‫אז אדוני הנכבד, אם אתה רוצה לאכול, ‬
‫כדאי שתוציא את הסולם.‬

44
00:02:36,322 --> 00:02:39,576
‫למה חם כאן כל כך? לא חם לך? אני בוערת.‬

45
00:02:39,659 --> 00:02:43,496
‫רובין סיפרה לי שהיא לא מוצאת בשום מקום ‬
‫נייר טואלט, אנשים אוגרים אותו.‬

46
00:02:43,580 --> 00:02:47,208
‫ואני חושבת שצריך להיות תור מהיר בגיהינום ‬
‫לאנשים שאוגרים נייר טואלט.‬

47
00:02:47,292 --> 00:02:48,501
‫זה כל כך לא בסדר.‬

48
00:02:48,585 --> 00:02:53,506
‫אלוהים אדירים, ראיתי את הישבן שלי במראה. ‬
‫למה לא אמרת כלום?‬

49
00:02:53,590 --> 00:02:55,425
‫הוא נהיה רחב כמו אוטובוס.‬

50
00:02:55,508 --> 00:02:58,094
‫פלא שאני לא מפילה מנורות מהשולחן.‬

51
00:02:58,178 --> 00:03:00,722
‫חלמתי חלום ממש מוזר אתמול בלילה.‬

52
00:03:00,805 --> 00:03:04,350
‫חלמתי שאימא שלך התחתנה עם ויל סמית,‬

53
00:03:04,434 --> 00:03:06,394
‫וזה אפילו לא החלק המוזר.‬

54
00:03:06,477 --> 00:03:09,772
‫הקטע המוזר היה שהם קפצו על טרמפולינה‬

55
00:03:09,856 --> 00:03:12,150
‫עם קסדות של כבאים תוך כדי אמירת נדרים.‬

56
00:03:12,233 --> 00:03:14,194
‫מה זה אומר לדעתך?‬

57
00:03:14,277 --> 00:03:17,071
‫למה אתה מסתכל עליי ככה? השיער שלי מבולגן?‬

58
00:03:17,655 --> 00:03:20,241
‫תתרכז, אני רוצה שתעזור לי לחשוב על מישהי‬

59
00:03:20,325 --> 00:03:22,202
‫שנוכל להכיר לבן דודי, קייל.‬

60
00:03:22,285 --> 00:03:25,997
‫שיהיה בריא, הוא לגמרי לבד והוא צריך מישהי.‬
‫אגב צרכים,‬

61
00:03:26,080 --> 00:03:29,709
‫אני צריכה שתבדוק את המכונית שלי ‬
‫כי נורית האזהרה של המנוע דולקת זמן מה.‬

62
00:03:29,792 --> 00:03:33,338
‫ובזמן מה אני מתכוונת לכמה חודשים. ‬
‫בכל פעם שאני נוסעת במכונית,‬

63
00:03:33,421 --> 00:03:36,591
‫יש ריח שרוף ‬
‫ולא נראה לי שזה אמור להיות ככה.‬

64
00:03:37,258 --> 00:03:41,054
‫אלוהים, מה אם קייל הומו ‬
‫והוא לא יצא עדיין מהארון?‬

65
00:03:41,137 --> 00:03:43,681
‫תתפלל בשביל הנכד של צ'יפ וג'ניפר,‬

66
00:03:43,765 --> 00:03:47,268
‫עושים לו ברית מילה היום, ‬
‫ואם כבר מדברים על 30 אחוז פחות,‬

67
00:03:47,352 --> 00:03:49,646
‫השרשרת שרציתי במבצע עכשיו,‬

68
00:03:49,729 --> 00:03:53,316
‫אז אם תרצה לקנות לי אותה ליום ההולדת,‬
‫זה יהיה בסדר.‬

69
00:03:53,900 --> 00:03:57,153
‫היי, אם קייל באמת הומו, ‬
‫אתה מכיר מישהו שנוכל להכיר לו?‬

70
00:03:57,237 --> 00:03:58,821
‫כי אתה עובד בעסקי הבידור,‬

71
00:03:58,905 --> 00:04:01,783
‫ויש המון הומואים בעסקי הבידור.‬

72
00:04:01,866 --> 00:04:04,786
‫אני יודעת שאתה תגלגל עיניים ‬
‫ותגיד שזה עוד המון זמן,‬

73
00:04:04,869 --> 00:04:07,205
‫אבל בפיקניק יום העצמאות של שנה הבאה,‬

74
00:04:07,288 --> 00:04:09,874
‫כדאי לי להכין סלט תפוחי אדמה ‬
‫כמו שהכנתי השנה,‬

75
00:04:09,958 --> 00:04:13,711
‫או שכדאי לי להכין את המקרוני האפויים ‬
‫עם גבינת פטה ועגבניות‬

76
00:04:13,795 --> 00:04:16,506
‫שהכנתי לפני כמה שבועות ואהבת? ‬
‫אני יכולה להכין כל אחד מהם.‬

77
00:04:16,589 --> 00:04:17,799
‫זה לא משנה לי.‬

78
00:04:17,882 --> 00:04:20,093
‫ומה הסיפור עם אח שלך לאחרונה?‬

79
00:04:20,176 --> 00:04:23,888
‫הוא נהיה כזה צחי מצוברחי. ‬
‫אני בכלל לא רוצה לדבר אתו.‬

80
00:04:23,972 --> 00:04:26,224
‫למה אתה מכין חבל תלייה?‬

81
00:04:28,393 --> 00:04:31,187
‫תוריד את זה ממאוורר התקרה ורד מהמיטה.‬

82
00:04:31,271 --> 00:04:33,356
‫אתה מבלגן לי את כל הכריות.‬

83
00:04:36,609 --> 00:04:39,570
‫ככה עבר עליי כל יום במהלך הסגר.‬

84
00:04:47,787 --> 00:04:50,915
‫גם דברים טובים קרו במהלך הקורונה.‬

85
00:04:50,999 --> 00:04:55,336
‫דברים ממש טובים. ‬
‫הפכתי לסבא לראשונה במהלך הקורונה.‬

86
00:04:55,837 --> 00:04:56,838
‫אז…‬

87
00:04:58,006 --> 00:05:01,968
‫ואני אוהב את הילד הקטן הזה ‬
‫יותר מכל אדם אחר על הפלנטה.‬

88
00:05:02,051 --> 00:05:06,180
‫ואין לי מושג איך הבת שלי הצליחה, ‬
‫אבל איכשהו,‬

89
00:05:06,264 --> 00:05:09,600
‫היא הצליחה לסדר לעצמה ‬
‫להופיע בתוכנית של ג'רי ספרינגר‬

90
00:05:09,684 --> 00:05:12,061
‫והצלחנו לגלות מי האבא‬

91
00:05:12,145 --> 00:05:15,148
‫בלי להוציא אגורה מכספנו, אז…‬

92
00:05:15,648 --> 00:05:17,025
‫זה היה מעולה.‬

93
00:05:19,152 --> 00:05:20,528
‫אני צוחק.‬

94
00:05:21,029 --> 00:05:23,740
‫אין לנו מושג מי האבא.‬

95
00:05:27,076 --> 00:05:32,165
‫משהו נהדר נוסף שקרה הוא שהטלפון הנפתח ‬
‫של אמא שלי סוף סוף התקלקל.‬

96
00:05:32,749 --> 00:05:36,044
‫אנחנו מצפים לאירוע הזה כבר 20 שנה.‬

97
00:05:36,794 --> 00:05:39,756
‫חודש אחרי תחילת הקורונה, ‬
‫הטלפון הנפתח של אמא שלי התקלקל,‬

98
00:05:39,839 --> 00:05:42,550
‫אז קנינו לה את האייפון הראשון שלה.‬

99
00:05:42,633 --> 00:05:45,678
‫ואם הייתם שואלים אותי הערב, "ג'ף, ‬

100
00:05:45,762 --> 00:05:49,724
‫אתה מעדיף ללמד את אימא שלך ‬
‫איך לשלוח הודעות טקסט‬

101
00:05:49,807 --> 00:05:52,685
‫או את הכלב שלך איך לנגב את התחת שלו?"‬

102
00:05:54,479 --> 00:05:57,148
‫כנראה הייתי אומר, "תנו לי נייר טואלט.‬

103
00:05:57,231 --> 00:05:59,025
‫אני אנסה".‬

104
00:06:02,070 --> 00:06:05,073
‫שליחת הודעות טקסט היוותה אתגר מסוים.‬

105
00:06:05,156 --> 00:06:07,283
‫והבנות שלי כל כך התרגשו‬

106
00:06:07,367 --> 00:06:09,952
‫שסבתוש שלהן סוף סוף שולחת הודעות טקסט.‬

107
00:06:10,036 --> 00:06:13,706
‫אז הן שלחו לה הודעות טקסט. ‬
‫ערב אחד אמא שלי התקשרה אליי‬

108
00:06:13,790 --> 00:06:15,792
‫ואמרה לי,‬

109
00:06:15,875 --> 00:06:17,460
‫"מה זה 'חחח'?"‬

110
00:06:19,670 --> 00:06:23,216
‫שאלתי, "אימא, על מה את מדברת?" ‬
‫והיא אמרה, "ג'ורדן שלחה לי הודעה‬

111
00:06:23,299 --> 00:06:25,802
‫ובסוף היה כתוב חחח".‬

112
00:06:26,719 --> 00:06:30,139
‫שאלתי אותה, "איך מאייתים את זה?" ‬
‫היא אמרה, "ח-ח-ח".‬

113
00:06:31,099 --> 00:06:34,018
‫אמרתי לה, "זה לא חחח. זה חה חה חה.‬

114
00:06:34,102 --> 00:06:38,356
‫זה מה שהילדים עושים היום. ‬
‫במקום לכתוב באופן מפורש,‬

115
00:06:38,439 --> 00:06:39,941
‫הם כותבים בראשי תיבות.‬

116
00:06:40,024 --> 00:06:41,984
‫למשל, "א-ל-י" זה "אני לא יודע".‬

117
00:06:42,068 --> 00:06:43,694
‫"א-מ-ג" זה או מיי גוד".‬

118
00:06:43,778 --> 00:06:47,407
‫אמרתי, "ככה זה הולך היום".‬
‫כעבור כמה לילות,‬

119
00:06:47,490 --> 00:06:50,993
‫קיבלתי הודעה מאימא שלי שהיה כתוב בה,‬

120
00:06:51,077 --> 00:06:56,999
‫"א-א-ה-ל-א-צ-ק".‬

121
00:07:02,338 --> 00:07:04,882
‫חשבתי, "אלוהים, אימא חטפה שבץ".‬

122
00:07:07,135 --> 00:07:10,638
‫התקשרתי אליה ואמרתי, ‬
‫"אימא, מה כתבת לי עכשיו בהודעה?"‬

123
00:07:10,721 --> 00:07:13,724
‫היא אמרה, "עשיתי מה שהבנות עושות".‬

124
00:07:13,808 --> 00:07:18,354
‫כתבתי, "אם אתם הולכים למכולת, ‬
‫אני צריכה קטשופ".‬

125
00:07:21,399 --> 00:07:23,734
‫כמובן, איך לא הבנתי את זה?‬

126
00:07:27,321 --> 00:07:29,449
‫והיא מתה על האייפון‬

127
00:07:29,532 --> 00:07:32,410
‫כי יש בו מאפיינים שלא היו לה בטלפון הנפתח.‬

128
00:07:32,493 --> 00:07:34,203
‫כמו קליטה.‬

129
00:07:36,372 --> 00:07:38,332
‫אז היא התקשרה אליי ערב אחד‬

130
00:07:38,416 --> 00:07:40,334
‫ואני עניתי‬

131
00:07:40,418 --> 00:07:43,212
‫כי לא היה לי מה לעשות במשך שעה וחצי.‬

132
00:07:43,296 --> 00:07:47,884
‫אז דיברתי עם אימא שלי, ‬
‫ובמהלך השיחה אימא שלי הזכירה‬

133
00:07:47,967 --> 00:07:51,345
‫שהיו כמה פריצות בשכונה שלה.‬

134
00:07:51,429 --> 00:07:55,183
‫ואני אמרתי, "אימא, זה קצת מדאיג". ‬
‫והיא ענתה, "אני יודעת.‬

135
00:07:55,266 --> 00:07:59,729
‫בגלל זה אני חושבת לעשות רישיון לאקדח".‬

136
00:08:01,481 --> 00:08:04,859
‫אימא שלי בת 85.‬

137
00:08:05,401 --> 00:08:07,945
‫היא לא רואה טוב, היא שומעת עוד פחות טוב,‬

138
00:08:08,029 --> 00:08:12,450
‫ויש לה שיווי משקל נוראי.‬

139
00:08:19,540 --> 00:08:22,376
‫ועכשיו היא חושבת לקנות אקדח.‬

140
00:08:23,503 --> 00:08:26,756
‫אמרתי לה, ‬
‫"אימא, אני תומך בתיקון השני לחוקה,‬

141
00:08:26,839 --> 00:08:29,383
‫ותקראי לי זהיר מדי‬

142
00:08:29,467 --> 00:08:31,260
‫אבל אולי ‬

143
00:08:31,344 --> 00:08:33,346
‫לא כדאי שיהיה לך נשק חם‬

144
00:08:33,429 --> 00:08:36,015
‫אם יש לך לחצן מצוקה".‬

145
00:08:37,934 --> 00:08:42,188
‫למרות שהיא יכולה להשתמש בקופסת התרופות שלה‬
‫כדי לארגן את הכדורים.‬

146
00:08:43,439 --> 00:08:46,609
‫אמרתי לה, "אימא, אולי כדאי שתחשבי על זה.‬

147
00:08:46,692 --> 00:08:48,653
‫תקווי שלטעון את הנשק‬

148
00:08:48,736 --> 00:08:52,198
‫זה קל יותר מלפתוח צנצנת חמוצים ‬
‫או שתהיה לך בעיה".‬

149
00:08:52,698 --> 00:08:55,243
‫כי יש לה דלקת פרקים באצבעות.‬

150
00:08:56,160 --> 00:09:00,081
‫ואז חשבתי, "לעזאזל, ‬
‫בטח הסוכן שלי יוכל לסדר לה פרסומת".‬

151
00:09:00,831 --> 00:09:04,585
‫"אתם יודעים, דלקת הפרקים שלי החמירה כל כך‬

152
00:09:04,669 --> 00:09:08,589
‫עד שבקושי הצלחתי לטעון כדור.‬

153
00:09:09,507 --> 00:09:13,970
‫אבל הודות לנוסחה המשופרת של "באפרין", ‬
‫אני יכולה להמטיר אש גיהינום.‬

154
00:09:16,013 --> 00:09:17,723
‫אתה קולט אותי, אחי?"‬

155
00:09:23,271 --> 00:09:24,981
‫ניתקתי את השיחה ואמרתי לאשתי,‬

156
00:09:25,064 --> 00:09:27,024
‫"טוב, אני יודע מה לקנות לאימא לחג המולד.‬

157
00:09:27,108 --> 00:09:31,696
‫אני אקנה לה נרתיק אקדח מגנטי ‬
‫שהיא תוכל לתלות על ההליכון שלה,‬

158
00:09:31,779 --> 00:09:34,699
‫ואני אקנה לבעלה אפוד מגן‬

159
00:09:34,782 --> 00:09:37,618
‫שהוא יוכל ללבוש מתחת לסוודר שלו,‬

160
00:09:37,702 --> 00:09:41,539
‫למקרה שהיא תתחיל להתחרפן ‬
‫באמצע "גלגל המזל".‬

161
00:09:48,838 --> 00:09:52,592
‫וזו הנקודה בחיים בה אני ואשתי נמצאים כרגע.‬

162
00:09:52,675 --> 00:09:56,137
‫הילדים שלנו גדלו ויצאו מהבית.‬

163
00:09:56,220 --> 00:09:59,473
‫הייתה לנו הפסקה קצרה,‬
‫ועכשיו אנחנו מטפלים בהורים שלנו.‬

164
00:09:59,974 --> 00:10:02,977
‫בחיי, אלה יצאו ואלה נכנסו.‬

165
00:10:03,769 --> 00:10:06,897
‫ובואו אני אגיד לכם משהו, ‬
‫חשבתי שבני נוער הם מטורפים.‬

166
00:10:06,981 --> 00:10:10,776
‫בני נוער הם קלי קלות בהשוואה לאנשים זקנים.‬

167
00:10:12,278 --> 00:10:13,738
‫הם משוגעים לגמרי!‬

168
00:10:14,905 --> 00:10:18,576
‫שמתי את הרכב בטיפול לפני כמה זמן ‬
‫והתקשרו לומר שהוא מוכן.‬

169
00:10:18,659 --> 00:10:21,829
‫התקשרתי לחמי ושאלתי, ‬
‫"תוכל להקפיץ אותי לסוכנות הרכב?"‬

170
00:10:21,912 --> 00:10:25,333
‫בדרך לשם, הוא היה צריך לעצור ולתדלק.‬

171
00:10:25,416 --> 00:10:27,877
‫בעצירה הקטנה הזאת למדתי‬

172
00:10:27,960 --> 00:10:29,712
‫שזה אפשרי‬

173
00:10:30,212 --> 00:10:32,548
‫לשטוף את הרכב כולו‬

174
00:10:32,632 --> 00:10:36,302
‫עם המגב הקטן שיש בתחנת הדלק.‬

175
00:10:37,178 --> 00:10:41,140
‫ואני יודע את זה כי ישבתי במושב הנוסע‬

176
00:10:41,223 --> 00:10:43,476
‫וצפיתי בו עושה את זה.‬

177
00:10:44,393 --> 00:10:48,522
‫ישבתי שם עד שהבחור במשאבה ליד ‬
‫התחיל לצלם את זה,‬

178
00:10:49,190 --> 00:10:51,901
‫ואז גלשתי לרצפת הרכב‬

179
00:10:52,401 --> 00:10:55,404
‫כי לא רציתי שיתייגו אותי באינסטגרם.‬

180
00:10:56,405 --> 00:10:57,948
‫כשהוא חזר לרכב, אמרתי,‬

181
00:10:58,032 --> 00:11:01,827
‫"אתה מודע לזה שיש מתקן לשטיפת מכוניות‬
‫ בתחנת הדלק?"‬

182
00:11:01,911 --> 00:11:05,498
‫הוא אמר, "אבל זה עולה שש דולר".‬

183
00:11:06,457 --> 00:11:09,085
‫ואני אמרתי, "כדי לחסוך שש דולר,‬

184
00:11:09,168 --> 00:11:13,089
‫ויתרת לחלוטין על כבודך ורחצת את הרכב שלך‬

185
00:11:13,172 --> 00:11:18,219
‫עם מגב והמים הכי מלוכלכים ‬
‫על פני כדור הארץ?"‬

186
00:11:18,803 --> 00:11:21,847
‫פעם פנטזתי על לצאת עם בחורה‬

187
00:11:21,931 --> 00:11:26,018
‫מלוכלכת כמו המים של המגב בתחנת הדלק.‬

188
00:11:28,938 --> 00:11:30,523
‫הוא כזה מטורלל.‬

189
00:11:30,606 --> 00:11:34,443
‫והוא מסתובב עכשיו עם המכנסיים עד הפטמות.‬

190
00:11:35,444 --> 00:11:39,073
‫הוא מדבר על זה שהעולם הולך לעזאזל,‬

191
00:11:39,156 --> 00:11:43,119
‫ופעם, בימים הטובים ההם, היה הרבה יותר טוב.‬

192
00:11:43,202 --> 00:11:46,330
‫כמובן שכשהוא מתאר את הדרך בה הוא גדל,‬

193
00:11:46,414 --> 00:11:48,999
‫זה תמיד נשמע קשוח. זה כזה, "כן, בטח.‬

194
00:11:49,083 --> 00:11:52,336
‫לא היה לנו חשמל, ‬
‫אני ואחי חלקנו זוג נעליים.‬

195
00:11:52,420 --> 00:11:55,548
‫הלכנו לבית ספר בשלג בגובה מטר וחצי".‬

196
00:11:56,549 --> 00:11:59,969
‫אמרתי לו, ‬
‫"מתי ירד מטר וחצי של שלג בניו אורלינס?"‬

197
00:12:03,222 --> 00:12:06,308
‫אבל אני די מבין למה הוא מתכוון ‬
‫ב"הימים הטובים ההם".‬

198
00:12:06,392 --> 00:12:09,687
‫כי תחשבו על זה. ככל שאתה מזדקן,‬

199
00:12:10,479 --> 00:12:13,899
‫הטכנולוגיה משנה את חייך לחלוטין.‬

200
00:12:13,983 --> 00:12:15,693
‫המוסר השתנה.‬

201
00:12:15,776 --> 00:12:17,403
‫החברה השתנתה.‬

202
00:12:17,486 --> 00:12:18,320
‫ופתאום,‬

203
00:12:18,404 --> 00:12:21,699
‫אתה מוצא את עצמך חי בעולם ‬
‫שאתה לא מבין יותר.‬

204
00:12:21,782 --> 00:12:25,786
‫אז אתה כמה לעולם בו הרגשת ‬
‫שאתה מבין איך דברים עובדים.‬

205
00:12:25,870 --> 00:12:28,748
‫עבורם, אלה הימים הטובים ההם, ‬
‫אבל לא ייתכן שהם היו מושלמים.‬

206
00:12:28,831 --> 00:12:30,708
‫שאלתי את אימא שלי לגבי זה.‬

207
00:12:31,208 --> 00:12:35,755
‫ידעתם שלאימא שלי היו שירותים חיצוניים‬
‫עד גיל 14?‬

208
00:12:35,838 --> 00:12:38,966
‫שאלתי אותה, "אימא, מה עשית בחורף‬

209
00:12:39,049 --> 00:12:42,219
‫אם היית צריכה לשירותים והיה מאוחר בלילה?"‬

210
00:12:42,303 --> 00:12:44,388
‫היא אמרה, "עשינו בדלי".‬

211
00:12:45,181 --> 00:12:48,559
‫הם קראו לזה "דלי צרכים" או "צנצנת דבש". ‬
‫זה מה שהם עשו.‬

212
00:12:48,642 --> 00:12:51,061
‫הם עשו את הצרכים שלהם בדלי.‬

213
00:12:51,562 --> 00:12:52,855
‫ואני חשבתי לעצמי,‬

214
00:12:52,938 --> 00:12:57,985
‫"אני יודע איך אשתי מגיבה לניחוח‬
‫של תבשיל ברוקולי‬

215
00:12:58,068 --> 00:13:01,822
‫שנשאר במקרר יום אחד יותר מדי.‬

216
00:13:02,448 --> 00:13:05,201
‫אני לא יכול לדמיין את תגובתה‬

217
00:13:05,284 --> 00:13:07,912
‫לדלי של קקי בסלון".‬

218
00:13:12,792 --> 00:13:15,294
‫אחד הביטויים ל"למות" ‬

219
00:13:15,377 --> 00:13:17,379
‫הוא "בעט בדלי".‬

220
00:13:18,881 --> 00:13:22,092
‫אני מתערב איתכם שזה מדבר על זה.‬

221
00:13:23,302 --> 00:13:24,428
‫"מותק, אני מצטער,‬

222
00:13:24,512 --> 00:13:28,224
‫אבל הפלתי בטעות את הדלי שבסלון."‬

223
00:13:35,397 --> 00:13:37,900
‫אני חושב שאם הכול היה מושלם ‬
‫בימים הטובים ההם,‬

224
00:13:37,983 --> 00:13:41,654
‫הבחור שהמציא את ה"ויאגרה" ‬
‫לא היה הופך למיליונר.‬

225
00:13:42,238 --> 00:13:46,242
‫כי בימים הטובים ההם, ‬
‫כשאלוהים אמר לך שלא יהיה יותר סקס,‬

226
00:13:46,325 --> 00:13:49,829
‫פשוט יצאת לחצר האחורית ושתלת גינה.‬

227
00:13:50,496 --> 00:13:52,873
‫והחפירות היחידות שעשית‬

228
00:13:52,957 --> 00:13:55,501
‫היו בערוגת העגבניות.‬

229
00:13:56,877 --> 00:14:00,840
‫עכשיו, הודות לוויאגרה, ‬
‫אנשים פעילים גם בשנות ה-80 לחייהם.‬

230
00:14:01,715 --> 00:14:05,052
‫תנו לתמונה הזאת לשקוע אצלכם רגע.‬

231
00:14:05,135 --> 00:14:08,347
‫ערמת הבשר הזאת וכל מה שבתוכה‬

232
00:14:08,430 --> 00:14:11,058
‫נראה כאילו הוא זקוק לגיהוץ.‬

233
00:14:14,979 --> 00:14:16,981
‫אבל אני חושב שזה מגניב שבתי האבות‬

234
00:14:17,064 --> 00:14:19,316
‫נותנים לזקנים חצי כדור כל לילה,‬

235
00:14:19,400 --> 00:14:23,112
‫רק כדי שלא ייפלו מהמיטה, כך ש…‬

236
00:14:25,698 --> 00:14:28,075
‫סוג של רגלית.‬

237
00:14:31,662 --> 00:14:33,914
‫וכיום כולם מדברים על העניינים האלה.‬

238
00:14:33,998 --> 00:14:36,166
‫בימים הטובים ההם,‬

239
00:14:36,250 --> 00:14:40,254
‫אם גבר ניסה לשחק ביליארד עם חבל,‬

240
00:14:41,422 --> 00:14:43,507
‫הוא לא דיבר על זה.‬

241
00:14:44,550 --> 00:14:46,677
‫אבל עכשיו כולם מדברים על זה.‬

242
00:14:46,760 --> 00:14:50,139
‫לפני כמה ימים שמעתי פרסומת ברדיו, ‬
‫שהבחור בה אמר‬

243
00:14:50,222 --> 00:14:53,183
‫שהודות לתרופה שלו לאין-אונות,‬

244
00:14:53,267 --> 00:14:55,519
‫גברים יכולים לבצע פעילות מינית‬

245
00:14:55,603 --> 00:14:59,231
‫במשך 30, 60 ואפילו 90 דקות.‬

246
00:14:59,315 --> 00:15:02,484
‫ואני חשבתי לעצמי, "90 דקות?"‬

247
00:15:07,364 --> 00:15:11,035
‫אלוהים אדירים, יכולת הריכוז שלי ‬
‫לא מחזיקה כל כך הרבה זמן מעמד.‬

248
00:15:11,535 --> 00:15:15,873
‫אחרי 20 דקות אני כזה, ‬
‫"אני הולך להכין כריך. את רוצה משהו?"‬

249
00:15:20,586 --> 00:15:24,506
‫זאת אומרת, יש רמה מסוימת של חשיבות ‬
‫ללהזדקן בכבוד, נכון?‬

250
00:15:25,174 --> 00:15:26,675
‫אני מתגעגע לנעוריי.‬

251
00:15:26,759 --> 00:15:28,510
‫אני מתגעגע לגוף הצעיר שלי.‬

252
00:15:28,594 --> 00:15:31,889
‫לא הייתי מחליף את הנשמה הזקנה שלי בעדו,‬

253
00:15:31,972 --> 00:15:34,183
‫אבל אני מתגעגע לגוף הצעיר שלי.‬

254
00:15:34,266 --> 00:15:38,562
‫אני זוכר שכשהייתי ילד קטן,‬
‫הייתה לי אנרגיה לשרוף.‬

255
00:15:39,063 --> 00:15:43,776
‫מתי לאחרונה היה לכם עודף אנרגיה לשרוף?‬

256
00:15:44,401 --> 00:15:47,655
‫תחשבו על זה. כשהייתם ילדים, ‬
‫הייתה לכם כל כך הרבה אנרגיה‬

257
00:15:47,738 --> 00:15:51,075
‫שלא יכולתם לצפות בטלוויזיה ‬
‫תוך כדי ישיבה בכיסא.‬

258
00:15:51,617 --> 00:15:55,287
‫הייתם חייבים לעמוד על הראש, ‬
‫או להיות רק עם חצי גוף על הכיסא.‬

259
00:15:55,371 --> 00:15:56,705
‫ואז התחילו הפרסומות,‬

260
00:15:56,789 --> 00:15:59,583
‫והתחלתם ללכת מכות עד שהתוכנית חזרה.‬

261
00:15:59,667 --> 00:16:02,127
‫לעזאזל, אם תיכנסו לבית שלי,‬

262
00:16:02,211 --> 00:16:04,129
‫ותמצאו אותי צופה בטלוויזיה‬

263
00:16:04,213 --> 00:16:07,633
‫בזמן שהישבן שלי על הספה ‬
‫והראש שלי על הרצפה,‬

264
00:16:07,716 --> 00:16:10,594
‫תתקשרו למשטרה.‬

265
00:16:11,470 --> 00:16:13,764
‫כי גם אם אני עדיין בחיים,‬

266
00:16:13,847 --> 00:16:18,769
‫אין מצב שאני אצליח להיעמד שוב בעצמי.‬

267
00:16:27,111 --> 00:16:28,862
‫אבל הייתה לי ילדות נהדרת.‬

268
00:16:28,946 --> 00:16:32,825
‫שיחקתי בכל סוג ספורט אפשרי במתנ"ס.‬

269
00:16:32,908 --> 00:16:35,369
‫ההורים שלי לא הכריחו אותי ‬
‫לבחור סוג ספורט אחד‬

270
00:16:35,452 --> 00:16:38,998
‫כי הם חשבו שאני אשחק משהו באופן מקצועי.‬

271
00:16:39,081 --> 00:16:41,542
‫שיחקתי כל סוג ספורט אפשרי. ‬
‫ואז זה היה מוזר.‬

272
00:16:41,625 --> 00:16:43,293
‫כי אם רצית גביע,‬

273
00:16:43,377 --> 00:16:46,046
‫היה עליך לסיים במקום הראשון.‬

274
00:16:47,172 --> 00:16:48,674
‫זה היה מטורף.‬

275
00:16:56,265 --> 00:16:57,516
‫המון זיכרונות נהדרים.‬

276
00:16:57,599 --> 00:16:59,977
‫למשל, אני זוכר שבתור ילד, הלכתי לרופא.‬

277
00:17:00,060 --> 00:17:03,063
‫ואם התנהגת יפה ולא בכית אם קיבלת זריקה,‬

278
00:17:03,147 --> 00:17:06,400
‫יכולת לבחור צעצוע מקופסת ההפתעות‬

279
00:17:06,483 --> 00:17:09,862
‫מאחורי עמדת האחות. ‬
‫אתם זוכרים את הקופסה הזאת?‬

280
00:17:09,945 --> 00:17:12,197
‫למה זה נפסק?‬

281
00:17:12,865 --> 00:17:15,159
‫ברצינות, לא אכפת לי ללכת עכשיו לרופא‬

282
00:17:15,242 --> 00:17:17,745
‫שיבדוק לי את הערמונית‬

283
00:17:17,828 --> 00:17:20,664
‫אם אני יודע שבדרך החוצה ‬
‫אני יכול לעצור בקופסת ההפתעות‬

284
00:17:20,748 --> 00:17:23,250
‫ולבחור טבעת עכביש חדשה.‬

285
00:17:24,543 --> 00:17:25,919
‫"המגניבה הזאת זוהרת בחושך.‬

286
00:17:26,003 --> 00:17:29,089
‫תכבו את האור. תקלטו את זה."‬

287
00:17:32,718 --> 00:17:35,971
‫אני זוכר שבתור ילד ‬
‫שכבתי ליד השמשה האחורית במכונית‬

288
00:17:36,055 --> 00:17:38,057
‫ונסעתי ככה עד פלורידה.‬

289
00:17:38,766 --> 00:17:41,143
‫היום, בגלל חוקי כסאות בטיחות לילדים,‬

290
00:17:41,226 --> 00:17:44,354
‫חייבים להיות בכיתה ו' ‬
‫לפני שרואים לאן נוסעים‬

291
00:17:44,438 --> 00:17:46,899
‫במקום לראות איפה כבר נסעת.‬

292
00:17:50,778 --> 00:17:52,946
‫אחד הדברים הכי קשים בימינו‬

293
00:17:53,030 --> 00:17:55,365
‫הוא שאנחנו חייבים לזכור סיסמאות.‬

294
00:17:55,449 --> 00:17:59,286
‫אף אחד לא זוכר את הסיסמה שלו לשום… ‬
‫יש כל כך הרבה סיסמאות.‬

295
00:17:59,369 --> 00:18:01,538
‫כשהייתי ילד, בימים הטובים ההם,‬

296
00:18:01,622 --> 00:18:03,749
‫הייתי צריך לזכור רק סיסמה אחת.‬

297
00:18:03,832 --> 00:18:08,128
‫הסיסמה למועדון הסודי שלנו ביער.‬

298
00:18:08,629 --> 00:18:10,005
‫והיא הייתה נהדרת.‬

299
00:18:12,549 --> 00:18:13,884
‫"מה הסיסמה?"‬

300
00:18:17,262 --> 00:18:18,222
‫"ציצים."‬

301
00:18:24,520 --> 00:18:28,357
‫רק על זה חשבנו, ‬
‫אז למה לא להפוך את זה לסיסמה?‬

302
00:18:28,982 --> 00:18:32,027
‫אני זוכר שכל פגישה שהתקיימה במועדון‬

303
00:18:32,111 --> 00:18:33,737
‫עסקה בזה.‬

304
00:18:34,822 --> 00:18:37,825
‫לאחד מחבריי, אני חושב שהוא בכלא עכשיו,‬

305
00:18:37,908 --> 00:18:41,286
‫הייתה תיאוריה שאם גן עדן הוא מקום מושלם,‬

306
00:18:41,370 --> 00:18:43,080
‫ברגע שנכנסים בשעריו,‬

307
00:18:43,163 --> 00:18:45,582
‫יש רק שדה ענק של ציצים עירומים,‬

308
00:18:45,666 --> 00:18:49,711
‫ומרשים להוריד נעליים ולרוץ שם קצת.‬

309
00:19:05,352 --> 00:19:09,148
‫אני זוכר שחשבתי באותו הרגע, ‬
‫"אני הולך לכנסייה".‬

310
00:19:14,278 --> 00:19:17,239
‫אני יודע שהחינוך היום כנראה יותר טוב.‬

311
00:19:17,322 --> 00:19:20,576
‫כי עושים מבחנים ‬
‫כדי לבדוק הבדלים בסגנונות למידה,‬

312
00:19:20,659 --> 00:19:23,328
‫או אם אתה מחונן, ‬
‫יתנו לך להשתתף בקורסים מתקדמים.‬

313
00:19:23,412 --> 00:19:26,623
‫בימים הטובים ההם, זה לא שינה אם היית גאון ‬

314
00:19:26,707 --> 00:19:30,627
‫או אם אכלת צבעים, כולם היו באותה כיתה.‬

315
00:19:31,712 --> 00:19:34,298
‫ולא הקדישו שום מחשבה לגבי מה שלימדו אותנו.‬

316
00:19:34,381 --> 00:19:36,842
‫אני זוכר למשל שבכיתה יא',‬

317
00:19:36,925 --> 00:19:40,762
‫סמסטר שלם של שיעור ספרות הוקדש כולו לשירה.‬

318
00:19:41,513 --> 00:19:44,850
‫מה ילדי מעמד הפועלים משכונות העוני‬

319
00:19:44,933 --> 00:19:46,935
‫יעשו עם שירה?‬

320
00:19:48,145 --> 00:19:51,481
‫"בעלי לא מוכן לתקן את דלת הרשת השבורה‬

321
00:19:51,982 --> 00:19:55,569
‫החתול הקיא ציפור מתה על הרצפה הארורה‬

322
00:19:56,069 --> 00:19:59,740
‫יש לי ארבעה ילדים קטנים ‬
‫שאני מאכילה וזה אותי מתיש‬

323
00:19:59,823 --> 00:20:03,744
‫אז אנא, אל תשאל אותי למה אני מעשנת חשיש"‬

324
00:20:14,338 --> 00:20:18,383
‫היום מלמדים חינוך מיני החל מכיתה ה'.‬

325
00:20:18,467 --> 00:20:21,887
‫אף אחד לא לימד אותי על סקס ‬
‫בימים הטובים ההם.‬

326
00:20:21,970 --> 00:20:25,224
‫ההורים שלי לא סיפרו לי כלום. ‬
‫בביה"ס לא לימדו אותי כלום.‬

327
00:20:25,307 --> 00:20:29,061
‫כל מה שלמדתי על סקס, גיליתי בעצמי.‬

328
00:20:29,561 --> 00:20:33,649
‫ברצינות. כשהייתי בן 11, ‬
‫היה לנו דוד שגידל ארנבים.‬

329
00:20:33,732 --> 00:20:36,360
‫באחד מסופי השבוע ביקרנו בחווה שלו‬

330
00:20:36,443 --> 00:20:39,696
‫והוא לקח כמה מאיתנו ‬
‫לסככה בה הוא החזיק את הארנבים.‬

331
00:20:39,780 --> 00:20:42,282
‫כל הזכרים היו בכלוב בצד אחד,‬

332
00:20:42,366 --> 00:20:45,786
‫וכל הנקבות היו בכלובים בצד השני. ‬
‫הוא פתח כלוב של זכר,‬

333
00:20:45,869 --> 00:20:48,997
‫תפס אותו בצוואר, ‬
‫הלך לצד השני, פתח כלוב של נקבה,‬

334
00:20:49,081 --> 00:20:50,040
‫והכניס אותו פנימה.‬

335
00:20:50,123 --> 00:20:54,878
‫והארנב קפץ על הארנבת‬

336
00:20:54,962 --> 00:20:58,632
‫ודפק במהירות שיא‬

337
00:20:58,715 --> 00:21:01,218
‫במשך חמש שניות בערך.‬

338
00:21:01,301 --> 00:21:03,428
‫ואז הוא השתטח על הגב.‬

339
00:21:04,221 --> 00:21:07,557
‫וכולם צחקו, חוץ ממני.‬

340
00:21:08,183 --> 00:21:12,980
‫כי אני חשבתי, "אלוהים, אני לא יודע ‬
‫אם אני אצליח לעשות את זה כל כך מהר".‬

341
00:21:15,774 --> 00:21:19,278
‫מסתבר שבכלל לא היה לי מה לדאוג.‬

342
00:21:28,203 --> 00:21:29,830
‫אתם יודעים, מה שכנראה…‬

343
00:21:31,123 --> 00:21:32,958
‫הכי השתנה‬

344
00:21:33,041 --> 00:21:35,210
‫מהימים הטובים ההם לימינו אנו‬

345
00:21:35,294 --> 00:21:36,670
‫הוא זה.‬

346
00:21:36,753 --> 00:21:38,588
‫המכשיר הקטן הזה שכאן.‬

347
00:21:39,089 --> 00:21:41,466
‫המכשיר הקטן הזה שינה את העולם.‬

348
00:21:41,550 --> 00:21:46,221
‫היום לכולם יש מכשיר כזה ביד, 7 ימים בשבוע,‬
‫24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.‬

349
00:21:46,305 --> 00:21:48,932
‫לא משנה אם אתה נמצא במדינת עולם שלישי,‬

350
00:21:49,016 --> 00:21:51,268
‫אולי אין לך מספיק אוכל, ‬
‫אבל יש לך סלולרי.‬

351
00:21:51,351 --> 00:21:54,521
‫בימים הטובים ההם, לכל המשפחה שלי‬

352
00:21:54,604 --> 00:21:55,939
‫היה טלפון אחד.‬

353
00:21:56,023 --> 00:21:59,026
‫הוא היה נטוע בקיר המטבח.‬

354
00:21:59,109 --> 00:22:01,194
‫הוא הגיע בארבעה צבעים אפשריים:‬

355
00:22:01,278 --> 00:22:05,824
‫שחור, לבן, חום וירוק.‬

356
00:22:08,368 --> 00:22:10,329
‫לנו היה בצבע ירוק,‬

357
00:22:10,412 --> 00:22:14,082
‫וההורים שלי השקיעו בחוט הארוך במיוחד.‬

358
00:22:14,583 --> 00:22:18,712
‫אני חייב לומר, חברת הטלפונים ‬
‫לא שיקרה לגבי החוט הארוך במיוחד.‬

359
00:22:18,795 --> 00:22:22,758
‫אורכו של חוט הטלפון שלנו ‬
‫היה יותר מ-400 מטר.‬

360
00:22:23,467 --> 00:22:26,428
‫אימא שלי יכלה ללכת בשביל הגישה לבית ‬
‫כדי לבדוק דואר,‬

361
00:22:26,511 --> 00:22:29,514
‫בלי להפסיק לדבר עם אחותה, ‬
‫"את יודעת, כי אני…"‬

362
00:22:31,433 --> 00:22:33,643
‫אבל בגלל שלכל המשפחה היה טלפון אחד,‬

363
00:22:33,727 --> 00:22:36,688
‫לא הייתה שום פרטיות אם השיחה הייתה בשבילך.‬

364
00:22:36,772 --> 00:22:39,608
‫אז השתמשנו בתכסיסים. ‬
‫למשל, להעביר את החוט מתחת לדלת‬

365
00:22:39,691 --> 00:22:44,029
‫וללכת לשבת במזווה ‬
‫כדי לדבר עם החבר או החברה‬

366
00:22:44,112 --> 00:22:48,116
‫בזמן שאחיך ‬
‫עושים קולות של נשיקות מעבר לפינה.‬

367
00:22:48,200 --> 00:22:50,577
‫אבל בגלל שמתחו אותו כל כך,‬

368
00:22:50,660 --> 00:22:54,331
‫זוכרים מה היה החיסרון ‬
‫של החוט הארוך במיוחד? מישהו זוכר?‬

369
00:22:54,873 --> 00:22:58,418
‫כן, הוא תמיד הסתבך.‬

370
00:22:58,919 --> 00:23:02,381
‫כמו החוטיני של דודה ג'ודי ‬
‫אחרי שיעור קיקבוקסינג.‬

371
00:23:05,509 --> 00:23:09,471
‫אבל כשהחוט היה מתוח, ‬
‫הוא היה כמעט נשק קטלני.‬

372
00:23:10,055 --> 00:23:12,224
‫אימי נהגה לדבר בטלפון בזמן שבישלה,‬

373
00:23:12,307 --> 00:23:14,142
‫והוא היה בצד השני של המטבח,‬

374
00:23:14,226 --> 00:23:16,561
‫אז ערב אחד היא בישלה ודיברה בטלפון,‬

375
00:23:16,645 --> 00:23:19,231
‫ואני רדפתי אחרי אח שלי ברחבי הבית.‬

376
00:23:19,314 --> 00:23:20,816
‫רצנו לתוך המטבח,‬

377
00:23:20,899 --> 00:23:23,985
‫והוא בכלל לא ראה את חוט הטלפון. ‬
‫הוא פגע בו ממש כאן.‬

378
00:23:24,069 --> 00:23:25,362
‫הרגליים שלו התעופפו באוויר,‬

379
00:23:25,445 --> 00:23:28,990
‫הראש שלו פגע ברצפה ‬
‫כמו תחתונים בליל כלולות.‬

380
00:23:30,367 --> 00:23:33,703
‫אימא שלי לא הפסיקה לבשל או לדבר לרגע. היא…‬

381
00:23:34,788 --> 00:23:36,123
‫"אני בטלפון".‬

382
00:23:49,428 --> 00:23:51,263
‫אני חייב לומר,‬

383
00:23:51,346 --> 00:23:54,808
‫בימים הטובים ההם התרגשנו כשהטלפון צלצל.‬

384
00:23:54,891 --> 00:23:57,727
‫התחרינו מי יענה לטלפון.‬

385
00:23:57,811 --> 00:23:59,771
‫כי לא היה מושג מי זה יכול להיות.‬

386
00:23:59,855 --> 00:24:02,566
‫אולי זאת סבתא שלך או נשיא ארה"ב.‬

387
00:24:02,649 --> 00:24:04,443
‫לא היה לך מושג עד שענית.‬

388
00:24:04,526 --> 00:24:06,486
‫אבל עכשיו שיחה מזוהה‬

389
00:24:06,570 --> 00:24:10,282
‫הוציאה את כל ההנאה מלענות לטלפון.‬

390
00:24:10,365 --> 00:24:11,992
‫עכשיו, כשהטלפון מצלצל, אתה כזה,‬

391
00:24:12,951 --> 00:24:15,245
‫"אין מצב. אני לא עונה.‬

392
00:24:16,663 --> 00:24:18,790
‫למי יש זמן לזה?"‬

393
00:24:20,375 --> 00:24:24,129
‫ובגלל שאנחנו תוקעים את הטלפונים שלנו ‬
‫בכיסים או בתיקים,‬

394
00:24:24,212 --> 00:24:26,047
‫הם תמיד מתחככים במשהו‬

395
00:24:26,131 --> 00:24:29,801
‫ואנחנו תמיד מחייגים בטעות לאנשים ‬
‫שלא התכוונו לחייג אליהם.‬

396
00:24:29,885 --> 00:24:31,470
‫קוראים לחיוג בטעות, "חיוג תחת".‬

397
00:24:32,137 --> 00:24:34,890
‫עכשיו אני אראה עד כמה אתם קהל דובר אמת.‬

398
00:24:34,973 --> 00:24:38,351
‫כמה אנשים מקשיבים בתשומת לב גדולה יותר ‬
‫לחיוגי תחת‬

399
00:24:38,435 --> 00:24:40,562
‫מאשר לשיחות טלפון אמיתיות?‬

400
00:24:45,233 --> 00:24:47,736
‫אם מישהו חייג אליי חיוג תחת ‬
‫ואין לי מה לעשות,‬

401
00:24:47,819 --> 00:24:50,238
‫אני אישאר על הקו 20 דקות.‬

402
00:24:55,118 --> 00:24:57,329
‫יש לי חבר בשם פרדי שעושה רהיטים.‬

403
00:24:57,412 --> 00:25:00,248
‫פרדי תמיד תוקע את הטלפון ‬
‫בכיס הקדמי של הג'ינס,‬

404
00:25:00,332 --> 00:25:02,042
‫אז הוא תמיד מחייג למישהו בטעות.‬

405
00:25:02,125 --> 00:25:05,795
‫ערב אחד הוא חייג אליי בטעות ‬
‫ולא הייתי עסוק,‬

406
00:25:05,879 --> 00:25:09,007
‫אז ישבתי והקשבתי איך הוא מסתובב בחנות שלו.‬

407
00:25:09,090 --> 00:25:10,592
‫ואחרי עשר דקות בערך,‬

408
00:25:10,675 --> 00:25:13,386
‫שמעתי דלת נפתחת ומכסה מורם,‬

409
00:25:14,054 --> 00:25:16,223
‫ושמעתי איך הוא מתחיל להשתין.‬

410
00:25:17,057 --> 00:25:20,268
‫בהיותי מבוגר אחראי, קפצתי מהכיסא,‬

411
00:25:20,352 --> 00:25:24,481
‫רצתי לאשתי במטבח ואמרתי, "פרד משתין!"‬

412
00:25:25,190 --> 00:25:28,902
‫שמנו את זה על רמקול, ואני ואשתי עמדנו שם‬

413
00:25:29,486 --> 00:25:32,280
‫והקשבנו איך החבר שלי עושה פיפי.‬

414
00:25:33,365 --> 00:25:36,076
‫"הלוואי שהוא יפליץ בסוף.‬

415
00:25:36,159 --> 00:25:37,619
‫בבקשה."‬

416
00:25:41,039 --> 00:25:43,041
‫מה לא בסדר איתנו?‬

417
00:25:45,085 --> 00:25:47,754
‫וזו הסיבה שזה מרתק אותנו.‬

418
00:25:47,837 --> 00:25:50,757
‫הדבר שהיה תלוי על קיר המטבח שלנו,‬

419
00:25:50,840 --> 00:25:53,552
‫זה היה רק טלפון, זה הכול.‬

420
00:25:53,635 --> 00:25:57,764
‫זה כל הדברים שנהגנו להשיג במקומות אחרים.‬

421
00:25:57,847 --> 00:26:00,934
‫אנשים נהגו להישאר ערים עד מאוחר ‬
‫כדי לצפות בחדשות השעה 11,‬

422
00:26:01,017 --> 00:26:04,521
‫כדי לדעת מה היו תוצאות המשחקים ‬
‫ומה יהיה מזג האוויר.‬

423
00:26:04,604 --> 00:26:06,856
‫היום יש לנו מכ"ם עדכני.‬

424
00:26:06,940 --> 00:26:08,692
‫יש לנו את התחזית לשבועיים הקרובים,‬

425
00:26:08,775 --> 00:26:11,027
‫ואת כל עדכוני הספורט ממש כאן.‬

426
00:26:11,111 --> 00:26:13,446
‫הדבר הזה הוא כרטיס הטיסה שלך, התנ"ך,‬

427
00:26:13,530 --> 00:26:15,740
‫הפנס, הכרטסת שלך.‬

428
00:26:15,824 --> 00:26:19,035
‫זו ספריית המוזיקה שלך, ‬
‫זה אולם משחקי וידאו.‬

429
00:26:19,578 --> 00:26:21,871
‫זו מצלמה ברמה עולמית.‬

430
00:26:22,372 --> 00:26:26,585
‫חלק מהצעירים לא יודעים את זה. ‬
‫פעם מצלמות היו משהו נפרד‬

431
00:26:26,668 --> 00:26:29,754
‫והיינו חייבים לקנות סרט צילום ‬
‫ולהכניס אותו פנימה.‬

432
00:26:30,255 --> 00:26:35,302
‫צילמנו 24 תמונות ולא היה לנו מושג ‬
‫אם הן יצאו טוב, גרוע או שהן לא בפוקוס.‬

433
00:26:35,385 --> 00:26:38,763
‫ואחרי שצילמנו 24 תמונות, ‬
‫הוצאנו מהמצלמה את סרט הצילום,‬

434
00:26:38,847 --> 00:26:41,349
‫הלכנו לחנות, נתנו את סרט הצילום‬

435
00:26:41,433 --> 00:26:43,018
‫ושם היו מפתחים אותו.‬

436
00:26:43,101 --> 00:26:45,812
‫ואז, אחרי שלכל מי שעובד בחנות‬

437
00:26:45,895 --> 00:26:48,773
‫הייתה הזדמנות לראות את התמונות,‬

438
00:26:48,857 --> 00:26:52,777
‫הם התקשרו והיינו הולכים לקחת אותן. ‬
‫וידענו שהם הסתכלו.‬

439
00:26:52,861 --> 00:26:56,615
‫הם הביאו אותם ואמרו, ‬
‫"מתי נסעתם לגרנד קניון?"‬

440
00:26:57,991 --> 00:26:59,868
‫"חתיכת בן זונה."‬

441
00:27:03,455 --> 00:27:06,416
‫תבינו, אז תמונות היו יקרות ערך.‬

442
00:27:06,499 --> 00:27:09,044
‫גם אם הן לא היו בפוקוס ‬
‫או שהראש של מישהו נחתך,‬

443
00:27:09,127 --> 00:27:10,545
‫שמנו אותן באלבום תמונות‬

444
00:27:10,629 --> 00:27:13,798
‫כי הן היו ההוכחה היחידה שנסענו לאנשהו.‬

445
00:27:13,882 --> 00:27:16,760
‫אבל עכשיו, מסתכלים על תמונה ‬
‫ואם משהו לא בסדר,‬

446
00:27:16,843 --> 00:27:18,553
‫מוחקים אותה ומצלמים עוד אחת.‬

447
00:27:18,637 --> 00:27:22,557
‫אז תמונות הן כבר לא יקרות ערך. ‬
‫אנחנו מצלמים הכול.‬

448
00:27:22,641 --> 00:27:25,560
‫הבנות שלי מצלמות את האוכל שלהן.‬

449
00:27:26,102 --> 00:27:28,813
‫כשאנחנו הולכים למסעדות ‬
‫והמלצר מניח את האוכל,‬

450
00:27:28,897 --> 00:27:31,816
‫הבנות שלי אומרות, ‬
‫"רגע, המצלמה אוכלת קודם".‬

451
00:27:33,610 --> 00:27:37,656
‫הן מצלמות את האוכל שלהן ושולחות לחברים.‬

452
00:27:37,739 --> 00:27:40,950
‫אני כזה, "לעזאזל, כשאני הייתי ילד, ‬
‫אם אכלנו וואפל טעים,‬

453
00:27:41,034 --> 00:27:43,828
‫אנשים אחרים פשוט נאלצו להאמין לנו".‬

454
00:27:46,956 --> 00:27:49,501
‫הדבר הזה הוא מדהים. אתם יודעים שהדבר הזה,‬

455
00:27:49,584 --> 00:27:52,420
‫אם מאבדים אותו, הוא מוצא את עצמו?‬

456
00:27:52,921 --> 00:27:55,215
‫רובנו צריכים את ישו בשביל זה,‬

457
00:27:55,298 --> 00:27:57,175
‫אבל לא הליצן הזה.‬

458
00:27:59,094 --> 00:28:01,596
‫לא רק שהוא יכול למצוא את עצמו, ‬
‫הוא יכול למצוא אתכם.‬

459
00:28:01,680 --> 00:28:04,015
‫הוא יכול למצוא כל בן משפחה שתרצו.‬

460
00:28:04,099 --> 00:28:05,725
‫זה GPS ברמה עולמית.‬

461
00:28:05,809 --> 00:28:07,936
‫מכניסים כל מיקום שרוצים,‬

462
00:28:08,019 --> 00:28:10,689
‫של כל מקום בעולם, והוא ייקח אתכם לשם‬

463
00:28:10,772 --> 00:28:14,567
‫ויאמר לכם מתי תגיעו לשם על הדקה.‬

464
00:28:14,651 --> 00:28:18,697
‫בימים הטובים ההם לא היה לנו GPS. ‬
‫היו לנו מפות.‬

465
00:28:18,780 --> 00:28:21,866
‫שמרנו אותן בתא הכפפות של המכונית.‬

466
00:28:21,950 --> 00:28:24,411
‫אף אחד לא רצה לפתוח אותן, ‬
‫כי אם פתחו אותן,‬

467
00:28:24,494 --> 00:28:26,913
‫היה בלתי אפשרי לקפל אותן בחזרה.‬

468
00:28:26,996 --> 00:28:30,875
‫אז כל הזמן הלכנו לאיבוד. ‬
‫לעזאזל, כשנסענו לחופשות משפחתיות,‬

469
00:28:30,959 --> 00:28:33,670
‫הדבר היחיד שהיה "מחשב מסלול מחדש"‬

470
00:28:33,753 --> 00:28:35,088
‫היה אבא שלנו.‬

471
00:28:35,922 --> 00:28:38,675
‫"טוב, ילדים, שיניתי את דעתי.‬

472
00:28:39,259 --> 00:28:43,179
‫במקום לנסוע ל"דיסניוורלד", ‬
‫ניסע לחנות חומרי הבניין הזאת‬

473
00:28:43,263 --> 00:28:45,640
‫ונסתובב קצת. מה דעתכם?"‬

474
00:28:49,519 --> 00:28:52,021
‫הדבר הזה הוא מדהים. הדבר הקטן הזה‬

475
00:28:52,105 --> 00:28:54,899
‫הוא יותר חזק מהמחשבים הגדולים ביותר‬

476
00:28:54,983 --> 00:28:56,818
‫שהיו בעולם ב-1980.‬

477
00:28:56,901 --> 00:28:59,571
‫כל הידע שבעולם, בהישג ידך.‬

478
00:28:59,654 --> 00:29:02,615
‫רוצים לדעת כמה שוקל פיל? ‬
‫תשאלו את הטלפון שלכם.‬

479
00:29:02,699 --> 00:29:05,910
‫רוצים לדעת מה הגובה של טום קרוז? ‬
‫תשאלו את הטלפון שלכם.‬

480
00:29:05,994 --> 00:29:09,164
‫בימים הטובים ההם, אם רצינו לדעת משהו,‬

481
00:29:09,247 --> 00:29:11,583
‫היינו צריכים לחכות עד שההורים הקמצנים שלנו‬

482
00:29:11,666 --> 00:29:14,419
‫נשברו וקנו אנציקלופדיה.‬

483
00:29:15,086 --> 00:29:18,548
‫ותשמעו מה היה הקטע. ‬
‫לא קיבלנו את כל הכרכים ביחד.‬

484
00:29:18,631 --> 00:29:21,551
‫אם שילמת מקדמה, קיבלת את האות א'.‬

485
00:29:21,634 --> 00:29:24,804
‫ככל ששילמת תשלומים, ‬
‫כעבור כמה שנים, קיבלת את האות ב'.‬

486
00:29:24,888 --> 00:29:26,181
‫אז בשנה הראשונה,‬

487
00:29:26,264 --> 00:29:30,059
‫יכולת לדבר בצורה מאוד אינטליגנטית ‬
‫על אנטרקטיקה.‬

488
00:29:30,602 --> 00:29:32,437
‫או על אוגרים.‬

489
00:29:32,520 --> 00:29:35,774
‫אבל אם היית צריך לכתוב לבית הספר ‬
‫עבודה על זימבאבווה,‬

490
00:29:35,857 --> 00:29:38,610
‫היו משאירים אותך כיתה.‬

491
00:29:39,652 --> 00:29:43,323
‫כי הכרך של האות ז' לא יגיע ‬
‫עד שתהיה בשנות ה-30 לחייך.‬

492
00:29:45,742 --> 00:29:48,411
‫ואני לא בטוח אם זה שכל הידע בעולם הוא נגיש‬

493
00:29:48,495 --> 00:29:50,872
‫זה בהכרח דבר טוב.‬

494
00:29:50,955 --> 00:29:52,791
‫אנחנו אובססיביים לגבי זה.‬

495
00:29:52,874 --> 00:29:55,710
‫במיוחד בכל מה שקשור לעניינים רפואיים.‬

496
00:29:55,794 --> 00:29:57,587
‫בימים הטובים ההם,‬

497
00:29:57,670 --> 00:30:00,215
‫אנשים קיבלו מכאובים בהבנה.‬

498
00:30:00,298 --> 00:30:04,469
‫זה היה פשוט חלק מתהליך ההזדקנות.‬

499
00:30:04,552 --> 00:30:08,598
‫אבל עכשיו, בכל פעם שיש לנו מכאוב קטן, ‬
‫אנחנו בודקים בגוגל.‬

500
00:30:08,681 --> 00:30:10,683
‫אפילו זו רק ציפורן חודרנית, בודקים בגוגל.‬

501
00:30:10,767 --> 00:30:12,811
‫"מה הדרך הטובה ביותר ‬
‫לטפל בציפורן חודרנית?"‬

502
00:30:12,894 --> 00:30:15,980
‫"במקרים נדירים, ציפורן חודרנית הן סימן לכך‬

503
00:30:16,064 --> 00:30:18,858
‫שאתם סובלים מדימום מוחי שלא אובחן."‬

504
00:30:21,486 --> 00:30:22,737
‫"לעזאזל."‬

505
00:30:24,113 --> 00:30:27,534
‫"מה קרה, לויד?",‬
‫"אני אגיד לך מה קרה, קוני.‬

506
00:30:27,617 --> 00:30:30,703
‫לפני 60 שניות לא ידעתי שיש לי מוחי,‬

507
00:30:30,787 --> 00:30:33,706
‫ועכשיו, מסתבר שהדבר הארור הזה מדמם."‬

508
00:30:37,210 --> 00:30:40,588
‫מידע רפואי בטלפון ‬
‫יכול להפחיד אותך עד מוות.‬

509
00:30:41,089 --> 00:30:45,009
‫אתה לא חייב אפילו לחפש את זה. ‬
‫לא מזמן קפצה לי פרסומת‬

510
00:30:45,093 --> 00:30:46,761
‫שנאמר בה, "כאבים בגב התחתון‬

511
00:30:46,845 --> 00:30:50,598
‫עלולים להיות סימן מוקדם לעיוורון מוקדם".‬

512
00:30:52,642 --> 00:30:54,561
‫לעזאזל, יש לי כאבים בגב התחתון.‬

513
00:30:55,436 --> 00:30:59,190
‫חשבתי שזה בגלל שעזרתי לאשתי ‬
‫לסדר מחדש את הרהיטים בחדר העבודה.‬

514
00:30:59,274 --> 00:31:02,610
‫למה הזזתי את הספה? עכשיו אני אתקל בה.‬

515
00:31:03,695 --> 00:31:08,449
‫אני חייב להזמין כלב נחייה מהאינטרנט‬
‫כל עוד אני יכול למצוא את המחשב הנייד שלי.‬

516
00:31:12,620 --> 00:31:16,833
‫הדבר הזה הוא מד… זו טלוויזיה. ‬
‫אין תירוץ להפסיד משחק יותר.‬

517
00:31:17,333 --> 00:31:20,503
‫גברים, תגידו את האמת. כמה מכם ישבתם בחתונה‬
‫עם הטלפון על הברכיים,‬

518
00:31:20,587 --> 00:31:23,256
‫הנמכתם את הקול וצפיתם במשחק פוטבול?‬

519
00:31:23,339 --> 00:31:26,551
‫כן. ויש פורנו. לא צריך בכלל לחפש את זה.‬

520
00:31:26,634 --> 00:31:29,596
‫יש כאן כל כך הרבה פורנו, ‬
‫שהוא מחפש אתכם.‬

521
00:31:31,014 --> 00:31:34,642
‫לא מזמן אני ואשתי ‬
‫חיפשנו איפה לאכול ארוחת ערב,‬

522
00:31:34,726 --> 00:31:37,353
‫אז הקלדתי, "איטלקית טעימה בקרבתי". ‬

523
00:31:37,437 --> 00:31:38,271
‫אני כזה…‬

524
00:31:44,944 --> 00:31:46,237
‫מאמא מיה.‬

525
00:31:47,906 --> 00:31:50,325
‫חתיכת קציצה עסיסית.‬

526
00:31:52,994 --> 00:31:54,621
‫בימים הטובים ההם,‬

527
00:31:54,704 --> 00:31:59,834
‫פורנו היה כשחבר שלך מצא ‬
‫מגזין "פלייבוי" זרוק.‬

528
00:31:59,918 --> 00:32:03,129
‫והגנבתם אותו אל המועדון הסודי שביער.‬

529
00:32:03,713 --> 00:32:05,131
‫לכן, הסיסמה.‬

530
00:32:07,133 --> 00:32:11,095
‫ואם אתם בקטע של פורנו, ‬
‫עכשיו אלה הימים הטובים‬

531
00:32:11,179 --> 00:32:14,807
‫כי נדרשו שתי ידיים להחזיק את המגזין הזה‬

532
00:32:15,642 --> 00:32:18,353
‫אבל נדרשת רק יד אחת להחזיק טלפון.‬

533
00:32:26,152 --> 00:32:28,696
‫ומאחר שבני אדם מסוגלים להרוס‬

534
00:32:28,780 --> 00:32:30,740
‫כל דבר טוב,‬

535
00:32:30,823 --> 00:32:34,118
‫הם המציאו דברים מאוד שובבים ‬
‫לעשות עם הטלפון הזה.‬

536
00:32:34,202 --> 00:32:37,455
‫אנשים ממש מצלמים תמונות‬
‫של האיברים האינטימיים שלהם‬

537
00:32:37,538 --> 00:32:39,499
‫ושולחים אותן לאנשים אחרים,‬

538
00:32:40,041 --> 00:32:42,669
‫שזה רעיון ממש נפלא.‬

539
00:32:43,586 --> 00:32:47,465
‫מה כבר יכול להשתבש עם רעיון שכזה?‬

540
00:32:48,174 --> 00:32:49,926
‫בימים הטובים ההם,‬

541
00:32:50,009 --> 00:32:55,056
‫אם רציתי לשלוח לחברה שלי ‬
‫תמונה של האיברים האינטימיים שלי,‬

542
00:32:55,139 --> 00:32:58,267
‫הייתי צריך למצוא חתיכת נייר,‬

543
00:32:58,351 --> 00:33:00,895
‫להניח אותה בקצה השולחן,‬

544
00:33:00,979 --> 00:33:03,606
‫לחכות עד שהבית היה ריק מאדם,‬

545
00:33:03,690 --> 00:33:06,067
‫לרוץ לשולחן, להוריד את המכנסיים,‬

546
00:33:06,150 --> 00:33:08,236
‫להניח את הבחורצ'יק על הנייר,‬

547
00:33:08,319 --> 00:33:10,738
‫לקחת עיפרון ולסמן את הצורה שלו.‬

548
00:33:11,447 --> 00:33:14,075
‫ואז הייתי צריך להביא קופסת צבעים‬

549
00:33:14,158 --> 00:33:16,327
‫וזו הייתה חייבת להיות הקופסה ‬
‫שיש בה 64 צבעים‬

550
00:33:16,411 --> 00:33:18,830
‫כי זו הקופסה היחידה שהיה בה צבע עור,‬

551
00:33:20,081 --> 00:33:23,459
‫לצבוע את זה, לקפל את הנייר, ‬
‫לשים אותו במעטפה,‬

552
00:33:23,543 --> 00:33:27,130
‫לכתוב את הכתובת של חברה שלי, ‬
‫לשים בול, לצאת החוצה,‬

553
00:33:27,213 --> 00:33:29,799
‫ולזרוק את המכתב בתיבת דואר ‬
‫כדי שיישלח אליה,‬

554
00:33:29,882 --> 00:33:32,844
‫כך שכעבור שלושה ימים היא תתקשר אליי ותגיד,‬

555
00:33:32,927 --> 00:33:36,222
‫"למה שלחת לי ציור של האגודל שלך?"‬

556
00:33:45,982 --> 00:33:49,027
‫אין לזה את האפקט הסקסי שחיפשת.‬

557
00:33:51,446 --> 00:33:54,032
‫אחד הדברים שהיו הכי חסרים לי בזמן הקורונה‬

558
00:33:54,115 --> 00:33:56,659
‫היה הדבר הזה, לצאת לסיבוב הופעות. ‬
‫אני אוהב לטייל.‬

559
00:33:56,743 --> 00:33:58,369
‫אשתי אוהבת לטייל,‬

560
00:33:58,453 --> 00:34:01,914
‫וכשנהיה ברור שאנחנו לא ניסע לשום מקום ‬
‫בזמן הקרוב,‬

561
00:34:01,998 --> 00:34:05,376
‫אשתי הזמינה כמה מגזיני טיולים.‬

562
00:34:05,460 --> 00:34:08,921
‫אז ערב אחד ישבתי בבית, ‬
‫דפדפתי באחד המגזינים שלה‬

563
00:34:09,005 --> 00:34:10,965
‫ומצאתי שם כתבה‬

564
00:34:11,049 --> 00:34:12,925
‫שנכתבה על ידי אישה‬

565
00:34:13,009 --> 00:34:17,930
‫שמנסה ללמד נשים אחרות ‬
‫איך לארוז לטיול בן עשרה ימים ‬

566
00:34:18,014 --> 00:34:20,850
‫במזוודת עלייה למטוס בלבד.‬

567
00:34:22,310 --> 00:34:24,312
‫הרשו לי לחזור על זה. אישה‬

568
00:34:25,354 --> 00:34:27,398
‫אורזת לעשרה ימים‬

569
00:34:27,482 --> 00:34:30,151
‫במזוודת עלייה למטוס בלבד.‬

570
00:34:30,735 --> 00:34:33,571
‫וחשבתי, "על איזה אישה היא מדברת?‬

571
00:34:34,238 --> 00:34:35,323
‫ברבי?"‬

572
00:34:36,407 --> 00:34:41,871
‫אשתי לא יכלה לארוז למושבת נודיסטים ‬
‫במזוודת עלייה למטוס.‬

573
00:34:43,247 --> 00:34:46,084
‫ועכשיו חברות התעופה מאפשרות לקחת ‬
‫רק מזוודת עלייה למטוס אחת.‬

574
00:34:46,167 --> 00:34:48,252
‫אם אני עם אשתי, היא תיקח שתיים,‬

575
00:34:48,336 --> 00:34:50,922
‫ואני אקח מה שאצליח להכניס לכיסים.‬

576
00:34:52,381 --> 00:34:55,176
‫אבל חשבתי שזה מעניין, כי אנחנו חיים בעידן‬

577
00:34:55,259 --> 00:34:57,762
‫בו אנשים מנסים להפוך הכול לסקסיסטי,‬

578
00:34:57,845 --> 00:35:01,474
‫והכתבה הזאת נכתבה עבור נשים בלבד. ‬
‫היא לא פנתה לגברים.‬

579
00:35:01,974 --> 00:35:04,018
‫לדעתי גברים יסתדרו עם מזוודת עלייה למטוס.‬

580
00:35:04,102 --> 00:35:05,728
‫אתה היית מסתדר?‬
‫-בטח.‬

581
00:35:05,812 --> 00:35:06,646
‫אני הייתי מסתדר.‬

582
00:35:06,729 --> 00:35:10,024
‫אולי הייתי משתמש שוב ושוב ‬
‫בגרביים ובתחתונים, אבל הייתי מסתדר.‬

583
00:35:11,234 --> 00:35:14,779
‫כי אני חושב שרוב הגברים אורזים כמוני.‬

584
00:35:14,862 --> 00:35:18,950
‫אני פותח את הארון וחושב, ‬
‫"טוב, אני נוסע לשלושה ימים.‬

585
00:35:19,033 --> 00:35:23,287
‫שלושה ימים זה אומר שלוש זוגות גרביים, ‬
‫שלוש זוגות תחתונים, שלוש חולצות,‬

586
00:35:23,371 --> 00:35:26,082
‫זוג ג'ינס נוסף ‬
‫למקרה שיישפך לי משהו על הזוג הזה,‬

587
00:35:26,165 --> 00:35:28,376
‫מברשת שיניים, סכין גילוח. בום, אני מוכן".‬

588
00:35:28,459 --> 00:35:30,586
‫עשר שניות של אריזה מתוכננת היטב.‬

589
00:35:32,755 --> 00:35:34,173
‫ככה אני אורז.‬

590
00:35:36,259 --> 00:35:39,011
‫כשאני יוצא עם אשתי לחופשה…‬

591
00:35:39,512 --> 00:35:43,808
‫ואני אומר מראש, ‬
‫אני אוהב לצאת לחופשה עם אשתי,‬

592
00:35:43,891 --> 00:35:48,479
‫כי אשתי היא הרבה יותר "ידידותית" ‬
‫בזמן חופשה מאשר בבית.‬

593
00:35:49,480 --> 00:35:53,526
‫משהו במספרים שעל הדלת עושה לה את זה.‬

594
00:35:54,110 --> 00:35:56,696
‫אותה בחורה שבקושי מסתכלת עליי בבית,‬

595
00:35:56,779 --> 00:35:59,991
‫ברגע שיש לה מספרים על הדלת, ‬
‫היא מקפצת כמו בקרקס‬

596
00:36:00,074 --> 00:36:02,618
‫לפני נער המעליות ועד למכונת הקרח.‬

597
00:36:04,787 --> 00:36:08,040
‫אני ממש אוהב לצאת עם אשתי לחופשה.‬

598
00:36:08,124 --> 00:36:11,711
‫האתגר הוא להגיע לחופשה‬

599
00:36:12,211 --> 00:36:15,506
‫כי לאשתי לוקח יותר מעשר שניות לארוז.‬

600
00:36:15,590 --> 00:36:17,717
‫לוקח לה ימים לארוז.‬

601
00:36:18,467 --> 00:36:21,220
‫כי יש לה תלבושות.‬

602
00:36:21,929 --> 00:36:24,974
‫אין כאן גבר אחד שיש לו תלבושת.‬

603
00:36:25,933 --> 00:36:28,853
‫אבל אשתי חייבת להרכיב תלבושת‬

604
00:36:28,936 --> 00:36:31,647
‫לכל יום של החופשה.‬

605
00:36:31,731 --> 00:36:35,401
‫בנוסף לתלבושות נוספות,‬
‫אם נצא למקום נחמד לארוחת ערב.‬

606
00:36:35,484 --> 00:36:39,280
‫בנוסף לתלבושות רזרבה ‬
‫אם התלבושות המקוריות יינזקו.‬

607
00:36:39,363 --> 00:36:42,700
‫זה דורש המון זמן ועבודה.‬

608
00:36:43,201 --> 00:36:46,120
‫יומיים, שלושה לפני שאנחנו נוסעים,‬

609
00:36:46,204 --> 00:36:48,789
‫אשתי מתחילה להוציא בגדים מהארון,‬

610
00:36:48,873 --> 00:36:50,958
‫ולהניח אותם על המיטה ‬

611
00:36:51,042 --> 00:36:54,045
‫כמו בובות נייר.‬

612
00:36:54,629 --> 00:36:56,505
‫והיא פשוט בוהה בהם.‬

613
00:37:01,177 --> 00:37:03,930
‫לפעמים היא קוראת לי, ‬
‫"בוא הנה, אני צריכה את עזרתך.‬

614
00:37:05,306 --> 00:37:09,435
‫טוב, אני מתלבטת בין שתי התלבושות האלה. ‬
‫איזה אתה אוהב יותר?"‬

615
00:37:11,020 --> 00:37:12,230
‫"את השמאלית."‬

616
00:37:13,147 --> 00:37:14,523
‫"אתה צוחק עליי?‬

617
00:37:16,859 --> 00:37:19,028
‫מה לא בסדר עם הימנית?"‬

618
00:37:19,820 --> 00:37:22,531
‫"שום דבר. אני פשוט אוהב את השמאלית."‬

619
00:37:25,451 --> 00:37:27,453
‫"אני אוהבת את הימנית."‬

620
00:37:28,454 --> 00:37:30,748
‫"עכשיו כשאני חושב על זה,‬

621
00:37:30,831 --> 00:37:33,334
‫אני חושב שגם אני אוהב את הימנית."‬

622
00:37:33,417 --> 00:37:34,752
‫"לא, אתה לא.‬

623
00:37:35,711 --> 00:37:37,713
‫אתה סתם אומר.‬

624
00:37:37,797 --> 00:37:39,715
‫עכשיו אני לא יודעת מה לעשות."‬

625
00:37:40,216 --> 00:37:43,052
‫"אני יודע מה לעשות. ‬
‫אני אלך לקפוץ לפני אוטובוס.‬

626
00:37:43,135 --> 00:37:45,680
‫את תעמדי כאן ותבהי קצת."‬

627
00:37:48,307 --> 00:37:49,976
‫ההבדל בינינו הוא‬

628
00:37:50,059 --> 00:37:53,020
‫שברגע שארזתי את הבגדים, סיימתי לארוז.‬

629
00:37:53,521 --> 00:37:56,107
‫אצל אשתי, הבגדים,‬

630
00:37:56,190 --> 00:37:58,734
‫זה רק הבסיס.‬

631
00:37:59,443 --> 00:38:03,864
‫האריזה שלה היא כמו חפירה ארכיאולוגית. ‬
‫יש לה המון שכבות.‬

632
00:38:04,365 --> 00:38:07,827
‫כי ברגע שהיא בחרה את כל התלבושות,‬

633
00:38:07,910 --> 00:38:11,038
‫היא צריכה לחזור ולבחור את התכשיטים‬

634
00:38:11,122 --> 00:38:14,208
‫שמתאימים לכל תלבושת.‬

635
00:38:14,750 --> 00:38:16,168
‫אם צפיתם ב"קורט טי-וי",‬

636
00:38:16,252 --> 00:38:19,213
‫ככה הם קוראים להליך בחירה התכשיטים.‬

637
00:38:21,757 --> 00:38:23,926
‫השכבה הבאה הן הנעליים.‬

638
00:38:24,010 --> 00:38:25,678
‫לוקח הרבה זמן עם הנעליים.‬

639
00:38:25,761 --> 00:38:27,888
‫היא לא אוהבת להיפרד מהנעליים שלה.‬

640
00:38:27,972 --> 00:38:30,558
‫לוקח לה יותר זמן לבחור נעליים לחופשה‬

641
00:38:30,641 --> 00:38:33,102
‫מהזמן שלקח לנו לבחור שמות לילדים שלנו.‬

642
00:38:33,936 --> 00:38:37,898
‫אני מתפלל שהיא לא לעולם תצטרך לבחור ‬
‫בין הנעליים שלה לביני.‬

643
00:38:38,607 --> 00:38:42,862
‫כי אני כבר מדמיין איך המנתח אומר, ‬
‫"גברת פוקסוורת'י, נוכל להציל את ג'ף,‬

644
00:38:42,945 --> 00:38:44,488
‫אבל כדי שנוכל לעשות זאת,‬

645
00:38:44,572 --> 00:38:47,283
‫תצטרכי להיפטר מכל הנעליים שלך".‬

646
00:39:10,222 --> 00:39:12,600
‫"הוא אמר שהוא רוצה שישרפו את גופתו.‬

647
00:39:15,728 --> 00:39:18,564
‫אני אצטרך נעליים חדשות לטקס הזה."‬

648
00:39:23,235 --> 00:39:25,988
‫השכבה הבאה הם מוצרי האלקטרוניקה.‬

649
00:39:26,072 --> 00:39:27,114
‫כי פעם אחת,‬

650
00:39:27,198 --> 00:39:30,242
‫יצאנו לחופשה ולא היה מייבש שיער במלון.‬

651
00:39:30,326 --> 00:39:33,621
‫אז עכשיו אין סיכוי שאשתי תארוז מזוודה ‬
‫בלי מייבש שיער.‬

652
00:39:33,704 --> 00:39:35,998
‫אבל היא אורזת גם מסלסל‬

653
00:39:36,082 --> 00:39:37,583
‫ומחליק שיער.‬

654
00:39:39,043 --> 00:39:41,712
‫אני כזה, "הם לא מבטלים האחד את השני?"‬

655
00:39:42,338 --> 00:39:45,508
‫אחר כך היא אורזת מראת איפור עם תאורה‬

656
00:39:45,591 --> 00:39:49,095
‫שצד אחד שלה מגדיל פי 12.‬

657
00:39:49,887 --> 00:39:54,767
‫אף אחד לא צריך להסתכל על הפנים שלו ‬
‫מוגדלים פי 12.‬

658
00:39:55,267 --> 00:40:00,731
‫בהגדלה פי 12, קמט נראה כמו תעלת השקיה,‬

659
00:40:01,232 --> 00:40:04,235
‫ראש שחור נראה כמו מכסה ביוב,‬

660
00:40:04,735 --> 00:40:07,530
‫ואלוהים ישמור אם היא תמצא שערה בסנטר.‬

661
00:40:08,030 --> 00:40:11,492
‫אין סיכוי שתצליחו לצאת מהבית ‬
‫עם מישהי שראתה משהו על הסנטר שלה‬

662
00:40:11,575 --> 00:40:14,370
‫שנראה כמו חבל העוגן של ספינת קרב.‬

663
00:40:16,372 --> 00:40:19,125
‫אתם יודעים שמעולם לא הסתכלתי על הפנים שלי‬

664
00:40:19,208 --> 00:40:21,419
‫במראה שמגדילה פי 12?‬

665
00:40:22,545 --> 00:40:25,256
‫טוב, למען האמת, כמה פעמים,‬

666
00:40:25,339 --> 00:40:26,757
‫יצאתי מהמקלחת‬

667
00:40:26,841 --> 00:40:29,301
‫ועצרתי מולה רק לרגע.‬

668
00:40:40,646 --> 00:40:44,233
‫בוקר טוב, מר אנצ'ילדה גדולה.‬

669
00:40:50,781 --> 00:40:53,784
‫השכבה הבאה של אשתי היא תופעה נשית לחלוטין.‬

670
00:40:53,868 --> 00:40:56,370
‫זו שכבת ה"ליתר ביטחון".‬

671
00:40:57,079 --> 00:41:00,499
‫היא תמיד אורזת מעיל גשם קטן ‬
‫ואת מטריית הנסיעות שלה,‬

672
00:41:00,583 --> 00:41:02,501
‫ליתר ביטחון, אם ירד גשם.‬

673
00:41:03,043 --> 00:41:04,628
‫אני כזה, "מותק, בדקתי את התחזית,‬

674
00:41:04,712 --> 00:41:07,256
‫יש סיכוי של פחות מחמישה אחוזים ‬
‫שיירד גשם כשנהיה שם".‬

675
00:41:07,339 --> 00:41:08,591
‫"טוב. בסדר.‬

676
00:41:09,550 --> 00:41:11,969
‫אין לי מושג מה תעשה אם יירד גשם."‬

677
00:41:12,678 --> 00:41:15,389
‫אמרתי לה, "אני יודע. אני אכנס פנימה".‬

678
00:41:17,057 --> 00:41:19,560
‫היא תמיד אורזת סוודר או מעיל קל,‬

679
00:41:19,643 --> 00:41:23,272
‫ליתר ביטחון, אם יהיה קר בלילה.‬

680
00:41:23,772 --> 00:41:27,151
‫כפי שקורה לעיתים קרובות באורלנדו, ביולי.‬

681
00:41:29,528 --> 00:41:31,947
‫לעוד מישהו יש אישה או חברה שמתנהגות ככה?‬

682
00:41:32,031 --> 00:41:37,453
‫אשתי אורזת מזוודה מתקפלת רכה‬

683
00:41:38,078 --> 00:41:40,623
‫בתוך מזוודה קשיחה.‬

684
00:41:41,207 --> 00:41:43,000
‫אנשים מצביעים אחד על השני.‬

685
00:41:44,210 --> 00:41:48,380
‫ליתר ביטחון, אם אקנה משהו בזמן שאנחנו שם.‬

686
00:41:49,131 --> 00:41:51,008
‫ואם אתה אוהב להמר,‬

687
00:41:51,091 --> 00:41:54,428
‫אשתי בוודאות תקנה משהו בזמן שנהיה שם.‬

688
00:41:54,512 --> 00:41:57,806
‫מעולם לא הסתכלתי בתוך המזוודה המתקפלת,‬

689
00:41:57,890 --> 00:42:02,603
‫אבל אני מתערב איתכם ‬
‫שיש בפנים מזוודה מתקפלת קטנה יותר.‬

690
00:42:03,771 --> 00:42:06,899
‫אשתי תמיד אורזת שקית ענקית של תרופות,‬

691
00:42:06,982 --> 00:42:09,527
‫ליתר ביטחון, אם מישהו יחלה.‬

692
00:42:09,610 --> 00:42:12,446
‫פעם אחת הופעתי בבאפלו, בפברואר.‬

693
00:42:12,530 --> 00:42:14,990
‫היה שלג עד כאן. היה לי כאב ראש קל.‬

694
00:42:15,074 --> 00:42:18,827
‫פתחתי את שקית התרופות, ‬
‫היו שם כדורים נגד מלריה.‬

695
00:42:20,412 --> 00:42:24,291
‫למרבה המזל פספסנו את התפרצות המלריה הגדולה‬
‫בבאפלו באותו החורף.‬

696
00:42:25,125 --> 00:42:27,461
‫ואני אומר לה, "מותק, אני מת עלייך.‬

697
00:42:27,545 --> 00:42:31,882
‫זה השלב שבו האריזה שלך יוצאת משליטה".‬

698
00:42:32,550 --> 00:42:36,011
‫אז בפעם האחרונה שהתכוננו לצאת לחופשה, ‬
‫נכנסתי לחדר השינה,‬

699
00:42:36,095 --> 00:42:39,139
‫ותפסתי אותה נוברת לי במזוודה.‬

700
00:42:39,223 --> 00:42:41,225
‫היא הוציאה משם ‬
‫שקית של שני קילו שיבולת שועל.‬

701
00:42:41,308 --> 00:42:44,228
‫היא אמרה, "אהה. בשביל מה זה?"‬

702
00:42:44,311 --> 00:42:45,771
‫אמרתי, "זה?‬

703
00:42:46,272 --> 00:42:47,731
‫זה…‬

704
00:42:47,815 --> 00:42:51,902
‫ליתר ביטחון, אם שני החמורים שנצטרך ‬
‫שיסחבו את המזוודות שלך‬

705
00:42:51,986 --> 00:42:53,737
‫יהיו רעבים בזמן שלא נהיה".‬

706
00:43:03,122 --> 00:43:06,000
‫למען האמת, היא לא אורזת הרבה לטיסות‬

707
00:43:06,083 --> 00:43:08,711
‫בניגוד לחופשות אליהן אנחנו נוסעים ברכב.‬

708
00:43:08,794 --> 00:43:10,754
‫אם אנחנו נוסעים לחופשה עם הרכב,‬

709
00:43:10,838 --> 00:43:14,174
‫קו דק מפריד בין אריזה לבין תנועה.‬

710
00:43:15,884 --> 00:43:19,305
‫אבל אשתי ובנותיי חושבות שזוהי חובתן‬

711
00:43:19,388 --> 00:43:22,266
‫למלא את הג'יפ הזה עד הגג.‬

712
00:43:22,349 --> 00:43:26,437
‫הדרך בה הן מעמיסות רכב ‬
‫תגרום לגבר לשכב על הרצפה ולבכות.‬

713
00:43:27,187 --> 00:43:30,649
‫הן מביאות תיק עם לחם וצ'יפס, ‬
‫מניחות אותו למטה,‬

714
00:43:30,733 --> 00:43:32,985
‫ומעליו מניחות שלוש מזוודות.‬

715
00:43:33,819 --> 00:43:37,197
‫אני כזה, "אם אתן רוצות שאחיה, ‬
‫תנו לי לעשות את זה בבקשה".‬

716
00:43:38,907 --> 00:43:42,119
‫כי להעמיס רכב זו אומנות, לא?‬

717
00:43:42,620 --> 00:43:45,080
‫אבא שלי לימד אותי, משחקים טטריס מזוודות.‬

718
00:43:45,164 --> 00:43:47,791
‫מזיזים אותן, מסובבים אותן, הופכים אותן.‬

719
00:43:47,875 --> 00:43:49,126
‫כשהוא סיים,‬

720
00:43:49,209 --> 00:43:53,756
‫לא יכולת להכניס חתיכת נייר ‬
‫בין שום דבר ברכב.‬

721
00:43:53,839 --> 00:43:57,760
‫אבא שלי היה יכול להכניס רהיטים של בית שלם ‬
‫בתא המטען של ביואיק.‬

722
00:43:58,469 --> 00:44:02,306
‫"תחזיק את הג'ק, תביא לי את הפסנתר. ‬
‫תפסתי את המניאק הזה!"‬

723
00:44:03,682 --> 00:44:06,477
‫וכמו אבא שלי, ברגע שאני מעמיס את הרכב,‬

724
00:44:07,102 --> 00:44:08,354
‫אני מוכן לצאת לדרך.‬

725
00:44:09,063 --> 00:44:10,105
‫אשתי לא.‬

726
00:44:10,606 --> 00:44:12,316
‫"לא, אי אפשר לנסוע עדיין."‬

727
00:44:13,067 --> 00:44:14,818
‫"העמסנו את הרכב. למה אי אפשר לנסוע?"‬

728
00:44:14,902 --> 00:44:17,404
‫"כי אני חייבת לסדר את הבית."‬

729
00:44:18,530 --> 00:44:20,074
‫"רגע, מה לעשות?"‬

730
00:44:20,157 --> 00:44:22,409
‫"אני לא אוכל ליהנות ‬

731
00:44:22,493 --> 00:44:25,913
‫אם אני יודעת שאני חוזרת לבית מבולגן."‬

732
00:44:34,338 --> 00:44:37,800
‫"אז למה לא סידרת אותו ביומיים האחרונים?"‬

733
00:44:37,883 --> 00:44:40,803
‫"כי הייתי חייבת לארוז."‬

734
00:44:42,096 --> 00:44:45,766
‫וזה מסביר בקצרה מדוע גברים מתים לפני נשים.‬

735
00:44:46,600 --> 00:44:48,435
‫כי אנחנו רוצים.‬

736
00:44:54,024 --> 00:44:56,902
‫אנחנו נשואים 36 שנה.‬

737
00:44:56,985 --> 00:44:59,488
‫אשתי עדיין… תודה.‬

738
00:45:04,493 --> 00:45:06,745
‫היא עדיין לא מבינה‬

739
00:45:06,829 --> 00:45:10,290
‫שהמטרה העיקרית שלי, ‬
‫כשאני יוצא לחופשה עם הרכב,‬

740
00:45:10,374 --> 00:45:13,669
‫היא להגיע למקום חפצנו‬

741
00:45:13,752 --> 00:45:16,463
‫בזמן הקצר ביותר ‬
‫שאי פעם תועד בהיסטוריה האנושית.‬

742
00:45:17,005 --> 00:45:18,674
‫זה כל מה שאני מנסה לעשות.‬

743
00:45:18,757 --> 00:45:20,175
‫לאורך השנים למדתי‬

744
00:45:20,259 --> 00:45:22,803
‫שהמטרה של אשתי כשנוסעים לחופשה ברכב,‬

745
00:45:22,886 --> 00:45:25,848
‫היא לצרוך מספיק נוזלים‬

746
00:45:25,931 --> 00:45:29,476
‫כך שהיא תצטרך להשתין כל רבע שעה,‬

747
00:45:29,560 --> 00:45:32,312
‫ועל ידי כך, לחרב את המטרה שלי.‬

748
00:45:33,147 --> 00:45:35,691
‫אשתי אף פעם לא צריכה ללכת לשירותים‬

749
00:45:35,774 --> 00:45:37,693
‫עד אחרי שעברנו יציאה.‬

750
00:45:38,944 --> 00:45:42,197
‫ואז היא אומרת, ‬
‫"אני חייבת להשתין, אני ממש חייבת להשתין".‬

751
00:45:42,281 --> 00:45:46,118
‫אז אני אומר, ‬
‫"ממש תהיה לך הזדמנות בעוד 70 קילומטר‬

752
00:45:46,201 --> 00:45:48,537
‫כי זה המרחק עד היציאה הבאה".‬

753
00:45:51,331 --> 00:45:53,542
‫היא לא מסכימה להשתין בין יציאות.‬

754
00:45:54,126 --> 00:45:57,171
‫כל גבר באולם הזה ‬
‫היה צריך להשתין בין יציאות.‬

755
00:45:58,964 --> 00:46:00,758
‫לא היו צריכים ללמד אותנו לעשות את זה.‬

756
00:46:00,841 --> 00:46:03,302
‫נולדנו עם הידע הזה.‬

757
00:46:03,886 --> 00:46:06,180
‫עוצרים את הרכב בצד, יוצאים החוצה,‬

758
00:46:06,263 --> 00:46:09,183
‫בודקים את האוויר בצמיג הקדמי הימני.‬

759
00:46:26,366 --> 00:46:28,160
‫זה עד כדי כך קל, נכון?‬

760
00:46:29,077 --> 00:46:31,330
‫ובנות, אתן מסוגלות לעשות את זה.‬

761
00:46:31,413 --> 00:46:35,501
‫אתן מסוגלות. פשוט תחליפו ‬
‫מהצמיג הקדמי הימני לאחורי הימני.‬

762
00:46:59,274 --> 00:47:01,693
‫אני מקווה שנהניתם הערב.‬

763
00:47:01,777 --> 00:47:02,986
‫אתם יודעים, זה…‬

764
00:47:09,243 --> 00:47:10,118
‫תודה.‬

765
00:47:12,704 --> 00:47:14,915
‫כן, נפלה בחלקי זכות גדולה‬

766
00:47:14,998 --> 00:47:17,751
‫כי אני עושה את זה כבר הרבה זמן.‬

767
00:47:17,835 --> 00:47:19,795
‫ועשיתי המון דברים,‬

768
00:47:19,878 --> 00:47:21,630
‫בין אם זה לכתוב ספרים,‬

769
00:47:21,713 --> 00:47:25,342
‫או להנחות כל מיני תוכניות טלוויזיה.‬

770
00:47:25,425 --> 00:47:27,594
‫כך שמעולם לא השתעממתי.‬

771
00:47:27,678 --> 00:47:30,931
‫אבל אם מישהו היה מכריח אותי לבחור דבר אחד,‬

772
00:47:31,014 --> 00:47:34,142
‫הייתי בוחר בזה בלי להסס.‬

773
00:47:34,226 --> 00:47:38,438
‫אני מת על סטנד-אפ ‬
‫כי זה מה שאני רואה כשאני עושה את זה.‬

774
00:47:42,442 --> 00:47:45,028
‫"זה מה שאתה עושה. אתה עושה את זה."‬

775
00:47:45,112 --> 00:47:48,031
‫וכל ערב אני אומר, ‬
‫"תודה לאל שזו לא רק המשפחה שלי.‬

776
00:47:48,115 --> 00:47:50,117
‫גם אנשים אחרים מתנהגים ככה".‬

777
00:47:54,788 --> 00:47:57,040
‫אף אחד מאיתנו לא הבין הכול.‬

778
00:47:57,124 --> 00:47:59,418
‫המשפחות של כולם משוגעות.‬

779
00:48:00,878 --> 00:48:04,214
‫הדבר השלילי היחיד שמצאתי בעבודה הזאת‬

780
00:48:04,298 --> 00:48:06,300
‫הוא שאתה נוסע לבדך.‬

781
00:48:06,383 --> 00:48:10,095
‫זו הסיבה שהיה כזה כיף ‬
‫לעשות את "בלו קולר קומדי טור",‬

782
00:48:10,178 --> 00:48:13,098
‫כי לא הייתי בדרכים לבדי, ‬
‫הייתי עם החברים שלי.‬

783
00:48:15,225 --> 00:48:19,521
‫אנשים תמיד אומרים, ‬
‫"בטח יש לכם המון סיפורים מצחיקים‬

784
00:48:19,605 --> 00:48:22,482
‫מהתקופה שהייתם בסיבוב הופעות". ‬
‫יש מלא סיפורים.‬

785
00:48:22,566 --> 00:48:25,027
‫אני לא אספר סיפור על החבר'ה האחרים,‬

786
00:48:25,110 --> 00:48:27,654
‫כי הם לא כאן לספר את הצד שלהם‬

787
00:48:27,738 --> 00:48:29,406
‫ולהפוך את זה למצחיק פי שניים,‬

788
00:48:29,489 --> 00:48:31,033
‫אבל אני כן אספר לכם‬

789
00:48:32,534 --> 00:48:35,579
‫סיפור מצחיק עליי מהדרכים‬

790
00:48:35,662 --> 00:48:37,998
‫שנוכל לסיים אתו הערב. אז…‬

791
00:48:38,790 --> 00:48:42,044
‫לא בקיץ 2020, בקיץ 2019,‬

792
00:48:42,544 --> 00:48:45,464
‫הופעתי בכמה הופעות קיץ עם לארי איש הכבלים.‬

793
00:48:45,547 --> 00:48:48,634
‫ובקיץ, אתה מתרגל ל…‬

794
00:48:48,717 --> 00:48:49,760
‫"תעשו את זה."‬

795
00:48:52,429 --> 00:48:54,890
‫אז כשאתה מופיע בקיץ,‬

796
00:48:54,973 --> 00:48:57,643
‫אתה מתרגל לזה שחם לך כי אתה לרוב ‬

797
00:48:57,726 --> 00:49:00,395
‫בפסטיבלים, ירידים,‬

798
00:49:00,479 --> 00:49:01,605
‫או אמפיתיאטרונים.‬

799
00:49:01,688 --> 00:49:05,609
‫הופענו בפסטיבל מוזיקה בפיניקס.‬

800
00:49:05,692 --> 00:49:09,655
‫היו באותו יום 45 מעלות.‬

801
00:49:09,738 --> 00:49:11,698
‫היחצ"ן ניסה לשפר את הרגשתנו.‬

802
00:49:11,782 --> 00:49:13,784
‫"קדימה, חבר'ה. זה חום יבש."‬

803
00:49:14,660 --> 00:49:18,038
‫אמרתי לו, "גם הכיסא החשמלי. יש 45 מעלות".‬

804
00:49:19,831 --> 00:49:23,293
‫אבל ערב אחד אני ולארי הופענו, ‬
‫וזה היה בדרום.‬

805
00:49:23,377 --> 00:49:25,128
‫אני לא אגיד לכם את שם העיר‬

806
00:49:25,212 --> 00:49:27,714
‫כי בטח יש כאן מישהו מספיק מוכשר ‬
‫כדי להיכנס לאינטרנט‬

807
00:49:27,798 --> 00:49:30,509
‫ולמצוא צילומים ממצלמת אבטחה שיאשרו את זה.‬

808
00:49:31,927 --> 00:49:34,054
‫אבל לא היה רק חם, הייתה גם לחות.‬

809
00:49:34,137 --> 00:49:36,723
‫וכפי שאתם רואים, אני לא מזיע הרבה.‬

810
00:49:36,807 --> 00:49:39,434
‫אבל באותו הערב, עשר דקות מתחילת ההופעה,‬

811
00:49:39,518 --> 00:49:42,312
‫נטפתי זיעה. כאילו, היא פשוט נטפה לי מהאף.‬

812
00:49:42,396 --> 00:49:46,650
‫30 דקות אחרי תחילת ההופעה, ‬
‫נראיתי כאילו אני בתחרות החולצה הרטובה.‬

813
00:49:46,733 --> 00:49:50,529
‫כאילו מישהו השפריץ עליי עם צינור. ‬
‫אני לא חושב שאי פעם הזעתי ככה.‬

814
00:49:50,612 --> 00:49:52,864
‫אז כשנגמרה ההופעה,‬

815
00:49:52,948 --> 00:49:55,367
‫הלכתי מייד לחדר ההלבשה שלי‬

816
00:49:55,450 --> 00:49:58,328
‫והתחלתי לשתות משקה אנרגיה ומים ‬
‫כדי להחזיר נוזלים.‬

817
00:49:58,412 --> 00:50:01,707
‫אנחנו כמעט אף פעם לא אוכלים לפני הופעה ‬
‫כי זה די מעייף,‬

818
00:50:01,790 --> 00:50:04,751
‫אז אנחנו תמיד רעבים כשההופעה נגמרת.‬

819
00:50:04,835 --> 00:50:07,421
‫אז הייתי בחדר ההלבשה שלי ‬
‫ושתיתי משקה אנרגיה‬

820
00:50:07,504 --> 00:50:10,173
‫ושמעתי את לארי איש הכבלים ‬
‫הולך במורד המסדרון.‬

821
00:50:10,257 --> 00:50:14,136
‫הוא נעמד בפתח הדלת שלי ‬
‫ואמר, "היי, בוא נלך לאכול".‬

822
00:50:14,219 --> 00:50:16,888
‫לארי אומר את זה הרבה.‬

823
00:50:18,932 --> 00:50:22,060
‫ואני בדרך כלל הולך ‬
‫כי כיף לראות את לארי אוכל.‬

824
00:50:22,144 --> 00:50:23,270
‫כאילו, הוא אוכל המון.‬

825
00:50:23,770 --> 00:50:27,232
‫אבל אתם יודעים איך זה כשחם לכם מדי, ‬
‫לא מתחשק לכם לעשות כלום.‬

826
00:50:27,315 --> 00:50:30,027
‫אמרתי לו, ‬
‫"אחי, חם לי מדי הערב. אני לא רעב.‬

827
00:50:30,110 --> 00:50:32,779
‫נראה לי שאני אחזור למלון ואלך לישון".‬

828
00:50:32,863 --> 00:50:34,906
‫והוא אמר, "אתה צוחק עליי?‬

829
00:50:35,741 --> 00:50:40,954
‫אני כבר לא יכול לחכות ‬
‫עד שתבקש ממני לעשות בשבילך משהו".‬

830
00:50:43,081 --> 00:50:45,083
‫"אתה בן תשע או משהו?‬

831
00:50:46,126 --> 00:50:49,129
‫זה לא אישי. נהיה לי חם מדי."‬

832
00:50:49,212 --> 00:50:52,215
‫אז נכנסתי לוואן והסיעו אותי בחזרה למלון.‬

833
00:50:52,299 --> 00:50:56,762
‫וכל מי שמתפרנס מנסיעות ‬
‫יש לו שגרה קטנה משלו.‬

834
00:50:56,845 --> 00:51:00,974
‫אני אוהב שהחדר חשוך אז אני מכבה את האורות.‬

835
00:51:01,058 --> 00:51:03,685
‫אני אוהב שקריר, אז אני מנמיך את הטמפרטורה.‬

836
00:51:03,769 --> 00:51:06,271
‫אבל כל יום אתה בעיר אחרת,‬

837
00:51:06,354 --> 00:51:08,523
‫וכל חדר מלון הוא קצת שונה.‬

838
00:51:08,607 --> 00:51:10,150
‫אז אחד הטריקים שלי הוא,‬

839
00:51:10,233 --> 00:51:13,403
‫אני תמיד מדליק את האור בשירותים ‬
‫וסוגר את הדלת,‬

840
00:51:13,487 --> 00:51:15,572
‫וככה אם אני חייב לקום בלילה,‬

841
00:51:15,655 --> 00:51:19,701
‫לפחות אני יכול להתמצא ‬
‫בחדר המלון המסוים הזה.‬

842
00:51:19,785 --> 00:51:22,120
‫ואני בדרך כלל ישן בתחתונים,‬

843
00:51:22,204 --> 00:51:24,372
‫אבל באותו ערב הם היו ספוגים מים.‬

844
00:51:25,665 --> 00:51:28,502
‫ואמרתי לכם, אני אורז רק שלוש זוגות, אז…‬

845
00:51:29,711 --> 00:51:31,797
‫חשבתי, "אני לא ישן בתחתונים רטובים".‬

846
00:51:31,880 --> 00:51:34,841
‫אז הורדתי אותם, ‬
‫נכנסתי עירום למיטה ונרדמתי מייד.‬

847
00:51:35,425 --> 00:51:37,928
‫התעוררתי בערך באחת וחצי לפנות בוקר‬

848
00:51:38,011 --> 00:51:40,972
‫וממש הייתי חייב להשתין.‬

849
00:51:41,056 --> 00:51:43,308
‫כל גבר מעל גיל 40 יודע על מה אני מדבר.‬

850
00:51:43,391 --> 00:51:45,811
‫אתה חייב להשתין יותר מדי מכדי לחזור לישון.‬

851
00:51:45,894 --> 00:51:47,896
‫אין מצב שתחזור לישון.‬

852
00:51:47,979 --> 00:51:50,065
‫אבל אתה לא באמת רוצה להתעורר.‬

853
00:51:50,148 --> 00:51:54,027
‫אתה רוצה לסיים עם הקטע הזה ולחזור למיטה.‬

854
00:51:54,111 --> 00:51:57,989
‫אז קמתי, העיניים שלי היו חצי פתוחות, ‬
‫ראיתי את האור ונכנסתי לשם.‬

855
00:51:58,073 --> 00:52:02,160
‫ברגע שהדלת נסגרה, הבנתי שאני במסדרון…‬

856
00:52:08,667 --> 00:52:12,838
‫של מלון ממש על רמה, בלי בגדים.‬

857
00:52:14,714 --> 00:52:17,926
‫אם אתם רוצים להתעורר מהר, ככה עושים את זה.‬

858
00:52:18,844 --> 00:52:21,346
‫תשכחו מקפה, זה הרבה יותר מהיר.‬

859
00:52:22,722 --> 00:52:25,851
‫אז עמדתי עירום לגמרי במסדרון.‬

860
00:52:25,934 --> 00:52:29,354
‫הייתי כמו מאט דיימון בסרט ‬
‫"להציל את מארק וואטני". "תפתור את הבעיה".‬

861
00:52:30,438 --> 00:52:34,526
‫ידעתי שהחדר של לארי היה ממש מול החדר שלי.‬

862
00:52:35,235 --> 00:52:38,363
‫אז רצתי לשם ודפקתי על הדלת שלו.‬

863
00:52:38,446 --> 00:52:39,656
‫הוא לא פתח.‬

864
00:52:39,739 --> 00:52:43,451
‫יכולתי לדמיין אותו ‬
‫מציץ מבעד לחור המנעול וצוחק.‬

865
00:52:43,994 --> 00:52:48,123
‫בזמן שדפקתי בדלת שלו, ‬
‫שמעתי את צלצול המעלית.‬

866
00:52:49,624 --> 00:52:51,084
‫חשבתי, "יש לי סיכוי של 50-50,‬

867
00:52:51,168 --> 00:52:54,087
‫או שהם ילכו לכיוון שלי, ‬
‫או שהם ילכו לכיוון השני".‬

868
00:52:54,171 --> 00:52:57,090
‫שני חבר'ה קוריאנים יצאו מהמעלית, ‬
‫דיברו האחד עם השני,‬

869
00:52:57,174 --> 00:53:00,093
‫פנו והתחילו להתקדם לכיווני.‬

870
00:53:00,177 --> 00:53:02,262
‫חשבתי לעצמי, "טוב, מה עושים?‬

871
00:53:02,345 --> 00:53:04,514
‫תתנהג כאילו כלום לא קורה". אז…‬

872
00:53:05,390 --> 00:53:07,392
‫התחלתי ללכת לכיוונם.‬

873
00:53:08,393 --> 00:53:11,897
‫ממש עברתי על פניהם במסדרון. ‬
‫אמרתי, "היי, מה נשמע?"‬

874
00:53:13,356 --> 00:53:15,567
‫אחד מהם אמר משהו,‬

875
00:53:16,067 --> 00:53:19,905
‫שמאוד קיוויתי שהיה, "וואו, זה היה מרשים".‬

876
00:53:21,531 --> 00:53:24,951
‫אבל כשבדקתי מה התרגום, גיליתי שהוא אמר,‬

877
00:53:25,035 --> 00:53:27,078
‫"ראית את השפם שלה?"‬

878
00:53:36,213 --> 00:53:39,466
‫אז ידעתי שאני לא יכול להיכנס למעליות.‬

879
00:53:39,549 --> 00:53:41,885
‫אני יודע שיש מצלמות במעליות.‬

880
00:53:41,968 --> 00:53:46,014
‫לא רציתי להיכנס למעליות וחשבתי, ‬
‫"מה אני לעזאזל אני עושה?"‬

881
00:53:46,097 --> 00:53:51,144
‫ראיתי את שלט היציאה ‬
‫מעל הדלת של חדר המדרגות.‬

882
00:53:51,228 --> 00:53:54,272
‫חשבתי לעצמי, "לפחות תצא מהמסדרון המואר‬

883
00:53:54,356 --> 00:53:57,108
‫אל חדר המדרגות ואז תנסה לחשוב על תוכנית".‬

884
00:53:57,192 --> 00:54:01,363
‫בזמן שרצתי במסדרון, קיוויתי שיהיה שם פח‬

885
00:54:01,446 --> 00:54:05,659
‫עם שקית זבל שאוכל להוציא ‬
‫וללבוש כמו שמלה או משהו.‬

886
00:54:06,493 --> 00:54:09,579
‫אז נכנסתי לחדר המדרגות ולא היה שם פח.‬

887
00:54:10,080 --> 00:54:13,375
‫ניסיתי לחשוב מה לעשות,‬

888
00:54:13,458 --> 00:54:17,170
‫והבחנתי בשתי פחיות בירה ריקות על הרצפה.‬

889
00:54:18,004 --> 00:54:22,384
‫הסיבה שבכלל קמתי בגללה ‬
‫הייתה שהייתי צריך להשתין.‬

890
00:54:23,426 --> 00:54:28,807
‫לא היה לי מושג כמה זמן אהיה ‬
‫בחדר המדרגות הזה,‬

891
00:54:28,890 --> 00:54:30,475
‫ואני לא גאה בזה,‬

892
00:54:30,558 --> 00:54:33,770
‫אבל הרמתי את פחיות הבירה האלה ‬
‫והשתנתי בתוכן‬

893
00:54:33,853 --> 00:54:35,230
‫והחזרתי אותן למקום.‬

894
00:54:37,232 --> 00:54:39,109
‫אני מרגיש נורא לגבי זה.‬

895
00:54:39,776 --> 00:54:43,488
‫ידעתי שמאוחר יותר מישהו יצטרך לנקות את זה.‬

896
00:54:43,571 --> 00:54:45,115
‫אבל זו הייתה בירת "אולד מילווקי",‬

897
00:54:45,198 --> 00:54:49,452
‫אז הנחתי שירימו אותן ויגידו, ‬
‫"כן, אין ספק שזה אולד מילווקי"' אז…‬

898
00:54:56,376 --> 00:54:59,254
‫אבל, כמו שאמרתי, זה היה מלון על רמה,‬

899
00:54:59,337 --> 00:55:01,965
‫אז היה להם שירות חדרים 24 שעות ביממה.‬

900
00:55:02,048 --> 00:55:07,512
‫אז חשבתי, "אולי מישהו השאיר ‬
‫את המגש של שירות החדרים מחוץ לדלת‬

901
00:55:07,595 --> 00:55:10,932
‫ואני אוכל לקחת את מפית הבד שהם מניחים עליו‬

902
00:55:11,016 --> 00:55:14,144
‫וללבוש אותה כמו טרזן או משהו.‬

903
00:55:14,227 --> 00:55:17,480
‫אז התחלתי לרדת במדרגות,‬

904
00:55:17,564 --> 00:55:19,316
‫עצרתי בכל קומה‬

905
00:55:19,399 --> 00:55:23,028
‫והסתכלתי במורד המסדרון ‬
‫לראות אם יש שם מגש של שירות חדרים.‬

906
00:55:23,111 --> 00:55:26,323
‫ירדתי, לא יודע, ‬
‫אולי שתיים או שלוש קומות‬

907
00:55:26,406 --> 00:55:28,575
‫ולא ראיתי מגש של שירות חדרים,‬

908
00:55:28,658 --> 00:55:32,537
‫אבל ראיתי שתי קופסאות פיצה ‬
‫מחוץ לאחד החדרים.‬

909
00:55:32,620 --> 00:55:35,790
‫בשלב הזה, הן נראו לי כמו טוקסידו.‬

910
00:55:37,083 --> 00:55:39,586
‫אז רצתי במסדרון, הרמתי את קופסאות הפיצה,‬

911
00:55:39,669 --> 00:55:41,296
‫וחזרתי למדרגות,‬

912
00:55:41,379 --> 00:55:44,799
‫ירדתי את שתי הקומות האחרונות ‬
‫ולא מצאתי מגש של שירות חדרים,‬

913
00:55:44,883 --> 00:55:48,053
‫אבל כבר נהיה ממש מאוחר. ‬
‫היה שתיים לפנות בוקר.‬

914
00:55:48,136 --> 00:55:51,431
‫ובקומה של הלובי יכולתי לפתוח קצת הדלת‬

915
00:55:51,514 --> 00:55:54,392
‫ולראות כמעט את כל הלובי. לא ראיתי אף אחד.‬

916
00:55:54,476 --> 00:55:56,186
‫לא שמעתי אנשים מדברים.‬

917
00:55:56,269 --> 00:55:59,189
‫חשבתי, "טוב, תהיה אמיץ למשך 20 שניות".‬

918
00:55:59,272 --> 00:56:01,858
‫הייתה לי קופסה אחת מקדימה, אחת מאחורה,‬

919
00:56:02,567 --> 00:56:03,860
‫והתחלתי ללכת.‬

920
00:56:05,612 --> 00:56:08,281
‫ניגשתי לקבלה, הייתה שם עובדת.‬

921
00:56:08,365 --> 00:56:10,700
‫כשניגשתי אליה, היא הרימה את המבט ואמרה…‬

922
00:56:13,953 --> 00:56:15,121
‫"אפשר לעזור לך?"‬

923
00:56:16,206 --> 00:56:17,707
‫"כן, גבירתי, אפשר."‬

924
00:56:18,333 --> 00:56:21,169
‫אמרתי, "ננעלתי בטעות מחוץ לחדר,‬

925
00:56:21,252 --> 00:56:23,922
‫אני יכול לקבל מפתח אחר, כדי שאוכל להיכנס?"‬

926
00:56:24,005 --> 00:56:24,881
‫והיא אמרה,‬

927
00:56:25,423 --> 00:56:27,592
‫"יש לך איזושהי תעודה מזהה?"‬

928
00:56:29,803 --> 00:56:32,722
‫אמרתי לה, ‬
‫"כן, אבל היא בקופסת הפיצה השנייה שלי.‬

929
00:56:34,224 --> 00:56:37,268
‫לא, ננעלתי מחוץ לחדר. אין עליי כלום".‬

930
00:56:37,352 --> 00:56:39,354
‫והיא אמרה, "ובכן…‬

931
00:56:40,480 --> 00:56:43,233
‫נראה לי שאצטרך לקרוא למנהל".‬

932
00:56:43,316 --> 00:56:44,984
‫והיא הלכה מאחורי הקיר.‬

933
00:56:45,068 --> 00:56:48,988
‫חשבתי לעצמי, "היא לא מתקשרת למנהל. ‬
‫היא מתקשרת למשטרה".‬

934
00:56:49,572 --> 00:56:53,576
‫אבל השעה שתיים לפנות בוקר, ‬
‫אני עירום ויש קופסת פיצה לפני החבילה שלי.‬

935
00:56:53,660 --> 00:56:55,078
‫מה יכולתי לעשות?‬

936
00:56:55,161 --> 00:56:56,371
‫בזמן שהמתנתי,‬

937
00:56:56,454 --> 00:56:59,833
‫פתאום נפתחו דלתות המלון‬

938
00:56:59,916 --> 00:57:02,710
‫ולארי איש הכבלים נכנס לו פנימה‬

939
00:57:02,794 --> 00:57:04,629
‫יחד עם מנהל סיבוב ההופעות שלנו.‬

940
00:57:06,464 --> 00:57:09,884
‫ואז חשבתי, ‬
‫"תודה, אלוהים! זו התשובה לתפילותיי".‬

941
00:57:09,968 --> 00:57:13,388
‫הם עברו בלובי, ושוב, אני עירום‬

942
00:57:13,471 --> 00:57:15,473
‫ומחזיק קופסת פיצה.‬

943
00:57:16,474 --> 00:57:19,686
‫לארי ניגש והוא לא אמר, ‬
‫"אלוהים, אחי, מה קרה לך?"‬

944
00:57:19,769 --> 00:57:22,147
‫הוא הסתכל עליי, הסתכל על קופסת הפיצה,‬

945
00:57:22,230 --> 00:57:25,150
‫ואמר, "חשבתי שאמרת שאתה שלא רעב".‬

946
00:57:31,489 --> 00:57:35,034
‫"ישבתי עירום בלובי ואכלתי פיצה עם פפרוני."‬

947
00:57:36,119 --> 00:57:39,205
‫אמרתי, "אחי, ננעלתי בטעות מחוץ לחדר".‬

948
00:57:39,289 --> 00:57:41,791
‫בערך באותו הזמן חזרה הגברת מהקבלה‬

949
00:57:41,875 --> 00:57:44,377
‫יחד עם מאבטח.‬

950
00:57:44,878 --> 00:57:49,215
‫אמרתי, "לארי, אני צריך שתעשה לי טובה. ‬
‫בבקשה תגיד לה מי אני,‬

951
00:57:49,299 --> 00:57:51,843
‫כדי שהיא תוכל לתת לי מפתח ‬
‫ואני אוכל לחזור לחדר שלי".‬

952
00:57:55,388 --> 00:57:57,432
‫הוא הסתכל עליי, הסתכל עליה ואמר,‬

953
00:57:57,515 --> 00:58:01,978
‫"מעולם לא ראיתי אותו קודם לכן".‬

954
00:58:02,479 --> 00:58:05,190
‫והוא נכנס למעלית ועלה למעלה.‬

955
00:58:07,567 --> 00:58:10,778
‫למזלי, המאבטח פרץ בצחוק.‬

956
00:58:11,362 --> 00:58:12,864
‫הוא זיהה את שנינו.‬

957
00:58:12,947 --> 00:58:15,867
‫אני חושב שהוא היה הבחור הכי נחמד ‬
‫שאי פעם פגשתי.‬

958
00:58:15,950 --> 00:58:20,497
‫הוא הביא את מפתח החירום, ‬
‫עלה אתי ועם קופסת הפיצה במעלית,‬

959
00:58:21,414 --> 00:58:23,541
‫ליווה אותי במורד המסדרון ‬
‫והכניס אותי לחדר שלי.‬

960
00:58:23,625 --> 00:58:27,086
‫אמרתי, חכה כאן. הבאתי את הארנק שלי. ‬
‫נתתי לו שטר של 100 דולר.‬

961
00:58:27,170 --> 00:58:29,714
‫אמרתי לו, "תודה רבה לך.‬

962
00:58:29,797 --> 00:58:33,218
‫בבקשה אל תספר על זה אף פעם לאף אחד".‬

963
00:58:33,843 --> 00:58:36,304
‫ועכשיו אני מספר לכולכם בחינם.‬

964
00:58:37,722 --> 00:58:41,142
‫אז חזרתי לחדר שלי, ‬
‫לבשתי מכנסי טרנינג וחולצת טריקו,‬

965
00:58:41,226 --> 00:58:43,937
‫וידאתי שמפתח החדר נמצא בכיס שלי,‬

966
00:58:44,020 --> 00:58:45,980
‫וחיכיתי בערך עשר דקות.‬

967
00:58:46,064 --> 00:58:49,317
‫והלכתי לחדר של לארי ודפקתי בדלת.‬

968
00:58:50,610 --> 00:58:52,946
‫כשהוא פתח את הדלת, הוא עדיין צחק.‬

969
00:58:53,821 --> 00:58:54,656
‫הוא כזה…‬

970
00:58:56,908 --> 00:58:59,160
‫הוא אמר, "אמרתי לך שאני לא יכול לחכות‬

971
00:58:59,244 --> 00:59:02,747
‫עד שתבקש ממני לעשות משהו בשבילך".‬

972
00:59:10,922 --> 00:59:14,342
‫אמרתי לו, "בסדר, הכנסת לי. אנחנו שווים?"‬

973
00:59:14,425 --> 00:59:17,554
‫הוא אמר, "כן, אנחנו שווים".‬

974
00:59:17,637 --> 00:59:20,348
‫אמרתי, " רק כדי להוכיח שאני לא נוטר טינה,‬

975
00:59:20,431 --> 00:59:22,225
‫קניתי לך בירה".‬

976
00:59:24,477 --> 00:59:26,145
‫הייתם נפלאים.‬

977
00:59:26,229 --> 00:59:27,647
‫שאלוהים יברך אתכם!‬

978
00:59:28,189 --> 00:59:30,775
‫תשמרו על עצמכם. תדאגו האחד לשני.‬

979
00:59:31,442 --> 00:59:33,903
‫תודה שהגעתם לכאן. אין כמוכם.‬

980
00:59:59,345 --> 01:00:01,389
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬