1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:16,808 --> 00:00:19,310
‫- NETFLIX מציגה -‬

4
00:00:26,860 --> 00:00:30,071
‫בלילה מיוחד במינו מדי שנה,‬

5
00:00:30,739 --> 00:00:36,578
‫האגדה מספרת על זקן שמח‬
‫בחליפה אדומה שעף באוויר‬

6
00:00:36,661 --> 00:00:41,583
‫ומפזר מתנות, צחוק ושמחה לילדים בכל מקום.‬

7
00:00:51,384 --> 00:00:55,430
‫יש כאלה שמאמינים בו וכאלה שלא.‬

8
00:00:55,513 --> 00:00:57,766
‫- דנבר, קולורדו -‬

9
00:01:00,185 --> 00:01:03,396
‫- 176 ימים לפני חג המולד… -‬

10
00:01:03,480 --> 00:01:06,149
‫אז אני אומרת שאלוהים יברך את אמריקה.‬

11
00:01:06,232 --> 00:01:09,861
‫כמובן. אז אני אומרת‬
‫שאלוהים יברך את אמריקה,‬

12
00:01:09,944 --> 00:01:14,574
‫כמובן, אבל שאלוהים יברך‬
‫את ההשקפות השונות שלנו?‬

13
00:01:16,242 --> 00:01:19,037
‫כן. אה, אני חושבת שאשתמש בחופש.‬

14
00:01:19,120 --> 00:01:22,082
‫שאלוהים יברך את החופש על כל צורותיו.‬

15
00:01:22,165 --> 00:01:22,999
‫בסדר.‬

16
00:01:26,127 --> 00:01:27,003
‫צורותיו.‬

17
00:01:28,129 --> 00:01:31,925
‫כן, זה נשמע מושלם.‬

18
00:01:32,467 --> 00:01:34,219
‫טוב, תודה.‬
‫-יש!‬

19
00:01:36,429 --> 00:01:39,808
‫סוף סוף קבעתי ראיון עם מלארדס לכתבה שלי‬

20
00:01:39,891 --> 00:01:41,267
‫על קולקציית הסתיו שלהם.‬

21
00:01:41,768 --> 00:01:44,854
‫ואני שלחתי לגרנט‬
‫את הכתבה שלי על הארבעה ביולי.‬

22
00:01:44,938 --> 00:01:46,189
‫שלך יותר טוב.‬

23
00:01:46,272 --> 00:01:48,358
‫זו הייתה הכתבה הכי קלה שכתבתי.‬

24
00:01:48,441 --> 00:01:49,818
‫היא ממש כתבה את עצמה.‬

25
00:01:49,901 --> 00:01:51,611
‫אני מתה על החג הזה.‬

26
00:01:52,237 --> 00:01:53,655
‫ליסה!‬
‫-כן, גרנט?‬

27
00:01:53,738 --> 00:01:56,241
‫שלחת לי את הכתבה שלך בדוא"ל הרגע?‬
‫-כן, גרנט.‬

28
00:01:56,741 --> 00:01:58,243
‫הזכרת נקניקיות?‬

29
00:01:58,326 --> 00:01:59,661
‫כן.‬

30
00:01:59,744 --> 00:02:03,331
‫אני ממש מחכה לראות‬
‫פרסומות שמנסות למכור נקניק ליד הכתבה שלי.‬

31
00:02:03,414 --> 00:02:04,749
‫צריכים להתפרנס איכשהו.‬

32
00:02:05,291 --> 00:02:07,585
‫הזכרת את מכנסי הסקי?‬

33
00:02:08,169 --> 00:02:11,256
‫זו כתבה על ארבעה ביולי.‬

34
00:02:11,339 --> 00:02:12,173
‫נדבר.‬

35
00:02:15,135 --> 00:02:17,178
‫אמרת "נקניק" לגרג.‬

36
00:02:18,555 --> 00:02:19,639
‫את הגיבורה שלי.‬

37
00:02:21,808 --> 00:02:23,184
‫טוב. יודעת מה? אני צריכה לאסוף‬

38
00:02:23,268 --> 00:02:25,770
‫את תחפושת הדבורה של אלה ליום שבת.‬

39
00:02:25,854 --> 00:02:27,939
‫חשבתי שהפעם זה התור של רוברט.‬

40
00:02:28,022 --> 00:02:31,901
‫התנדבתי לקחת את התחפושת.‬
‫אנחנו עדיין יוצאות בסוף השבוע.‬

41
00:02:33,236 --> 00:02:34,320
‫"יום העצמאות.‬

42
00:02:35,280 --> 00:02:37,073
‫"החג הטוב ביותר בלוח השנה."‬

43
00:02:40,076 --> 00:02:42,412
‫הארבעה ביולי אף פעם לא מאכזב.‬

44
00:02:42,495 --> 00:02:45,665
‫זה פשוט כיף קיצי עם משחקים,‬

45
00:02:45,748 --> 00:02:48,376
‫תהלוכות, הופעות, המבורגרים,‬

46
00:02:48,459 --> 00:02:52,213
‫נקניקיות, ופיצוצים בוערים בשמיים.‬

47
00:02:52,297 --> 00:02:55,550
‫לא מבשלים הודו במשך שש שעות.‬

48
00:02:55,633 --> 00:02:58,720
‫לא חוצים מדינות בשלג ובקרח,‬

49
00:02:59,345 --> 00:03:01,764
‫אין לחץ לבזבז כסף,‬

50
00:03:01,848 --> 00:03:05,018
‫וכל זה הופך אותו להרבה יותר טוב מחג המולד.‬

51
00:03:05,602 --> 00:03:07,020
‫"הרבה יותר טוב מחג המולד"?‬

52
00:03:07,103 --> 00:03:08,771
‫זה עלוב.‬

53
00:03:08,855 --> 00:03:09,898
‫מי כתב את זה?‬

54
00:03:11,065 --> 00:03:13,568
‫היי, אסאן, שמח שאתה ער.‬
‫ניפגש בעוד 30 דקות.‬

55
00:03:14,360 --> 00:03:16,029
‫אנחנו צריכים לארגן את הביתן.‬

56
00:03:16,112 --> 00:03:17,614
‫טוב, תודה, אחי. ביי.‬

57
00:03:36,549 --> 00:03:37,967
‫אימא, אנחנו חייבות למהר.‬

58
00:03:38,051 --> 00:03:40,720
‫רגע, תביאי את שאר התחפושת שלך, בבקשה.‬

59
00:03:42,805 --> 00:03:45,600
‫אז, ספרי לי עוד על רוברט.‬

60
00:03:45,683 --> 00:03:49,062
‫לרוברט הייתה בעיית לוח זמנים קלה היום.‬

61
00:03:49,604 --> 00:03:51,814
‫הוא באגם עם החברה החדשה שלו.‬

62
00:03:51,898 --> 00:03:53,733
‫רואה, בעיית לוח זמנים קטנה.‬

63
00:03:53,816 --> 00:03:54,817
‫אימא, המחוש שלי.‬

64
00:03:55,485 --> 00:03:56,402
‫אוי.‬

65
00:04:00,531 --> 00:04:01,741
‫יודעת מה? הנה.‬

66
00:04:02,700 --> 00:04:03,660
‫עכשיו זה יישאר.‬

67
00:04:03,743 --> 00:04:04,577
‫בואי.‬

68
00:04:06,287 --> 00:04:07,247
‫אלה.‬
‫-בואי.‬

69
00:04:07,330 --> 00:04:10,541
‫אלה! אנחנו נגיע לשם. יהיה בסדר.‬

70
00:04:10,625 --> 00:04:11,751
‫בסדר. תודה.‬

71
00:04:11,834 --> 00:04:14,003
‫אני אעשה את זה. אנחנו נהיה בסדר.‬

72
00:04:14,087 --> 00:04:15,880
‫נשארו לנו עוד 25 דקות.‬

73
00:04:15,964 --> 00:04:18,007
‫זה לא מספיק זמן. בואי.‬

74
00:04:18,091 --> 00:04:19,384
‫אה! אלה!‬

75
00:04:20,510 --> 00:04:23,805
‫הגמד לא נמצא היכן שהוא היה.‬

76
00:04:24,389 --> 00:04:26,516
‫כן, אני מבין,‬

77
00:04:26,599 --> 00:04:30,144
‫אבל אינך יכול להאשים את שכנך בלי הוכחה.‬

78
00:04:30,812 --> 00:04:33,356
‫הוא שם עליו עין מאז שהבאתי אותו.‬

79
00:04:33,940 --> 00:04:36,484
‫תראה, מדובר בפריט אספנות של "הייזנר".‬

80
00:04:37,110 --> 00:04:38,236
‫ברור לי שהוא לקח אותו.‬

81
00:04:38,736 --> 00:04:42,198
‫אבל לדעת ולהוכיח הם שני דברים שונים.‬

82
00:04:42,282 --> 00:04:45,576
‫הוכחה חותכת היא בסיס מערכת המשפט שלנו.‬

83
00:04:46,160 --> 00:04:49,872
‫אם תהיה לך הוכחה, תתקשר למשרד שלי. בסדר?‬

84
00:04:49,956 --> 00:04:52,208
‫נראה מה אפשר לעשות. בסדר.‬

85
00:04:52,292 --> 00:04:53,293
‫רגע. הנה.‬

86
00:04:53,835 --> 00:04:54,711
‫קח את זה.‬

87
00:04:56,629 --> 00:04:57,547
‫יום עצמאות שמח!‬

88
00:05:00,008 --> 00:05:03,219
‫ובכן, עשינו עבודה משפטית מדהימה היום.‬

89
00:05:03,303 --> 00:05:04,304
‫בסדר.‬

90
00:05:04,387 --> 00:05:07,098
‫הגיע הזמן לנקניקיות טבעוניות.‬
‫-תפסיק, תישאר.‬

91
00:05:08,057 --> 00:05:09,350
‫אנחנו רק מתחילים.‬

92
00:05:10,351 --> 00:05:13,813
‫בחייך, טום. תראה כמה כולם נהנים.‬

93
00:05:13,896 --> 00:05:18,067
‫בחורים חמודים בשבילי,‬
‫בחורות חמודות בשבילך. כדאי לנו להתערבב.‬

94
00:05:18,151 --> 00:05:19,986
‫לא אמורים לעבוד ביום חופש.‬

95
00:05:20,653 --> 00:05:22,739
‫על עבודה משלמים. זו התנדבות.‬

96
00:05:23,406 --> 00:05:26,617
‫אתה בחרת להתנדב, וכרגיל, אני הסתבכתי בזה.‬

97
00:05:28,286 --> 00:05:29,954
‫זאת הגישה הנכונה.‬

98
00:05:30,038 --> 00:05:31,873
‫היי, מריסה.‬

99
00:05:31,956 --> 00:05:32,999
‫היי, חבר'ה.‬

100
00:05:33,082 --> 00:05:35,418
‫ההופעה עדיין מתקיימת בזמן שנקבע?‬

101
00:05:35,501 --> 00:05:37,920
‫אני חושבת שכן. נתחיל בסביבות 12:30.‬

102
00:05:38,004 --> 00:05:41,382
‫בסדר. תודה ו"תעקצי" אותם!‬

103
00:05:41,466 --> 00:05:42,592
‫תודה, אימא.‬

104
00:05:43,801 --> 00:05:44,761
‫כולן מוכנות?‬

105
00:05:44,844 --> 00:05:47,472
‫בואו נעבור על הריקוד כמה פעמים לפני שנעלה.‬

106
00:05:49,932 --> 00:05:50,808
‫תישארו יחד.‬

107
00:05:56,481 --> 00:05:58,733
‫"הילדים רוצים לשחק במגלשה.‬

108
00:06:01,569 --> 00:06:03,863
‫יום עצמאות שמח!‬

109
00:06:06,866 --> 00:06:07,700
‫מריסה?‬

110
00:06:11,871 --> 00:06:12,747
‫אימא?‬

111
00:06:15,541 --> 00:06:16,376
‫אוי לא.‬

112
00:06:31,599 --> 00:06:32,975
‫- ביילי, פוטר ומקלן -‬

113
00:06:33,059 --> 00:06:33,893
‫טום.‬

114
00:06:39,482 --> 00:06:40,316
‫היי.‬

115
00:06:41,109 --> 00:06:41,943
‫את בסדר?‬

116
00:06:42,777 --> 00:06:44,320
‫אני לא מוצאת את אימא שלי.‬

117
00:06:44,404 --> 00:06:46,989
‫טוב, אני יכול לנסות לעזור לך למצוא אותה.‬

118
00:06:48,574 --> 00:06:50,410
‫היא לא לבושה כמו דבורה כמוך, נכון?‬

119
00:06:51,160 --> 00:06:53,746
‫לא, כמו אדם רגיל.‬

120
00:06:53,830 --> 00:06:54,872
‫בסדר.‬

121
00:06:56,124 --> 00:06:57,750
‫טוב. יש לי ביתן.‬

122
00:06:57,834 --> 00:07:00,086
‫אולי קודם נצא מתוך הקהל?‬

123
00:07:01,212 --> 00:07:04,799
‫אתה לא מתכוון להציע לי ממתקים, נכון?‬
‫-לא.‬

124
00:07:05,591 --> 00:07:09,053
‫לא הייתי מתנגדת לכמה ממתקים.‬
‫-בסדר.‬

125
00:07:09,137 --> 00:07:11,180
‫לא, טום.‬
‫-מה?‬

126
00:07:11,264 --> 00:07:13,474
‫אנחנו לא נתבע אף הורה‬
‫על שעת שינה מאוחרת מדי.‬

127
00:07:13,558 --> 00:07:16,644
‫לא, היא לא צריכה ייעוץ משפטי.‬
‫היא צריכה אימא אבודה.‬

128
00:07:16,727 --> 00:07:18,855
‫אני אברר אם יש כאן ביתן לילדים אבודים.‬

129
00:07:18,938 --> 00:07:19,772
‫אני אלך.‬
‫-מה?‬

130
00:07:19,856 --> 00:07:23,526
‫תישארו כאן למקרה שאימא שלה תחזור.‬
‫-אתה לא הולך לקנות נקניקיה, נכון?‬

131
00:07:23,609 --> 00:07:26,571
‫נו, באמת, טום.‬
‫יכול להיות שאקנה גם לימונדה.‬

132
00:07:27,155 --> 00:07:29,407
‫תבקש מהם לכרוז אם לא תמצא…‬

133
00:07:31,284 --> 00:07:33,870
‫נחכה כאן עד שהוא יחזור. בסדר?‬

134
00:07:33,953 --> 00:07:35,705
‫אני טום.‬
‫-אני יודעת.‬

135
00:07:35,788 --> 00:07:38,833
‫את לא תעקצי אותי, נכון?‬
‫-אין לי עוקץ.‬

136
00:07:38,916 --> 00:07:40,168
‫תודה לאל.‬

137
00:07:40,251 --> 00:07:44,630
‫חוג הריקוד שלי מופיע.‬
‫-אז אולי פשוט אקח אותך לשם?‬

138
00:07:44,714 --> 00:07:47,967
‫אני לא יודעת לאן הם הלכו.‬
‫-לא לבמה?‬

139
00:07:48,050 --> 00:07:49,218
‫זה יהיה מאוחר יותר.‬

140
00:07:50,136 --> 00:07:54,056
‫בסדר. בואי נחכה ונראה מה אסאן ימצא.‬

141
00:07:54,140 --> 00:07:56,100
‫מה קרה פה?‬

142
00:07:56,184 --> 00:07:58,394
‫זה נשבר איכשהו.‬
‫-תני לי לראות.‬

143
00:08:02,482 --> 00:08:03,774
‫כמה קשה‬

144
00:08:03,858 --> 00:08:07,278
‫לומר שתעשה משהו, ואז באמת לעשות אותו?‬

145
00:08:07,361 --> 00:08:10,239
‫זה לא חלק ממערכת ההפעלה של רוברט, אז…‬

146
00:08:10,323 --> 00:08:11,866
‫מעולם לא היה.‬

147
00:08:18,748 --> 00:08:19,582
‫תחזיקי את זה.‬

148
00:08:41,020 --> 00:08:43,105
‫שלום?‬
‫-היי.‬

149
00:08:44,982 --> 00:08:48,236
‫את זקוקה לייעוץ משפטי?‬
‫-לא, אבל כנראה שאתה זקוק.‬

150
00:08:48,319 --> 00:08:49,237
‫סליחה?‬

151
00:08:49,320 --> 00:08:51,572
‫מה הבת שלי עושה בביתן שלך?‬
‫-אימא!‬

152
00:08:51,656 --> 00:08:53,449
‫זאת הבת שלך?‬
‫-כן, אני די בטוחה.‬

153
00:08:54,075 --> 00:08:55,284
‫את בסדר?‬

154
00:08:55,368 --> 00:08:58,204
‫הלכתי לאיבוד.‬
‫-היא פשוט שוטטה, ו…‬

155
00:08:58,746 --> 00:09:02,291
‫החבר שלו הלך לחפש אותך,‬
‫והוא תיקן את הקשת שלי.‬

156
00:09:05,795 --> 00:09:06,629
‫טוב…‬

157
00:09:08,673 --> 00:09:09,715
‫נחמד מאוד מצידך.‬

158
00:09:09,799 --> 00:09:11,717
‫אני פשוט שמח שחזרתן להיות ביחד.‬

159
00:09:14,011 --> 00:09:18,015
‫כדאי שנלך למצוא את מריסה.‬
‫-רוצה לבוא לראות את ההופעה שלי?‬

160
00:09:24,480 --> 00:09:27,191
‫הם מתחילים ב־12:30. אם תהיה פנוי.‬

161
00:09:28,651 --> 00:09:31,362
‫כן, אני אשמח לראות את ההופעה שלך.‬

162
00:09:31,445 --> 00:09:33,281
‫מגניב.‬
‫-טוב. אז…‬

163
00:09:34,282 --> 00:09:35,283
‫תודה.‬
‫-בכיף.‬

164
00:09:37,785 --> 00:09:38,911
‫זה היה מוזר.‬

165
00:09:38,995 --> 00:09:41,789
‫בחור חמוד גנב את הילדה שלך.‬
‫מה הסיכוי שזה יקרה?‬

166
00:09:44,083 --> 00:09:46,127
‫לא היה שם אף אחד.‬
‫-אף אחד איפה?‬

167
00:09:46,210 --> 00:09:48,170
‫בדוכן הנקניקיות או בדוכן האבדות?‬

168
00:09:48,254 --> 00:09:51,382
‫הם היו ממש זה ליד זה. דולר ו־99 סנט.‬

169
00:09:53,843 --> 00:09:55,177
‫טום. איבדת את הילדה!‬

170
00:10:09,317 --> 00:10:11,235
‫כל הכבוד אלה!‬

171
00:10:14,488 --> 00:10:15,698
‫תודה לכולם.‬

172
00:10:22,538 --> 00:10:23,831
‫איבדת עוד ילד?‬

173
00:10:24,915 --> 00:10:25,750
‫לא.‬

174
00:10:28,002 --> 00:10:31,422
‫אם את מחפשת את הבחור מהביתן, הוא שם.‬

175
00:10:34,383 --> 00:10:35,301
‫הוא בא.‬

176
00:10:36,761 --> 00:10:38,554
‫כדאי שתלכי להודות לו.‬

177
00:10:39,221 --> 00:10:40,097
‫כבר עשיתי את זה.‬

178
00:10:40,181 --> 00:10:41,557
‫את צריכה להודות לו שוב.‬

179
00:10:42,099 --> 00:10:44,602
‫והפעם תעשי תנועה או שתיים עם השיער.‬

180
00:10:45,269 --> 00:10:47,772
‫אלה מגיעה.‬
‫-אני אדאג לאלה. לכי.‬

181
00:10:50,316 --> 00:10:51,150
‫לכי.‬

182
00:10:52,193 --> 00:10:53,027
‫לכי.‬

183
00:10:53,611 --> 00:10:54,487
‫תנועת שיער.‬

184
00:10:54,987 --> 00:10:55,821
‫כן.‬

185
00:10:57,990 --> 00:11:00,576
‫זה חמוד. בטח.‬

186
00:11:02,286 --> 00:11:03,788
‫באת.‬

187
00:11:03,871 --> 00:11:07,500
‫כן, אמרתי שאבוא, כך שלא יכולתי שלא להגיע.‬

188
00:11:08,668 --> 00:11:09,502
‫נכון.‬

189
00:11:10,461 --> 00:11:14,423
‫רציתי להודות לך כראוי על שדאגת לבת שלי.‬

190
00:11:14,507 --> 00:11:16,133
‫זה היה ממש נחמד מצידך.‬

191
00:11:16,217 --> 00:11:19,136
‫ואני מצטערת אם חשבתי שאתה מישהו רע.‬

192
00:11:19,220 --> 00:11:20,054
‫אני מבין.‬

193
00:11:20,137 --> 00:11:23,933
‫יש הרבה ביתני חטיפת ילדים השנה. זה מוזר.‬

194
00:11:24,016 --> 00:11:26,686
‫תזכיר לי עבור מה הביתן שלך?‬

195
00:11:26,769 --> 00:11:29,105
‫הענקת ייעוץ משפטי בחינם. אני עורך דין.‬

196
00:11:29,188 --> 00:11:30,356
‫אז אתה באמת מישהו רע.‬

197
00:11:32,108 --> 00:11:35,361
‫לא, אני אחד מאותם מעט עורכי דין טובים.‬

198
00:11:37,238 --> 00:11:38,197
‫אני טום.‬

199
00:11:39,281 --> 00:11:40,116
‫ליסה.‬

200
00:11:40,616 --> 00:11:42,159
‫במה את עוסקת, ליסה?‬

201
00:11:42,243 --> 00:11:43,119
‫אני כותבת.‬

202
00:11:44,704 --> 00:11:45,746
‫אימא, נו!‬

203
00:11:45,830 --> 00:11:47,915
‫אתם מתכוונות להישאר לזיקוקים?‬

204
00:11:47,998 --> 00:11:49,083
‫אין סיכוי שנחמיץ אותם.‬

205
00:11:49,166 --> 00:11:51,627
‫אני מכיר מקום מצוין לצפות ממנו.‬
‫-אנחנו בדרך כלל הולכות…‬

206
00:11:51,711 --> 00:11:53,045
‫מצפה "וינדי סאדל".‬

207
00:11:57,299 --> 00:12:00,720
‫מפתיע שלא התראינו שם קודם.‬

208
00:12:01,721 --> 00:12:03,764
‫אולי לא ידענו מה אנחנו מחפשים.‬

209
00:12:15,818 --> 00:12:18,529
‫זה סגול.‬
‫-ההוא היה טוב.‬

210
00:12:18,612 --> 00:12:20,030
‫אהבתי את הסגול ההוא.‬

211
00:12:23,409 --> 00:12:24,326
‫אז…‬

212
00:12:27,121 --> 00:12:29,206
‫יש לך מסעדה מועדפת?‬

213
00:12:30,416 --> 00:12:31,292
‫כן.‬

214
00:12:32,126 --> 00:12:33,002
‫אמרתי כן,‬

215
00:12:33,085 --> 00:12:34,670
‫וזה מה שהביא אותי לדנוור.‬

216
00:12:35,379 --> 00:12:36,881
‫אני שמח שאת כאן.‬

217
00:12:39,383 --> 00:12:41,343
‫כנראה שמישהו מנסה לרמוז לנו משהו.‬

218
00:13:09,246 --> 00:13:10,456
‫תעלול או ממתק!‬

219
00:13:14,960 --> 00:13:16,378
‫אלה, אל תמהרי!‬

220
00:13:20,591 --> 00:13:21,509
‫פספסת.‬

221
00:13:36,065 --> 00:13:37,650
‫הנה.‬

222
00:13:40,986 --> 00:13:41,862
‫אני אוהב אותך.‬

223
00:13:41,946 --> 00:13:43,155
‫גם אני אוהבת אותך.‬

224
00:13:51,080 --> 00:13:53,040
‫לילה טוב.‬
‫-לילה טוב.‬

225
00:14:02,424 --> 00:14:04,927
‫- 25 יום לפני חג המולד… -‬

226
00:14:05,678 --> 00:14:07,221
‫כבר חמישה חודשים.‬

227
00:14:09,056 --> 00:14:11,684
‫אני חושבת שאף פעם‬
‫לא ראיתי אותך מאושרת כל כך.‬

228
00:14:12,184 --> 00:14:13,894
‫זה היה די קסום עד כה.‬

229
00:14:14,895 --> 00:14:17,565
‫ובנוסף, אלה כל כך אוהבת את טום.‬

230
00:14:17,648 --> 00:14:18,858
‫אני יודעת, נכון?‬

231
00:14:19,859 --> 00:14:21,443
‫אז מה אני לא רואה?‬

232
00:14:21,527 --> 00:14:22,528
‫מה זאת אומרת?‬

233
00:14:22,611 --> 00:14:25,614
‫לא ייתכן שהוא כזה מושלם. מה אני מפספסת?‬

234
00:14:25,698 --> 00:14:26,532
‫לא, ליס.‬

235
00:14:26,615 --> 00:14:29,702
‫לא אתן לך‬
‫לשכנע את עצמך לצאת מסיפור האהבה הזה.‬

236
00:14:29,785 --> 00:14:32,496
‫מה יכול להשתבש?‬
‫-אלוהים!‬

237
00:14:36,500 --> 00:14:39,920
‫סליחה, לא ראיתי אותך. את בסדר?‬

238
00:14:40,004 --> 00:14:42,339
‫כן, זה פשוט הפתיע אותי. זה הכול.‬

239
00:14:43,090 --> 00:14:45,092
‫בחג המולד אין דבר כזה "גדול מדי", נכון?‬

240
00:14:46,927 --> 00:14:50,264
‫כן. תודה.‬
‫-כן. קדימה, מותק. אני איתך.‬

241
00:14:51,181 --> 00:14:52,224
‫חג מולד שמח.‬

242
00:14:52,308 --> 00:14:55,269
‫אולי כדאי שאכתוב על זה בכתבת חג המולד שלי.‬

243
00:14:55,352 --> 00:14:58,647
‫רגע, גרנט ביקש ממך לכתוב כתבה על חג המולד?‬

244
00:14:59,481 --> 00:15:00,566
‫בחיי.‬

245
00:15:00,649 --> 00:15:03,027
‫אני מתה לראות איך זה יתפתח.‬

246
00:15:08,741 --> 00:15:10,534
‫זה מתוק.‬

247
00:15:13,287 --> 00:15:16,999
‫היי. אסאן. הכול בסדר?‬

248
00:15:17,082 --> 00:15:18,876
‫בהחלט, גבירותיי.‬

249
00:15:18,959 --> 00:15:20,669
‫תנו לי לקחת את המעילים שלכן.‬

250
00:15:23,255 --> 00:15:24,882
‫נקבל אותם בחזרה, נכון?‬

251
00:15:24,965 --> 00:15:27,384
‫ברור, טום פשוט רוצה שתרגישו בנוח.‬

252
00:15:27,468 --> 00:15:29,887
‫אתה מפחיד אותי קצת.‬

253
00:15:30,596 --> 00:15:33,140
‫אין לך מושג.‬
‫-מה זה אומר?‬

254
00:15:33,223 --> 00:15:35,267
‫ברוכים הבאים לחג המולד.‬

255
00:15:41,982 --> 00:15:43,400
‫הגענו למקום הנכון?‬

256
00:16:14,264 --> 00:16:17,184
‫היי, סליחה חבר'ה. אני מאחר. ברוכות הבאות.‬

257
00:16:19,561 --> 00:16:21,939
‫חג מולד שמח!‬

258
00:16:22,022 --> 00:16:23,232
‫היי, שרון.‬
‫-היי.‬

259
00:16:23,315 --> 00:16:24,900
‫היי. חג מולד שמח.‬

260
00:16:24,984 --> 00:16:30,197
‫כן, מה קורה כאן? זה אמיתי?‬

261
00:16:30,280 --> 00:16:32,574
‫הכול כאן אמיתי לגמרי.‬

262
00:16:32,658 --> 00:16:35,244
‫אני לא יודעת לאיזו תחרות נרשמת,‬
‫אבל בטוח שניצחת.‬

263
00:16:36,120 --> 00:16:38,330
‫לא, זה רק לכבוד חג המולד.‬

264
00:16:41,875 --> 00:16:45,129
‫תראה להן את קיר התמונות.‬
‫-אה, כן, בואו מכאן.‬

265
00:16:49,717 --> 00:16:52,261
‫כן, יש לי כאן ערכה שלמה.‬

266
00:16:52,344 --> 00:16:57,433
‫חשבתי שנוכל להצטלם עם אביזרים‬
‫ועם סנטה בכבודו ובעצמו.‬

267
00:16:57,516 --> 00:16:59,685
‫טוב, האשטאג קדחת הקוטב הצפוני.‬

268
00:17:01,895 --> 00:17:03,814
‫אתם מנסים למתוח אותי?‬

269
00:17:05,524 --> 00:17:07,317
‫שרון, את חלק מהדבר הזה?‬

270
00:17:07,401 --> 00:17:08,610
‫אל תסתכלי עליי.‬

271
00:17:09,611 --> 00:17:10,654
‫את לא אוהבת את זה?‬

272
00:17:11,321 --> 00:17:13,866
‫אני ידועה בתור כזו שלא אוהבת את זה.‬

273
00:17:13,949 --> 00:17:15,492
‫לא דיברנו על זה?‬

274
00:17:15,576 --> 00:17:18,912
‫לא, זה משהו שהייתי זוכר אם היית מספרת.‬

275
00:17:19,997 --> 00:17:21,957
‫אתה עושה את זה כל שנה?‬

276
00:17:22,041 --> 00:17:22,875
‫כן.‬

277
00:17:23,417 --> 00:17:24,710
‫אבל בשביל מי זה?‬

278
00:17:24,793 --> 00:17:29,089
‫בשבילי. והערב בשבילכם.‬
‫בעיקר כי זהו חג המולד.‬

279
00:17:30,007 --> 00:17:33,260
‫כתזכורת שצריך לשמור על רוח החג.‬

280
00:17:33,343 --> 00:17:35,095
‫אולי פשוט תשים פתק לתזכורת על המקרר?‬

281
00:17:36,930 --> 00:17:39,683
‫אני רואה בזה פתק ענקי לתזכורת.‬

282
00:17:39,767 --> 00:17:42,061
‫טוב, אבל זה יקר, לא?‬

283
00:17:42,144 --> 00:17:43,729
‫לא.‬

284
00:17:43,812 --> 00:17:47,566
‫טוב, הכול ביחד כנראה שווה הרבה.‬

285
00:17:47,649 --> 00:17:50,319
‫אבל רוב הדברים האלה איתי מאז שהייתי ילד.‬

286
00:17:50,402 --> 00:17:52,404
‫אני לא קונה קישוטים חדשים מדי שנה.‬

287
00:17:52,488 --> 00:17:56,241
‫כן, אבל עדיין מדובר בפריטי חג המולד.‬

288
00:17:56,325 --> 00:17:59,912
‫האם מישהו יחזיק אצלו מפצח אגוזים,‬

289
00:17:59,995 --> 00:18:02,831
‫או בובת אייל הצפון, כשלא מדובר בחג המולד?‬

290
00:18:02,915 --> 00:18:06,168
‫לא, אבל לא צריך לבזבז כסף כדי לקשט, נכון?‬

291
00:18:06,251 --> 00:18:10,631
‫יש לי כמה רעיונות לקישוטים מתוצרת עצמית.‬
‫הכול סביב רוח החג.‬

292
00:18:11,507 --> 00:18:13,926
‫זה הפרויקט שאמרת שיש לך בסוף השבוע הזה?‬

293
00:18:14,009 --> 00:18:16,428
‫כן. זה היה החלק המהנה. החלק הקשה היה לארגן‬

294
00:18:16,512 --> 00:18:19,098
‫את כל חומרי העבודה שלי ולהעביר אותם למשרד.‬

295
00:18:20,974 --> 00:18:22,726
‫למה לא סיפרת לי?‬

296
00:18:23,560 --> 00:18:25,521
‫רציתי להפתיע אותך.‬

297
00:18:28,565 --> 00:18:29,983
‫ובכן, הצלחת.‬

298
00:18:40,244 --> 00:18:42,079
‫אני הרכבתי את כל הרכבת.‬

299
00:18:42,913 --> 00:18:44,456
‫אני מקווה שטום נתן לך פרס.‬

300
00:18:46,583 --> 00:18:49,586
‫רגע, לא מדובר רק בקישוטים, טוב?‬

301
00:18:49,670 --> 00:18:53,006
‫תקופת חג המולד‬
‫קשורה גם לאירועי החג השונים.‬

302
00:18:53,090 --> 00:18:56,218
‫יש המון אירועים בעיירה. הנה, תראי.‬

303
00:18:57,177 --> 00:19:00,013
‫אני בטוח שהייתן בחלקם.‬

304
00:19:00,097 --> 00:19:01,598
‫הייתי בכולם.‬

305
00:19:03,517 --> 00:19:06,186
‫יש טקס הדלקת עץ, שירה של מזמורי חג המולד,‬

306
00:19:06,270 --> 00:19:07,479
‫הפקות לכבוד החג.‬

307
00:19:07,563 --> 00:19:10,941
‫כיף פשוט להסתובב בעיר,‬
‫ולספוג את אנרגיית חג המולד.‬

308
00:19:11,024 --> 00:19:11,900
‫באמת?‬

309
00:19:11,984 --> 00:19:14,069
‫טוב, תראי, הבנתי.‬

310
00:19:14,153 --> 00:19:18,240
‫את לא אוהבת את חג המולד, אבל תני לי‬
‫להראות לך כמה כיף זה יכול להיות.‬

311
00:19:18,907 --> 00:19:21,535
‫אני מניחה שאלה תיהנה מכמה מאלה.‬

312
00:19:23,662 --> 00:19:25,581
‫אלה עם אבא שלה הערב?‬

313
00:19:25,664 --> 00:19:29,835
‫כן, צפויה להם בקרוב‬
‫תחרות החלקה על קרטונים חשובה.‬

314
00:19:29,918 --> 00:19:32,421
‫אני בטוח שאני יודע מה הסוד. נייר דבק.‬

315
00:19:32,921 --> 00:19:35,340
‫מה? נייר דבק?‬
‫-אתם יודעים מה אומרים?‬

316
00:19:35,424 --> 00:19:40,012
‫אם נייר דבק לא פותר את הבעיה,‬
‫זה אומר שלא השתמשת במספיק נייר דבק.‬

317
00:19:40,095 --> 00:19:42,598
‫טוב, אני אעביר את המסר הזה.‬

318
00:19:42,681 --> 00:19:45,184
‫הו! חכו, יש עוד.‬

319
00:19:45,267 --> 00:19:46,560
‫עוד אוכל?‬

320
00:19:46,643 --> 00:19:47,686
‫כן.‬
‫-בחיי.‬

321
00:19:47,769 --> 00:19:49,605
‫מישהו רוצה פאי דלעת?‬

322
00:19:50,856 --> 00:19:51,773
‫אני אמצא מקום.‬

323
00:19:51,857 --> 00:19:54,234
‫גם אני. זוזו הצידה, כדורי אורז.‬

324
00:19:55,360 --> 00:19:56,195
‫תודה.‬

325
00:19:57,279 --> 00:19:58,530
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

326
00:19:58,614 --> 00:20:00,991
‫הזמנת את פאשה?‬
‫-כן. אני ליסה.‬

327
00:20:04,786 --> 00:20:08,707
‫מסתבר שליסה איננה חובבת חג המולד.‬

328
00:20:08,790 --> 00:20:10,292
‫הרגשתי את זה.‬

329
00:20:11,210 --> 00:20:13,295
‫טוב, נראה אם היא תשרוד את זה.‬

330
00:20:14,922 --> 00:20:19,343
‫שמתי לב שלא הזכרת את סנטה.‬
‫-זה אתגר שאני עדיין לא מוכן לקראתו.‬

331
00:20:21,678 --> 00:20:23,388
‫אולי אוכל לגרום לה לחבב אותו.‬

332
00:20:24,848 --> 00:20:26,350
‫מה לכל ה… את בסדר?‬

333
00:20:26,433 --> 00:20:29,436
‫אנחנו בסדר. מתנצלת. פשוט תמשיך לנסוע.‬

334
00:20:29,519 --> 00:20:31,438
‫היא פשוט מנסה לפתור כמה דברים.‬

335
00:20:31,521 --> 00:20:33,732
‫החבר שלי אוהב את חג המולד.‬

336
00:20:33,815 --> 00:20:36,610
‫החבר שלי.‬
‫-לזה לא ציפיתי.‬

337
00:20:36,693 --> 00:20:38,362
‫מה אני אמורה לעשות עכשיו?‬

338
00:20:38,445 --> 00:20:41,031
‫פשוט ניפרד ואז נחזור בינואר?‬

339
00:20:41,114 --> 00:20:44,868
‫בחייך, אתם הזוג החלומי.‬
‫את בטח תסתדרי עם קצת כיף של חג המולד.‬

340
00:20:44,952 --> 00:20:48,789
‫זה לא היה כיף. זה היה מוזר.‬

341
00:20:48,872 --> 00:20:51,375
‫כל הקישוטים האלה, כל הזמן.‬

342
00:20:51,458 --> 00:20:54,503
‫הוא השקיע שלושה ימים רצופים לעצב את הדירה.‬

343
00:20:54,586 --> 00:20:58,048
‫הוא מסוגל להיות ממוקד מאוד.‬
‫זו התכונה שלו בתור עורך דין.‬

344
00:20:58,131 --> 00:21:00,759
‫מישהו שאין לו זמן פנוי במהלך השבוע,‬

345
00:21:00,842 --> 00:21:03,303
‫עכשיו יש לו המון זמן‬
‫לעשות דברים של חג המולד?‬

346
00:21:03,387 --> 00:21:04,554
‫זה היופי שבזה.‬

347
00:21:04,638 --> 00:21:07,057
‫בזכות כל הדברים‬
‫שהוא דיבר עליהם בארוחת הערב,‬

348
00:21:07,140 --> 00:21:09,768
‫מרוצי המזחלות, סרטי החג המולד,‬
‫או מה שזה לא יהיה,‬

349
00:21:09,851 --> 00:21:12,479
‫תוכלו להיות ביחד כל יום.‬

350
00:21:14,273 --> 00:21:15,816
‫כדי לחגוג את חג המולד.‬

351
00:21:15,899 --> 00:21:17,859
‫כן, זה האתגר.‬

352
00:21:17,943 --> 00:21:22,197
‫ואני יודעת איך לגרום לך לקפוץ ישר לתוך זה.‬

353
00:21:22,281 --> 00:21:23,448
‫תני לי את הטלפון שלך.‬

354
00:21:24,074 --> 00:21:25,617
‫תני לי את הטלפון שלך.‬

355
00:21:26,868 --> 00:21:27,703
‫תודה.‬

356
00:21:28,287 --> 00:21:30,205
‫כן!‬

357
00:21:33,458 --> 00:21:34,418
‫אני טוב.‬

358
00:21:38,005 --> 00:21:39,631
‫כן, תודה על העזרה, ספילברג.‬

359
00:21:40,507 --> 00:21:41,717
‫בניתי את הרכבת.‬

360
00:21:41,800 --> 00:21:42,634
‫כן.‬

361
00:21:45,304 --> 00:21:46,138
‫זאת ליסה.‬

362
00:21:47,347 --> 00:21:51,268
‫סליחה, חבר. הייתה לכם תקופה טובה.‬

363
00:21:52,102 --> 00:21:56,231
‫לא, היא רוצה שאראה לה‬
‫רעיונות לקישוטים ביתיים.‬

364
00:21:57,274 --> 00:22:01,236
‫"מחר עם אלה אחרי הלימודים.‬
‫אני רוצה לתת הזדמנות לחג המולד."‬

365
00:22:02,696 --> 00:22:05,782
‫זו לא התחושה שקיבלתי כשהן הלכו.‬

366
00:22:06,366 --> 00:22:07,909
‫זה בזכות הקסם של חג המולד.‬

367
00:22:08,910 --> 00:22:11,121
‫אצטרך לנסוע למחסן שלי בבוקר,‬

368
00:22:11,204 --> 00:22:13,874
‫ולאסוף את קישוטי הגיבוי שלי.‬
‫אוכל לתלות אותם על העץ שלה,‬

369
00:22:13,957 --> 00:22:16,501
‫כי מבחינה טכנית, זה לא נחשב כהוצאה.‬

370
00:22:16,585 --> 00:22:17,711
‫אתה צריך לעבוד מחר.‬

371
00:22:18,837 --> 00:22:19,963
‫אני אקח יום מחלה.‬

372
00:22:21,757 --> 00:22:23,050
‫אתה תיקח יום מחלה?‬

373
00:22:23,133 --> 00:22:26,845
‫כן, למה? רגע, איך לוקחים יום מחלה?‬
‫מתקשרים למשרד האחות?‬

374
00:22:26,928 --> 00:22:28,805
‫יש לנו משרד אחות בחברה שלי?‬

375
00:22:28,889 --> 00:22:30,057
‫תתקשר לעוזרת שלך.‬

376
00:22:30,140 --> 00:22:31,975
‫כן. אני אתקשר לעוזרת שלי.‬

377
00:22:32,059 --> 00:22:32,893
‫טום.‬
‫-כן?‬

378
00:22:32,976 --> 00:22:34,186
‫קח נשימה.‬

379
00:22:35,354 --> 00:22:36,188
‫עמוקה יותר.‬

380
00:22:38,815 --> 00:22:40,233
‫פשוט תכתוב בחזרה לליסה.‬

381
00:22:40,317 --> 00:22:44,488
‫אה, נכון. כן. לכתוב בחזרה ל…‬

382
00:22:46,865 --> 00:22:47,783
‫בסדר.‬

383
00:22:48,575 --> 00:22:50,660
‫- נתחיל ב־11:00? אקח יום חופש -‬

384
00:22:51,370 --> 00:22:52,204
‫נו?‬

385
00:22:53,121 --> 00:22:56,708
‫הוא פנוי מחר, יום שני.‬

386
00:22:56,792 --> 00:22:58,210
‫מחר בערב?‬

387
00:22:58,293 --> 00:22:59,127
‫כל היום.‬

388
00:23:00,796 --> 00:23:03,131
‫הללויה!‬
‫-אתן צורחות יותר מדי.‬

389
00:23:03,215 --> 00:23:05,342
‫אבל פאשה, זה חג המולד.‬

390
00:23:10,389 --> 00:23:17,354
‫- הכנות וקישוטים אצל העץ של ליסה! -‬

391
00:23:38,458 --> 00:23:40,085
‫היי.‬
‫-טום.‬

392
00:23:40,168 --> 00:23:42,504
‫ליסה, את יוצאת?‬

393
00:23:43,505 --> 00:23:45,590
‫חשבתי שתבוא ב־11:00.‬

394
00:23:45,674 --> 00:23:48,176
‫סליחה, קמתי והמחסן היה פתוח,‬

395
00:23:48,260 --> 00:23:50,762
‫ואז התחלתי לסחוב,‬
‫וחשבתי שאם התעוררת מוקדם…‬

396
00:23:50,846 --> 00:23:52,472
‫אני צריכה לנסוע למשרד.‬

397
00:23:52,556 --> 00:23:54,433
‫את לא עובדת מהבית היום?‬

398
00:23:54,516 --> 00:23:55,934
‫יש לנו ישיבת צוות.‬

399
00:23:59,020 --> 00:24:00,647
‫אנחנו אמורים להשתמש בכל זה?‬

400
00:24:03,400 --> 00:24:05,902
‫יש עוד שתי תיבות ליד המכונית.‬

401
00:24:09,448 --> 00:24:11,950
‫אתה תצליח להסתדר בעצמך?‬

402
00:24:12,033 --> 00:24:14,744
‫בהחלט. כן. אני צריך לעבור‬

403
00:24:14,828 --> 00:24:17,122
‫על כל קישוטי הגיבוי שיש לי.‬

404
00:24:17,205 --> 00:24:18,874
‫יש לך קישוטים?‬

405
00:24:18,957 --> 00:24:20,667
‫כדי שאדע כמה יש לנו סך הכול.‬

406
00:24:20,750 --> 00:24:22,335
‫זאת קופסת חג המולד שלי.‬

407
00:24:22,419 --> 00:24:25,422
‫נהדר. אני אעבור על הקופסה ועל הקישוטים.‬

408
00:24:25,505 --> 00:24:26,965
‫תלכי לעבודה ואל תדאגי.‬

409
00:24:27,924 --> 00:24:31,136
‫טוב. נשאר קצת קפה.‬
‫-יש לך קקאו?‬

410
00:24:32,387 --> 00:24:33,847
‫ממתי אתה שותה שוקו חם?‬

411
00:24:33,930 --> 00:24:38,018
‫קקאו הוא אחד מההנאות הרבות של חג המולד.‬

412
00:24:38,810 --> 00:24:41,563
‫בסדר. לא, אין לי קקאו.‬

413
00:24:41,646 --> 00:24:42,856
‫אני אקנה.‬

414
00:24:42,939 --> 00:24:44,065
‫בסדר.‬
‫-בסדר.‬

415
00:24:44,149 --> 00:24:45,609
‫אני הולכת לי לעבודה.‬

416
00:24:45,692 --> 00:24:46,776
‫לכי לך.‬

417
00:24:52,282 --> 00:24:54,868
‫אנחנו צריכים יותר לחיצות.‬
‫אף אחד לא פותח אותנו.‬

418
00:24:54,951 --> 00:24:57,537
‫ואם אף אחד לא יפתח אותנו, לא נבוא לעבודה.‬

419
00:24:57,621 --> 00:24:58,455
‫- חג המולד… -‬

420
00:24:58,538 --> 00:25:00,665
‫אנו רוצים להראות משהו שיעורר רצון להישאר,‬

421
00:25:00,749 --> 00:25:02,834
‫ואז לעבור לדבר הבא. ליסה, את איתנו?‬

422
00:25:02,918 --> 00:25:04,419
‫כן. כן, גרנט.‬

423
00:25:04,503 --> 00:25:07,964
‫נהדר. אז אנחנו‬
‫צריכים לחשוב על רעיונות חדשים.‬

424
00:25:13,595 --> 00:25:15,347
‫צריכים לשמוע עוד רעיונות.‬

425
00:25:15,430 --> 00:25:18,850
‫מישהו הציע משהו‬
‫שקשור למועדון המטפסים ההיפסטרים.‬

426
00:25:21,102 --> 00:25:25,315
‫ומה הקטע של גלן עם אסמ"ר.‬
‫אין לי שום מושג מה זה.‬

427
00:25:25,398 --> 00:25:28,151
‫אני שמח שהוא לא בא היום. התכוונתי…‬

428
00:25:28,235 --> 00:25:34,115
‫חג המולד, אובססיה של גבר אחד,‬
‫סיוט של אישה אחת.‬

429
00:25:35,075 --> 00:25:36,993
‫טה־דה! קקאו!‬

430
00:25:37,077 --> 00:25:38,954
‫ואו, זה מושקע.‬

431
00:25:39,037 --> 00:25:42,874
‫שמתי מעט אגוז מוסקט‬
‫כדי להוסיף קצת טעם מעקצץ.‬

432
00:25:43,542 --> 00:25:46,086
‫היה לי אגוז מוסקט?‬
‫-קניתי אחד שלם כשיצאתי.‬

433
00:25:46,169 --> 00:25:48,380
‫צריך לטחון אותו טרי,‬
‫אחרת הוא יאבד את הטעם.‬

434
00:25:48,463 --> 00:25:49,673
‫באמת?‬
‫-באמת.‬

435
00:25:50,465 --> 00:25:52,926
‫טוב, זה לא השוקו החם של אימא.‬

436
00:25:53,009 --> 00:25:55,762
‫אה, לא. זה קקאו.‬

437
00:26:01,101 --> 00:26:04,604
‫ואו! זה טעים!‬
‫-טוב.‬

438
00:26:04,688 --> 00:26:07,983
‫אפשר להראות לך מה עשיתי?‬
‫-כן, אחריך.‬

439
00:26:08,066 --> 00:26:14,155
‫אז, כל הקישוטים מוכנים לתלייה.‬
‫הייתי צריך לחבר ווים לכמה מהם.‬

440
00:26:14,239 --> 00:26:17,492
‫לגבי האורות, בדקתי שאין נורות שרופות‬
‫באף אחד מהחוטים.‬

441
00:26:17,576 --> 00:26:19,244
‫חשוב לוודא שלא יהיו הפתעות.‬

442
00:26:19,327 --> 00:26:23,331
‫ולגבי העץ, חשבתי שנוכל לפנות מקום בפינה.‬

443
00:26:23,415 --> 00:26:25,709
‫כן.‬
‫-נכון? טוב. בואי הנה.‬

444
00:26:27,168 --> 00:26:31,798
‫עמדת הפרויקט מוכנה להכנת קישוטים.‬

445
00:26:33,466 --> 00:26:34,718
‫היית עסוק.‬

446
00:26:34,801 --> 00:26:37,178
‫זה כיף. הכול היה בסדר בעבודה?‬

447
00:26:38,972 --> 00:26:41,766
‫כן, אני מתקשה עם איזושהי כתבה.‬

448
00:26:42,475 --> 00:26:45,604
‫יודע מה? אלה מסיימת ללמוד ב־15:00.‬
‫שנצא לארוחת צהריים?‬

449
00:26:45,687 --> 00:26:48,023
‫כן, מושלם. סיימי את הקקאו ונצא.‬

450
00:27:16,760 --> 00:27:20,013
‫אף פעם לא נהנית עם המשפחה בחג המולד?‬

451
00:27:21,348 --> 00:27:24,309
‫ההורים שלי מעולם לא נהנו.‬

452
00:27:26,269 --> 00:27:29,230
‫אולי כי אף אחד מהם לא לבש את זה.‬

453
00:27:48,166 --> 00:27:49,376
‫לא.‬

454
00:27:49,459 --> 00:27:52,712
‫עם צלצולים? זה נהדר. תראי, בשבילי.‬

455
00:27:57,092 --> 00:27:59,427
‫אני מכיר חנות קאפקייקס לחג המולד‬

456
00:27:59,511 --> 00:28:02,972
‫שבה הם לוקחים את הציפוי…‬
‫סליחה, תלכי בצד הזה.‬

457
00:28:03,056 --> 00:28:05,141
‫זו שכונה די מסוכנת.‬

458
00:28:05,225 --> 00:28:07,644
‫תפגע בו!‬
‫-ואו! זהירות.‬

459
00:28:08,478 --> 00:28:14,025
‫תתכופפי! טוב, רוצי! לא היום, פרקלס.‬

460
00:28:16,111 --> 00:28:19,406
‫חשבת על רשימת חג המולד בשביל סנטה?‬

461
00:28:19,489 --> 00:28:21,533
‫יש לי כמה רעיונות.‬

462
00:28:21,616 --> 00:28:22,575
‫כמו מה?‬

463
00:28:22,659 --> 00:28:24,786
‫אייפון.‬

464
00:28:24,869 --> 00:28:28,164
‫אני לא בטוחה‬
‫שלשדונים יש טכנולוגיה של אייפון.‬

465
00:28:28,248 --> 00:28:29,916
‫הם יכולים לייצר אייפון.‬

466
00:28:29,999 --> 00:28:33,795
‫אני די בטוחה‬
‫שלא מייצרים אייפונים בקוטב הצפוני.‬

467
00:28:33,878 --> 00:28:36,005
‫בקוטב הצפוני אפשר לייצר כל מה שתרצי.‬

468
00:28:38,341 --> 00:28:43,304
‫טום, תנסה לזרום איתי.‬
‫שמעתי שיש מגבלת גיל לאייפונים.‬

469
00:28:43,388 --> 00:28:44,764
‫סנטה אמר שאפשר מגיל 11.‬

470
00:28:45,515 --> 00:28:46,558
‫אחת עשרה?‬

471
00:28:48,560 --> 00:28:51,146
‫סנטה לא מביא מתנות לילדים מעל גיל 10.‬

472
00:28:53,565 --> 00:28:54,899
‫זו הנקודה, טום.‬

473
00:28:55,692 --> 00:28:59,696
‫שמעתי שלדעתו, גיל שמונה‬
‫צעיר מדי בשביל אייפון.‬

474
00:28:59,779 --> 00:29:05,160
‫כן, נכון. אימא שלך צודקת.‬
‫סנטה יודע הכול עלייך,‬

475
00:29:05,243 --> 00:29:07,912
‫והוא לא יכול להביא לך מתנה‬
‫שאת לא מוכנה אליה.‬

476
00:29:09,748 --> 00:29:10,707
‫בסדר.‬

477
00:29:10,790 --> 00:29:14,085
‫בסדר. טוב, קדימה, בואי נמצא עץ. קדימה.‬

478
00:29:15,086 --> 00:29:18,673
‫גובה העץ לדירה שלך צריך להיות כ־180 ס"מ.‬

479
00:29:18,757 --> 00:29:21,468
‫אז לדעתי אלה יתאימו.‬

480
00:29:22,260 --> 00:29:25,638
‫אז זו האפשרות הראשונה שלנו.‬

481
00:29:26,181 --> 00:29:27,932
‫עכשיו רק צריך מישהו שיבדוק‬

482
00:29:28,016 --> 00:29:30,685
‫כדי לוודא שאין חלקים יבשים.‬
‫-אני אטפל בזה.‬

483
00:29:30,769 --> 00:29:31,603
‫טוב.‬

484
00:29:32,187 --> 00:29:34,189
‫תבדקי מאחור. לפעמים הם מתחבאים שם.‬

485
00:29:34,272 --> 00:29:38,151
‫הענפים נראים טוב. הוא מושלם.‬

486
00:29:38,234 --> 00:29:40,945
‫אז מצאנו את העץ שלנו.‬
‫-אני מתה עליו.‬

487
00:29:41,029 --> 00:29:44,866
‫אבל רגע, עדיין לא סיימנו. "הושלגתן" פעם?‬

488
00:29:53,458 --> 00:29:54,751
‫מי היה מאמין?‬

489
00:29:54,834 --> 00:29:58,254
‫זה ממש מגניב. מה עוד אפשר "להשליג"?‬

490
00:29:59,339 --> 00:30:00,632
‫רק את העץ היום.‬

491
00:30:01,549 --> 00:30:03,676
‫טוב, צריך להשאיר אותו ללילה כדי שיתייבש,‬

492
00:30:03,760 --> 00:30:06,387
‫אבל בינתיים נוכל להכין את הקישוטים,‬

493
00:30:06,471 --> 00:30:09,474
‫כדי שנוכל לתלות אותם על העץ מחר.‬
‫טוב? בסדר, בואו.‬

494
00:30:22,612 --> 00:30:24,072
‫תראו את זה!‬

495
00:30:47,595 --> 00:30:51,224
‫ואו. הנה זה. זהו זה.‬

496
00:30:51,307 --> 00:30:54,227
‫"הגרינץ' נתפס על ידי ילדה פצפונת‬

497
00:30:54,310 --> 00:30:57,272
‫"שקמה מהמיטה כדי לשתות כוס מים קרים.‬

498
00:30:57,355 --> 00:30:59,899
‫"היא הביטה בגרינץ' ואמרה…"‬

499
00:30:59,983 --> 00:31:01,860
‫"סנטה קלאוס, למה?‬

500
00:31:01,943 --> 00:31:05,446
‫"למה אתה לוקח את עץ חג המולד שלי? למה?"‬

501
00:31:06,072 --> 00:31:10,243
‫"אבל אתם יודעים,‬
‫הגרינץ' הזקן היה כל כך חכם וכל כך ערמומי,‬

502
00:31:10,326 --> 00:31:13,288
‫"שהוא המציא שקר, והמציא אותו די מהר.‬

503
00:31:13,371 --> 00:31:16,416
‫"'ילדתי המתוקה…'"‬

504
00:31:21,296 --> 00:31:23,006
‫חג מולד שמח.‬

505
00:31:23,089 --> 00:31:24,716
‫חג מולד שמח.‬

506
00:31:31,222 --> 00:31:32,682
‫זה היה יום ארוך.‬

507
00:31:34,392 --> 00:31:36,352
‫נהנית ממנו?‬

508
00:31:37,770 --> 00:31:40,023
‫אני חייבת להודות שכן.‬

509
00:31:40,106 --> 00:31:41,024
‫כן?‬

510
00:31:41,107 --> 00:31:43,943
‫כן. אבל בעיקר כי היינו ביחד,‬

511
00:31:44,027 --> 00:31:46,613
‫ואנחנו תמיד נהנים כשאנחנו ביחד.‬

512
00:31:47,155 --> 00:31:50,325
‫כן, אבל חג המולד הופך את זה לקסום יותר.‬

513
00:31:50,867 --> 00:31:53,369
‫חג המולד גרם לזה לקרות ביום שני.‬

514
00:31:54,162 --> 00:31:54,996
‫כן.‬

515
00:31:55,955 --> 00:32:00,543
‫אגב, יש עוד דבר אחד שהכנתי‬

516
00:32:00,627 --> 00:32:02,253
‫ושעדיין לא הראיתי לך.‬

517
00:32:02,337 --> 00:32:04,005
‫אוי ואבוי. מה עוד?‬

518
00:32:06,341 --> 00:32:07,175
‫זה.‬

519
00:32:09,802 --> 00:32:12,055
‫מה זה? כוסברה?‬

520
00:32:12,138 --> 00:32:14,891
‫לא. זה דבקון.‬

521
00:32:14,974 --> 00:32:16,726
‫אה, שמעתי על זה.‬

522
00:32:19,145 --> 00:32:20,563
‫אנחנו אמורים לעשות משהו?‬

523
00:32:26,194 --> 00:32:28,488
‫זה באמת חג מולד שמח.‬

524
00:32:34,953 --> 00:32:37,330
‫- לקשט את העץ! -‬

525
00:32:42,710 --> 00:32:45,463
‫זה הגיע אחרי שעזבתי,‬
‫אז לא, לא עשיתי את זה.‬

526
00:32:45,546 --> 00:32:49,384
‫בסדר, שים את זה על השולחן שלי.‬
‫אני אסתכל בבוקר.‬

527
00:32:51,719 --> 00:32:53,805
‫חג מולד שמח!‬

528
00:33:00,103 --> 00:33:03,523
‫אל תשכח להשאיר גזר לרודולף.‬

529
00:33:07,694 --> 00:33:08,695
‫"הושלג", ועוד איך!‬

530
00:33:09,862 --> 00:33:10,863
‫זה יפה כל כך.‬

531
00:33:10,947 --> 00:33:11,823
‫נכון?‬

532
00:33:11,906 --> 00:33:14,200
‫טום, המעיל שלך.‬
‫-כן?‬

533
00:33:14,784 --> 00:33:17,286
‫איכס! נראה ש"השליגו" אותי.‬

534
00:33:19,080 --> 00:33:21,666
‫האחרון. זה היה האחרון, מבטיח.‬

535
00:33:23,751 --> 00:33:25,086
‫תיכנס.‬
‫-בסדר.‬

536
00:33:25,169 --> 00:33:28,256
‫אני לא צריך עזרה. ואו. לא, אני מסתדר.‬

537
00:33:30,383 --> 00:33:32,010
‫מזמן לא ראיתי את זה.‬

538
00:33:34,303 --> 00:33:36,931
‫זו אני כשהייתי בגילך.‬

539
00:33:38,641 --> 00:33:43,312
‫מה קרה לשיער שלך?‬
‫-אז עדיין נתתי לסבתא ג'וי לספר אותי.‬

540
00:33:47,650 --> 00:33:48,526
‫זה חמוד.‬

541
00:33:57,493 --> 00:33:58,870
‫סנטה קלאוס אמיתי?‬

542
00:33:58,953 --> 00:34:01,789
‫מה? כמובן שהוא אמיתי.‬

543
00:34:01,873 --> 00:34:03,750
‫יש ילד בבית הספר שאומר שלא,‬

544
00:34:03,833 --> 00:34:06,669
‫ושההורים קונים את המתנות.‬

545
00:34:06,753 --> 00:34:08,463
‫למה הוא חושב כך?‬

546
00:34:09,130 --> 00:34:10,506
‫אחיו סיפר לו.‬

547
00:34:10,590 --> 00:34:12,008
‫אוי. אחים.‬

548
00:34:13,176 --> 00:34:15,845
‫מה השם של הילד הזה?‬
‫-קונור.‬

549
00:34:15,928 --> 00:34:18,473
‫טוב. בואי נניח שאת סנטה,‬

550
00:34:18,556 --> 00:34:22,018
‫וקונור לא מאמין בך. תרצי להביא לו משהו?‬

551
00:34:22,810 --> 00:34:25,521
‫איך הוא לא יכול להאמין בי? אני אדם אמיתי.‬

552
00:34:25,605 --> 00:34:30,234
‫כן. גם סנטה. בסדר?‬
‫אז אם קונור לא מאמין בסנטה,‬

553
00:34:30,318 --> 00:34:32,320
‫סנטה ירצה להביא לו מתנה?‬

554
00:34:34,489 --> 00:34:37,492
‫אני מניחה שלא.‬
‫-כן, אז זו בעיה של קונור.‬

555
00:34:37,575 --> 00:34:41,913
‫אבל זו לא בעיה שלך, כל עוד את מאמינה.‬

556
00:34:45,792 --> 00:34:48,002
‫אני אכין רשימה ליתר ביטחון.‬

557
00:34:48,086 --> 00:34:49,796
‫אני חושב שזה רעיון נהדר.‬

558
00:34:55,968 --> 00:34:59,013
‫מוכנים? שלוש, שתיים, אחת.‬

559
00:35:00,932 --> 00:35:02,266
‫אני מתה על זה.‬

560
00:35:04,060 --> 00:35:06,229
‫זה העץ הכי יפה שהיה לנו.‬

561
00:35:32,171 --> 00:35:39,137
‫- מזמור חג המולד -‬

562
00:35:49,355 --> 00:35:50,690
‫היא מעולפת.‬

563
00:35:55,862 --> 00:35:58,531
‫הו, אני?‬

564
00:36:03,369 --> 00:36:04,245
‫את בסדר?‬

565
00:36:05,288 --> 00:36:06,289
‫מחסום כתיבה.‬

566
00:36:07,415 --> 00:36:10,793
‫חגגת את חג המולד כל השבוע,‬
‫ועדיין את לא מוצאת על מה לכתוב?‬

567
00:36:12,128 --> 00:36:13,838
‫אני מבולבלת מתמיד.‬

568
00:36:15,089 --> 00:36:17,049
‫העברנו שבוע בעשיית דברים מהנים.‬

569
00:36:17,133 --> 00:36:21,179
‫אבל למה דווקא החג הזה‬
‫חייב להיות חשוב כל כך?‬

570
00:36:23,723 --> 00:36:25,641
‫ליסה.‬
‫-כן, גרנט?‬

571
00:36:25,725 --> 00:36:27,059
‫כתבת חג המולד.‬

572
00:36:27,143 --> 00:36:29,854
‫אני מנסה לוודא שהיא תהיה מושלמת, בוס.‬

573
00:36:29,937 --> 00:36:33,065
‫טוב, סנטה קלאוס מגיע העירה,‬
‫ואני צריך למכור פרסומות.‬

574
00:36:33,774 --> 00:36:35,568
‫צ'ה־צ'ינג. אני מחכה לה.‬

575
00:36:35,651 --> 00:36:36,527
‫אין בעיה.‬

576
00:36:39,488 --> 00:36:41,490
‫בגלל זה יש לו פרצוף שדומה לגרינץ'.‬

577
00:36:44,619 --> 00:36:46,162
‫- ארוחת ערב אצלי -‬

578
00:36:46,245 --> 00:36:50,625
‫ואז אלה שאלה איך סקרוג' מת, אבל לא מת.‬

579
00:36:50,708 --> 00:36:54,086
‫אולי היא פספסה כמה נקודות בעלילה,‬
‫אבל נראה שהיא קלטה את הרעיון.‬

580
00:36:54,170 --> 00:36:55,463
‫לא, היא אהבה את זה.‬

581
00:36:55,546 --> 00:36:57,340
‫כן.‬
‫-זה אדיר.‬

582
00:36:57,423 --> 00:36:58,883
‫בלי להעליב, טום,‬

583
00:36:58,966 --> 00:37:02,136
‫אבל קיוויתי לשנת חופש מ"מזמור חג המולד".‬

584
00:37:02,220 --> 00:37:04,639
‫עכשיו נעלבתי.‬

585
00:37:04,722 --> 00:37:07,767
‫בשמי ובשם אבנעזר, שהוא רגיש מאוד.‬

586
00:37:07,850 --> 00:37:08,768
‫אני מצטער.‬

587
00:37:08,851 --> 00:37:11,687
‫כל השבוע הזה היה ממש מאיר עיניים.‬

588
00:37:11,771 --> 00:37:16,192
‫נראה שממש נכנסת‬
‫לרוח החג של סנטה! אני גאה בך.‬

589
00:37:16,275 --> 00:37:18,986
‫תודה. אלוהים, וטום,‬

590
00:37:19,070 --> 00:37:21,197
‫תודה שדיברת עם אלה על סנטה קלאוס.‬

591
00:37:21,280 --> 00:37:23,241
‫אני תמיד חוששת מהשיחה הזאת.‬

592
00:37:23,324 --> 00:37:24,242
‫למה?‬

593
00:37:25,076 --> 00:37:28,120
‫אני לא רוצה לגזול ממנה‬
‫את הכיף של אמונה בסנטה,‬

594
00:37:28,204 --> 00:37:31,624
‫אבל אני שונאת לשקר לה,‬
‫ואני לא רוצה שיקניטו אותה‬

595
00:37:31,707 --> 00:37:33,834
‫בבית הספר על כך שהיא עדיין מאמינה.‬

596
00:37:33,918 --> 00:37:36,295
‫אלוהים. הקניטו אותי המון בכיתה ג'.‬

597
00:37:36,379 --> 00:37:39,340
‫הייתה בחורה יהירה מבית עשיר,‬
‫ג'ניפר אלרדיס,‬

598
00:37:39,423 --> 00:37:40,967
‫ששלטה בכל הכיתה.‬

599
00:37:41,050 --> 00:37:43,886
‫אז כשהיא הפסיקה להאמין,‬
‫גם כל השאר היו צריכים.‬

600
00:37:43,970 --> 00:37:46,555
‫אני הייתי הסרבנית היחידה באותו חג מולד.‬

601
00:37:46,639 --> 00:37:47,682
‫כל כך טרגי.‬

602
00:37:47,765 --> 00:37:50,434
‫שרון הקטנה המסכנה. אני מצטערת.‬

603
00:37:50,518 --> 00:37:52,019
‫אני יודעת, נכון? אלוהים.‬

604
00:37:56,983 --> 00:37:59,235
‫אבל מה אם הוא אמיתי?‬

605
00:37:59,318 --> 00:38:00,319
‫מי? סנטה?‬

606
00:38:02,488 --> 00:38:05,283
‫כן, מה אם המאמינים צודקים,‬

607
00:38:05,366 --> 00:38:07,118
‫והספקנים טועים?‬

608
00:38:07,910 --> 00:38:10,496
‫כמו בכיתה ג'?‬
‫-לא, כמו תמיד.‬

609
00:38:12,915 --> 00:38:14,208
‫שסנטה קלאוס אמיתי?‬

610
00:38:16,794 --> 00:38:17,628
‫כן.‬

611
00:38:19,630 --> 00:38:20,673
‫תשתוק.‬

612
00:38:22,133 --> 00:38:23,259
‫לא, באמת.‬

613
00:38:23,968 --> 00:38:25,052
‫טום.‬

614
00:38:26,387 --> 00:38:27,638
‫אוי לא.‬

615
00:38:27,722 --> 00:38:32,643
‫טוב, אז אתה חושב שבאמת יש מישהו‬
‫שחוצה את העולם בלילה אחד,‬

616
00:38:32,727 --> 00:38:36,939
‫ומחלק מתנות לכולם?‬
‫-רק לילדים, אבל כן.‬

617
00:38:38,274 --> 00:38:40,860
‫אין מצב שאתה רציני.‬

618
00:38:40,943 --> 00:38:43,904
‫אתה מאמין שיש מישהו שחי בקוטב הצפוני‬

619
00:38:43,988 --> 00:38:46,032
‫ושדונים מכינים צעצועים בשבילו.‬

620
00:38:46,115 --> 00:38:47,658
‫כן. כל זה.‬

621
00:38:50,036 --> 00:38:51,746
‫אבל זה בלתי אפשרי, טום.‬

622
00:38:51,829 --> 00:38:56,375
‫לכן ילדים מפסיקים להאמין.‬
‫הם מתחילים להבין את ההיגיון,‬

623
00:38:56,459 --> 00:38:58,419
‫וזה לא מתקבל על הדעת.‬

624
00:38:58,502 --> 00:39:01,881
‫זה לא קשור להיגיון. זה קשור לקסם.‬

625
00:39:02,882 --> 00:39:05,551
‫אז אתה חושב שהקסם הזה אמיתי?‬

626
00:39:05,634 --> 00:39:08,179
‫קסם חג המולד. כן.‬

627
00:39:15,186 --> 00:39:17,730
‫טוב, בואו נזרום עם זה.‬
‫-כן.‬

628
00:39:17,813 --> 00:39:22,234
‫כן. אז אתה מאמין שלבחור הזה יש מזחלת‬

629
00:39:22,318 --> 00:39:23,986
‫שאיילים מושכים אותה.‬

630
00:39:24,070 --> 00:39:24,945
‫כן.‬

631
00:39:25,029 --> 00:39:26,197
‫איילים יכולים לעוף?‬

632
00:39:26,280 --> 00:39:28,324
‫כן. בעזרת קסם חג המולד.‬

633
00:39:28,407 --> 00:39:30,743
‫ויש לו שק מלא במיליוני צעצועים?‬

634
00:39:30,826 --> 00:39:31,952
‫אכן יש לו.‬

635
00:39:32,036 --> 00:39:34,914
‫בזכות קסם חג המולד?‬
‫-לא היה קורה בלעדיו.‬

636
00:39:40,503 --> 00:39:43,005
‫אני לא מצליחה להבין אם אתה רציני או לא.‬

637
00:39:43,756 --> 00:39:48,469
‫טוב, איך הוא חוצה את כל העולם בלילה אחד?‬

638
00:39:49,011 --> 00:39:51,764
‫ואל תגיד קסם חג מולד.‬

639
00:39:53,224 --> 00:39:54,433
‫אבל זה חלק מזה.‬

640
00:39:54,517 --> 00:39:58,979
‫אבל מן הסתם הוא חי בתפיסת זמן שונה משלנו.‬

641
00:40:00,231 --> 00:40:01,816
‫על מה אתה מדבר?‬
‫-תחשבי על זה.‬

642
00:40:01,899 --> 00:40:04,026
‫הוא יכול להתנייד בכל העולם בלילה אחד.‬

643
00:40:04,110 --> 00:40:06,028
‫הוא חי יותר מכל אדם אחר.‬

644
00:40:06,112 --> 00:40:08,572
‫כל זה הוא עניין של תפיסת זמן.‬

645
00:40:08,656 --> 00:40:11,409
‫הוא חי במודל זמן משלו,‬
‫ואנחנו חיים במודל אחר.‬

646
00:40:11,492 --> 00:40:15,413
‫חשבתי שאתה מתפרנס מהתעסקות בחוקים,‬

647
00:40:15,496 --> 00:40:17,081
‫בהוכחות ובהיגיון.‬

648
00:40:17,164 --> 00:40:20,626
‫כן. בואי נדבר על ההיגיון, טוב?‬
‫בואי נסתכל על זה מהצד שלך.‬

649
00:40:21,210 --> 00:40:23,963
‫את טוענת שקיים סיפור מומצא לחלוטין‬

650
00:40:24,046 --> 00:40:27,091
‫שמעל שני מיליארד אנשים מסכימים עליו?‬

651
00:40:27,174 --> 00:40:33,597
‫שכל הורה באמריקה הוא חלק‬
‫מקשירת קשר ענקית להנצחת שקר,‬

652
00:40:33,681 --> 00:40:35,975
‫אבל אותו שקר בדיוק.‬

653
00:40:36,058 --> 00:40:40,312
‫זה נראה הרבה פחות הגיוני מאשר אדם אמיתי‬

654
00:40:40,396 --> 00:40:42,273
‫עם קסם חג מולד שאנחנו חוגגים.‬

655
00:40:42,356 --> 00:40:44,650
‫כן, אבל לא כולם חוגגים את חג המולד.‬

656
00:40:44,733 --> 00:40:46,902
‫ברוב העולם חוגגים.‬

657
00:40:46,986 --> 00:40:50,239
‫אסאן, אתה מוסלמי, יש לך משהו להוסיף כאן?‬

658
00:40:50,322 --> 00:40:53,409
‫אני ניהלתי את הוויכוח הזה כבר לפני שנים.‬
‫תצטרכו להתמודד עם זה לבדכן.‬

659
00:40:53,492 --> 00:40:57,163
‫אסאן חוגג את חג המולד.‬
‫-אני די בטוחה שהוא לא.‬

660
00:40:57,246 --> 00:41:00,249
‫הוא לא חוגג את חג המולד כחג דתי.‬

661
00:41:00,332 --> 00:41:03,335
‫אני מדבר על חג המולד של סנטה.‬

662
00:41:03,419 --> 00:41:05,129
‫כשאת מוצאת את עצמך‬

663
00:41:05,212 --> 00:41:10,217
‫מזמזמת יחד עם מזמור חג מולד ברדיו,‬
‫את חוגגת את חג המולד.‬

664
00:41:10,301 --> 00:41:14,013
‫כשאת הולכת למסיבת חג,‬
‫או מתכננת להיפגש עם המשפחה,‬

665
00:41:14,096 --> 00:41:16,891
‫את חוגגת את חג המולד.‬
‫-אלה רק מנהגי חג‬

666
00:41:16,974 --> 00:41:18,476
‫שלא נוכל לברוח מהם.‬

667
00:41:18,559 --> 00:41:21,395
‫"לברוח" אומר שאנחנו כלואים,‬

668
00:41:21,479 --> 00:41:24,773
‫אבל אנחנו לא.‬
‫אנחנו מחכים לחג המולד מדי שנה.‬

669
00:41:25,608 --> 00:41:28,486
‫זה הדבר היחיד שמאחד את כולם.‬

670
00:41:29,111 --> 00:41:33,616
‫ואת מנסה להגיד לי שאנרגיה מאחדת כזאת,‬

671
00:41:33,699 --> 00:41:37,620
‫נוכחות גלובלית שמתעלה‬
‫מעל מושגים של מדינה ודת,‬

672
00:41:37,703 --> 00:41:39,955
‫היא לא בגלל אדם אחד?‬

673
00:41:42,166 --> 00:41:48,339
‫ובכן, אני חושבת‬
‫שסנטה אמיתי בתור רוח חג המולד,‬

674
00:41:48,422 --> 00:41:49,507
‫בדיוק כמוך.‬

675
00:41:49,590 --> 00:41:53,177
‫כך אני חושב, כן. אבל אני לא מתבדח.‬

676
00:41:54,261 --> 00:41:56,096
‫אני מאמין בסנטה קלאוס.‬

677
00:41:59,350 --> 00:42:01,060
‫את בסדר?‬
‫-כן, היא תהיה בסדר.‬

678
00:42:01,143 --> 00:42:03,062
‫אל תדאג לה. פשוט תמשיך לנסוע.‬

679
00:42:03,145 --> 00:42:05,314
‫אנחנו בסדר. קדימה, סע.‬

680
00:42:06,482 --> 00:42:08,859
‫החבר שלי מאמין בסנטה קלאוס.‬

681
00:42:09,944 --> 00:42:11,487
‫אשתי מאמינה באסטרולוגיה.‬

682
00:42:11,570 --> 00:42:13,280
‫לא מדברות איתך.‬
‫-סליחה.‬

683
00:42:14,657 --> 00:42:17,117
‫תאומים.‬
‫-זה מטורף לגמרי.‬

684
00:42:17,701 --> 00:42:21,080
‫טוב, הוא העלה כמה טיעונים לא רעים.‬

685
00:42:21,163 --> 00:42:22,665
‫זה גורם לך לחשוב.‬

686
00:42:22,748 --> 00:42:26,669
‫לא, שרון, אל תשתפי פעולה.‬
‫את רוצה שאני פשוט אשלים עם זה?‬

687
00:42:26,752 --> 00:42:29,505
‫בעצמך אמרת שהיה לך שבוע נהדר עם טום.‬

688
00:42:29,588 --> 00:42:32,091
‫כן, עם טום וסנטה.‬

689
00:42:32,174 --> 00:42:33,175
‫ועם אלה.‬

690
00:42:33,676 --> 00:42:37,972
‫אלוהים! עכשיו יש שניים‬
‫שאני צריכה לשכנע שסנטה לא אמיתי.‬

691
00:42:41,433 --> 00:42:45,020
‫לפחות היא לא יצאה בכעס.‬
‫-אבל היא לא חיבבה את הרעיון.‬

692
00:42:48,566 --> 00:42:51,902
‫אף אחד לא מחבב את זה, טום.‬
‫יש לך ציפיות גבוהות מדי.‬

693
00:42:52,736 --> 00:42:54,446
‫חשבתי שאתה חיבבת.‬

694
00:42:54,530 --> 00:42:58,784
‫אני מחבב אותך, אחי.‬
‫כל העניין עם סנטה הוא משני.‬

695
00:42:59,952 --> 00:43:01,870
‫אז גם אתה חושב שאני משוגע.‬

696
00:43:01,954 --> 00:43:03,664
‫לא, לא אמרתי את זה.‬

697
00:43:04,957 --> 00:43:08,460
‫תראה, אם לעולם לא נדע אם סנטה אמיתי,‬

698
00:43:08,544 --> 00:43:13,090
‫אז אשמח להאמין ביחד איתך,‬
‫למענך ולמען החברות בינינו.‬

699
00:43:14,216 --> 00:43:16,552
‫אין לי אותה אמונה כמוך,‬

700
00:43:16,635 --> 00:43:19,597
‫כי זה לא חשוב לי כל כך.‬

701
00:43:20,848 --> 00:43:24,393
‫אז מה אעשה? קבעתי את הדלקת העץ ליום שני.‬

702
00:43:25,144 --> 00:43:27,271
‫טוב, לפעמים צריך להתאים‬

703
00:43:27,354 --> 00:43:29,898
‫את לוח הזמנים שלך לצרכים של אחרים.‬

704
00:43:30,608 --> 00:43:33,068
‫את רוצה לכתוב כתבה מדהימה על חג המולד?‬

705
00:43:33,736 --> 00:43:36,196
‫אני חושבת שמצאת את ההזדמנות המושלמת.‬

706
00:43:37,239 --> 00:43:39,283
‫אני לא חושבת שאני מסוגלת.‬

707
00:43:39,366 --> 00:43:43,579
‫אל תברחי. תתעמקי בזה. יש עוד הרבה לגלות.‬

708
00:43:43,662 --> 00:43:46,749
‫זה עדיף על מאמר שנכתב מעצמו.‬

709
00:43:46,832 --> 00:43:48,626
‫הוא יכול להיכתב על ידי סנטה.‬

710
00:43:49,209 --> 00:43:51,587
‫אתה אוהב אותה, וזה מה שחשוב.‬
‫-נכון.‬

711
00:43:51,670 --> 00:43:54,089
‫והיא אוהבת אותך.‬
‫-יופי. אני מקווה.‬

712
00:43:54,173 --> 00:43:57,343
‫אז תנסה להאמין שהיא תקבל אותך כפי שאתה.‬

713
00:43:57,426 --> 00:43:58,969
‫אני אנסה להאמין.‬

714
00:43:59,053 --> 00:44:00,471
‫כן. תודה.‬
‫-בסדר.‬

715
00:44:00,554 --> 00:44:02,514
‫היי, בשביל זה יש שדונים.‬

716
00:44:02,598 --> 00:44:04,099
‫כן. אין כמוך.‬

717
00:44:06,894 --> 00:44:08,145
‫לילה טוב.‬
‫-לילה טוב.‬

718
00:44:14,735 --> 00:44:21,659
‫- אנחנו עדיין נפגשים ביום שני? -‬

719
00:44:36,256 --> 00:44:38,884
‫- אנחנו עדיין נפגשים ביום שני? -‬

720
00:44:44,515 --> 00:44:50,646
‫- יום שני עדיין בתוקף. -‬

721
00:45:14,169 --> 00:45:17,548
‫אז איך הדלקת העץ משתלבת בקסם חג המולד?‬

722
00:45:17,631 --> 00:45:21,927
‫עלינו לשמור על רוח חג המולד בחיים.‬
‫קסם חג המולד נובע ממנה.‬

723
00:45:22,010 --> 00:45:23,929
‫בתליית אורות על עץ?‬

724
00:45:25,013 --> 00:45:28,225
‫אורות מנצנצים הם הזיקוקים של חג המולד.‬

725
00:45:28,308 --> 00:45:32,187
‫אנחנו מביטים בדברים האלה מדי יום,‬
‫עץ, בית, פנס רחוב.‬

726
00:45:32,271 --> 00:45:34,398
‫אבל בחודש אחד בשנה‬

727
00:45:34,481 --> 00:45:38,193
‫הם מכוסים בזוהר יפהפה של צבע ואור,‬

728
00:45:38,277 --> 00:45:40,779
‫ואז אנחנו מביטים בעולם בדרך אחרת לגמרי.‬

729
00:45:41,572 --> 00:45:44,783
‫הפלא הילדותי הוא שיוצר את הקסם.‬

730
00:46:18,776 --> 00:46:20,944
‫הם נהדרים.‬
‫-נכון.‬

731
00:46:21,028 --> 00:46:24,990
‫תודה לכולכם שבאתם הערב.‬
‫אני חושבת שכדאי שנדליק את החמוד הזה.‬

732
00:46:25,657 --> 00:46:26,742
‫לך על זה, בן!‬

733
00:46:31,038 --> 00:46:33,290
‫כן! אין בעיה!‬

734
00:46:51,225 --> 00:46:52,518
‫תפגעו בו!‬

735
00:46:59,233 --> 00:47:00,734
‫לסגת!‬
‫-קדימה!‬

736
00:47:01,235 --> 00:47:02,152
‫יש!‬

737
00:47:04,613 --> 00:47:06,573
‫קבל את זה, פרקלס!‬

738
00:47:07,658 --> 00:47:08,867
‫יש!‬

739
00:47:13,288 --> 00:47:18,043
‫בסדר. תסתכלי על השדון.‬

740
00:47:18,126 --> 00:47:20,504
‫תסתכלי על השדוני.‬

741
00:47:20,587 --> 00:47:23,423
‫השדוני מתוק כל כך. תסתכלי על השדוני.‬

742
00:47:23,507 --> 00:47:24,550
‫אוי לא.‬

743
00:47:26,635 --> 00:47:28,887
‫הילדה הזאת תהרוג את סנטה קלאוס?‬

744
00:47:28,971 --> 00:47:31,807
‫יכול להיות שהיא תהרוג אותו.‬
‫אבל האמיתי יהיה בסדר.‬

745
00:47:32,307 --> 00:47:33,308
‫תדברי עם טווינקלס.‬

746
00:47:33,392 --> 00:47:34,518
‫שלום.‬

747
00:47:34,601 --> 00:47:35,602
‫תודה.‬

748
00:47:35,686 --> 00:47:40,774
‫זה בסדר. חג מולד שמח.‬

749
00:47:43,527 --> 00:47:45,696
‫שלום, בואי תעלי.‬
‫-היי.‬

750
00:47:46,655 --> 00:47:47,739
‫מה שמך?‬

751
00:47:47,823 --> 00:47:48,657
‫אני אלה.‬

752
00:47:48,740 --> 00:47:50,200
‫נעים מאוד, אלה.‬

753
00:47:50,284 --> 00:47:53,871
‫מה תרצי לחג המולד?‬
‫-אני רוצה אייפון.‬

754
00:47:53,954 --> 00:47:55,497
‫אייפון. בחיי!‬

755
00:47:55,581 --> 00:47:58,250
‫אתה יודע למה סנטה לעולם לא ימות, טום?‬

756
00:47:58,333 --> 00:47:59,293
‫למה?‬

757
00:47:59,918 --> 00:48:04,256
‫כי הוא הדמות שמייצגת‬
‫את בזבוזי הכסף לכבוד חג המולד.‬

758
00:48:04,923 --> 00:48:07,968
‫כל החנויות שמוכרות צעצועים, כרטיסי ברכה,‬

759
00:48:08,051 --> 00:48:12,180
‫ומכוניות לקסוס עם סרטים ענקיים עליהן,‬
‫לא יוותרו על איש המפתח שלהם.‬

760
00:48:12,264 --> 00:48:14,433
‫נכון.‬
‫-במיוחד כשכולם‬

761
00:48:14,516 --> 00:48:17,978
‫קובעים כמה חג המולד שלהם שמח‬
‫על פי מספר המתנות שקיבלו.‬

762
00:48:18,061 --> 00:48:20,856
‫אבל מה שאני באמת רוצה, זה…‬
‫-כן? זה…‬

763
00:48:24,443 --> 00:48:26,486
‫חברות יפעלו כפי שהן יראו לנכון,‬

764
00:48:26,570 --> 00:48:31,074
‫אבל תחשבי על הרגע‬
‫שבו את רואה מישהו פותח את המתנה המושלמת.‬

765
00:48:31,158 --> 00:48:34,077
‫המבט הנהדר שיש לו בעיניים.‬

766
00:48:35,037 --> 00:48:38,457
‫כן, אבל לא צריך‬
‫להאמין בסנטה כדי להעניק מתנות.‬

767
00:48:38,540 --> 00:48:40,542
‫טוב, כמובן שלא.‬

768
00:48:40,626 --> 00:48:43,921
‫כן. ולא כדאי שנעשה את זה כל השנה?‬

769
00:48:44,671 --> 00:48:47,215
‫כן.‬
‫-העניין במתנות חג המולד‬

770
00:48:47,299 --> 00:48:50,469
‫הוא שהן תמיד הפתעה,‬
‫לכן אני לא יכול להבטיח. בסדר?‬

771
00:48:51,219 --> 00:48:52,262
‫את מבינה?‬
‫-כן.‬

772
00:48:52,346 --> 00:48:54,514
‫טוב מאוד. בואי נצטלם.‬

773
00:48:54,598 --> 00:48:56,725
‫תסתכלי על ספרינקלס. שלום, ספרינקלס.‬

774
00:48:58,185 --> 00:48:59,978
‫חג מולד שמח. תודה רבה.‬

775
00:49:00,604 --> 00:49:03,440
‫תודה, סנטה.‬
‫-תודה לכם. חג מולד שמח.‬

776
00:49:03,523 --> 00:49:04,483
‫חג מולד שמח.‬

777
00:49:06,985 --> 00:49:07,986
‫תודה, אימא.‬

778
00:49:10,656 --> 00:49:13,408
‫טוב, אז מה ביקשת מסנטה?‬

779
00:49:13,492 --> 00:49:14,493
‫אני לא מגלה.‬

780
00:49:15,535 --> 00:49:16,954
‫למה?‬

781
00:49:17,037 --> 00:49:19,164
‫זה שמור ביני לבין האיש הגדול.‬

782
00:49:25,295 --> 00:49:27,005
‫טוב, השאלה הבאה.‬

783
00:49:28,298 --> 00:49:33,345
‫מהם שלושת הכללים של סנטה‬
‫לבניית גינה נהדרת?‬

784
00:49:33,428 --> 00:49:38,266
‫מהם שלושת הכללים של סנטה‬
‫לבניית גינה נהדרת?‬

785
00:49:40,018 --> 00:49:43,605
‫כבר יש לך שלושה?‬
‫-יש לי אותם. תסמכי עליי.‬

786
00:49:43,689 --> 00:49:44,690
‫בסדר.‬

787
00:49:46,400 --> 00:49:49,444
‫אם היה אפשר לראות את סנטה,‬
‫זה היה מוכיח את זה.‬

788
00:49:49,945 --> 00:49:51,238
‫אתה ראית את סנטה?‬

789
00:49:51,321 --> 00:49:54,658
‫לא. לא, אי אפשר. הוא לא יבקר אצלך בבית‬

790
00:49:54,741 --> 00:49:57,619
‫אם תישארי ערה כדי לחכות לו, או לתפוס אותו‬

791
00:49:57,703 --> 00:49:59,121
‫כאילו הוא גנב שבא לשדוד.‬

792
00:49:59,830 --> 00:50:03,125
‫אבל אם אי אפשר להוכיח את זה,‬
‫איך אפשר להאמין בו?‬

793
00:50:03,208 --> 00:50:06,503
‫צריך להאמין בו‬
‫דווקא בגלל שאי אפשר להוכיח את זה.‬

794
00:50:07,170 --> 00:50:09,548
‫נדרשת אמונה כדי להאמין בבלתי נודע.‬

795
00:50:11,800 --> 00:50:12,718
‫בסדר.‬

796
00:50:14,678 --> 00:50:15,971
‫מה אם אתה טועה?‬

797
00:50:17,806 --> 00:50:22,561
‫אני מניח שאעדיף לטעות‬
‫בכך שהייתה לי אמונה במשהו נפלא,‬

798
00:50:22,644 --> 00:50:26,189
‫מאשר לטעות כי לא הייתה בי אמונה.‬

799
00:50:30,694 --> 00:50:32,654
‫התשובה מגיעה!‬

800
00:50:34,614 --> 00:50:39,828
‫שלושת הכללים של סנטה להכנת גינה נהדרת,‬

801
00:50:39,911 --> 00:50:43,832
‫הו הו הו!‬

802
00:50:44,666 --> 00:50:46,251
‫ידעתי.‬

803
00:50:46,334 --> 00:50:48,503
‫אם זו הייתה התשובה שלכם, צדקתם!‬

804
00:50:48,587 --> 00:50:50,338
‫הצלחתם. ברכותיי.‬

805
00:50:51,089 --> 00:50:52,382
‫עדיין מובילים.‬

806
00:50:59,347 --> 00:51:02,059
‫- מרתון אפיית עוגיות חג המולד -‬

807
00:51:05,062 --> 00:51:06,730
‫התבנית הבאה, בבקשה.‬

808
00:51:13,278 --> 00:51:15,614
‫מושלם! בום!‬

809
00:51:19,701 --> 00:51:20,952
‫עוד תבנית אחת?‬

810
00:51:21,036 --> 00:51:23,288
‫זו הייתה התבנית האחרונה, מותק.‬

811
00:51:23,371 --> 00:51:24,873
‫רק עוד אחת.‬

812
00:51:24,956 --> 00:51:27,334
‫כבר הכנת את התבנית הנוספת שלך.‬

813
00:51:27,417 --> 00:51:28,877
‫היית נהדרת, ילדונת.‬

814
00:51:28,960 --> 00:51:34,257
‫הנה. עכשיו, לכי לצחצח שיניים,‬
‫ואני אבוא לבדוק מה שלומך.‬

815
00:51:53,360 --> 00:51:55,278
‫כמה עוד תבניות, טום?‬

816
00:51:55,362 --> 00:51:58,073
‫יש לי עוד שש שצריכות להיכנס לתנור,‬

817
00:51:58,156 --> 00:52:02,160
‫ואז אולי אכין עוד ארבע.‬
‫יש לי מספיק בצק לארבע נוספות.‬

818
00:52:05,122 --> 00:52:07,582
‫צריך לוודא שיהיה לי מספיק‬
‫לכל מי שברשימה שלי.‬

819
00:52:07,666 --> 00:52:09,793
‫הרשימה שלך? כן, הבנתי.‬

820
00:52:12,420 --> 00:52:14,923
‫הצלחת לגלות מה אלה ביקשה מסנטה?‬

821
00:52:16,091 --> 00:52:18,802
‫לא, היא לא תספר לי,‬
‫אבל אם הייתי צריכה לנחש,‬

822
00:52:18,885 --> 00:52:21,763
‫זה מתחיל ב"איי" ומסתיים ב"פון".‬

823
00:52:22,889 --> 00:52:24,099
‫מסכנה.‬

824
00:52:24,808 --> 00:52:27,477
‫יש המון דברים שאני בטוחה שהיא תאהב מאוד.‬

825
00:52:27,561 --> 00:52:31,648
‫כן. אבל טוב שהיא סיפרה לסנטה מה שהיא רוצה.‬

826
00:52:33,692 --> 00:52:37,696
‫סנטה לא מביא לה מתנות.‬
‫הן באות ממני ומרוברט.‬

827
00:52:37,779 --> 00:52:39,406
‫אלא אם כן היא מאמינה.‬

828
00:52:47,455 --> 00:52:51,168
‫אולי עדיף שתפסיק לדבר עם אלה על סנטה?‬

829
00:52:52,085 --> 00:52:54,045
‫אני חוששת שהיא מקבלת מסר לא נכון.‬

830
00:52:54,129 --> 00:52:55,881
‫שסנטה קלאוס אמיתי?‬

831
00:52:58,091 --> 00:53:00,343
‫כן, המסר הזה.‬

832
00:53:02,304 --> 00:53:04,806
‫אז בשבוע שעבר,‬
‫כשאמרתי לה שסנטה קלאוס אמיתי,‬

833
00:53:04,890 --> 00:53:07,184
‫זה היה בסדר מבחינתך, כי חשבת שאני משקר.‬

834
00:53:07,267 --> 00:53:10,061
‫ועכשיו כשזו האמת, זה לא מוצא חן בעינייך.‬

835
00:53:13,481 --> 00:53:15,192
‫אני לא חושבת שזו האמת.‬

836
00:53:16,359 --> 00:53:18,528
‫אז אל תגזלי מאמה את האמונה שלה.‬

837
00:53:18,612 --> 00:53:21,114
‫זו לא כוונתי. לא עכשיו,‬

838
00:53:21,198 --> 00:53:24,075
‫אבל יום יבוא‬
‫שבו היא תשאל אותי, ואז אגלה לה…‬

839
00:53:24,159 --> 00:53:27,370
‫אני לא חושב שזה הוגן‬
‫שחוסר האמונה שלך ישפיע על אלה.‬

840
00:53:27,454 --> 00:53:29,456
‫אלה היא הבת שלי, טום.‬

841
00:53:31,958 --> 00:53:34,085
‫כן, את צודקת.‬

842
00:53:34,169 --> 00:53:37,255
‫אני לא רוצה לעשות מזה עניין גדול.‬

843
00:53:37,339 --> 00:53:39,841
‫אני מצטער.‬
‫-אני פשוט צריכה להגן על הבת שלי.‬

844
00:53:42,510 --> 00:53:43,345
‫אני מבין.‬

845
00:53:45,889 --> 00:53:49,726
‫טום, תוכל להקריא לי את "הגרינץ'" הערב?‬

846
00:53:50,435 --> 00:53:55,232
‫יודעת מה? אני חייב להמשיך לעבוד.‬
‫אבל אימא שלך תוכל.‬

847
00:53:56,024 --> 00:53:58,318
‫היא לא עושה את הקול של הגרינץ' טוב כמוך.‬

848
00:53:58,401 --> 00:53:59,611
‫מה?‬

849
00:53:59,694 --> 00:54:02,239
‫תודה, אבל אני חייב לסיים.‬

850
00:54:03,073 --> 00:54:03,990
‫בסדר.‬

851
00:54:04,866 --> 00:54:06,076
‫את באה, אימא?‬

852
00:54:07,244 --> 00:54:10,038
‫אני לא אימא שלך. אני הגרינץ'.‬

853
00:54:10,121 --> 00:54:11,331
‫רואה?‬

854
00:54:11,957 --> 00:54:12,832
‫כן.‬

855
00:54:12,916 --> 00:54:17,379
‫אני הגרינץ'!‬

856
00:54:17,462 --> 00:54:19,256
‫הגרינץ' לא מתנהג ככה.‬

857
00:55:05,385 --> 00:55:09,806
‫חג המולד. אם את לא חלק ממנו, את מנודה.‬

858
00:55:58,104 --> 00:55:59,606
‫- יום שישי, 12 בדצמבר -‬

859
00:55:59,689 --> 00:56:00,648
‫אלוהים.‬

860
00:56:16,998 --> 00:56:19,793
‫ראיתי את זה, וחשבתי עלייך.‬

861
00:56:29,469 --> 00:56:32,305
‫זה נהדר.‬

862
00:56:35,183 --> 00:56:36,810
‫אני איראה ממש…‬

863
00:56:38,645 --> 00:56:39,604
‫חגיגית.‬

864
00:56:39,687 --> 00:56:40,605
‫כן.‬

865
00:56:43,775 --> 00:56:45,777
‫הו! הו! הו!‬

866
00:57:04,712 --> 00:57:06,047
‫- בוקר טוב -‬

867
00:57:16,224 --> 00:57:17,684
‫אז איך היה בעבודה?‬

868
00:57:17,767 --> 00:57:19,018
‫היה טוב. הרבה עבודה.‬

869
00:57:19,602 --> 00:57:22,313
‫אלה עדיין כאן?‬
‫-לא, היא כבר עזבה עם רוברט.‬

870
00:57:22,397 --> 00:57:25,775
‫קיוויתי לראות אותה,‬
‫כי שמתי בשבילה את כל שירי חג המולד שלי‬

871
00:57:25,859 --> 00:57:27,193
‫על הכונן הנייד הזה.‬

872
00:57:27,277 --> 00:57:29,237
‫תוכל לתת לה אותו מאוחר יותר.‬
‫-כן.‬

873
00:57:29,779 --> 00:57:31,990
‫נשתה לפני שתתחילי להתכונן?‬

874
00:57:32,866 --> 00:57:33,783
‫להתכונן למה?‬

875
00:57:33,867 --> 00:57:35,160
‫לנסיעה במזחלת.‬

876
00:57:36,077 --> 00:57:37,620
‫זה הערב?‬
‫-כן.‬

877
00:57:38,121 --> 00:57:40,957
‫הייתי בטוחה שאמרת שזה בשבת.‬

878
00:57:41,040 --> 00:57:43,793
‫לא, מחר שרים ביחד את מזמורי חג המולד.‬

879
00:57:43,877 --> 00:57:45,128
‫הנסיעה במזחלת תהיה הערב.‬

880
00:57:47,338 --> 00:57:51,926
‫מה אם ניקח לילה חופשי מכל ענייני חג המולד?‬

881
00:57:52,010 --> 00:57:53,595
‫כל הכרטיסים נמכרו.‬

882
00:57:53,678 --> 00:57:56,181
‫כך שזו ההזדמנות היחידה שלנו להשתתף בזה.‬

883
00:57:56,264 --> 00:57:58,475
‫כן, אבל מה אם לא נשתתף?‬

884
00:57:58,558 --> 00:57:59,893
‫אני משתתף בזה כל שנה.‬

885
00:58:00,685 --> 00:58:04,189
‫טום. תסתכל על עצמך, אתה מותש.‬

886
00:58:04,272 --> 00:58:07,775
‫לא ייתכן שתעבוד קשה כל כך‬
‫רק בגלל חג המולד.‬

887
00:58:07,859 --> 00:58:09,402
‫אני אהיה בסדר.‬

888
00:58:09,486 --> 00:58:11,571
‫טוב. לי לא מתחשק‬

889
00:58:11,654 --> 00:58:14,866
‫לעטוף את עצמי רק כדי לקפוא בנסיעה במזחלת.‬

890
00:58:14,949 --> 00:58:17,744
‫הם מגישים שתייה חמה,‬
‫ובחוץ לא קר באופן קיצוני.‬

891
00:58:17,827 --> 00:58:19,704
‫טוב, טום…‬
‫-ברגע שתגיעי לשם,‬

892
00:58:19,787 --> 00:58:22,373
‫תראי שזה ממש מהנה.‬
‫-טוב, טום.‬

893
00:58:22,457 --> 00:58:24,417
‫אמרתי שאני לא רוצה להשתתף בזה.‬

894
00:58:25,293 --> 00:58:30,173
‫כן, אבל תכננתי להשתתף בזה,‬
‫אז אני מרגיש שאני ממש צריך ללכת.‬

895
00:58:31,883 --> 00:58:32,842
‫אז לך.‬

896
00:58:37,055 --> 00:58:38,139
‫את לא באה?‬

897
00:58:38,890 --> 00:58:39,724
‫אני לא.‬

898
00:58:41,893 --> 00:58:46,189
‫היי, את לא יכולה לוותר עכשיו על חג המולד!‬
‫-אני לא מוותרת, טום.‬

899
00:58:46,898 --> 00:58:48,358
‫אני פשוט צריכה הפסקה.‬

900
00:58:48,441 --> 00:58:50,235
‫חג המולד הוא הפסקה.‬

901
00:58:50,318 --> 00:58:53,279
‫זו התקופה שבה כולם‬
‫יכולים להיות הגרסה הטובה יותר של עצמם.‬

902
00:58:53,905 --> 00:58:55,156
‫זה מה שזה?‬

903
00:58:55,949 --> 00:58:57,659
‫הגרסה הטובה יותר של טום?‬

904
00:58:58,201 --> 00:59:00,578
‫כן.‬
‫-טוב, גם אני חשבתי כך.‬

905
00:59:00,662 --> 00:59:04,374
‫כי חשבתי שאתה משנה את שעות העבודה שלך‬

906
00:59:04,457 --> 00:59:07,669
‫בשביל לפנות זמן‬
‫לעשות דברים של חג המולד איתי ועם אלה.‬

907
00:59:08,336 --> 00:59:11,089
‫עכשיו הבנתי שאתה לא מפנה זמן בשבילנו.‬

908
00:59:11,839 --> 00:59:13,633
‫אתה מפנה זמן בשביל סנטה.‬

909
00:59:14,676 --> 00:59:16,844
‫כי זו חגיגה.‬

910
00:59:16,928 --> 00:59:19,681
‫לא, טום. זו אובססיה.‬

911
00:59:19,764 --> 00:59:24,018
‫זה לא רק שמחה, כיף וקשת בענן. טוב?‬

912
00:59:24,519 --> 00:59:25,395
‫עבור חלק מאיתנו,‬

913
00:59:25,478 --> 00:59:29,315
‫מדובר במנהגים ריקים והבטחות שהופרו.‬

914
00:59:29,399 --> 00:59:33,736
‫ולפעמים, טום, זה ממש לא מרגיש טוב.‬

915
00:59:42,161 --> 00:59:47,458
‫כשהייתי בת שבע,‬
‫מצאתי בובת ברבי בארון של הוריי.‬

916
00:59:48,042 --> 00:59:51,212
‫היא הייתה אמורה להיות בשבילי מסנטה.‬

917
00:59:52,463 --> 00:59:55,800
‫וכשסיפרתי להם על זה, הם לא נתנו לי אותה.‬

918
00:59:55,883 --> 01:00:00,680
‫הם החזירו אותה לחנות,‬
‫והאשימו אותי שהרסתי לעצמי את חג המולד.‬

919
01:00:01,806 --> 01:00:05,393
‫וסנטה לא הופיע שוב אחרי זה.‬

920
01:00:06,311 --> 01:00:09,063
‫אני מצטער.‬
‫-הם העדיפו את המנהגים היקרים שלהם‬

921
01:00:09,147 --> 01:00:11,399
‫על פני הרגשות של אותה ילדה קטנה.‬

922
01:00:13,109 --> 01:00:15,862
‫וכעת זה קורה שוב.‬

923
01:00:30,376 --> 01:00:32,295
‫מה אוכל לעשות כדי שזה יהיה בסדר?‬

924
01:00:32,378 --> 01:00:33,713
‫אתה לא יכול, טום.‬

925
01:00:33,796 --> 01:00:39,302
‫אתה לא יכול פשוט להניף‬
‫שרביט קסמים של חג המולד ולפתור הכול.‬

926
01:00:40,470 --> 01:00:42,805
‫אנחנו פשוט שני אנשים שונים מאוד.‬

927
01:00:48,102 --> 01:00:50,313
‫אני לא חושבת שכדאי שנמשיך להיות ביחד.‬

928
01:00:50,396 --> 01:00:54,442
‫לא, ליס. זה לא מה שאני רוצה.‬

929
01:00:56,319 --> 01:00:58,404
‫אני לא יכולה לתת לך‬
‫את מה שאתה רוצה, טום.‬

930
01:01:00,865 --> 01:01:02,283
‫אז זה מה שאני רוצה.‬

931
01:01:10,792 --> 01:01:12,377
‫ובכן, בסדר.‬

932
01:01:18,091 --> 01:01:21,386
‫יודעת מה, את יכולה לתת את זה לאלה.‬

933
01:01:39,195 --> 01:01:41,781
‫לא הייתי צריך לספר לליסה על סנטה.‬

934
01:01:42,949 --> 01:01:43,991
‫זה לא נכון, אחי.‬

935
01:01:45,159 --> 01:01:47,829
‫זה חלק ממי שאתה. זה היה הורג אותך.‬

936
01:01:47,912 --> 01:01:50,790
‫טוב, לא להיות איתה הורג אותי עוד יותר.‬

937
01:01:53,626 --> 01:01:55,169
‫מה בדיוק היא אמרה?‬

938
01:01:58,381 --> 01:01:59,382
‫הרסתי את ה…‬

939
01:02:02,427 --> 01:02:04,387
‫הרסתי הכול בגלל סנטה.‬

940
01:02:06,931 --> 01:02:08,641
‫זה בדיוק מה שהיא אמרה?‬

941
01:02:08,725 --> 01:02:11,477
‫לא, לא בדיוק. אבל…‬

942
01:02:13,104 --> 01:02:14,188
‫קיבלתי את המסר.‬

943
01:02:16,482 --> 01:02:17,734
‫אולי זה לא קשור אליך.‬

944
01:02:18,568 --> 01:02:22,071
‫אולי יש לה בעיות משלה עם חג המולד.‬

945
01:02:24,782 --> 01:02:26,701
‫טוב, עכשיו כבר מאוחר מדי.‬

946
01:02:27,869 --> 01:02:31,372
‫שלום, חברים. ברוכים הבאים‬
‫לשירה בציבור שלנו לכבוד חג המולד.‬

947
01:02:33,875 --> 01:02:37,503
‫נתחיל במזמור ישן ואהוב,‬
‫"סנט ניקולאוס הזקן השמח".‬

948
01:02:37,587 --> 01:02:39,839
‫אני רוצה לשמוע את כולם שרים.‬

949
01:02:39,922 --> 01:02:42,508
‫ליסה הייתה מתאימה הרבה יותר לדבר הזה.‬

950
01:02:43,134 --> 01:02:44,010
‫תפסיק.‬

951
01:03:01,819 --> 01:03:03,821
‫"ערב חג המולד יגיע בקרוב…"‬

952
01:03:16,959 --> 01:03:17,877
‫אתה בסדר?‬

953
01:03:20,171 --> 01:03:21,088
‫לא.‬

954
01:03:23,174 --> 01:03:24,592
‫רוצה שנלך מכאן?‬

955
01:03:25,468 --> 01:03:27,303
‫כן.‬
‫-כן. בוא.‬

956
01:03:35,019 --> 01:03:37,980
‫גברת קלאוס ואני החלטנו‬

957
01:03:38,064 --> 01:03:42,151
‫שזה יהיה חג המולד הכי טוב שהיה.‬

958
01:03:42,235 --> 01:03:45,655
‫הו הו הו! חג מולד…‬

959
01:03:53,287 --> 01:03:58,084
‫"איך חג המולד‬
‫הפך את מערכת היחסים שלי לגוש פחם."‬

960
01:04:28,698 --> 01:04:31,617
‫באתי הכי מהר שיכולתי. מה מקרה החירום?‬

961
01:04:37,081 --> 01:04:38,332
‫היי, שרון.‬

962
01:04:39,333 --> 01:04:42,837
‫רוברט נאלץ לטוס לחו"ל לשליחות.‬

963
01:04:42,920 --> 01:04:45,006
‫ומרוץ המזחלות יתקיים ביום ראשון.‬

964
01:04:45,089 --> 01:04:50,094
‫אוי, בחיי. אין לי הרבה ניסיון‬
‫בבניית מזחלות מקרטון.‬

965
01:04:50,720 --> 01:04:54,265
‫אמרתי לאימא שלי להתקשר לטום,‬
‫אבל היא התקשרה אלייך.‬

966
01:04:54,891 --> 01:04:56,601
‫טום עסוק השבוע.‬

967
01:04:56,684 --> 01:04:59,478
‫איך את יודעת? אפילו לא שאלת אותו.‬

968
01:04:59,562 --> 01:05:00,521
‫אני פשוט יודעת.‬

969
01:05:01,856 --> 01:05:03,524
‫טוב, אז,‬

970
01:05:04,233 --> 01:05:07,695
‫אולי פשוט תיכנסי לקופסה‬
‫ותחליקי במורד הגבעה?‬

971
01:05:11,073 --> 01:05:12,783
‫יבוא!‬
‫-טום.‬

972
01:05:12,867 --> 01:05:16,829
‫אלה! היי! הו, כן!‬

973
01:05:17,371 --> 01:05:19,832
‫התגעגעתי אליך.‬
‫-גם אני התגעגעתי אלייך.‬

974
01:05:20,541 --> 01:05:23,377
‫את עובדת על פרויקט?‬
‫-פרויקט גדול.‬

975
01:05:25,421 --> 01:05:29,342
‫טוב, תני לי לבדוק את זה.‬
‫בואי נראה מה יש לנו, שרון.‬

976
01:05:35,848 --> 01:05:39,977
‫אלוהים אדירים! זה ממש מגניב!‬

977
01:05:44,231 --> 01:05:48,152
‫אני מתה על זה! הבית שלך מדהים!‬

978
01:05:52,531 --> 01:05:53,449
‫מה יש מתחת לזה?‬

979
01:05:56,744 --> 01:05:57,620
‫אופס.‬

980
01:05:58,245 --> 01:06:02,416
‫איך ייתכן שיש סדין על סנטה קלאוס?‬

981
01:06:03,709 --> 01:06:07,004
‫מוצא חן בעינייך?‬
‫-ואו. הוא עושה משהו?‬

982
01:06:07,088 --> 01:06:08,172
‫שאלה נהדרת.‬

983
01:06:12,677 --> 01:06:15,054
‫חג מולד שמח!‬
‫-הוא חי.‬

984
01:06:17,223 --> 01:06:20,434
‫נוכל לשחק עם הרכבת?‬
‫-לא היה לך פרויקט?‬

985
01:06:20,518 --> 01:06:22,770
‫כן, והוא במצב רע.‬

986
01:06:30,903 --> 01:06:31,988
‫מתי המרוץ הזה?‬

987
01:06:32,697 --> 01:06:33,781
‫יום ראשון בבוקר.‬

988
01:06:35,533 --> 01:06:39,870
‫נצטרך עוד הרבה נייר דבק.‬
‫-איך זה אמור להיראות בכלל?‬

989
01:06:55,261 --> 01:06:57,388
‫חג מולד שמח!‬

990
01:07:04,687 --> 01:07:05,646
‫לילה טוב, ג'ן.‬

991
01:07:22,872 --> 01:07:25,166
‫גרנט, יש לך דקה?‬

992
01:07:26,375 --> 01:07:27,626
‫את רוצה לדבר איתי?‬

993
01:07:27,710 --> 01:07:30,379
‫ובכן, זה הולך להיות מעניין.‬

994
01:07:31,172 --> 01:07:33,174
‫זה נוגע לכתבת חג המולד הנשכחת שלך?‬

995
01:07:33,257 --> 01:07:35,259
‫נשכחת. מילה גדולה.‬

996
01:07:35,760 --> 01:07:37,094
‫אני הרי עורך.‬

997
01:07:38,512 --> 01:07:41,182
‫אני לא חושבת שאוכל לכתוב אותה.‬
‫-לא בא בחשבון.‬

998
01:07:41,265 --> 01:07:44,518
‫גרנט, אתה מכיר אותי.‬
‫אתה יודע שאני לא אוהבת את חג המולד.‬

999
01:07:44,602 --> 01:07:46,270
‫למה בחרת בי לכתוב אותה?‬

1000
01:08:00,701 --> 01:08:04,246
‫ליסה, לא רציתי שמישהי תכתוב סתם כתבה‬

1001
01:08:04,330 --> 01:08:06,582
‫על נצנצים וליקר ביצים.‬

1002
01:08:07,583 --> 01:08:11,420
‫רציתי מישהי עם גישה מעניינת‬
‫לגבי הנושא הזה.‬

1003
01:08:11,504 --> 01:08:12,880
‫וזו את.‬

1004
01:08:12,963 --> 01:08:14,673
‫את שונאת את חג המולד.‬

1005
01:08:14,757 --> 01:08:16,467
‫אני יודע. אני מבין.‬

1006
01:08:17,468 --> 01:08:19,095
‫אבל שאר העולם לא שונא אותו.‬

1007
01:08:20,679 --> 01:08:21,972
‫אז איך נפגשים באמצע?‬

1008
01:08:24,517 --> 01:08:25,684
‫זה כל מה שיש לך?‬

1009
01:08:28,479 --> 01:08:31,190
‫בחרתי בך בשביל זה כי אני מאמין בך.‬

1010
01:08:35,903 --> 01:08:37,154
‫אני יודע שתמצאי את זה.‬

1011
01:08:53,379 --> 01:08:54,922
‫היי.‬
‫-היי!‬

1012
01:08:55,005 --> 01:08:55,840
‫תיכנסי.‬

1013
01:08:55,923 --> 01:08:58,467
‫תודה שאפשרת לי לבוא לבקר.‬

1014
01:08:58,551 --> 01:08:59,385
‫בהחלט.‬

1015
01:09:02,304 --> 01:09:05,015
‫ואו, זה טעים!‬

1016
01:09:06,142 --> 01:09:09,520
‫זה מעלה זיכרונות,‬
‫אבל זה לעולם לא יהיה טוב כמו של אימא שלי.‬

1017
01:09:10,771 --> 01:09:12,773
‫אני בטוחה. אבל אני מתה על זה.‬

1018
01:09:15,901 --> 01:09:16,777
‫אז…‬

1019
01:09:18,362 --> 01:09:19,196
‫טום.‬

1020
01:09:20,489 --> 01:09:23,159
‫אז, כן.‬

1021
01:09:26,078 --> 01:09:27,788
‫אני זקוקה לנקודת מבט נוספת.‬

1022
01:09:28,372 --> 01:09:30,416
‫איך זה שאתה כל כך בסדר עם זה?‬

1023
01:09:31,876 --> 01:09:35,754
‫חשוב שתדעי שטום ממש חשש לספר לך על סנטה.‬

1024
01:09:36,422 --> 01:09:38,549
‫הכרתי את טום שלוש שנים‬

1025
01:09:38,632 --> 01:09:40,050
‫לפני שהוא סיפר לי עליו.‬

1026
01:09:41,302 --> 01:09:43,179
‫חשבתי שאני יודע הכול עליו,‬

1027
01:09:43,262 --> 01:09:45,764
‫ואז הוא הטיל את הפצצה המטורפת הזאת.‬

1028
01:09:45,848 --> 01:09:47,683
‫אבל זה באמת מטורף.‬

1029
01:09:47,766 --> 01:09:49,476
‫בהתחלה גם אני חשבתי כך.‬

1030
01:09:51,020 --> 01:09:53,522
‫אבל אני לא רוצה לשפוט אותו על זה בלבד.‬

1031
01:09:54,106 --> 01:09:55,774
‫אני אוהב להיות חבר שלו, ו…‬

1032
01:09:58,319 --> 01:10:01,238
‫אני לא אומר שקל היה‬
‫להיות חבר של אדם שמאמין במשהו‬

1033
01:10:01,322 --> 01:10:04,158
‫שאף אחד מעל גיל עשר מאמין בו.‬
‫-נכון?‬

1034
01:10:04,241 --> 01:10:08,704
‫ואז חשבתי על חיי כמוסלמי בדנוור, קולורדו.‬

1035
01:10:10,664 --> 01:10:13,959
‫רוב הזמן הייתי מוקף באנשים‬
‫שלא חולקים איתי את אותה אמונה.‬

1036
01:10:15,794 --> 01:10:17,922
‫הבחנתי בהבעות של כמה מהאנשים‬

1037
01:10:18,005 --> 01:10:19,506
‫כשגיליתי להם שאני מוסלמי.‬

1038
01:10:20,049 --> 01:10:24,678
‫כאילו האמונות שלי הפכו אותי למסוכן,‬

1039
01:10:24,762 --> 01:10:28,515
‫או מרושע, או מוזר,‬
‫או מה שהם משייכים אליו את החלק הזה שבי.‬

1040
01:10:29,892 --> 01:10:31,685
‫ברגע שהם שמו אותי באותה קופסה,‬

1041
01:10:32,561 --> 01:10:33,687
‫זה כל מה שאני בשבילם.‬

1042
01:10:36,190 --> 01:10:37,024
‫אני מצטערת.‬

1043
01:10:39,068 --> 01:10:39,944
‫תודה.‬

1044
01:10:42,905 --> 01:10:46,075
‫אבל טום מעולם לא התנהג ככה.‬

1045
01:10:47,076 --> 01:10:49,578
‫לא היה אכפת לו‬
‫שהאמונות שלי שונות משלו, אז…‬

1046
01:10:50,496 --> 01:10:52,039
‫איך יכולתי לעשות לו את זה?‬

1047
01:10:59,672 --> 01:11:04,176
‫אני מבינה את הטענה שלך, אסאן.‬
‫אבל סנטה איננו דת.‬

1048
01:11:05,552 --> 01:11:09,014
‫ההבדל היחיד בין דת לסנטה,‬

1049
01:11:09,098 --> 01:11:11,934
‫הוא שכאשר אנחנו מתבגרים, אנשים דתיים‬

1050
01:11:12,017 --> 01:11:14,103
‫אומרים לנו שהאמונה שלנו תמיד צודקת,‬

1051
01:11:14,728 --> 01:11:16,063
‫אבל גם להם אין הוכחות.‬

1052
01:11:16,563 --> 01:11:19,358
‫הם פשוט אומרים שהסיפורים‬
‫שבהם אנחנו מאמינים הם נכונים.‬

1053
01:11:19,858 --> 01:11:21,193
‫אבל כשמדובר בסנטה,‬

1054
01:11:21,277 --> 01:11:23,862
‫המבוגרים יגידו שהסיפורים אינם נכונים.‬

1055
01:11:24,738 --> 01:11:28,200
‫וטום פשוט בחר לא להאמין למבוגרים.‬

1056
01:11:31,287 --> 01:11:32,663
‫אתה חבר טוב.‬

1057
01:11:33,998 --> 01:11:34,832
‫גם הוא.‬

1058
01:11:38,419 --> 01:11:39,878
‫- מסיבת חג המולד במשרד -‬

1059
01:11:39,962 --> 01:11:42,756
‫- מפצח האגוזים -‬

1060
01:11:44,967 --> 01:11:46,218
‫היי, אחי, מה קורה?‬

1061
01:11:46,302 --> 01:11:48,178
‫באיזו שעה "מפצח האגוזים" הערב?‬

1062
01:11:48,262 --> 01:11:50,889
‫אני צריך לצרוך‬
‫כמות ראויה של קפאין כחצי שעה לפני.‬

1063
01:11:50,973 --> 01:11:52,266
‫אנחנו לא הולכים.‬

1064
01:11:53,392 --> 01:11:57,438
‫מה? רגע, מי זה? אפשר לדבר עם טום?‬

1065
01:11:57,521 --> 01:12:00,399
‫אני לא יכול.‬
‫אני צריך לעבוד על המזחלה של אלה.‬

1066
01:12:00,482 --> 01:12:03,569
‫היא נשארה ערה עד מאוחר,‬
‫ועדיין לא סיימנו אותה.‬

1067
01:12:03,652 --> 01:12:07,031
‫מלך העכברים המופלא ביותר‬
‫שחנן את הבמה בביה"ס היסודי וודברי‬

1068
01:12:07,114 --> 01:12:09,867
‫מתכוון לוותר על "מפצח האגוזים"?‬

1069
01:12:09,950 --> 01:12:11,702
‫שתדע, אימא שלי כתבה את הביקורת ההיא.‬

1070
01:12:12,703 --> 01:12:14,246
‫מה לגבי לוח הזמנים שלך?‬

1071
01:12:14,330 --> 01:12:15,998
‫אסאן, אתה לא יודע‬

1072
01:12:16,081 --> 01:12:18,292
‫שלפעמים צריך לשנות את לוח הזמנים שלך‬

1073
01:12:18,375 --> 01:12:20,044
‫כדי להתחשב בצרכים של אחרים?‬

1074
01:12:21,920 --> 01:12:23,672
‫אלה דברי חוכמה מרשימים, אחי.‬

1075
01:12:23,756 --> 01:12:25,799
‫אפשר אפילו לומר שמדובר בגאונות.‬

1076
01:12:26,383 --> 01:12:27,593
‫איך זה מתקדם?‬

1077
01:12:28,427 --> 01:12:31,764
‫עדיין בשלבי הרכבה.‬
‫לא הייתה לי שום הזדמנות לבדוק.‬

1078
01:12:32,973 --> 01:12:35,851
‫המרוץ מחר, נכון?‬
‫-זה לא עוזר.‬

1079
01:12:35,934 --> 01:12:37,519
‫תזכור, נייר דבק.‬

1080
01:12:37,603 --> 01:12:38,520
‫אני מנתק עכשיו.‬

1081
01:12:40,397 --> 01:12:45,194
‫"סנטי קלאוס, למה אתה לוקח‬
‫את עץ חג המולד שלי? למה?"‬

1082
01:12:54,203 --> 01:12:58,707
‫חג המולד. אפילו הגרינץ'‬
‫פענח אותו בסופו של דבר.‬

1083
01:13:11,053 --> 01:13:11,887
‫טום!‬

1084
01:13:11,970 --> 01:13:15,641
‫היי, אלה! היי.‬

1085
01:13:15,724 --> 01:13:16,850
‫היי.‬

1086
01:13:16,934 --> 01:13:19,520
‫המזחלת המנצחת מוכנה לפעולה.‬

1087
01:13:20,354 --> 01:13:23,273
‫הוספת עוד נייר דבק?‬
‫-השתמשתי בכל חתיכה שהייתה לנו.‬

1088
01:13:23,899 --> 01:13:25,818
‫שאלת את זה מסנטה קלאוס?‬

1089
01:13:26,485 --> 01:13:29,446
‫לא, אבל קיבלתי ממנו קצת השראה.‬

1090
01:13:30,155 --> 01:13:31,115
‫זה נראה נהדר,‬

1091
01:13:31,657 --> 01:13:35,411
‫אבל אף פעם לא רכבנו בה. מה אם היא תתפרק?‬

1092
01:13:36,328 --> 01:13:37,162
‫מה אם?‬

1093
01:13:37,746 --> 01:13:39,206
‫כדאי שתעשי בדיקה אחרונה.‬

1094
01:13:41,125 --> 01:13:44,044
‫אני אלך לקו הסיום כדי לצלם תמונות.‬

1095
01:13:44,128 --> 01:13:45,129
‫בהצלחה.‬

1096
01:13:45,212 --> 01:13:46,338
‫שיהיה לך חמים ונעים.‬

1097
01:13:49,758 --> 01:13:53,679
‫תודה שפינית זמן בשביל זה, טום.‬
‫אלה נרגשת מאוד.‬

1098
01:13:53,762 --> 01:13:54,930
‫היא ממש אוהבת אותה.‬

1099
01:13:55,013 --> 01:13:58,475
‫הפלא הילדותי הוא שיוצר את הקסם.‬

1100
01:14:01,603 --> 01:14:06,066
‫אני מצטער שבחרתי‬
‫להתמקד יותר בחג המולד מאשר בקשר שלנו.‬

1101
01:14:07,734 --> 01:14:08,986
‫נעשיתי משוגע קצת.‬

1102
01:14:11,572 --> 01:14:15,117
‫לא הייתי משתמשת במילה "משוגע". אבל תודה.‬

1103
01:14:16,326 --> 01:14:18,495
‫הבדיקה הסתיימה, המפקד.‬
‫-ו…?‬

1104
01:14:19,037 --> 01:14:20,914
‫היא עברה בהצטיינות.‬

1105
01:14:21,874 --> 01:14:24,126
‫טוב, תיכנסי. תבדקי איך מרגיש לך בתוכה.‬

1106
01:14:26,295 --> 01:14:27,379
‫מה דעתך?‬

1107
01:14:28,755 --> 01:14:29,840
‫זה מרגיש מושלם.‬

1108
01:14:30,883 --> 01:14:32,301
‫טוב, קדימה.‬

1109
01:14:32,384 --> 01:14:33,260
‫בהצלחה.‬

1110
01:14:34,428 --> 01:14:35,304
‫אתם תזדקקו לה.‬

1111
01:14:38,724 --> 01:14:40,058
‫פרקלס.‬

1112
01:14:41,018 --> 01:14:42,519
‫עכשיו אנחנו חייבים לנצח.‬

1113
01:14:43,270 --> 01:14:45,898
‫בסדר, רוכבים. היכנסו למושבים.‬

1114
01:14:45,981 --> 01:14:48,817
‫מרוץ המזחלות המשפחתי מתחיל בעוד דקה.‬

1115
01:14:48,901 --> 01:14:51,570
‫את נוסעת איתנו, אימא?‬
‫-כדאי לך.‬

1116
01:14:51,653 --> 01:14:54,323
‫התכוונתי לצפות מכאן.‬

1117
01:14:54,406 --> 01:14:56,992
‫נו, בואי.‬
‫-כן, יש המון מקום.‬

1118
01:14:57,075 --> 01:14:57,910
‫בבקשה, אימא.‬

1119
01:14:58,577 --> 01:15:00,120
‫קדימה. אני יכול לעזור לך.‬

1120
01:15:00,204 --> 01:15:02,206
‫אני חושב שתאהבי את זה.‬

1121
01:15:05,167 --> 01:15:08,086
‫טוב, כולם להידחק לחזית.‬

1122
01:15:08,170 --> 01:15:10,506
‫הברכיים שלי צמודות לפרצוף שלי.‬

1123
01:15:10,589 --> 01:15:14,635
‫ככה היא עוצבה. הכול בסדר שם, טייסת?‬

1124
01:15:14,718 --> 01:15:16,220
‫כן, המפקד.‬

1125
01:15:17,721 --> 01:15:19,014
‫איך נזנק?‬

1126
01:15:20,265 --> 01:15:21,308
‫הגעתי בזמן?‬

1127
01:15:21,391 --> 01:15:24,228
‫כן, בקושי. היא בדיוק שאלה עליך.‬

1128
01:15:25,395 --> 01:15:28,899
‫טוב. כשהיא תכריז על הזינוק,‬
‫תדחוף אותנו ואז אנחנו נעשה את החלק הקשה.‬

1129
01:15:28,982 --> 01:15:31,568
‫הדחיפה היא החלק הקשה.‬

1130
01:15:31,652 --> 01:15:34,321
‫רוכבים, תפסו את מקומותיכם.‬

1131
01:15:34,404 --> 01:15:36,990
‫טוב, כולם לכופף ראשים.‬
‫-קיבלתי.‬

1132
01:15:37,074 --> 01:15:39,034
‫טום. אני ממש לא בטוחה לגבי זה.‬

1133
01:15:39,117 --> 01:15:41,745
‫יהיה בסדר. זה עניין של אמונה עיוורת.‬

1134
01:15:41,828 --> 01:15:44,790
‫לא, זו קפיצה עיוורת מהר אמיתי.‬

1135
01:15:45,874 --> 01:15:47,501
‫נתראה בצד השני.‬

1136
01:15:48,252 --> 01:15:49,336
‫רוכבים, מוכנים?‬

1137
01:15:52,422 --> 01:15:53,882
‫צאו לדרך!‬

1138
01:15:55,092 --> 01:15:56,677
‫הנה זה בא!‬

1139
01:15:56,760 --> 01:15:58,595
‫ואו!‬

1140
01:16:02,140 --> 01:16:04,142
‫זה ממש מפחיד!‬

1141
01:16:14,027 --> 01:16:15,445
‫צריך לעקוף עוד מזחלה אחת!‬

1142
01:16:18,156 --> 01:16:19,950
‫אנחנו מנצחים אותם!‬

1143
01:16:26,915 --> 01:16:30,335
‫נוכל לעקוף אותם‬
‫אם נבצע קפיצה. תישענו לימין!‬

1144
01:16:33,380 --> 01:16:34,381
‫תתכוננו!‬

1145
01:16:37,175 --> 01:16:39,011
‫באוויר נוכל להתקדם מהר יותר.‬

1146
01:16:42,389 --> 01:16:43,432
‫אלוהים!‬

1147
01:16:47,477 --> 01:16:48,770
‫לא!‬

1148
01:16:55,360 --> 01:16:56,236
‫קדימה!‬

1149
01:17:03,827 --> 01:17:04,828
‫יש!‬

1150
01:17:06,747 --> 01:17:07,623
‫יש!‬

1151
01:17:07,706 --> 01:17:09,249
‫ניצחנו!‬
‫-הצלחנו! נכון!‬

1152
01:17:11,209 --> 01:17:13,587
‫ניצחנו! יש!‬

1153
01:17:16,214 --> 01:17:18,884
‫בסדר! חיוך גדול!‬

1154
01:17:19,968 --> 01:17:20,886
‫אני דחפתי אותם.‬

1155
01:17:26,892 --> 01:17:29,269
‫איך הקקאו כאן בבקתה?‬

1156
01:17:29,353 --> 01:17:32,105
‫הוא בסדר. לא טוב כמו שלך.‬

1157
01:17:32,189 --> 01:17:35,150
‫טוב, אני אכין לך‬
‫קקאו של אלופים כשנחזור הביתה.‬

1158
01:17:37,527 --> 01:17:39,404
‫ידברו על הקבוצה הזאת לנצח.‬

1159
01:17:40,030 --> 01:17:40,989
‫אנחנו אגדה.‬

1160
01:17:41,073 --> 01:17:42,908
‫זה נכון.‬
‫-בהחלט.‬

1161
01:17:42,991 --> 01:17:45,786
‫לא יכולנו לעשות את זה‬
‫בלי דחיפה קטנה מאסאן.‬

1162
01:17:46,912 --> 01:17:48,038
‫תודה, אסאן.‬

1163
01:17:49,581 --> 01:17:51,875
‫אני רוצה לומר משהו לכולם.‬

1164
01:17:51,958 --> 01:17:55,087
‫אתה מתכוון לעמוד?‬
‫-זה די חשוב.‬

1165
01:17:55,629 --> 01:17:57,214
‫הנה זה מגיע.‬
‫-טוב.‬

1166
01:17:58,632 --> 01:18:01,635
‫כולכם יודעים שאני אוהב את חג המולד.‬

1167
01:18:01,718 --> 01:18:02,594
‫בלשון המעטה.‬

1168
01:18:02,678 --> 01:18:08,684
‫אבל השנה למדתי שחג המולד‬
‫יכול לבוא עם אתגרים,‬

1169
01:18:08,767 --> 01:18:10,227
‫בנוסף למתנות,‬

1170
01:18:10,310 --> 01:18:16,650
‫ושזה הזמן בשנה לחשבון נפש.‬
‫אבל לפעמים חשבון נפש יכול להיות כואב.‬

1171
01:18:17,234 --> 01:18:22,155
‫אבל אני יודע שאני מוכן לקבל‬
‫כל מה שעונת החגים תביא איתה.‬

1172
01:18:22,948 --> 01:18:26,034
‫ושהבילוי עם האנשים שאתה אוהב‬

1173
01:18:26,118 --> 01:18:27,911
‫הופך את חג המולד לקסום.‬

1174
01:18:27,994 --> 01:18:31,540
‫לא רק קישוטים או אירועי חג.‬

1175
01:18:31,623 --> 01:18:32,833
‫אמן, אחי.‬

1176
01:18:32,916 --> 01:18:33,750
‫נכון.‬

1177
01:18:36,586 --> 01:18:38,588
‫טוב, גם אני רוצה לומר משהו.‬

1178
01:18:38,672 --> 01:18:40,048
‫הנה זה בא.‬

1179
01:18:40,132 --> 01:18:41,174
‫כן.‬

1180
01:18:43,385 --> 01:18:46,388
‫כידוע לכולכם, הייתי קצת מסויגת‬
‫לגבי חג המולד.‬

1181
01:18:46,471 --> 01:18:47,305
‫קצת?‬

1182
01:18:48,724 --> 01:18:50,726
‫אבל טום, לימדת אותי‬

1183
01:18:50,809 --> 01:18:55,313
‫שלא מדובר רק במסורות קפדניות.‬

1184
01:18:55,397 --> 01:18:56,898
‫הוא יכול להיות כיף שוב.‬

1185
01:18:56,982 --> 01:19:02,404
‫ובארון לא תמיד מסתתרת ברבי שתהרוס הכול.‬

1186
01:19:03,822 --> 01:19:04,990
‫על מה היא מדברת?‬

1187
01:19:05,073 --> 01:19:06,825
‫אל תעצרי בה. היא בשוונג.‬

1188
01:19:06,908 --> 01:19:08,034
‫בסדר.‬

1189
01:19:08,577 --> 01:19:09,453
‫טום.‬

1190
01:19:10,078 --> 01:19:11,788
‫עשית את זה בשביל אלה.‬

1191
01:19:13,039 --> 01:19:14,291
‫לא לכבוד חג המולד,‬

1192
01:19:15,000 --> 01:19:17,961
‫אלא בגלל שאתה אוהב אותה ואותי.‬

1193
01:19:19,087 --> 01:19:22,799
‫וכשהזדקקנו לך יותר מכול,‬
‫היית שם כדי לתת את כל כולך,‬

1194
01:19:23,425 --> 01:19:26,303
‫וזה סוג הקסם שאני רוצה להאמין בו.‬

1195
01:19:29,181 --> 01:19:30,348
‫אמן, אחותי.‬

1196
01:19:31,641 --> 01:19:36,104
‫והאם אוכל לחזור בי‬
‫מהדברים שאמרתי בערב ההוא?‬

1197
01:19:36,188 --> 01:19:37,731
‫בבקשה. כן, בבקשה.‬

1198
01:19:37,814 --> 01:19:40,066
‫אני מסכים, כן, תודה.‬

1199
01:19:40,984 --> 01:19:41,818
‫אמרתי לך.‬

1200
01:19:41,902 --> 01:19:43,904
‫לא צריך להיות גאון כדי לנחש.‬

1201
01:19:44,696 --> 01:19:47,491
‫אבל יש לי עוד דבר אחד.‬
‫-אבל לי יש עוד דבר אחד.‬

1202
01:19:48,116 --> 01:19:50,076
‫הדבר שלך הוא הדבר שלי?‬
‫-לא יודע מה הדבר שלך.‬

1203
01:19:50,160 --> 01:19:51,286
‫אז תעשה את הדבר שלך.‬

1204
01:19:51,369 --> 01:19:54,164
‫אני חושב שעדיף שתעשי את שלך.‬
‫-שמישהו יעשה את הדבר שלו.‬

1205
01:19:55,791 --> 01:19:58,502
‫את תעשי את הדבר שלך. תעשי, בבקשה.‬
‫-בסדר.‬

1206
01:19:59,878 --> 01:20:04,883
‫טום, אני רוצה‬
‫שלעולם לא תוותר על האמונה שלך בסנטה,‬

1207
01:20:05,425 --> 01:20:06,760
‫את אהבתך לחג המולד.‬

1208
01:20:07,427 --> 01:20:08,595
‫כי לימדת אותי‬

1209
01:20:08,678 --> 01:20:12,182
‫כמה חשוב להאמין במשהו גדול מאיתנו.‬

1210
01:20:12,808 --> 01:20:14,392
‫ובמשהו שאנחנו לא יכולים להוכיח.‬

1211
01:20:15,018 --> 01:20:16,520
‫ושכל מבוגר‬

1212
01:20:16,603 --> 01:20:19,898
‫צריך להיות מסוגל להתחבר לפלא הילדותי‬

1213
01:20:19,981 --> 01:20:21,983
‫שהופך את החיים למתוקים יותר.‬

1214
01:20:24,820 --> 01:20:26,112
‫רגע, הם עוד לא סיימו.‬

1215
01:20:26,738 --> 01:20:30,242
‫תישארי במקומך. אני אעשה את הדבר שלי.‬

1216
01:20:30,325 --> 01:20:32,160
‫זה דבר אחר.‬
‫-ידעתי.‬

1217
01:20:33,620 --> 01:20:35,497
‫הכנתי רשימה.‬

1218
01:20:36,331 --> 01:20:40,168
‫זו רשימת המשאלות שלי לסנטה השנה.‬

1219
01:20:42,295 --> 01:20:44,381
‫- 1. ליסה 2. אלה -‬

1220
01:20:48,301 --> 01:20:51,972
‫זה הכול. זה כל מה שאני רוצה.‬

1221
01:20:53,265 --> 01:20:54,140
‫אותנו.‬

1222
01:20:57,769 --> 01:21:02,607
‫אלה, את הילדה הכי מגניבה שפגשתי,‬

1223
01:21:02,691 --> 01:21:07,445
‫ואני מבטיח שתמיד אהיה החבר שלך.‬

1224
01:21:12,075 --> 01:21:12,951
‫וליסה.‬

1225
01:21:15,078 --> 01:21:20,625
‫אני אוהב אותך יותר משאוכל לתאר במילים.‬

1226
01:21:21,209 --> 01:21:22,085
‫אז…‬

1227
01:21:23,587 --> 01:21:29,634
‫במקום זאת, אבחר לתת אמון שהאהבה שלנו‬

1228
01:21:29,718 --> 01:21:36,224
‫והעתיד המשותף שלנו‬
‫יהיו מופלאים יותר מסנטה קלאוס.‬

1229
01:21:47,527 --> 01:21:49,195
‫אין מצב בעולם.‬

1230
01:21:57,704 --> 01:21:59,289
‫ליסה אן ראסל,‬

1231
01:22:02,000 --> 01:22:02,876
‫התינשאי לי?‬

1232
01:22:08,798 --> 01:22:11,885
‫מעולם לא ציפיתי‬
‫שאקבל הצעת נישואים שתכלול את סנטה קלאוס.‬

1233
01:22:13,094 --> 01:22:16,348
‫כן.‬
‫-כן. הו, אלוהים.‬

1234
01:22:17,641 --> 01:22:18,975
‫כן! ואו!‬

1235
01:22:19,059 --> 01:22:19,893
‫כן!‬

1236
01:22:22,938 --> 01:22:24,564
‫הוא אמיתי.‬

1237
01:22:24,648 --> 01:22:25,482
‫מה?‬

1238
01:22:25,565 --> 01:22:27,025
‫סנטה אמיתי.‬

1239
01:22:28,568 --> 01:22:32,781
‫זה מה שביקשתי ממנו. שאת וטום תתחתנו.‬

1240
01:22:32,864 --> 01:22:34,199
‫ועכשיו זה יקרה.‬

1241
01:22:43,541 --> 01:22:45,335
‫עם היגיון כזה אי אפשר להתווכח.‬

1242
01:22:50,590 --> 01:22:52,926
‫בואי הנה.‬

1243
01:22:53,009 --> 01:22:55,095
‫תנו לי קצת מזה.‬

1244
01:22:58,974 --> 01:23:01,267
‫עשיתי את זה! אני גבר!‬

1245
01:23:02,477 --> 01:23:05,480
‫ואו! אלוהים, אני מזיע.‬
‫-אתה בסדר? כן.‬

1246
01:23:05,563 --> 01:23:06,564
‫כל חלק בי.‬

1247
01:23:09,150 --> 01:23:11,861
‫חג המולד, גם כשאוהבים אותו‬
‫וגם כשחוששים לקראתו,‬

1248
01:23:11,945 --> 01:23:15,573
‫הוא הזמן היחיד בשנה שבו כולם מתואמים.‬

1249
01:23:16,533 --> 01:23:20,328
‫מתחשק לך להפוך את ביתך‬
‫לחגיגת מרדי גרא זמנית?‬

1250
01:23:21,121 --> 01:23:24,374
‫אין צורך לדאוג שהשכנים יכעסו.‬

1251
01:23:24,457 --> 01:23:27,419
‫במקום זאת, הם יגיעו בהמוניהם להתפעל ממנו.‬

1252
01:23:31,172 --> 01:23:33,133
‫מזמן לא ראית את קרובי המשפחה שלך?‬

1253
01:23:34,676 --> 01:23:37,887
‫קבלו ברוח טובה את העיכובים בנסיעות, חברים,‬

1254
01:23:37,971 --> 01:23:41,683
‫כי אתם לא היחידים‬
‫שעושים מסע כדי לחדש את הקשר.‬

1255
01:23:43,893 --> 01:23:48,273
‫לזמן קצר, הלחצים ולוחות הזמנים‬
‫של העולם הדינמי שלנו‬

1256
01:23:48,356 --> 01:23:52,318
‫מפנים את מקומם למסורות ישנות וחדשות כאחד.‬

1257
01:24:05,957 --> 01:24:07,751
‫זה חג המולד של סנטה.‬

1258
01:24:08,376 --> 01:24:11,129
‫הוא מתעלה מעל מושגים של מדינה ודת.‬

1259
01:24:11,629 --> 01:24:12,797
‫אין לו מתחרים.‬

1260
01:24:13,298 --> 01:24:14,591
‫מאמינים בו,‬

1261
01:24:15,925 --> 01:24:16,968
‫או שלא.‬

1262
01:24:19,846 --> 01:24:24,059
‫אסור לנו לפקפק בכוחה‬
‫של האמונה העיוורת הקטנה שלנו.‬

1263
01:24:24,851 --> 01:24:30,648
‫אמונה היא אולי המושג‬
‫הכלל־עולמי האחרון שמחזיק את כל העולם יחד.‬

1264
01:24:37,405 --> 01:24:40,867
‫"וחוץ מזה, קצת קסם מעולם לא הזיק לאף אחד.‬

1265
01:24:42,035 --> 01:24:44,079
‫"חג שמח לכולכם."‬

1266
01:24:45,914 --> 01:24:48,416
‫מצא חן בעיניך?‬
‫-אני מת על זה.‬

1267
01:24:50,835 --> 01:24:52,128
‫הכול עטוף.‬

1268
01:24:52,212 --> 01:24:53,588
‫כן.‬
‫-מוכנים למחר.‬

1269
01:24:53,671 --> 01:24:54,923
‫זה נראה מדהים.‬

1270
01:24:55,799 --> 01:24:58,426
‫עכשיו רק צריך ללכת לישון,‬
‫ואז נראה מה סנטה הביא.‬

1271
01:24:58,510 --> 01:24:59,886
‫טום.‬
‫-ליסה.‬

1272
01:25:01,387 --> 01:25:04,390
‫אתה יכול להאמין בזה,‬
‫ואני אוהב אותך בכל זאת.‬

1273
01:25:05,558 --> 01:25:08,645
‫ואת יכולה לא להאמין בזה,‬
‫ואני אוהב אותך בכל זאת.‬

1274
01:25:13,191 --> 01:25:15,860
‫ארגז שלם של זה מחכה לך.‬

1275
01:25:16,653 --> 01:25:17,570
‫בחדר השינה שלי.‬

1276
01:25:18,404 --> 01:25:19,864
‫אני מת על כוסברה.‬

1277
01:25:22,700 --> 01:25:23,868
‫חכי לי!‬

1278
01:25:35,797 --> 01:25:38,299
‫- חג המולד הגיע -‬

1279
01:25:42,637 --> 01:25:45,306
‫אני לא מאמינה! יש!‬

1280
01:25:48,393 --> 01:25:49,519
‫טום?‬

1281
01:25:56,609 --> 01:25:58,111
‫האם אתם מאמינים?‬

1282
01:25:58,194 --> 01:25:59,529
‫- אני מאמין בסנטה -‬

1283
01:29:20,063 --> 01:29:22,732
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬