1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:06,083 --> 00:00:09,833
‫- סרט מקורי של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:29,875 --> 00:00:32,250
‫זהו סיפור משאלתי האחרונה והחשובה ביותר.‬

5
00:00:35,250 --> 00:00:37,166
‫חלום שאני רוצה לחלוק עם הבן שלי.‬

6
00:00:47,041 --> 00:00:48,250
‫בשביל זה המחברת הזו.‬

7
00:00:56,875 --> 00:01:00,041
‫זה הספר שאימא כתבה לטומי הקטן.‬

8
00:01:04,708 --> 00:01:07,666
‫בתקווה שהוא ילמד כמה חשוב זה להיות עצמך,‬

9
00:01:08,416 --> 00:01:10,166
‫ושהוא יכיר את הסיפור שלו.‬

10
00:01:11,583 --> 00:01:13,083
‫אני רק מקווה שאסיים אותו.‬

11
00:01:24,083 --> 00:01:25,083
‫מכאן, בבקשה.‬

12
00:01:27,416 --> 00:01:28,250
‫סליחה.‬

13
00:01:37,625 --> 00:01:39,916
‫חכה בחדר ההמתנה. יחפשו אותך שם.‬

14
00:01:40,000 --> 00:01:41,083
‫כן, הינה התיק שלה…‬

15
00:01:50,041 --> 00:01:55,375
‫- חדר הלם -‬

16
00:02:00,000 --> 00:02:00,833
‫תודה.‬

17
00:02:10,375 --> 00:02:12,291
‫היי, פדה, אני לא רוצה להישאר פה.‬

18
00:02:12,375 --> 00:02:15,166
‫אם בביטוח לא יקשיבו לי,‬
‫יצטרכו לתת לנו חדר פרטי.‬

19
00:02:15,250 --> 00:02:18,166
‫בסדר, אבל תתקשר אליהם ותשגע אותם.‬

20
00:02:18,250 --> 00:02:20,708
‫זה טיפול של חצי שנה. חייבים לתת לי מיטה.‬

21
00:02:20,791 --> 00:02:22,708
‫אני אשגע אותם עד שהם יקשיבו.‬

22
00:02:22,791 --> 00:02:25,250
‫אבל באמת תשגע אותם.‬
‫-כן. יטופל.‬

23
00:02:26,041 --> 00:02:29,208
‫דיברת עם טומי?‬
‫-כן. הוא בדיוק התעורר.‬

24
00:02:29,291 --> 00:02:31,416
‫אמרתי לאבא שלך שאאסוף אותו אחר כך.‬

25
00:02:31,500 --> 00:02:33,083
‫דיברת עם הרופאים?‬
‫-כן.‬

26
00:02:35,000 --> 00:02:35,833
‫ומה?‬

27
00:02:37,458 --> 00:02:40,333
‫הם אמרו שיתנו לך‬
‫"טוס" או "טילוס", אני לא יודע.‬

28
00:02:40,416 --> 00:02:42,166
‫משהו לחסימת מעיים.‬

29
00:02:42,250 --> 00:02:43,625
‫אז אני חייבת להישאר פה?‬

30
00:02:44,291 --> 00:02:45,791
‫עד שזה יעבוד, אני מניח.‬

31
00:02:45,875 --> 00:02:50,333
‫בחייך, פדה, אני לא מטומטמת.‬
‫הסירו לי את השחלות, לא את המוח. ‬

32
00:02:50,416 --> 00:02:53,833
‫נו. לא אשפזו אותי כדי לגרום לי לחרבן.‬
‫מה העניין?‬

33
00:02:59,458 --> 00:03:00,291
‫טוב.‬

34
00:03:00,375 --> 00:03:04,125
‫אחרי המשפט "אנחנו צריכים לדבר"‬
‫תמיד מגיע משהו נורא,‬

35
00:03:04,208 --> 00:03:06,666
‫אבל לא נורא כמו בפעם ההיא.‬

36
00:03:07,250 --> 00:03:11,333
‫יומיים אחרי הניתוח שלקח את הרחם שלי,‬
‫השחלות שלי‬

37
00:03:11,416 --> 00:03:15,625
‫ועוד כמה דברים לבדיקה,‬
‫ידעתי שמשהו מאוד לא בסדר.‬

38
00:03:15,708 --> 00:03:18,750
‫אבל אפילו המנתח לא העז לספר לי.‬

39
00:03:19,708 --> 00:03:22,791
‫הכול מרגיש יותר עז ובהיר כשגוססים.‬

40
00:03:24,166 --> 00:03:26,458
‫רוצים להרגיש, לטעום ולאהוב.‬

41
00:03:26,541 --> 00:03:29,458
‫אבל יחד עם זאת, העזות הזאת לא בת קיימא.‬

42
00:03:29,541 --> 00:03:31,166
‫אף גוף חולה לא יעמוד בזה.‬

43
00:03:31,791 --> 00:03:35,458
‫אז צריך לחפש דרכים לבדר,‬
‫לשעשע ולהסיח את דעתך.‬

44
00:03:35,541 --> 00:03:38,625
‫כאן נכנסת לתמונה המדיה החברתית,‬
‫או טוויטר, ליתר דיוק,‬

45
00:03:38,708 --> 00:03:41,083
‫שם אפשר להיות דרמטי או להתווכח במשך שעות‬

46
00:03:41,166 --> 00:03:43,125
‫על האם להשתמש בטמפון או בפד, בטח.‬

47
00:03:43,583 --> 00:03:46,000
‫אבל שם אני גם יכולה לשתף מה קורה איתי.‬

48
00:03:46,083 --> 00:03:48,041
‫לחלות בסרטן זה כמו לחלות בשפעת.‬

49
00:03:48,125 --> 00:03:51,708
‫זה לא משהו להתבייש בו.‬
‫רק שזה פי אלף יותר גרוע.‬

50
00:03:51,791 --> 00:03:54,541
‫ולא לדבר על זה, זה להיות כמו אלה שאומרים,‬

51
00:03:54,625 --> 00:03:56,416
‫"זאת מחלה ארוכת טווח וכואבת".‬

52
00:03:57,375 --> 00:04:00,000
‫- ארוך וכואב, הזין שלך. -‬

53
00:04:00,083 --> 00:04:04,458
‫- חוץ מה"ארוך", כמובן. -‬

54
00:04:04,541 --> 00:04:07,666
‫ברגע שפרסמתי את זה,‬
‫קיבלתי כמות עצומה של הודעות אהבה‬

55
00:04:07,750 --> 00:04:09,416
‫מאנשים שאני בכלל לא מכירה.‬

56
00:04:09,500 --> 00:04:11,041
‫עכשיו, זה לא אישי נגדכם,‬

57
00:04:11,125 --> 00:04:13,750
‫אגיד לכם איזה משפט שאני שונאת לשמוע:‬

58
00:04:13,833 --> 00:04:15,458
‫"הכול יהיה בסדר."‬

59
00:04:15,541 --> 00:04:16,958
‫"בסדר" בתחת שלי.‬

60
00:04:17,041 --> 00:04:19,208
‫להגיד לחולה סרטן שהכול יהיה בסדר‬

61
00:04:19,291 --> 00:04:23,875
‫זה כמו להגיד למישהו שעומד לחצות את המדבר‬
‫ששם בקצה הרחוק יש נווה מדבר.‬

62
00:04:24,541 --> 00:04:25,958
‫הוא הולך לגן מחר.‬

63
00:04:29,000 --> 00:04:30,708
‫טוב, בואי נעלה למיטה.‬

64
00:04:32,250 --> 00:04:33,541
‫בזהירות.‬

65
00:04:37,458 --> 00:04:38,291
‫הינה.‬

66
00:04:39,500 --> 00:04:40,833
‫נעלי הבית.‬

67
00:04:46,541 --> 00:04:47,541
‫זהירות על העירוי.‬

68
00:04:48,041 --> 00:04:50,166
‫תוכל להעביר לי את השלט בבקשה, לואיס?‬

69
00:04:53,125 --> 00:04:56,083
‫תראי, הכפתור הזה הוא כדי לבקש תה,‬

70
00:04:56,166 --> 00:04:57,750
‫ללכת לשירותים או כל דבר.‬

71
00:04:58,333 --> 00:05:02,833
‫וזה נועד ל"הצלת מורפיום".‬
‫ברגע שאת מרגישה כאב, תבקשי את זה.‬

72
00:05:02,916 --> 00:05:06,166
‫אל תחכי עד שתרגישי כאב חזק.‬
‫תבקשי את זה. בסדר?‬

73
00:05:10,625 --> 00:05:12,791
‫אם תצטרכו משהו, תקראו לנו.‬

74
00:05:12,875 --> 00:05:13,958
‫בסדר, תודה.‬

75
00:05:14,041 --> 00:05:15,333
‫להתראות.‬
‫-להתראות.‬

76
00:05:18,833 --> 00:05:20,958
‫אז? מה דעתך על החדר?‬

77
00:05:22,000 --> 00:05:22,916
‫הוא נחמד, לא?‬

78
00:05:25,375 --> 00:05:26,541
‫תראי, יש נוף.‬

79
00:05:31,583 --> 00:05:32,458
‫מה אתה רואה?‬

80
00:05:33,500 --> 00:05:34,583
‫לא הרבה.‬

81
00:05:35,833 --> 00:05:36,958
‫זה די מחורבן, האמת.‬

82
00:05:42,291 --> 00:05:43,541
‫אתה נשאר לישון פה?‬

83
00:05:45,791 --> 00:05:46,625
‫ברור.‬

84
00:05:47,500 --> 00:05:48,666
‫מה נעשה עם טומי?‬

85
00:05:49,833 --> 00:05:50,666
‫כבר דאגתי לזה.‬

86
00:05:51,791 --> 00:05:54,083
‫אבא שלך או אימא שלי ייקחו אותו לגן.‬

87
00:05:54,166 --> 00:05:55,375
‫אני אאסוף אותו,‬

88
00:05:55,458 --> 00:05:57,541
‫אביא אותו לכאן ואז אקח אותו בחזרה.‬

89
00:05:58,625 --> 00:06:00,833
‫אתה ישן על הכורסה הזו?‬
‫-כן.‬

90
00:06:00,916 --> 00:06:02,125
‫אתה תחטוף הרפס.‬

91
00:06:03,208 --> 00:06:04,791
‫אבקש מאדריאן שק שינה.‬

92
00:06:05,750 --> 00:06:07,041
‫יעיפו אותנו.‬

93
00:06:07,125 --> 00:06:09,041
‫לא, אשתמש בו בלילה ואז אשים בצד.‬

94
00:06:09,750 --> 00:06:10,583
‫זה בסדר.‬

95
00:06:16,708 --> 00:06:17,791
‫פדריקו?‬
‫-כן.‬

96
00:06:17,875 --> 00:06:20,333
‫מה שלומך? דייגו ויניה, הרופא הראשי.‬

97
00:06:20,416 --> 00:06:21,916
‫מה שלומך? נעים מאוד.‬
‫-טוב.‬

98
00:06:22,458 --> 00:06:26,333
‫אני לא לובש את המדים בימי ראשון,‬
‫אבל אני תמיד בא לבקר כמה מטופלים.‬

99
00:06:27,041 --> 00:06:29,375
‫מחלות לא יוצאות לחופשות, אתה יודע.‬
‫-בטח.‬

100
00:06:29,875 --> 00:06:32,750
‫טוב, בדיוק בדקתי את מריה.‬
‫רציתי לספר לך על מצבה.‬

101
00:06:33,791 --> 00:06:35,333
‫אין חסימת מעיים.‬

102
00:06:35,416 --> 00:06:37,708
‫הגידול באגן לוחץ על התריסריון שלה.‬

103
00:06:41,291 --> 00:06:43,041
‫מאחר שהמדדים לא טובים,‬

104
00:06:43,125 --> 00:06:45,666
‫אני חושב שהכי טוב בשבילה‬
‫יהיה להישאר באשפוז.‬

105
00:06:47,083 --> 00:06:50,291
‫בהתחשב במצבה,‬
‫לא נוכל לנתח אותה או להמשיך עם כימותרפיה.‬

106
00:06:51,541 --> 00:06:52,666
‫ומה נוכל לעשות?‬

107
00:06:52,750 --> 00:06:55,083
‫בינתיים, נוכל לשפר את התנאים שלה.‬

108
00:06:56,041 --> 00:06:59,750
‫הייתי נותן לה קצת קורטיקואידים‬
‫כדי לנסות לשלוט בגידול.‬

109
00:07:03,791 --> 00:07:05,916
‫בכל אופן, דוקטור, כל זה זמני.‬

110
00:07:06,000 --> 00:07:08,208
‫אין עוד שום דבר לעשות לגבי המחלה?‬

111
00:07:08,291 --> 00:07:09,916
‫כן, יש הרבה מה לעשות.‬

112
00:07:11,041 --> 00:07:14,875
‫אפשר להפחית את הכאב שלה, למשל. זה חשוב.‬

113
00:07:16,375 --> 00:07:18,458
‫אפשר לארח לה חברה. גם זה חשוב מאוד.‬

114
00:07:21,500 --> 00:07:24,708
‫תראה, במקרים כאלה,‬
‫יש שני דברים בראש סדר העדיפויות שלי:‬

115
00:07:25,458 --> 00:07:29,125
‫שמטופלים לא יסבלו‬
‫ושהם ילכו הביתה בהקדם האפשרי.‬

116
00:07:30,458 --> 00:07:32,791
‫לחכות בבית זה תמיד עדיף,‬

117
00:07:33,625 --> 00:07:36,333
‫באווירה מוכרת, מוקפים באהובים.‬

118
00:08:15,375 --> 00:08:19,958
‫לחלק מהעכבישים יש שתי עיניים,‬
‫ולאחרים יש יותר.‬

119
00:08:20,041 --> 00:08:21,500
‫וכמה רגליים יש להם?‬

120
00:08:22,375 --> 00:08:23,666
‫אני לא יודע כמה, אבל…‬

121
00:08:24,166 --> 00:08:25,958
‫כדאי שאבדוק.‬

122
00:08:26,708 --> 00:08:27,583
‫אימא!‬

123
00:08:27,666 --> 00:08:31,500
‫היי!‬
‫-שלום!‬

124
00:08:32,250 --> 00:08:34,208
‫שלום!‬
‫-תן לי את התיק שלך.‬

125
00:08:34,291 --> 00:08:36,250
‫הינה.‬
‫-איזה יופי שבאת.‬

126
00:08:36,916 --> 00:08:38,750
‫מה שלומך? איך היה היום בגן?‬

127
00:08:39,291 --> 00:08:41,291
‫היום לא…‬

128
00:08:41,375 --> 00:08:44,041
‫לא הלכתי לגן לפני כמה ימים.‬
‫-באמת?‬

129
00:08:45,333 --> 00:08:47,791
‫זה כזה מגניב שבאת לבקר אותי.‬

130
00:08:48,291 --> 00:08:52,291
‫אחר כך אבדוק אם בגן ליד הבית יש מקום פנוי.‬

131
00:08:52,375 --> 00:08:53,916
‫זהירות, היא מאוד גבוהה!‬

132
00:08:57,541 --> 00:09:00,541
‫המיטה הזאת לא דומה למיטה בבית.‬
‫זו מיטה רובוטית.‬

133
00:09:06,916 --> 00:09:08,291
‫כן, תרים אותה, בבקשה.‬

134
00:09:08,916 --> 00:09:11,916
‫אני צריכה שהרגליים שלי יהיו למעלה‬

135
00:09:12,000 --> 00:09:13,208
‫והראש למטה.‬

136
00:09:15,583 --> 00:09:17,083
‫ביי!‬

137
00:09:20,208 --> 00:09:21,750
‫אני מתקפלת.‬

138
00:09:24,416 --> 00:09:25,541
‫תמשיך.‬

139
00:09:27,958 --> 00:09:29,125
‫ביי!‬

140
00:09:29,791 --> 00:09:32,750
‫כשאני לוחץ על הכפתור, זה מתפוצץ.‬

141
00:09:32,833 --> 00:09:37,250
‫פצצה מהשמיים נופלת ומתפוצצת.‬

142
00:09:37,333 --> 00:09:40,250
‫רעיון נהדר, טומי. תגרום למיטה להתפוצץ.‬

143
00:09:40,916 --> 00:09:41,875
‫לא!‬

144
00:09:46,916 --> 00:09:48,541
‫- אני לא יכולה ללכת הביתה -‬

145
00:09:48,625 --> 00:09:53,416
‫- כי זה יצריך שתי משאבות,‬
‫ומשמרת אחות משולשת. -‬

146
00:09:53,500 --> 00:09:57,833
‫- ולמכור כליה, משהו שעוד בריא. -‬

147
00:10:01,083 --> 00:10:01,916
‫פדה?‬

148
00:10:02,666 --> 00:10:04,291
‫אני רוצה שתביא לי מחברת.‬

149
00:10:04,916 --> 00:10:07,583
‫אפשר לבקש מלורדס.‬
‫היא מכינה כאלה בעבודת יד.‬

150
00:10:07,666 --> 00:10:10,000
‫יש אחת חמודה מאוד עם זאב על הכריכה.‬

151
00:10:13,333 --> 00:10:15,166
‫אני רוצה לכתוב כמה דברים לטומי.‬

152
00:10:15,833 --> 00:10:16,666
‫בסדר.‬

153
00:10:18,375 --> 00:10:20,125
‫- מודיעין -‬

154
00:10:20,208 --> 00:10:22,333
‫אמרנו עשר. מה השעה עכשיו?‬

155
00:10:22,416 --> 00:10:23,333
‫עשר ועשרים.‬

156
00:10:23,833 --> 00:10:25,458
‫אנחנו נפספס את שעות הביקור.‬

157
00:10:26,000 --> 00:10:27,458
‫זה עד שתים עשרה, מארו.‬

158
00:10:31,708 --> 00:10:33,208
‫היי, מה נשמע?‬
‫-בוקר טוב.‬

159
00:10:33,291 --> 00:10:36,166
‫מתי מסתיימות שעות הביקור?‬
‫-של הבוקר, בשתיים עשרה.‬

160
00:10:36,250 --> 00:10:37,083
‫בסדר.‬

161
00:10:39,416 --> 00:10:40,875
‫שלום, בוקר טוב.‬

162
00:10:40,958 --> 00:10:42,083
‫אז מתי הן מסתיימות?‬

163
00:10:46,083 --> 00:10:46,916
‫הינה הם.‬

164
00:10:50,375 --> 00:10:53,083
‫איזה כלבות. הן התארגנו לבוא כולן יחד.‬

165
00:10:53,166 --> 00:10:54,000
‫לא כזה סיפור.‬

166
00:10:58,750 --> 00:11:00,875
‫למה לא אמרתן לי שאתן נפגשות לפני?‬

167
00:11:00,958 --> 00:11:04,125
‫רצינו להביא לה משהו, מתנה קטנה.‬

168
00:11:04,208 --> 00:11:06,791
‫למה מתנה? אנחנו לא הבאנו כלום.‬

169
00:11:06,875 --> 00:11:08,458
‫לא חשוב, נשתתף בזה.‬

170
00:11:08,541 --> 00:11:10,375
‫זה מכולנו. זה בסדר.‬

171
00:11:10,458 --> 00:11:14,208
‫לא, מה? לך לקנות משהו. קדימה.‬
‫-איפה אמצא משהו עכשיו?‬

172
00:11:14,291 --> 00:11:16,375
‫אני לא יודעת. תביא כל דבר.‬

173
00:11:16,458 --> 00:11:19,333
‫טוב, יש קניון במרחק שני רחובות מכאן.‬

174
00:11:19,416 --> 00:11:21,041
‫את צוחקת?‬
‫-טוב.‬

175
00:11:21,125 --> 00:11:24,375
‫תן לי את המפתח לאוטו, אני אלך.‬
‫-לא. תעלי, אני אלך.‬

176
00:11:24,458 --> 00:11:25,708
‫אבוא גם, ליתר ביטחון.‬

177
00:11:25,791 --> 00:11:28,208
‫רגע. באיזה חדר היא?‬
‫-קומה שנייה, 216.‬

178
00:11:28,291 --> 00:11:30,375
‫216. למה היא נהיית כזו?‬

179
00:11:30,458 --> 00:11:31,541
‫טוב, זה בסדר.‬

180
00:11:32,041 --> 00:11:35,125
‫היי, אנחנו לא עולות למעלה כולן ביחד, נכון?‬

181
00:11:35,208 --> 00:11:37,958
‫לא, בואו נלך לקבוצות.‬
‫-בואו נלך בשקט.‬

182
00:11:40,791 --> 00:11:42,125
‫לא, ימינה.‬

183
00:11:42,208 --> 00:11:43,041
‫פדה.‬

184
00:11:44,333 --> 00:11:45,208
‫מה שלומך?‬

185
00:11:45,291 --> 00:11:46,583
‫מה קורה?‬
‫-איך הולך?‬

186
00:11:46,666 --> 00:11:47,500
‫היי.‬
‫-מה שלומך?‬

187
00:11:48,041 --> 00:11:49,250
‫מה שלומך?‬
‫-בסדר.‬

188
00:11:49,333 --> 00:11:53,416
‫בסדר? היי, תצטרכו לחכות קצת‬
‫כי היא עם הרופא עכשיו.‬

189
00:11:53,500 --> 00:11:55,291
‫בסדר.‬
‫-כל השאר עולות, בכל מקרה.‬

190
00:11:55,833 --> 00:11:57,041
‫רגע, כולם באו?‬

191
00:11:57,125 --> 00:11:58,000
‫כן.‬
‫-כן.‬

192
00:11:59,250 --> 00:12:02,791
‫ייתנו לכולנו להיכנס ביחד?‬
‫-אני לא יודע. ננסה.‬

193
00:12:04,541 --> 00:12:05,875
‫רוצה לשבת?‬
‫-לא.‬

194
00:12:07,208 --> 00:12:08,083
‫מה שלומה?‬

195
00:12:08,791 --> 00:12:10,541
‫בסדר. רגועה.‬

196
00:12:11,625 --> 00:12:12,500
‫יש לה כאבים?‬

197
00:12:13,000 --> 00:12:13,916
‫היא אומרת שקצת.‬

198
00:12:14,416 --> 00:12:15,333
‫שהיא עומדת בזה.‬

199
00:12:16,375 --> 00:12:17,666
‫אתם יודעים איך היא.‬

200
00:12:21,500 --> 00:12:24,958
‫אה, יש לה חדר מדהים. נהדר. חמישה כוכבים.‬

201
00:12:26,250 --> 00:12:27,250
‫יופי.‬

202
00:12:32,375 --> 00:12:33,291
‫טוב, בסדר גמור.‬

203
00:12:34,541 --> 00:12:36,375
‫איך את מרגישה היום?‬
‫-רע.‬

204
00:12:37,083 --> 00:12:39,291
‫אני מאושפזת שוב, בדקו אותי 20 רופאים,‬

205
00:12:39,375 --> 00:12:42,291
‫אף אחד לא יכול לעשות כלום,‬
‫נמאס לי לשכב במיטה.‬

206
00:12:43,041 --> 00:12:44,500
‫אני מבין. מה עם הכאב?‬

207
00:12:45,250 --> 00:12:47,375
‫לא, זה בסדר. אני עדיין עומדת בזה.‬

208
00:12:48,291 --> 00:12:49,958
‫הלכת לשירותים?‬
‫-לא.‬

209
00:12:51,375 --> 00:12:53,375
‫בסדר. נעקוב אחרי זה.‬

210
00:12:54,083 --> 00:12:56,916
‫אני ארים לך את משענת הגב‬
‫כדי שנהיה באותו הגובה.‬

211
00:13:03,791 --> 00:13:04,625
‫הינה.‬

212
00:13:06,583 --> 00:13:07,416
‫מה שלומך?‬

213
00:13:08,166 --> 00:13:09,000
‫בסדר גמור.‬

214
00:13:09,708 --> 00:13:10,750
‫נהדר.‬

215
00:13:14,500 --> 00:13:15,416
‫שאלה:‬

216
00:13:15,500 --> 00:13:18,375
‫כשזה יהפוך לבלתי נסבל, תרדימו אותי, נכון?‬

217
00:13:20,583 --> 00:13:22,416
‫נדבר על זה בשלב מסוים.‬

218
00:13:22,500 --> 00:13:25,291
‫ואז לא נדבר על זה שוב. אבל עוד לא.‬

219
00:13:26,291 --> 00:13:27,500
‫כמה זמן נשאר?‬

220
00:13:29,208 --> 00:13:31,166
‫עד שמה?‬
‫-עד שהרגע הזה יגיע.‬

221
00:13:31,750 --> 00:13:33,250
‫לא, טוב, אין לי דרך לדעת.‬

222
00:13:33,916 --> 00:13:36,583
‫בכל מקרה, אף אחד לא עוזב לפני זמנו.‬

223
00:13:37,250 --> 00:13:40,041
‫אל תדאגי,‬
‫אני לא יכול לעשות שום דבר שיזרז את זה.‬

224
00:13:45,916 --> 00:13:47,625
‫את בסדר בחדר הזה?‬
‫-כן.‬

225
00:13:48,916 --> 00:13:50,666
‫מאוד חשוב לי שיהיה לך נוח.‬

226
00:13:58,833 --> 00:14:00,291
‫מה נראה לך…‬

227
00:14:01,583 --> 00:14:02,541
‫למה זה קרה לי?‬

228
00:14:03,916 --> 00:14:04,916
‫זה לא קרה לך.‬

229
00:14:06,458 --> 00:14:07,666
‫זה הכול שלך…‬

230
00:14:08,458 --> 00:14:11,750
‫זה לא וירוס, חיידק שמגיע מבחוץ ותוקף אותך.‬

231
00:14:11,833 --> 00:14:13,125
‫אחרת זה היה מדבק.‬

232
00:14:15,875 --> 00:14:17,166
‫הסרטן הזה‬

233
00:14:18,041 --> 00:14:19,208
‫הוא 100 אחוז שלך.‬

234
00:14:19,958 --> 00:14:21,375
‫אפשר להגיד ששמו מריה.‬

235
00:14:22,041 --> 00:14:23,291
‫בוא לא נגיד את זה.‬

236
00:14:23,375 --> 00:14:24,583
‫לא, נכון?‬
‫-לא.‬

237
00:14:27,041 --> 00:14:27,916
‫זה גנטי.‬

238
00:14:29,708 --> 00:14:31,458
‫כן, יש סוגי סרטן ש…‬

239
00:14:32,291 --> 00:14:34,500
‫קשורים למנהגים, הרגלים.‬

240
00:14:35,416 --> 00:14:37,833
‫אם את מעשנת שלוש חפיסות סיגריות ביום,‬

241
00:14:37,916 --> 00:14:39,625
‫סביר להניח שתקבלי סרטן ריאות.‬

242
00:14:40,166 --> 00:14:43,750
‫אבל באופן כללי, זה קשור למידע הגנטי שלך.‬

243
00:14:56,041 --> 00:14:57,041
‫הם יכולים להיכנס?‬

244
00:14:58,541 --> 00:14:59,916
‫זו עצרת.‬

245
00:15:00,666 --> 00:15:01,833
‫כולם חברים.‬

246
00:15:03,583 --> 00:15:04,750
‫תגיד להם להיכנס.‬

247
00:15:04,833 --> 00:15:06,166
‫קדימה.‬
‫-שלום.‬

248
00:15:06,250 --> 00:15:07,375
‫שלום.‬
‫-מה שלומך?‬

249
00:15:07,458 --> 00:15:08,375
‫תודה.‬

250
00:15:09,875 --> 00:15:10,916
‫מה שלומה?‬

251
00:15:11,000 --> 00:15:11,916
‫היא יודעת הכול.‬

252
00:15:12,750 --> 00:15:14,333
‫היא קלטה מהר. היא חכמה.‬

253
00:15:14,416 --> 00:15:17,375
‫אני מתחיל לראות‬
‫איזו מין מערכת יחסים יש לכם.‬

254
00:15:17,458 --> 00:15:20,208
‫זו סימביוזה פתולוגית שפויה.‬

255
00:15:22,083 --> 00:15:24,875
‫אבל אל תדאג,‬
‫זה אותו דבר כמו שיש לי ולאשתי.‬

256
00:15:29,833 --> 00:15:32,875
‫טוב, טומי, תראה, הינה אימא שלך,‬

257
00:15:32,958 --> 00:15:36,500
‫בחדר המגה-סופר-אולטרה-VIP הזה,‬

258
00:15:37,416 --> 00:15:40,125
‫שאבא שלך השיג, כי הוא גאון ארור.‬

259
00:15:40,208 --> 00:15:43,250
‫תראה את כורסאות המעצבים המדהימות האלה.‬

260
00:15:43,333 --> 00:15:44,708
‫תראה את הרצפה הזו.‬

261
00:15:45,541 --> 00:15:47,541
‫ותן לי להראות לך, בן,‬

262
00:15:47,625 --> 00:15:49,833
‫איך נראים השירותים.‬

263
00:15:49,916 --> 00:15:51,875
‫תראה את זה, שיש.‬

264
00:15:52,750 --> 00:15:53,583
‫שיש.‬

265
00:15:54,208 --> 00:15:55,500
‫זה מרהיב.‬

266
00:15:56,750 --> 00:15:59,833
‫טוב, והינה אימא שלך,‬

267
00:16:00,458 --> 00:16:03,375
‫שכרגיל, לשם שינוי, כמעט לא שמה לב אליי,‬

268
00:16:03,458 --> 00:16:05,583
‫משחקת אותה טיפשה ומסתכלת בטלפון שלה,‬

269
00:16:05,666 --> 00:16:08,333
‫בטוויטר ומי יודע מה.‬

270
00:16:08,416 --> 00:16:09,583
‫תמיד אותו דבר.‬

271
00:16:10,500 --> 00:16:14,166
‫והינה את עם כל החברים שלנו.‬
‫-תנסי יותר.‬

272
00:16:14,750 --> 00:16:16,750
‫אני אציג לך אותם, בן, תראה:‬

273
00:16:16,833 --> 00:16:18,958
‫זו שוי.‬
‫-רגל.‬

274
00:16:19,041 --> 00:16:21,000
‫היא פסיכולוגית לאקאניאנית מ‬‫כובדת‬‫.‬

275
00:16:21,083 --> 00:16:22,250
‫לא, תפסיק.‬

276
00:16:22,333 --> 00:16:24,500
‫מה אמרתי לא בסדר?‬
‫-אני לא פסיכולוגית.‬

277
00:16:24,583 --> 00:16:25,916
‫מה את?‬
‫-אנליסטית.‬

278
00:16:26,000 --> 00:16:28,791
‫היא תרביץ לך.‬
‫-לא…‬

279
00:16:28,875 --> 00:16:32,125
‫היא אנליסטית לאקאניאנית, סליחה. אני מתנצל.‬

280
00:16:32,208 --> 00:16:33,291
‫זה יותר גרוע.‬

281
00:16:33,375 --> 00:16:36,875
‫הינה פאולה.‬
‫-שלום, טומי.‬

282
00:16:36,958 --> 00:16:38,541
‫היא סופרת.‬
‫-זה נכון.‬

283
00:16:38,625 --> 00:16:41,666
‫אתה תקרא את הספר שלה,‬
‫כי היא מזכירה בו את אימא שלך.‬

284
00:16:42,166 --> 00:16:43,625
‫הינה צ'ארלי.‬

285
00:16:43,708 --> 00:16:45,083
‫היי, צ'ארלי.‬

286
00:16:45,166 --> 00:16:46,333
‫גבירותיי ורבותיי.‬

287
00:16:47,083 --> 00:16:49,125
‫יותר מחבר…‬
‫-הוא אחות.‬

288
00:16:49,208 --> 00:16:51,250
‫אחות, נכון.‬
‫-לגמרי.‬

289
00:16:51,333 --> 00:16:53,333
‫תיזהר בדבריך.‬

290
00:16:53,875 --> 00:16:57,083
‫כאן יש לנו את ברנדה. היא אומנית.‬

291
00:16:57,166 --> 00:16:59,958
‫האמת היא שהיא "נמאסומנית",‬
‫כי נמאס לה מהכול.‬

292
00:17:00,041 --> 00:17:01,375
‫נמאס לה מכולם.‬

293
00:17:01,458 --> 00:17:04,250
‫הינה היא. היא מעצבת, מאיירת.‬

294
00:17:04,791 --> 00:17:05,708
‫גאונה.‬

295
00:17:05,791 --> 00:17:08,750
‫זו, גבירותיי ורבותיי, ורה.‬

296
00:17:09,250 --> 00:17:13,041
‫תאמינו או לא, היא מנכ"לית חברת ביטוח.‬

297
00:17:13,875 --> 00:17:17,500
‫היא שזופה כל השנה.‬
‫-תראו איך היא צוחקת.‬

298
00:17:18,083 --> 00:17:20,041
‫מהמם.‬
‫-והינה לטי.‬

299
00:17:20,125 --> 00:17:21,875
‫היא עובדת בעירייה.‬

300
00:17:21,958 --> 00:17:25,708
‫אם תסתבך, בן, תדבר עם לטי והיא תטפל בזה.‬

301
00:17:25,791 --> 00:17:26,875
‫אני אטפל בזה.‬

302
00:17:26,958 --> 00:17:27,958
‫תראה.‬

303
00:17:28,041 --> 00:17:30,041
‫זו אגוס.‬

304
00:17:30,125 --> 00:17:33,666
‫היא מלמדת עיתונאות ורוקדת טנגו.‬

305
00:17:33,750 --> 00:17:35,125
‫כן!‬
‫-בבקשה.‬

306
00:17:35,875 --> 00:17:38,958
‫בדיוק ככה. תנענעי.‬

307
00:17:39,041 --> 00:17:41,458
‫והינה רוקסי.‬
‫-כן.‬

308
00:17:41,541 --> 00:17:42,916
‫עקרת בית, חבר'ה.‬

309
00:17:43,625 --> 00:17:45,458
‫מה? לא רק.‬

310
00:17:45,541 --> 00:17:47,666
‫מה?‬
‫-אני גם עובדת סוציאלית.‬

311
00:17:47,750 --> 00:17:50,791
‫אבל לא עשית תואר. סיימת את הקורס?‬

312
00:17:51,625 --> 00:17:52,958
‫תכסחי אותו.‬

313
00:17:53,041 --> 00:17:55,041
‫בסדר, עובדת סוציאלית. סליחה. טוב.‬

314
00:17:55,125 --> 00:17:56,166
‫והינה מארו.‬

315
00:17:56,250 --> 00:17:58,208
‫לא אציג בפניך את הטיפוס הזה,‬

316
00:17:58,291 --> 00:18:00,791
‫כי תצטרך לסבול אותה כל חייך.‬

317
00:18:00,875 --> 00:18:03,750
‫כמו הרנן, שנמצא שם מאחורה. איש טוב ומסכן.‬

318
00:18:04,583 --> 00:18:07,166
‫הרנן מוכר וקונה דירות.‬
‫איך קוראים לזה עכשיו?‬

319
00:18:07,250 --> 00:18:08,083
‫הוא "ברוקר".‬

320
00:18:08,166 --> 00:18:10,083
‫ברוקר, נכון.‬
‫-ברוקר נדל"ן.‬

321
00:18:10,166 --> 00:18:11,333
‫ברוקר.‬
‫-בדיוק.‬

322
00:18:12,291 --> 00:18:13,791
‫טוב, זהו זה.‬

323
00:18:13,875 --> 00:18:17,458
‫אנחנו מחליטים אם היא נשארת כאן‬
‫או שנלך הביתה,‬

324
00:18:17,541 --> 00:18:20,750
‫אבל כאן מנקים בשבילך הכול.‬
‫זה כמו ירח דבש בשבילנו.‬

325
00:18:20,833 --> 00:18:22,458
‫כן, בטח.‬
‫-תראה את זה, בן.‬

326
00:18:22,541 --> 00:18:25,750
‫תראה איזה נוף יש לנו, פנורמי.‬
‫-מרהיב.‬

327
00:18:25,833 --> 00:18:29,541
‫בטון טהור, בטון טוב.‬
‫-תראו את השדה הירוק מאחור.‬

328
00:18:29,625 --> 00:18:31,125
‫אז, הינה אנחנו.‬

329
00:18:31,208 --> 00:18:34,958
‫בין חברים, נקרעים מצחוק,‬

330
00:18:36,833 --> 00:18:38,125
‫ככה אימא שלך…‬

331
00:18:42,750 --> 00:18:45,000
‫כזאת בת אדם היא אימא שלך.‬

332
00:18:46,416 --> 00:18:47,291
‫האישה הזאת.‬

333
00:18:49,208 --> 00:18:50,583
‫ולכן אני אוהב אותה ככה.‬

334
00:18:59,958 --> 00:19:00,791
‫ביי, בן.‬

335
00:19:04,333 --> 00:19:07,250
‫זה מדהים כמה אנשים אומרים לי‬
‫שאני אמיצה וחזקה.‬

336
00:19:09,541 --> 00:19:12,291
‫אני חושבת שמה שאני עושה זו האפשרות היחידה.‬

337
00:19:12,375 --> 00:19:13,750
‫מה עוד אני יכולה לעשות?‬

338
00:19:15,500 --> 00:19:17,416
‫לשקוע ברחמים עצמיים?‬

339
00:19:20,833 --> 00:19:23,208
‫עדיף שאעשה את "תוכנית הסרטן" בטוויטר.‬

340
00:19:26,041 --> 00:19:28,083
‫האמת היא שאני מרגישה רע כל הזמן.‬

341
00:19:28,916 --> 00:19:31,875
‫זה כמו להצליח כל הזמן, אבל להפך.‬

342
00:19:31,958 --> 00:19:32,833
‫עוד עין.‬

343
00:19:35,625 --> 00:19:36,458
‫ו…‬

344
00:19:38,041 --> 00:19:42,125
‫אני חושבת שכדאי שנשאיר את הפיצות לאחר כך,‬

345
00:19:42,208 --> 00:19:44,583
‫כי אני ממש נהנית להכין עיניים.‬

346
00:19:44,666 --> 00:19:50,625
‫- הכול חרא ואני עומדת למות.‬
‫אולי זה יקרה מחר, מי יודע. -‬

347
00:19:50,708 --> 00:19:55,000
‫- זה יהיה חבל.‬
‫עוד יש לי כמה בדיחות מוצלחות. -‬

348
00:21:21,083 --> 00:21:24,416
‫זה אחד שמח וזה אחד כועס.‬

349
00:21:24,500 --> 00:21:26,500
‫זה אחד ממש שמח.‬
‫-וזה?‬

350
00:21:26,583 --> 00:21:28,083
‫זה אחד עצוב.‬

351
00:21:28,166 --> 00:21:32,000
‫למה?‬
‫-כי אלה הם השמחה.‬

352
00:21:32,083 --> 00:21:33,416
‫איזה צבע זה כעס?‬
‫-אדום.‬

353
00:21:33,500 --> 00:21:35,875
‫ועצב?‬
‫-זה.‬

354
00:21:37,250 --> 00:21:38,708
‫יש שלושה שמחה ועצב אחד?‬

355
00:21:40,208 --> 00:21:41,041
‫טוב מאוד.‬

356
00:21:41,125 --> 00:21:42,208
‫זה אחד שמח?‬

357
00:21:43,416 --> 00:21:45,333
‫לא.‬
‫-זה העצוב?‬

358
00:21:46,083 --> 00:21:47,958
‫שלושה שמחים, וזה אחד עצוב.‬

359
00:21:48,041 --> 00:21:51,916
‫לא, זה… זה כועס.‬

360
00:21:52,000 --> 00:21:54,041
‫וזה שמח, שמח.‬

361
00:21:54,625 --> 00:21:56,916
‫למה זה כועס?‬

362
00:21:57,000 --> 00:22:01,000
‫כי הוא רוצה שהשמח… הכועס כאן.‬

363
00:22:02,166 --> 00:22:03,875
‫זה הצבע של הכועס.‬

364
00:22:03,958 --> 00:22:07,958
‫נכון.‬
‫-והצבע הזה כחול,‬

365
00:22:08,041 --> 00:22:10,500
‫שזה עצב.‬

366
00:22:11,083 --> 00:22:11,916
‫זה נכון.‬

367
00:22:14,166 --> 00:22:15,875
‫איזה ביש מזל, לחלות ככה.‬

368
00:22:16,541 --> 00:22:20,041
‫אני מתגעגעת ללצאת איתך לטיולים‬
‫ולבלות חצי שעה על כל דבר.‬

369
00:22:21,458 --> 00:22:24,958
‫לפעמים אנחנו יוצאים לשוטט, לקנות אוכל,‬
‫לאכול גלידה,‬

370
00:22:25,458 --> 00:22:27,666
‫ואתה נכנס להתקפי זעם ולא רוצה ללכת.‬

371
00:22:28,291 --> 00:22:31,083
‫ואתה רוצה לרדת מהעגלה באמצע שדרה.‬

372
00:22:31,791 --> 00:22:33,166
‫אני מתגעגעת לזה.‬

373
00:22:33,250 --> 00:22:35,291
‫ואני רוצה שתדע שאלה היו הרגעים…‬

374
00:22:36,750 --> 00:22:37,958
‫הכי מאושרים בחיי.‬

375
00:22:40,708 --> 00:22:41,625
‫אני אוהבת אותך.‬

376
00:22:49,333 --> 00:22:51,166
‫שלום, מריה.‬
‫-סליחה.‬

377
00:22:51,916 --> 00:22:53,666
‫זאת מרינה, מתמחה חדשה.‬

378
00:22:53,750 --> 00:22:57,416
‫היא התחילה לעבוד איתנו השבוע.‬
‫היא תהיה בבית החולים לכמה חודשים.‬

379
00:22:57,500 --> 00:22:59,208
‫היי, מרינה.‬
‫-היי, מה שלומך?‬

380
00:22:59,291 --> 00:23:01,125
‫בסדר.‬
‫-איך היה לך אתמול בלילה?‬

381
00:23:01,208 --> 00:23:03,208
‫ככה ככה. היו לי קצת כאבים.‬

382
00:23:03,750 --> 00:23:05,541
‫ובחילה?‬
‫-גם.‬

383
00:23:07,083 --> 00:23:09,916
‫טוב, תירגעי. אנחנו נטפל בזה.‬
‫-בסדר.‬

384
00:23:10,416 --> 00:23:13,458
‫סיימת את הלימודים מזמן?‬
‫-בדצמבר, לא מזמן.‬

385
00:23:13,541 --> 00:23:14,500
‫נהדר.‬
‫-כן.‬

386
00:23:14,583 --> 00:23:16,541
‫באיזו התמחות?‬
‫-קרדיולוגיה.‬

387
00:23:16,625 --> 00:23:17,958
‫שלום.‬
‫-שלום, דוקטור.‬

388
00:23:18,041 --> 00:23:20,666
‫מה שלומנו?‬
‫-ככה ככה.‬

389
00:23:22,250 --> 00:23:23,666
‫קצת כואב לה.‬

390
00:23:25,500 --> 00:23:26,333
‫בואו נראה.‬

391
00:23:27,000 --> 00:23:27,833
‫תני לי לראות.‬

392
00:23:33,000 --> 00:23:33,833
‫כאן?‬
‫-כן.‬

393
00:23:34,458 --> 00:23:36,791
‫כמו משיכה, נכון?‬
‫-כן, כמו משיכה.‬

394
00:23:37,833 --> 00:23:41,541
‫אם זה יתעצם, נצטרך לתת מורפיום.‬

395
00:23:41,625 --> 00:23:43,875
‫כן? אי אפשר לחכות עם זה עוד קצת?‬

396
00:23:44,458 --> 00:23:47,083
‫בשביל מה? לא, זה יעזור עם הכאב.‬

397
00:23:47,166 --> 00:23:49,583
‫אני לא יודעת, כי זה לא כזה נורא.‬

398
00:23:49,666 --> 00:23:52,333
‫את תרגישי טוב יותר. אל תשללי מעצמך.‬

399
00:23:53,500 --> 00:23:55,708
‫פדה, בוא נארגן קצת דברים, נכון?‬

400
00:23:55,791 --> 00:23:57,625
‫כי לא ידוע כמה זמן היא תהיה פה.‬

401
00:23:59,208 --> 00:24:00,875
‫כמה שהגוף שלה יצליח, כנראה.‬

402
00:24:02,250 --> 00:24:03,375
‫אתם מכירים את מארי.‬

403
00:24:04,000 --> 00:24:05,791
‫יום אחד היא תגיד, "הספיק לי",‬

404
00:24:06,416 --> 00:24:08,916
‫והיא תרצה לארגן הכול, אפילו את השעה.‬
‫-כן.‬

405
00:24:09,000 --> 00:24:11,500
‫אבל זה לא קשור אליה. מדובר בך ובטומי.‬

406
00:24:11,583 --> 00:24:14,791
‫ארגנתי את הגן של טומי‬
‫עם אימא שלי ועם אבא של מארי.‬

407
00:24:15,458 --> 00:24:17,833
‫זה לא רק הגן. אתם חייבים לאכול.‬

408
00:24:17,916 --> 00:24:19,750
‫אי אפשר לחיות מסנדוויצ'ים.‬

409
00:24:19,833 --> 00:24:22,375
‫אם תצטרך לבלות כאן חודש-חודשיים,‬
‫מה תעשה?‬

410
00:24:22,458 --> 00:24:25,083
‫לא נוכל להזמין אותך לאכול‬
‫כי אנחנו גרים רחוק.‬

411
00:24:25,166 --> 00:24:28,000
‫מושלם. תודה, אני אסתדר. כן.‬

412
00:24:28,083 --> 00:24:30,916
‫אבל תצטרך להחליף בגדים, למשל.‬
‫שיהיו לך נקיים…‬

413
00:24:31,000 --> 00:24:32,916
‫רדי ממני, מארו. אלה זמנים קשים.‬

414
00:24:33,000 --> 00:24:35,625
‫בגלל זה לא התקלחת כבר שבועיים?‬
‫-זה מידע נחוץ?‬

415
00:24:35,708 --> 00:24:37,708
‫זה מגעיל.‬
‫-מארו צודקת.‬

416
00:24:38,958 --> 00:24:40,708
‫אנחנו צריכים להתארגן.‬

417
00:24:40,791 --> 00:24:42,541
‫כן, ביקורים, למשל.‬

418
00:24:42,625 --> 00:24:44,333
‫אתה לא יכול להיות פה כל היום.‬

419
00:24:44,833 --> 00:24:47,541
‫בסדר.‬
‫-אני אפתח צ'ט קבוצתי לגבי מארי,‬

420
00:24:48,041 --> 00:24:49,958
‫עם עדר 12 הבנות וצ'ארלי,‬

421
00:24:50,041 --> 00:24:52,958
‫ונארגן את כל הביקורים משני עד שני.‬

422
00:24:53,041 --> 00:24:53,875
‫הלו?‬

423
00:24:54,791 --> 00:24:55,625
‫מי זו?‬

424
00:24:56,791 --> 00:24:57,791
‫שלום, מה שלומך?‬

425
00:24:58,791 --> 00:25:00,583
‫כן, היא קיבלה את זה.‬

426
00:25:01,625 --> 00:25:02,625
‫כן, היא מתה עליה.‬

427
00:25:03,666 --> 00:25:04,541
‫תודה רבה.‬

428
00:25:05,916 --> 00:25:06,750
‫ביי.‬

429
00:25:07,791 --> 00:25:09,125
‫זו הייתה לו, מהמחברות.‬

430
00:25:09,666 --> 00:25:12,166
‫היא חברה של מארי מקבוצה אחרת, נכון?‬

431
00:25:12,250 --> 00:25:15,083
‫מקבוצת הרקמה והיצירה. החרא הזה.‬

432
00:25:15,166 --> 00:25:16,375
‫היא נהדרת, בכל מקרה.‬

433
00:25:16,958 --> 00:25:18,625
‫היא רוקמת, אבל היא נהדרת.‬

434
00:25:21,375 --> 00:25:24,958
‫יש לי כאב חדש בכל יום.‬
‫עכשיו הגב שלי כואב מאוד.‬

435
00:25:25,583 --> 00:25:27,625
‫כן, את שוכבת במיטה הרבה.‬

436
00:25:27,708 --> 00:25:29,916
‫ננסה לבקש מזרן אוויר.‬

437
00:25:31,541 --> 00:25:33,083
‫זה לא כאב אתמול.‬
‫-בזהירות.‬

438
00:25:34,500 --> 00:25:37,916
‫לא, הגוף שלך שברירי יותר. את רגישה יותר.‬

439
00:25:39,125 --> 00:25:40,541
‫תחזיקי את העירוי, בבקשה.‬

440
00:25:49,291 --> 00:25:50,708
‫נחמד בחוץ, נכון?‬

441
00:25:51,208 --> 00:25:52,500
‫כן, שמשי.‬

442
00:25:54,416 --> 00:25:55,333
‫אני רוצה לראות.‬

443
00:25:57,458 --> 00:25:58,791
‫את יכולה ללכת לבד?‬
‫-כן.‬

444
00:25:58,875 --> 00:25:59,708
‫את בסדר?‬

445
00:26:12,333 --> 00:26:13,958
‫מרכיבים שם מנוף ענק.‬

446
00:26:15,208 --> 00:26:17,041
‫את יודעת אם בונים משהו?‬

447
00:26:17,125 --> 00:26:18,625
‫אומרים שקניון.‬

448
00:26:21,166 --> 00:26:23,791
‫קשה להבין שהעולם מתקדם בלעדינו,‬

449
00:26:23,875 --> 00:26:25,083
‫אבל צריך לקבל את זה.‬

450
00:26:25,166 --> 00:26:26,500
‫או אפילו לא.‬

451
00:26:27,041 --> 00:26:29,291
‫אנחנו כל כך חסרי משמעות ליקום,‬

452
00:26:29,375 --> 00:26:31,458
‫שהוא לא שם זין אם נקבל את זה או לא.‬

453
00:26:33,500 --> 00:26:35,125
‫אפילו אם בא לך לרדת, לעלות,‬

454
00:26:35,208 --> 00:26:38,541
‫אפילו אם בא לך להשהות‬
‫קרצינומה גרורתית מתפתחת בדרגה 100‬

455
00:26:38,625 --> 00:26:41,666
‫כדי, נגיד,‬
‫לראות את הבן שלך מסיים בי"ס יסודי.‬

456
00:26:42,208 --> 00:26:45,541
‫העולם ממשיך, ויותר מזה,‬
‫הוא מתקדם יותר ויותר מהר.‬

457
00:26:56,125 --> 00:26:58,250
‫מה קרה, מריה? מה את צריכה?‬

458
00:26:58,333 --> 00:27:00,750
‫אני צריכה לשירותים, דחוף.‬
‫אני צריכה להקיא.‬

459
00:27:01,875 --> 00:27:03,125
‫מה זה היה?‬

460
00:27:07,458 --> 00:27:08,375
‫בואי, קדימה.‬

461
00:27:14,041 --> 00:27:16,708
‫אמרתי לך שזה רעיון גרוע לעשות פה קמפינג.‬

462
00:27:18,916 --> 00:27:21,458
‫אם תמשיכי להקיא, נצטרך להחדיר לך קטטר.‬

463
00:27:21,541 --> 00:27:22,416
‫בסדר.‬
‫-בסדר?‬

464
00:27:41,000 --> 00:27:42,000
‫יותר טוב?‬
‫-כן.‬

465
00:27:54,541 --> 00:27:55,916
‫את מרגישה יותר טוב?‬
‫-כן.‬

466
00:28:02,375 --> 00:28:04,500
‫תקראי לי אם תצטרכי עוד משהו.‬

467
00:28:04,583 --> 00:28:05,791
‫בסדר.‬
‫-בסדר?‬

468
00:28:10,333 --> 00:28:12,166
‫לא ראיתי כלום. תחזרו לישון.‬

469
00:28:12,791 --> 00:28:13,625
‫תודה.‬

470
00:28:24,916 --> 00:28:26,541
‫למה לא קראת לי אם הרגשת רע?‬

471
00:28:28,333 --> 00:28:30,583
‫כי ישנת עמוק, ואתה צריך מנוחה.‬

472
00:28:42,833 --> 00:28:45,791
‫וגם, כי אני צריכה להיות מסוגלת‬
‫ללכת לבד לשירותים.‬

473
00:28:47,125 --> 00:28:47,958
‫אני צריכה.‬

474
00:28:49,000 --> 00:28:52,041
‫- הקאתי יותר משאכלתי. -‬

475
00:28:52,125 --> 00:28:57,458
‫- אני מאשרת שזה בלתי אפשרי‬
‫להקיא בלי לבכות. -‬

476
00:28:57,541 --> 00:29:02,250
‫- אני אף פעם לא בוכה מול התינוק שלי,‬
‫אבל אני רק בת אדם, -‬

477
00:29:02,333 --> 00:29:05,541
‫- אני לא יכולה לעשות הכול כל הזמן. -‬

478
00:29:05,625 --> 00:29:10,958
‫- למזלי, הגוף שלי החליט לישון ל-14 שעות, -‬

479
00:29:11,041 --> 00:29:16,375
‫- כי לשבת במיטה מתחיל לעצבן אותי -‬

480
00:29:16,458 --> 00:29:20,083
‫- ואין שום דבר מחורבן‬
‫שאני יכולה לעשות בנידון -‬

481
00:29:20,666 --> 00:29:25,500
‫- עשו לי שטיפת קיבה אתמול בלילה.‬
‫אני ממליצה על זה. אני מרגישה נהדר עכשיו. -‬

482
00:29:25,583 --> 00:29:27,416
‫- מה שאמרתם לי זה כל כך נחמד! -‬

483
00:29:27,500 --> 00:29:30,583
‫- אני מקווה שזה יחזיר את התחת שלי,‬
‫זה מה שחשוב. -‬

484
00:29:30,666 --> 00:29:33,333
‫- ערב טוב,‬
‫יש אנשים שתלוי להם צלב מעל המיטה, -‬

485
00:29:33,416 --> 00:29:36,791
‫- לי יש נסיוב. -‬

486
00:29:36,875 --> 00:29:38,708
‫- מחר אענה לעוד הודעות וכאלה, -‬

487
00:29:38,791 --> 00:29:41,416
‫- עכשיו יש לי ספר לסיים. ליתר בטחון… -‬

488
00:29:43,625 --> 00:29:46,375
‫אני מאוהבת בטירוף בירכיים החזקות שלך,‬

489
00:29:46,458 --> 00:29:49,583
‫בתספורת בסגנון מיק ג'אגר שלך,‬
‫בפה שלך שנראה כמו שלי.‬

490
00:29:51,125 --> 00:29:54,666
‫אתה בדיוק כמוני כשהייתי ילדה.‬
‫אבל אני מרגישה שאתה מאושר יותר.‬

491
00:29:55,375 --> 00:29:57,041
‫או שאולי זו משאלה?‬

492
00:29:58,208 --> 00:29:59,833
‫אני רוצה ללכת רחוק,‬

493
00:29:59,916 --> 00:30:03,250
‫לשדה שבו אפשר לרוץ בפראות, לצרוח.‬

494
00:30:03,333 --> 00:30:05,583
‫- פרק 21: מחשבות מטופשות שיש לי -‬

495
00:30:05,666 --> 00:30:08,583
‫אני מרגישה קנאה וקנאות‬
‫באנשים שיראו אותך גדל.‬

496
00:30:12,250 --> 00:30:14,500
‫ברכותיי על הכתבה על אשתך.‬

497
00:30:14,583 --> 00:30:17,208
‫איזו כתבה?‬
‫-זו בעיתון "קלארין". לא קראת?‬

498
00:30:17,291 --> 00:30:18,875
‫לא.‬
‫-אני אביא לך.‬

499
00:30:27,125 --> 00:30:28,000
‫הינה זה.‬

500
00:30:28,083 --> 00:30:29,750
‫- אישה מרגשת אנשים בטוויטר -‬

501
00:30:29,833 --> 00:30:31,791
‫מתי זה יצא?‬
‫-זה העיתון של היום.‬

502
00:30:31,875 --> 00:30:33,333
‫- בסיפור מלחמתה בסרטן -‬

503
00:30:33,416 --> 00:30:34,250
‫שמור את זה.‬

504
00:30:34,333 --> 00:30:36,125
‫אני אחזיר את זה.‬
‫-כן, אין בעיה.‬

505
00:30:43,125 --> 00:30:44,000
‫מארי.‬

506
00:30:44,083 --> 00:30:45,750
‫כן?‬
‫-תראי מה פורסם ב"קלארין".‬

507
00:30:48,291 --> 00:30:49,125
‫מה זה?‬

508
00:30:51,166 --> 00:30:52,666
‫מי המחברת? את מכירה אותה?‬

509
00:30:53,750 --> 00:30:56,000
‫לא. קראת את זה?‬

510
00:30:56,083 --> 00:30:57,583
‫כן. זו כתבה נהדרת.‬

511
00:30:57,666 --> 00:30:59,041
‫ברצינות?‬
‫-כן, אני רציני.‬

512
00:31:01,000 --> 00:31:01,958
‫מה שלומך, מארו?‬

513
00:31:03,375 --> 00:31:05,333
‫אין לי שמץ של מושג, אני לא יודע.‬

514
00:31:08,875 --> 00:31:11,041
‫היא אומרת שבאתר הכתבה מופיעה בשער.‬

515
00:31:11,541 --> 00:31:12,625
‫הכתבה היא כל השער.‬

516
00:31:13,541 --> 00:31:14,750
‫כן, אני אתן לך אותה.‬

517
00:31:16,583 --> 00:31:18,000
‫היי, מה שלומך?‬

518
00:31:19,208 --> 00:31:20,583
‫לא, אין לי מושג.‬

519
00:31:21,375 --> 00:31:22,666
‫תשאלי את הבנות.‬

520
00:31:24,000 --> 00:31:24,916
‫רואה?‬

521
00:31:25,000 --> 00:31:27,166
‫אני מתפרסמת. מאוחר מדי.‬

522
00:31:28,375 --> 00:31:29,208
‫בסדר.‬

523
00:31:30,041 --> 00:31:32,666
‫טוב, נתראה אחר כך. נתראה אחר הצהריים.‬
‫נשיקות.‬

524
00:31:35,583 --> 00:31:38,666
‫לדעתך יתחילו עכשיו להטריד אותנו בראיונות?‬

525
00:31:41,166 --> 00:31:42,375
‫מה השערורייה הזאת?‬

526
00:31:42,458 --> 00:31:44,750
‫ראית?‬
‫-את מפורסמת עכשיו?‬

527
00:31:44,833 --> 00:31:46,458
‫היי.‬
‫-אני לא מאמינה!‬

528
00:31:47,708 --> 00:31:48,541
‫נכון?‬

529
00:31:49,041 --> 00:31:52,333
‫זה לא הוגן שהתפרסמת בגלל הסרטן‬
‫ולא בגלל התחת שלך.‬

530
00:31:52,916 --> 00:31:54,333
‫אני לא מאמינה.‬

531
00:31:54,875 --> 00:31:56,166
‫כזה תחת נחמד!‬

532
00:31:56,250 --> 00:31:57,833
‫הבטן שלי כואבת.‬

533
00:31:57,916 --> 00:32:00,833
‫את צריכה עזרה לעלות למיטה? הסתדרת לבד.‬

534
00:32:00,916 --> 00:32:03,583
‫אתה מוכן לעזור לי להרים את המשענת, הרנן?‬

535
00:32:03,666 --> 00:32:05,041
‫התקשרו מעוד כלי תקשורת?‬

536
00:32:05,125 --> 00:32:07,750
‫כן, אבל לא אבזבז עכשיו זמן על שטויות כאלה.‬

537
00:32:07,833 --> 00:32:10,291
‫מי התקשר אלייך?‬
‫-איזו תוכנית בוקר.‬

538
00:32:11,208 --> 00:32:12,583
‫איזו?‬
‫-בערוץ 11.‬

539
00:32:12,666 --> 00:32:14,166
‫התוכנית של ורו לוסאנו?‬

540
00:32:14,250 --> 00:32:16,250
‫כן. של ורו לוסאנו.‬

541
00:32:16,333 --> 00:32:17,333
‫את תעשי את זה.‬

542
00:32:17,416 --> 00:32:19,458
‫לא. בשביל מה?‬

543
00:32:20,125 --> 00:32:22,333
‫למה לי?‬
‫-כולם צופים בתוכנית הזאת.‬

544
00:32:22,416 --> 00:32:24,708
‫מה אכפת לי? מה זה משנה?‬

545
00:32:26,166 --> 00:32:27,791
‫לא, את צודקת. אני לא יודעת.‬

546
00:32:28,791 --> 00:32:30,458
‫הבאת לי משהו לאכול?‬
‫-לא.‬

547
00:32:30,541 --> 00:32:33,291
‫אחרי מה שקרה באותו לילה,‬
‫לא נביא לך יותר אוכל.‬

548
00:32:33,375 --> 00:32:35,208
‫אבל הרנן הביא לך משהו.‬
‫-מה?‬

549
00:32:36,250 --> 00:32:37,083
‫נכון.‬

550
00:32:41,541 --> 00:32:42,541
‫הרמקול.‬

551
00:32:43,333 --> 00:32:45,083
‫תודה!‬
‫-ככה תוכלי לשמוע מוזיקה.‬

552
00:32:45,166 --> 00:32:46,416
‫תודה רבה.‬

553
00:32:47,500 --> 00:32:50,666
‫לא, זה שלך. זה שאתה לוקח לעבודה.‬

554
00:32:51,291 --> 00:32:53,458
‫זה לא משנה. עכשיו זה שלך.‬

555
00:32:54,041 --> 00:32:54,875
‫תודה.‬

556
00:32:55,875 --> 00:32:57,083
‫שלום.‬
‫-בוקר טוב.‬

557
00:32:57,166 --> 00:32:59,166
‫בוקר טוב. את יודעת איפה ד"ר ויניה?‬

558
00:32:59,250 --> 00:33:00,083
‫אקרא לו.‬

559
00:33:00,833 --> 00:33:04,625
‫ד"ר ויניה,‬
‫צור קשר עם דלפק המודיעין, בבקשה.‬

560
00:33:04,708 --> 00:33:05,541
‫תודה.‬

561
00:33:05,625 --> 00:33:08,333
‫בדלפק הראשי יש כמה דברים שהשאירו לאשתך.‬

562
00:33:08,416 --> 00:33:11,583
‫כמה דברים. איזה דברים?‬
‫-מתנות.‬

563
00:33:11,666 --> 00:33:14,125
‫בסדר, אני אקח אותם אחר כך.‬
‫-בסדר.‬

564
00:33:14,666 --> 00:33:16,500
‫הלו? כן, דוקטור.‬

565
00:33:16,583 --> 00:33:19,583
‫בעלה של המטופלת בחדר 216 מחפש אותך.‬

566
00:33:20,625 --> 00:33:23,416
‫טוב, יופי.‬
‫הוא אומר שאתה יכול לעלות למשרד שלו.‬

567
00:33:23,500 --> 00:33:26,125
‫יופי. אקח את הדברים אחר כך.‬
‫-טוב. אגיד לבנות.‬

568
00:33:27,041 --> 00:33:27,875
‫שלום.‬

569
00:33:28,541 --> 00:33:30,416
‫פדריקו, תיכנס.‬
‫-סליחה.‬

570
00:33:31,458 --> 00:33:33,625
‫כתבה יפה ב"קלארין".‬
‫-כן.‬

571
00:33:33,708 --> 00:33:35,333
‫תודה שהזכרתם את בית החולים.‬

572
00:33:35,833 --> 00:33:38,958
‫לא, אין לנו קשר לזה.‬
‫אין לנו אפילו מושג מי כתב את זה.‬

573
00:33:39,041 --> 00:33:39,875
‫שב.‬

574
00:33:41,041 --> 00:33:45,083
‫דוקטור, ערוץ 11 רוצה לראיין את מריה.‬

575
00:33:45,166 --> 00:33:47,375
‫בשידור חי? עם מצלמות?‬
‫-כן.‬

576
00:33:47,875 --> 00:33:50,083
‫אי אפשר להיכנס לבית החולים עם מצלמות.‬

577
00:33:50,833 --> 00:33:52,750
‫אתה יודע שאני עושה מה שאני יכול.‬

578
00:33:52,833 --> 00:33:56,833
‫אי אפשר להיכנס עם צמחים,‬
‫בקבוצות או עם ילדים.‬

579
00:33:56,916 --> 00:34:00,250
‫עם זאת, אני מרשה לכם לעשות את הדברים האלה.‬
‫אבל מצלמות לא.‬

580
00:34:00,333 --> 00:34:02,333
‫חבר המנהלים יהרוג אותי.‬
‫-כמובן.‬

581
00:34:02,416 --> 00:34:04,541
‫למה שלא תעשו את הריאיון בטלפון?‬

582
00:34:05,208 --> 00:34:06,458
‫אולי, כן.‬

583
00:34:06,541 --> 00:34:09,250
‫אולי עדיף.‬
‫לא יודע אם היא רוצה שיראו אותה ככה.‬

584
00:34:09,333 --> 00:34:10,333
‫לא אכפת לה מזה.‬

585
00:34:12,083 --> 00:34:15,333
‫כן, בכל מקרה,‬
‫מה שמשנה זה מה שהיא אומרת, נכון?‬

586
00:34:16,208 --> 00:34:17,541
‫כמה זמן עד שהם יתקשרו?‬

587
00:34:18,333 --> 00:34:19,166
‫שלוש דקות.‬

588
00:34:21,625 --> 00:34:23,625
‫זה עדיין כואב?‬
‫-קצת.‬

589
00:34:23,708 --> 00:34:25,958
‫טוב, אבקש מורפיום.‬
‫-לא, חכי. לא.‬

590
00:34:26,041 --> 00:34:28,833
‫לא תוכלי להתראיין עם כאבים.‬
‫-אני אעמוד בזה לקצת.‬

591
00:34:29,416 --> 00:34:32,750
‫אני לא רוצה לקחת את זה עכשיו,‬
‫אני אזיל ריר כמו שוטה.‬

592
00:34:32,833 --> 00:34:33,916
‫אני לא רוצה את זה.‬

593
00:34:35,750 --> 00:34:36,833
‫אני לא רוצה את זה.‬

594
00:34:39,166 --> 00:34:40,791
‫תראי, זה הערוץ. זו התוכנית.‬

595
00:34:43,583 --> 00:34:45,583
‫המדיה החברתית היא משאב אינסופי,‬

596
00:34:45,666 --> 00:34:49,166
‫לא רק לקתרזיס, לתיקשור מצבי רוח, למחאה…‬

597
00:34:49,250 --> 00:34:50,416
‫היא בשידור?‬
‫-עוד לא.‬

598
00:34:50,500 --> 00:34:53,250
‫…ב-140 תווים, אבל גם כדי לדבר על מחלות,‬

599
00:34:53,333 --> 00:34:54,833
‫להזדהות עם אחרים‬

600
00:34:54,916 --> 00:34:57,458
‫שאולי עוברים את אותו דבר‬
‫בצד השני של הטלפון.‬

601
00:34:57,541 --> 00:35:01,375
‫שמענו על הסיפור של מריה ואסקס.‬
‫סיפור מיוחד מאוד.‬

602
00:35:01,458 --> 00:35:04,791
‫יש לה סרטן, היא בטיפול במלחמה בסרטן,‬

603
00:35:04,875 --> 00:35:06,958
‫והיא בשלבים האחרונים של כימותרפיה.‬

604
00:35:07,041 --> 00:35:11,083
‫סרטן השחלות. מריה, דרך ציוציה,‬
‫סיפרה לנו את כל זה. ליאו יקרא אותם.‬

605
00:35:11,166 --> 00:35:14,291
‫בואו נראה כמה מהציוצים של מריה מארי,‬
‫ונברך ונדבר איתה.‬

606
00:35:14,375 --> 00:35:17,083
‫"הצלת מורפיום. 'אל תשללי מעצמך',‬
‫אמרה הרופאה."‬

607
00:35:17,166 --> 00:35:18,791
‫- מריה ואסקס נלחמת בסרטן - ‬

608
00:35:18,875 --> 00:35:21,875
‫"הייתי מעדיפה לא להראות שום דבר מזו*ן,‬

609
00:35:21,958 --> 00:35:25,583
‫ולהמשיך לחיות, אבל תודה על כל האהבה."‬

610
00:35:26,625 --> 00:35:29,125
‫טוב, היא על הקו. מריה ואסקס, מה שלומך?‬

611
00:35:29,208 --> 00:35:31,166
‫כאן ורו וליאו. איך הולך?‬

612
00:35:31,250 --> 00:35:32,666
‫היי, ליאו. היי, ורו.‬

613
00:35:33,291 --> 00:35:34,666
‫שלום, מה שלומכם?‬

614
00:35:34,750 --> 00:35:36,250
‫תודה שהתקשרתם אליי.‬

615
00:35:36,916 --> 00:35:39,541
‫לא, נו. אני לא שומעת.‬
‫-יש פידבק, מה אני אעשה?‬

616
00:35:40,291 --> 00:35:44,416
‫לפני שבעה חודשים עברתי ניתוח קיצוני,‬

617
00:35:44,500 --> 00:35:46,000
‫כריתת רחם,‬

618
00:35:46,083 --> 00:35:49,708
‫שבו הסירו לי הכול.‬
‫הרגשתי מרוקנת לחלוטין.‬

619
00:35:49,791 --> 00:35:51,541
‫נהייתי חלולה לגמרי.‬

620
00:35:51,625 --> 00:35:53,916
‫עוד יותר מקודם.‬

621
00:35:54,583 --> 00:35:58,250
‫ומאז התחלתי לקבל כימותרפיה,‬

622
00:35:58,333 --> 00:36:01,500
‫וזה עבד עד שזה לא עבד יותר.‬

623
00:36:02,500 --> 00:36:04,041
‫ו… ובכן…‬

624
00:36:04,125 --> 00:36:06,250
‫עכשיו לא נשאר מה לעשות.‬

625
00:36:06,333 --> 00:36:09,041
‫אנחנו כאן, מחכים לרגע שיבוא.‬

626
00:36:09,125 --> 00:36:10,916
‫מחכים ל…‬

627
00:36:11,000 --> 00:36:13,083
‫מה שאת אומרת זה ממש קשה, אבל…‬

628
00:36:13,166 --> 00:36:16,791
‫לזמן למות. חייבים להגיד את זה בבוטות.‬

629
00:36:16,875 --> 00:36:18,666
‫כן, זמן מותי.‬

630
00:36:18,750 --> 00:36:23,500
‫הזמן שלך למות. אין מה לעשות.‬
‫אין עוד מה לעשות?‬

631
00:36:23,583 --> 00:36:26,041
‫אני במצב בריאותי שברירי למדי.‬

632
00:36:26,125 --> 00:36:27,791
‫הם לא יכולים לנתח אותי,‬

633
00:36:28,291 --> 00:36:31,208
‫ואני לא יכולה לקבל עוד כימותרפיה,‬
‫כי אני חלשה מדי.‬

634
00:36:31,291 --> 00:36:35,166
‫אבל למרות כל זה,‬
‫אני במקום בו מטפלים בי היטב.‬

635
00:36:35,250 --> 00:36:37,625
‫זה מקום נחמד מאוד. מטפלים בי ממש יפה.‬

636
00:36:37,708 --> 00:36:40,375
‫ומריה, עברת, לפי הציוצים שלך,‬

637
00:36:40,458 --> 00:36:43,541
‫את כל מצבי הרוח.‬

638
00:36:43,625 --> 00:36:47,208
‫הפגנת הומור, כעס ואירוניה.‬

639
00:36:49,000 --> 00:36:51,333
‫באיזה מצב רוח את עכשיו?‬

640
00:36:51,416 --> 00:36:54,750
‫טוב, כרגע, זה מצחיק, כי לכבוד המבקרים שלי‬

641
00:36:54,833 --> 00:36:57,333
‫אני עושה מין מונולוג קומי על הסרטן.‬

642
00:36:58,041 --> 00:37:02,958
‫אז, לא יודעת, אלא אם אני מקיאה בדלי…‬

643
00:37:04,041 --> 00:37:06,875
‫אני בדרך כלל מוקפת בצחוק.‬

644
00:37:06,958 --> 00:37:09,666
‫והילד שלך בן שלוש, מריה,‬

645
00:37:09,750 --> 00:37:11,916
‫ו… כלומר, את חושבת עליו כש…?‬

646
00:37:12,000 --> 00:37:14,541
‫- "מחכה לזמני למות"‬
‫מריה ואסקס נלחמת בסרטן -‬

647
00:37:14,625 --> 00:37:17,375
‫אני חושבת עליו הרבה.‬
‫אני גם מדברת איתו הרבה.‬

648
00:37:17,458 --> 00:37:19,625
‫אנחנו מקליטים סרטונים בשבילו.‬

649
00:37:20,583 --> 00:37:22,208
‫אני מסבירה הכול כפי שזה.‬

650
00:37:22,291 --> 00:37:23,291
‫מה אמרתם לו?‬

651
00:37:24,416 --> 00:37:27,875
‫נגיד לו ש… בעוד זמן מה,‬
‫אימא כבר לא תהיה כאן,‬

652
00:37:27,958 --> 00:37:32,125
‫אבל שתמיד אהיה בליבו. ונראה לי שהוא יבין.‬

653
00:37:32,875 --> 00:37:34,625
‫ובעלך? את במערכת יחסים?‬

654
00:37:34,708 --> 00:37:37,000
‫אנחנו מסתכלים על בעלך איתך.‬

655
00:37:37,083 --> 00:37:39,500
‫התמונה שאנחנו רואים היא מהחתונה שלי.‬

656
00:37:40,333 --> 00:37:42,250
‫התחתנתי בחטא מוחלט,‬

657
00:37:42,333 --> 00:37:44,416
‫כי הייתי בהיריון, בחודש שביעי.‬

658
00:37:45,000 --> 00:37:46,875
‫וזה פדה, כן.‬

659
00:37:47,750 --> 00:37:50,916
‫בעלי… מלווה אותי,‬

660
00:37:51,000 --> 00:37:53,583
‫מטפל בי, הוא כאן איתי כל הזמן.‬

661
00:37:53,666 --> 00:37:57,375
‫וכשסיפרו לך או כשגילית שיש לך סרטן השחלות,‬

662
00:37:57,458 --> 00:38:00,625
‫הייתה לך גישה חיובית?‬
‫חשבת שתצליחי להתגבר על זה?‬

663
00:38:00,708 --> 00:38:02,875
‫יותר מאיך שגיליתי, איך שניחשתי.‬

664
00:38:03,500 --> 00:38:04,458
‫איך זה היה?‬

665
00:38:06,000 --> 00:38:08,125
‫טוב, הלכתי לעשות אולטרסאונד‬

666
00:38:08,208 --> 00:38:12,250
‫כי הבטן שלי נראתה כאילו אני בהיריון,‬
‫בחודש שישי.‬

667
00:38:12,916 --> 00:38:14,333
‫והרופא,‬

668
00:38:14,416 --> 00:38:17,291
‫אתם יודעים, רופאים מדברים בינם לבין עצמם‬

669
00:38:17,375 --> 00:38:20,833
‫והם חושבים שאתה לא מבין על מה הם מדברים.‬

670
00:38:20,916 --> 00:38:25,375
‫לפעמים לא מעריכים מספיק את החולים.‬
‫-בדיוק, לא מעריכים מספיק את החולה.‬

671
00:38:26,458 --> 00:38:29,666
‫אז הרופא אמר לטכנאית האולטרסאונד,‬

672
00:38:29,750 --> 00:38:32,791
‫"בסולם של…" לא יודעת מה,‬

673
00:38:32,875 --> 00:38:35,125
‫"שבו 45 זה הרבה,‬

674
00:38:35,208 --> 00:38:38,916
‫מה זה לדעתך?" והטכנאית אמרה,‬

675
00:38:39,000 --> 00:38:40,791
‫"זה? זה מאה."‬

676
00:38:41,833 --> 00:38:43,791
‫מריה, בת כמה את עכשיו?‬

677
00:38:43,875 --> 00:38:47,458
‫אני בת 42, ימלאו לי 43 בעוד יומיים.‬

678
00:38:49,833 --> 00:38:51,375
‫תהיי בת 43 עוד יומיים.‬

679
00:38:51,458 --> 00:38:53,291
‫בדיוק. אם אחזיק מעמד…‬

680
00:38:54,041 --> 00:38:55,125
‫אהיה בת 43.‬

681
00:38:55,208 --> 00:38:57,708
‫את מלאה כל כך הרבה הומור ואירוניה לגבי זה,‬

682
00:38:57,791 --> 00:39:00,541
‫אני לא יודע אם זה עוזר לך או שזה המגן שלך,‬

683
00:39:00,625 --> 00:39:03,291
‫אבל זה בא לידי ביטוי כל הזמן.‬

684
00:39:03,375 --> 00:39:05,541
‫לא, זה לא עוזר לי.‬

685
00:39:05,625 --> 00:39:08,166
‫וזה גם לא מגן.‬

686
00:39:08,250 --> 00:39:11,541
‫זו מי שאני באמת.‬

687
00:39:11,625 --> 00:39:13,833
‫לפעמים החברים שלי מתפקעים מצחוק‬

688
00:39:13,916 --> 00:39:17,041
‫כי הם באים לבקר והם יותר דרמטיים ממני.‬

689
00:39:18,000 --> 00:39:20,166
‫אני חושבת שהמילה הנכונה היא "קבלה".‬

690
00:39:20,833 --> 00:39:23,000
‫זו קבלה ו…‬

691
00:39:23,625 --> 00:39:26,125
‫ומוות הוא חלק מהחיים.‬

692
00:39:27,916 --> 00:39:31,458
‫- אני עוד כאן, סיימתי לדבר, זה הכול. -‬

693
00:39:31,541 --> 00:39:33,958
‫- התהילה תפיל אותך. -‬

694
00:39:34,541 --> 00:39:39,666
‫- אני מעריכה‬
‫את הצעות הטיפולים האלטרנטיבים וכדומה, -‬

695
00:39:39,750 --> 00:39:41,875
‫- אבל לפעמים המוות יצוק. -‬

696
00:39:41,958 --> 00:39:44,416
‫- לא אחפש שום דבר בגוגל. -‬

697
00:39:45,041 --> 00:39:47,083
‫- הבריאות היא כלבה, -‬

698
00:39:47,166 --> 00:39:51,875
‫- אבל לפחות קיבלתי‬
‫שבעה חודשי רגעים יפים. -‬

699
00:39:51,958 --> 00:39:54,666
‫שש. יש לי ארבע, שש, שבע.‬

700
00:39:55,583 --> 00:39:56,500
‫זה שבע.‬

701
00:39:57,000 --> 00:39:57,875
‫כל כך הרבה?‬

702
00:39:59,000 --> 00:40:00,125
‫שבע זה הרבה.‬

703
00:40:01,000 --> 00:40:03,500
‫אחת, שתיים, שלוש, שבע, אחת עשרה.‬

704
00:40:03,583 --> 00:40:06,541
‫ארבע עשרה, שבע, אחת עשרה, ארבע עשרה, שבע.‬

705
00:40:10,000 --> 00:40:13,541
‫אתה מצחיק מאוד, טומי.‬
‫אתה אומר דברים מאוד משעשעים.‬

706
00:40:14,333 --> 00:40:17,875
‫אבל אני לא זוכרת אותם‬
‫כי אני לוקחת כדור בשם טיפשוטול.‬

707
00:40:21,500 --> 00:40:24,000
‫בחייך, רק אחד. חוץ מזה, זו עונת תותי השדה.‬

708
00:40:24,750 --> 00:40:27,250
‫לא יכולה.‬
‫הגוף שלי לא עומד בזה, מארו, בחיי.‬

709
00:40:27,333 --> 00:40:28,291
‫נו, רק אחד.‬

710
00:40:28,916 --> 00:40:30,208
‫רק אחד.‬
‫-בבקשה.‬

711
00:40:33,125 --> 00:40:35,750
‫מה זה?‬
‫-החליפו  לי את המזרן.‬

712
00:40:36,250 --> 00:40:38,250
‫למה?‬
‫-הרסתי את הקודם מרוב זיונים.‬

713
00:40:38,333 --> 00:40:40,750
‫ברור. כן, הבנות ואני רצינו להגיד לך‬

714
00:40:40,833 --> 00:40:43,541
‫להירגע, כי יש שמועה בבית החולים‬

715
00:40:43,625 --> 00:40:45,041
‫שכל הזמן מסיבה בחדר הזה.‬

716
00:40:50,166 --> 00:40:51,000
‫היי, מארו…‬

717
00:40:54,166 --> 00:40:56,916
‫אני רוצה שפדה יהיה עם מישהי. תטפלי בזה.‬

718
00:40:57,416 --> 00:41:00,041
‫אני רוצה שהוא יזדיין, יתחתן.‬

719
00:41:00,125 --> 00:41:01,208
‫תראי מה אני מבקשת.‬

720
00:41:01,291 --> 00:41:05,458
‫מארי, לקח לו 18 שנים להתחתן איתך.‬
‫זיון יספיק לו.‬

721
00:41:05,541 --> 00:41:07,750
‫לא, אני רצינית. באמת.‬

722
00:41:09,541 --> 00:41:11,375
‫אני לא רוצה שהוא יהיה מדוכא.‬

723
00:41:12,625 --> 00:41:13,708
‫אני רוצה שיזדיין,‬

724
00:41:14,583 --> 00:41:16,000
‫שיהיה מאושר. שיחיה.‬

725
00:41:17,666 --> 00:41:21,375
‫למרות העובדה שאני מאבדת את הריסים שלי,‬
‫שזה דבר ממש נורא...‬

726
00:41:21,458 --> 00:41:24,291
‫סליחה, הביאו עוד הרבה דברים לאשתך.‬

727
00:41:24,375 --> 00:41:26,500
‫עוד?‬
‫-אחרי התוכנית. כן.‬

728
00:41:26,583 --> 00:41:28,916
‫למרות שאיבדתי את התחת שלי,‬
‫איבדתי 12 ק"ג‬

729
00:41:29,000 --> 00:41:31,458
‫ויש לי פחות שרירים מלחילזון,‬

730
00:41:31,541 --> 00:41:34,666
‫אני מרגישה יפה. קירחת ונראית כמו שלד.‬

731
00:41:35,166 --> 00:41:37,166
‫שמנו בקופסאות, כדי שלא ילך לאיבוד.‬

732
00:41:37,250 --> 00:41:38,458
‫תודה.‬
‫-יש עוד אחת.‬

733
00:41:38,541 --> 00:41:40,583
‫עוד אחת? אחזור אחר כך, בסדר?‬
‫-בסדר.‬

734
00:41:40,666 --> 00:41:44,166
‫זה אולי נראה טריוויאלי,‬
‫אבל לצחצח שיניים, לשים קרם לחות,‬

735
00:41:44,250 --> 00:41:46,500
‫עוזר לך להמשיך להרגיש כמו עצמך.‬

736
00:41:49,750 --> 00:41:51,458
‫סרטן לא לוקח את היוהרה שלך.‬

737
00:41:52,291 --> 00:41:53,333
‫איך זה נראה?‬

738
00:41:59,541 --> 00:42:00,666
‫את נראית נפלא היום.‬

739
00:42:00,750 --> 00:42:02,583
‫טוב, כן, כמובן.‬

740
00:42:03,250 --> 00:42:05,333
‫נתנו לי איזה שלוש זריקות מורפיום.‬

741
00:42:06,416 --> 00:42:07,666
‫זה כאילו אני מרחפת.‬

742
00:42:10,250 --> 00:42:12,875
‫תראי, בדיוק מה שחסר לנו.‬
‫החתול הזה בכל מקום.‬

743
00:42:13,791 --> 00:42:15,875
‫זה מנקי נקו.‬

744
00:42:17,333 --> 00:42:18,500
‫זה מביא מזל.‬

745
00:42:21,916 --> 00:42:24,125
‫מה עוד הביאו לי? מה עוד?‬

746
00:42:24,208 --> 00:42:26,333
‫קרם לחות, עוד קרם לחות, עוד קרמים.‬

747
00:42:27,458 --> 00:42:28,500
‫שלום.‬
‫-היי.‬

748
00:42:28,583 --> 00:42:30,083
‫אנחנו מביאים עוד מתנות.‬

749
00:42:30,166 --> 00:42:32,250
‫בגלל שזה אוכל, זה היה במקרר.‬

750
00:42:33,208 --> 00:42:34,708
‫הרבה מתנות, מריה, מה?‬

751
00:42:34,791 --> 00:42:37,458
‫לא, אתן יכולות לקחת הכול.‬
‫לא אוכל לאכול את זה.‬

752
00:42:37,541 --> 00:42:40,666
‫פדה, תראה אם תרצה משהו,‬
‫אחרת הן יכולות לקחת את זה.‬

753
00:42:43,333 --> 00:42:44,541
‫הם שלחו ויטל טונה.‬

754
00:42:45,416 --> 00:42:46,500
‫מקלות מוצרלה.‬

755
00:42:46,583 --> 00:42:47,958
‫לא.‬
‫-אני לא מאמינה.‬

756
00:42:48,041 --> 00:42:49,625
‫עוגת גזר.‬
‫-לא.‬

757
00:42:49,708 --> 00:42:50,916
‫וזה?‬
‫-מה זה?‬

758
00:42:52,000 --> 00:42:53,333
‫עוגת תותים וקרם.‬

759
00:42:55,000 --> 00:42:57,375
‫טומי יאהב את זה.‬
‫-אולי אתה תאהב את זה.‬

760
00:42:58,958 --> 00:43:02,166
‫לא, קחו הכול, רק תשאירו את זה לאיש הזה,‬
‫הוא יאכל את זה.‬

761
00:43:05,416 --> 00:43:06,791
‫תודה רבה.‬

762
00:43:06,875 --> 00:43:08,791
‫נחלוק את זה עם האחיות האחרות.‬

763
00:43:08,875 --> 00:43:10,250
‫בסדר.‬
‫-תודה.‬

764
00:43:10,333 --> 00:43:11,458
‫להתראות.‬
‫-להתראות.‬

765
00:43:15,333 --> 00:43:16,500
‫היי, מארי.‬
‫-כן.‬

766
00:43:17,875 --> 00:43:20,083
‫ביקשו עוד שלושה ראיונות.‬

767
00:43:20,166 --> 00:43:21,750
‫לא, זה מספיק.‬

768
00:43:22,250 --> 00:43:24,916
‫לא, אין מצב.‬
‫תראה מה תוכל להגיד כדי לנער אותם.‬

769
00:43:25,583 --> 00:43:26,416
‫הספיק לי.‬

770
00:43:27,083 --> 00:43:27,916
‫בסדר.‬

771
00:43:29,291 --> 00:43:31,875
‫יש לך תזמון טוב להתפרסם, לא?‬

772
00:43:33,291 --> 00:43:34,375
‫זה נראה כמו בדיחה.‬

773
00:43:35,333 --> 00:43:38,041
‫אני הולך לדבר עם נסטור ממועצת העיר, זוכרת?‬

774
00:43:39,416 --> 00:43:41,416
‫אולי הוא יוכל להשיג לי אישור נכות,‬

775
00:43:42,000 --> 00:43:43,958
‫שזה לא יהיה מאבק למצוא מקום חניה‬

776
00:43:44,041 --> 00:43:45,958
‫או להוציא כסף על חניונים בתשלום.‬

777
00:43:47,041 --> 00:43:48,000
‫בסדר.‬
‫-ביי.‬

778
00:43:49,041 --> 00:43:51,125
‫תלך צולע?‬
‫-כן.‬

779
00:43:51,208 --> 00:43:52,041
‫ככה.‬

780
00:43:54,291 --> 00:43:55,458
‫תוכל להביא את טומי?‬

781
00:43:56,750 --> 00:43:57,958
‫מארו תביא אותו היום.‬

782
00:44:14,333 --> 00:44:18,541
‫הכרנו בדצמבר, 1991, ומאז לא נפרדנו לרגע.‬

783
00:44:19,250 --> 00:44:20,375
‫יחי האהבה!‬

784
00:44:22,125 --> 00:44:24,791
‫אין לי משהו יותר טוב לאחל לך, ילד שלי,‬

785
00:44:25,458 --> 00:44:27,375
‫מאשר למצוא אהבה כזאת בחיים.‬

786
00:44:27,458 --> 00:44:28,416
‫נשיקה!‬

787
00:44:29,125 --> 00:44:31,000
‫שתיים נגד אחד, הבנת?‬

788
00:44:31,083 --> 00:44:34,250
‫מיוחדת, מלאת תשוקה, סוערת.‬

789
00:44:35,083 --> 00:44:36,125
‫גול!‬

790
00:44:38,416 --> 00:44:40,166
‫ייחודית, אוהבת.‬

791
00:44:43,250 --> 00:44:46,083
‫אהבה אוהבת, אימא, את כזו מטופשת.‬

792
00:44:54,875 --> 00:44:56,500
‫איך עבר עלייך הלילה?‬

793
00:44:56,583 --> 00:44:58,500
‫ככה ככה. הקאתי קצת.‬

794
00:44:58,583 --> 00:45:00,416
‫אכלת משהו?‬
‫-תותים.‬

795
00:45:00,916 --> 00:45:02,500
‫טעות שלי.‬
‫-לא.‬

796
00:45:03,416 --> 00:45:04,250
‫זה בסדר.‬

797
00:45:04,916 --> 00:45:06,291
‫אבל כשאת מקיאה,‬

798
00:45:06,791 --> 00:45:09,583
‫יש סיכון לנשום את זה פנימה‬
‫ושזה ייכנס לך לריאות.‬

799
00:45:10,083 --> 00:45:12,958
‫אז נבקש צינור נוזוגסטרי.‬

800
00:45:13,041 --> 00:45:13,875
‫בסדר.‬

801
00:45:13,958 --> 00:45:16,833
‫זה קצת מעצבן בהתחלה, אבל את תתרגלי לזה.‬

802
00:45:19,708 --> 00:45:22,666
‫אתמול סיפרת לי‬
‫על הנסיעה שלך לאירופה עם המשפחה שלך.‬

803
00:45:29,916 --> 00:45:31,916
‫אולי הגיע הזמן להרדמה?‬

804
00:45:33,000 --> 00:45:33,833
‫אולי.‬

805
00:45:34,416 --> 00:45:36,375
‫את תדעי כשיגיע הזמן.‬

806
00:45:40,416 --> 00:45:42,458
‫אני מסיימת את המחברת של טומי.‬

807
00:45:42,541 --> 00:45:45,333
‫נשארו לי כמה דפים. אולי עשרה עמודים.‬

808
00:45:47,000 --> 00:45:48,750
‫בשבוע הבא, אולי.‬

809
00:45:51,416 --> 00:45:53,958
‫טוב, את תגידי לי, ונקבע תאריך.‬

810
00:46:00,375 --> 00:46:01,291
‫ואיך זה יהיה?‬

811
00:46:03,416 --> 00:46:06,000
‫בדיוק כמו יום רגיל. לא תשימי לב בכלל.‬

812
00:46:08,166 --> 00:46:09,958
‫מגדילים את מינון המורפיום שלך,‬

813
00:46:10,458 --> 00:46:13,291
‫מוסיפים מידזולם, סם היפנוטי,‬
‫ואת הולכת לישון.‬

814
00:46:15,750 --> 00:46:16,958
‫ואני לא מתעוררת שוב?‬

815
00:46:17,916 --> 00:46:19,291
‫אנחנו מנטרים את מצבך,‬

816
00:46:19,375 --> 00:46:21,916
‫ונותנים לך את המנה הנכונה כדי שלא תתעוררי.‬

817
00:46:31,208 --> 00:46:33,416
‫תתחילי לחשוב ממי תרצי להיפרד.‬

818
00:46:36,333 --> 00:46:37,458
‫לא חשבתי על זה.‬

819
00:46:41,666 --> 00:46:43,958
‫- אין עוד מה לעשות, חברים. -‬

820
00:46:44,041 --> 00:46:50,166
‫- כל הדרך עד הסוף עם חיוך ואגרוף קפוץ.‬
‫אבל זה הסוף. -‬

821
00:46:51,291 --> 00:46:54,375
‫- מחר יום  ההולדת שלי.‬
‫אני לא רוצה מתנות או מחמאות. -‬

822
00:46:54,458 --> 00:46:57,500
‫- רק רוצה מסיבה מקסיקנית,‬
‫עם דברים של "יום המתים". -‬

823
00:47:25,208 --> 00:47:27,583
‫בלילה, עם הנרות דולקים, זה ייראה נהדר.‬

824
00:47:27,666 --> 00:47:30,958
‫כן. למה שלא נצלם תמונות ונעלה אותן?‬

825
00:47:32,500 --> 00:47:33,458
‫או שזה יותר מדי?‬

826
00:47:34,083 --> 00:47:34,958
‫לא…‬

827
00:47:49,458 --> 00:47:50,500
‫בוא, תיכנס.‬

828
00:47:50,583 --> 00:47:52,583
‫אני רוצה לדבר איתך.‬
‫-מה קורה?‬

829
00:47:54,791 --> 00:47:55,625
‫מה שלומה?‬

830
00:47:56,500 --> 00:47:57,333
‫צ'ארלי…‬

831
00:47:58,458 --> 00:48:00,208
‫מה הרופא אמר?‬

832
00:48:00,291 --> 00:48:01,500
‫כלום, מה הוא יגיד.‬

833
00:48:02,166 --> 00:48:05,583
‫לפעמים רופאים מתייעצים זה עם זה,‬
‫הם מדברים ביניהם.‬

834
00:48:07,750 --> 00:48:09,500
‫הבאת מתנה?‬
‫-כן.‬

835
00:48:10,000 --> 00:48:11,666
‫היא אמרה שהיא לא רוצה מתנות.‬

836
00:48:11,750 --> 00:48:14,833
‫אלה שני ספרי "פוק",‬
‫שמשלימים את האוסף שלה, זה הכול.‬

837
00:48:14,916 --> 00:48:16,500
‫טוב, קדימה.‬

838
00:48:20,416 --> 00:48:21,333
‫היא ישנה.‬

839
00:48:22,625 --> 00:48:24,000
‫עם כל מה שנותנים לה…‬

840
00:48:24,083 --> 00:48:26,708
‫נלך לקפטריה כדי לתת לה לנוח קצת.‬

841
00:48:26,791 --> 00:48:27,916
‫כבר אבוא.‬

842
00:48:31,833 --> 00:48:33,458
‫נתראה.‬
‫-היי.‬

843
00:48:54,291 --> 00:48:56,291
‫חשבתי שאת ישנה.‬
‫-לא.‬

844
00:48:57,041 --> 00:48:58,208
‫מה יש לך שם?‬

845
00:48:59,083 --> 00:48:59,916
‫המבורגר.‬

846
00:49:00,791 --> 00:49:02,875
‫אבל אוכל בחוץ אחר כך, שלא תתפתי.‬

847
00:49:02,958 --> 00:49:04,750
‫לא, זה לא מעורר בי תאבון.‬

848
00:49:05,500 --> 00:49:06,333
‫היי.‬

849
00:49:07,541 --> 00:49:08,375
‫תאכל אותו כאן.‬

850
00:49:08,458 --> 00:49:11,250
‫הבאתי גם כמה דברים שביקשת.‬
‫-יופי.‬

851
00:49:12,666 --> 00:49:16,541
‫קראתי את הספר הזה‬
‫שצ'ארלי נתן לי ליום ההולדת.‬

852
00:49:16,625 --> 00:49:18,333
‫שני ספרי "פוק" שהיו חסרים לי.‬

853
00:49:18,916 --> 00:49:20,583
‫אני לא מאמינה שהוא זכר.‬

854
00:49:22,291 --> 00:49:23,125
‫הוא גאון.‬

855
00:49:24,625 --> 00:49:27,208
‫- פוק מנצח -‬

856
00:49:28,333 --> 00:49:31,041
‫עברת בבית?‬
‫-כן, רוזה הייתה שם.‬

857
00:49:31,125 --> 00:49:34,125
‫שילמת לה?‬
‫-לא, היא אמרה לשלם לה הכול בשבוע הבא.‬

858
00:49:35,416 --> 00:49:36,708
‫היא מסרה דרישת שלום.‬

859
00:49:36,791 --> 00:49:37,708
‫מה עוד?‬

860
00:49:37,791 --> 00:49:39,791
‫שילמתי את הטלפון שלך, שלי.‬

861
00:49:39,875 --> 00:49:41,708
‫שניהם עם קנס, כי זה היה באיחור.‬

862
00:49:43,625 --> 00:49:45,541
‫והחלון בחדר של טומי עדיין דולף.‬

863
00:49:46,416 --> 00:49:47,666
‫אז כשיהיה לי רגע,‬

864
00:49:48,458 --> 00:49:50,083
‫אוציא אותו ואאטום אותו שוב.‬

865
00:49:50,958 --> 00:49:51,791
‫בסדר.‬

866
00:49:52,833 --> 00:49:55,541
‫העציצים מושלמים, גם הם מוסרים דרישת שלום.‬

867
00:49:57,625 --> 00:49:58,875
‫תצלם אותם.‬

868
00:49:58,958 --> 00:49:59,791
‫בסדר.‬

869
00:50:00,583 --> 00:50:02,458
‫נתתי למנהלת הגן מתנה.‬

870
00:50:02,541 --> 00:50:04,750
‫היא עזרה לנו מאוד בעניין המקום הפנוי.‬

871
00:50:08,833 --> 00:50:10,166
‫פדה, שנקבע תאריך?‬

872
00:50:17,625 --> 00:50:19,750
‫דיברת עם ויניה?‬
‫-כן.‬

873
00:50:22,166 --> 00:50:24,500
‫הוא אמר לי שנוכל לקבוע תאריך מתי שארצה.‬

874
00:50:25,875 --> 00:50:26,708
‫בסדר.‬

875
00:50:27,875 --> 00:50:28,791
‫אפשר ביום שישי.‬

876
00:50:30,625 --> 00:50:31,458
‫מה דעתך?‬

877
00:50:34,875 --> 00:50:35,708
‫בסדר.‬

878
00:50:37,291 --> 00:50:38,791
‫צריך לדבר עם טומי קודם.‬

879
00:50:39,958 --> 00:50:41,333
‫מחר או מוחרתיים.‬

880
00:50:50,958 --> 00:50:52,750
‫בכל הסכם יש עוקץ.‬

881
00:50:54,291 --> 00:50:57,583
‫בזמנו, פדה הסכים להיות איתי‬
‫עד שהמוות יפריד בינינו.‬

882
00:50:57,666 --> 00:51:00,083
‫פדריקו.‬
‫-אבל הוא לא קרא את האותיות הקטנות.‬

883
00:51:00,958 --> 00:51:01,833
‫מה שלומך?‬

884
00:51:01,916 --> 00:51:04,916
‫אני צריך שתשיג נוטריון‬
‫שיאשר שמריה נותנת הסכמה‬

885
00:51:05,000 --> 00:51:06,125
‫להרדמה הסופנית שלה.‬

886
00:51:06,208 --> 00:51:07,708
‫יש איזו בעיה?‬
‫-לא.‬

887
00:51:07,791 --> 00:51:10,625
‫תמיד עדיף שיהיה משהו כזה.‬
‫-איפה אני מוצא נוטריון?‬

888
00:51:10,708 --> 00:51:13,541
‫תשאל בקבלה. הם מכירים משרד של פקיד באזור.‬

889
00:51:13,625 --> 00:51:16,166
‫הוא חייב לבוא לכאן?‬
‫-הם יודעים מה לעשות.‬

890
00:51:16,250 --> 00:51:19,208
‫אלך עכשיו, שלא נבזבז זמן.‬
‫-תעדכן אותי. אשאר עד מאוחר.‬

891
00:51:20,916 --> 00:51:24,041
‫הוא בטח מעולם לא חשב‬
‫שהרגע הזה יגיע כל כך מהר.‬

892
00:51:25,333 --> 00:51:26,541
‫אבל זה הסוף מבחינתי.‬

893
00:51:27,708 --> 00:51:29,958
‫באיזו קומה נמצא משרד הפקיד?‬
‫-שלישית.‬

894
00:51:30,041 --> 00:51:30,875
‫תודה.‬

895
00:51:34,583 --> 00:51:36,916
‫הייתי מעדיפה שהוא יקח אותי לפריז,‬

896
00:51:37,708 --> 00:51:40,666
‫אבל כרגע המתנה הכי טובה שהוא יכול לתת לי‬

897
00:51:40,750 --> 00:51:42,000
‫היא לארגן את מותי.‬

898
00:51:43,750 --> 00:51:44,583
‫שלום.‬

899
00:51:45,291 --> 00:51:46,125
‫צוהריים טובים.‬

900
00:51:46,208 --> 00:51:47,916
‫אני מחפש את הנוטריון סרואולו.‬

901
00:51:48,416 --> 00:51:49,583
‫האב או הבן?‬

902
00:51:49,666 --> 00:51:52,000
‫כל אחד מהם. זה בנוגע לאישור.‬

903
00:51:53,666 --> 00:51:55,791
‫שב. אני אודיע לו.‬

904
00:51:55,875 --> 00:51:57,083
‫תודה.‬
‫-חכה כאן.‬

905
00:51:59,125 --> 00:52:03,166
‫אני לא חושבת שראיתי בחיי כזה מעשה של אהבה.‬

906
00:52:06,500 --> 00:52:07,416
‫בבקשה, תיכנס.‬

907
00:52:07,916 --> 00:52:09,458
‫תודה. סלחי לי.‬

908
00:52:11,500 --> 00:52:13,000
‫צוהריים טובים.‬
‫-מה שלומך?‬

909
00:52:13,083 --> 00:52:15,541
‫מה שלומך? שב, בבקשה.‬
‫-סלח לי.‬

910
00:52:15,625 --> 00:52:16,583
‫איך אפשר לעזור?‬

911
00:52:16,666 --> 00:52:18,583
‫אשתי מאושפזת כמה רחובות מכאן, ‬

912
00:52:18,666 --> 00:52:21,041
‫ואני צריך שתאשר אישור.‬

913
00:52:21,125 --> 00:52:22,333
‫יש לך את הטקסט?‬

914
00:52:22,416 --> 00:52:23,416
‫לא, אין לי כלום. ‬

915
00:52:25,291 --> 00:52:28,291
‫זה שטר, אז אני צריך לקחת את הטקסט המודפס.‬

916
00:52:28,375 --> 00:52:30,291
‫ברור. אבל אף אחד לא אמר לי כלום.‬

917
00:52:30,375 --> 00:52:31,666
‫טוב, תראה,‬

918
00:52:32,500 --> 00:52:36,583
‫לך לבית החולים ותבקש מהם לעזור לך,‬
‫לתת לך דוגמה.‬

919
00:52:36,666 --> 00:52:38,500
‫בסדר?‬
‫-בסדר, אני אלך לשם ואחזור.‬

920
00:52:38,583 --> 00:52:41,125
‫לא, לא עכשיו. מאוחר.‬

921
00:52:41,208 --> 00:52:44,041
‫זה חייב להיות מחר. בסדר?‬
‫-תוכל לעבוד שעות נוספות?‬

922
00:52:46,333 --> 00:52:48,708
‫במה מדובר? זה דחוף?‬

923
00:52:50,125 --> 00:52:53,833
‫אשתי גוססת,‬
‫וצריך שהיא תחתום על האישור להרדמה סופנית.‬

924
00:52:56,708 --> 00:52:57,583
‫בסדר.‬

925
00:52:58,291 --> 00:52:59,125
‫אני אחכה לך.‬

926
00:52:59,791 --> 00:53:00,666
‫בוא נעשה ככה:‬

927
00:53:01,208 --> 00:53:03,833
‫זה הכרטיס שלי.‬
‫תעשה את מה שאתה צריך לעשות.‬

928
00:53:03,916 --> 00:53:07,041
‫אני אשאר פה קצת. אם תתעכב, תתקשר אליי.‬

929
00:53:07,125 --> 00:53:08,750
‫תודה רבה.‬
‫-לא, בבקשה.‬

930
00:53:09,250 --> 00:53:10,083
‫אין בעיה.‬

931
00:53:13,333 --> 00:53:14,916
‫הבגדים כולם שלך.‬

932
00:53:15,833 --> 00:53:18,416
‫תהיי הראשונה לבחור. כולם שלך.‬

933
00:53:19,041 --> 00:53:22,000
‫שמלת הכלה של אימא שלי, התיקים שלה,‬

934
00:53:22,083 --> 00:53:24,708
‫תכשיטים עתיקים, הכול שלך.‬

935
00:53:25,375 --> 00:53:27,916
‫ואז את יכולה לתרום או לתת את השאר.‬

936
00:53:28,541 --> 00:53:29,500
‫או לזרוק אותם.‬

937
00:53:30,125 --> 00:53:30,958
‫תעשי מה שתרצי.‬

938
00:53:32,166 --> 00:53:35,291
‫תני את הרקמה שלי לוורה. היא תדע מה לעשות.‬

939
00:53:37,125 --> 00:53:39,958
‫איפור, החלטה שלך.‬

940
00:53:42,166 --> 00:53:45,625
‫תני את אוסף "פוק" שלי לאגוס, הבת של פאולה.‬

941
00:53:47,625 --> 00:53:49,875
‫אה, זה. תזרקי דברים.‬

942
00:53:50,458 --> 00:53:53,708
‫ללא רחמים. פדה לא יוכל.‬

943
00:53:53,791 --> 00:53:55,958
‫תזרקי דברים. כל מה שלא…‬

944
00:53:57,333 --> 00:53:58,458
‫זה חשוב:‬

945
00:53:58,541 --> 00:54:02,000
‫יש דיסק של "טריו לוס פנצ'וס",‬
‫"היסטוריה דה און אמור".‬

946
00:54:03,166 --> 00:54:05,333
‫זה השיר שלנו מאז שנפגשנו,‬

947
00:54:05,416 --> 00:54:08,875
‫זה שהוא הכריח אותי להקשיב לו‬
‫מהימים הראשונים של הקשר שלנו.‬

948
00:54:08,958 --> 00:54:10,958
‫תמצאי אותו ותעלימי אותו.‬

949
00:54:11,458 --> 00:54:14,250
‫אני יודעת שפדה ימצא אותו,‬
‫לא יוכל שלא להקשיב לו,‬

950
00:54:14,333 --> 00:54:15,875
‫וזה יבאס אותו נורא.‬

951
00:54:17,458 --> 00:54:19,458
‫השיר שלכם לא היה "קונטיגו אפרנדי"?‬

952
00:54:20,916 --> 00:54:22,500
‫לא.‬
‫-השיר של מנסנרו.‬

953
00:54:22,583 --> 00:54:25,208
‫לא. אל תזרקי את הדיסק הלא נכון.‬

954
00:54:25,291 --> 00:54:28,208
‫לא, לא. בסדר. "היסטוריה דה און אמור".‬

955
00:54:28,291 --> 00:54:30,833
‫תני מתנה טובה לד"ר מולינה.‬

956
00:54:30,916 --> 00:54:32,125
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

957
00:54:32,625 --> 00:54:33,666
‫מולינה.‬

958
00:54:33,750 --> 00:54:36,708
‫האחיות. תני גם להן מתנות.‬

959
00:54:39,125 --> 00:54:41,208
‫צ'ארלי מקבל את המייבש.‬

960
00:54:42,375 --> 00:54:43,666
‫הוא ממש שמח.‬

961
00:54:43,750 --> 00:54:44,833
‫זו המתנה הכי טובה.‬

962
00:54:51,500 --> 00:54:55,666
‫"אתה כבר לא לצידי, אהובי‬

963
00:54:57,125 --> 00:55:00,125
‫יש לי רק בדידות בנשמה"‬

964
00:55:01,416 --> 00:55:03,416
‫טוב, מספיק. זה יבאס גם אותך.‬

965
00:55:06,333 --> 00:55:07,875
‫סיימתי. זהו זה.‬

966
00:55:09,041 --> 00:55:09,875
‫בסדר?‬

967
00:55:18,458 --> 00:55:22,208
‫ד"ר ויניה, תגיע בבקשה למודיעין.‬

968
00:55:22,291 --> 00:55:23,750
‫הוא כבר יבוא.‬
‫-תודה.‬

969
00:55:38,833 --> 00:55:40,125
‫דוקטור, מה שלומך?‬

970
00:55:40,208 --> 00:55:41,041
‫דוקטור.‬

971
00:55:42,208 --> 00:55:46,708
‫אני צריך את הטקסט שמריה צריכה לחתום עליו.‬
‫-לא, שכח מזה. בוא איתי, המנהל מחכה.‬

972
00:55:46,791 --> 00:55:49,208
‫מה קרה?‬
‫-לא משהו שאי אפשר לפתור.‬

973
00:55:49,291 --> 00:55:50,416
‫יש בעיה אחרת?‬

974
00:55:50,500 --> 00:55:52,916
‫אל תדאג, אני אדאג לזה. אני אטפל בזה.‬

975
00:56:00,083 --> 00:56:01,791
‫תגיד "כן" לכל מה שהוא אומר.‬

976
00:56:03,375 --> 00:56:06,875
‫ובכן, פדריקו,‬
‫אתה יודע שאנחנו מאוד אוהבים את מריה,‬

977
00:56:06,958 --> 00:56:08,583
‫וגם אותך אנחנו אוהבים מאוד.‬

978
00:56:09,208 --> 00:56:13,500
‫אנחנו חושבים שהחוסן שאתם מציגים במצב הזה‬
‫הוא מדהים.‬

979
00:56:13,583 --> 00:56:17,291
‫לכן אנחנו מנסים לגרום לכם להרגיש‬
‫בנוח ככל האפשר.‬

980
00:56:17,375 --> 00:56:18,958
‫נכון, דוקטור?‬
‫-כן, כמובן.‬

981
00:56:20,083 --> 00:56:21,625
‫תודה רבה על זה, באמת.‬

982
00:56:22,291 --> 00:56:24,500
‫אבל יש כאן עניין עדין.‬

983
00:56:25,416 --> 00:56:30,708
‫אתה יודע שהגבול דק מאוד בין המתת חסד‬
‫לבין הרדמה סופנית,‬

984
00:56:30,791 --> 00:56:33,458
‫ומשאיר פתח למספר פרשנויות.‬

985
00:56:33,541 --> 00:56:35,833
‫למעשה, יש הרבה עמיתים, אנשי מקצוע,‬

986
00:56:35,916 --> 00:56:38,333
‫שלא מסכימים עם הרדמה סופנית.‬

987
00:56:39,208 --> 00:56:42,375
‫כן, אני חושב שבגלל ענייני סמנטיקה,‬

988
00:56:42,458 --> 00:56:45,791
‫עדיף לקרוא לזה "הרדמת חסד",‬
‫לא "הרדמה סופנית".‬

989
00:56:47,208 --> 00:56:48,041
‫כן.‬

990
00:56:48,666 --> 00:56:51,291
‫"חוק המוות בכבוד" קובע‬

991
00:56:51,375 --> 00:56:54,666
‫שהרדמה סופנית היא משהו שרופא חייב להציע‬

992
00:56:54,750 --> 00:56:57,666
‫בהסכמה עם המטופל או עם קרוביו,‬

993
00:56:57,750 --> 00:57:00,041
‫במקרה שהוא או היא לא במצב להחליט,‬

994
00:57:00,625 --> 00:57:02,958
‫ביום שבו הכאב נעשה בלתי נסבל‬

995
00:57:03,041 --> 00:57:05,916
‫או כשהתהליכים להילחם בו לא עובדים.‬

996
00:57:06,625 --> 00:57:10,041
‫אבל אי אפשר להגיד‬
‫שנעשה את זה בעוד חמישה ימים.‬

997
00:57:10,625 --> 00:57:13,500
‫כי זה מרמז שהמטופל יכול לחיות עם הכאב,‬

998
00:57:13,583 --> 00:57:18,166
‫שהוא לא בלתי נסבל,‬
‫וששיטות פחות קיצוניות עדיין עובדות.‬

999
00:57:21,625 --> 00:57:25,708
‫תראה, פדריקו, זה נוהל רגיל במרפאה הזו,‬
‫נכון, דוקטור?‬

1000
00:57:25,791 --> 00:57:27,583
‫כן, זה רגיל.‬

1001
00:57:27,666 --> 00:57:29,875
‫אבל במקרה של מריה, היא דמות ציבורית.‬

1002
00:57:29,958 --> 00:57:32,333
‫עמוד השער של "קלארין", ראיונות טלוויזיה.‬

1003
00:57:32,875 --> 00:57:36,458
‫עם המדיה החברתית, דברים נעשים ויראליים‬
‫ אנשים מבלבלים הכול.‬

1004
00:57:36,541 --> 00:57:41,208
‫לא אתפלא אם מישהו יחשוב‬
‫שאנחנו בעצם מבצעים המתת חסד.‬

1005
00:57:42,458 --> 00:57:44,041
‫סליחה. אני חייב לענות.‬

1006
00:57:50,708 --> 00:57:51,541
‫תקשיב, פדריקו.‬

1007
00:57:52,625 --> 00:57:53,708
‫אם היא הייתה אשתי,‬

1008
00:57:54,458 --> 00:57:57,708
‫הייתי לוקח אותה הביתה‬
‫ומבקש ממישהו לתת לה הרדמה סופנית.‬

1009
00:57:59,000 --> 00:58:01,333
‫ואני לא אומר לך את זה כמנהל בית החולים.‬

1010
00:58:03,208 --> 00:58:05,375
‫מה תעשה? תיקח אותה הביתה?‬

1011
00:58:07,125 --> 00:58:09,208
‫זה מה שהמנהל אמר. אם זו הייתה אשתו,‬

1012
00:58:09,291 --> 00:58:11,666
‫הוא היה לוקח אותה ומרדים אותה בבית.‬
‫-טוב…‬

1013
00:58:11,750 --> 00:58:14,458
‫לדעתי הוא אומר את זה כדי להשוויץ.‬

1014
00:58:14,541 --> 00:58:15,500
‫מה ויניה אמר?‬

1015
00:58:16,250 --> 00:58:17,958
‫שהוא יטפל בזה.‬

1016
00:58:18,458 --> 00:58:20,875
‫הוא הרופא הראשי. הוא בטח יכול לעשות משהו.‬

1017
00:58:21,375 --> 00:58:23,000
‫בוא נשאיר את זה בידי ויניה.‬

1018
00:58:25,833 --> 00:58:27,166
‫אני אתקשר לאדריאן.‬

1019
00:58:27,833 --> 00:58:28,958
‫אדריאן?‬

1020
00:58:29,041 --> 00:58:31,166
‫אדריאן הוא תזונאי, פדה.‬

1021
00:58:31,250 --> 00:58:33,083
‫מה הוא יגיד? מה הוא יכול לעשות?‬

1022
00:58:33,625 --> 00:58:35,125
‫הוא תזונאי, אבל גם רופא.‬

1023
00:58:35,208 --> 00:58:37,041
‫אבל אין לזה שום קשר לזה.‬

1024
00:58:37,125 --> 00:58:38,875
‫תזונאי…‬

1025
00:58:41,208 --> 00:58:43,125
‫למה שלא ירדימו אותה בבית החולים?‬

1026
00:58:43,666 --> 00:58:45,666
‫בגלל הבלגן שסיפרתי לך עליו בטלפון.‬

1027
00:58:47,000 --> 00:58:48,541
‫לא מגיע למארי לחיות עם זה.‬

1028
00:58:49,166 --> 00:58:50,000
‫ברור שלא.‬

1029
00:58:51,000 --> 00:58:52,125
‫תיקח אותה הביתה?‬

1030
00:58:52,708 --> 00:58:54,000
‫כן, זה הרעיון.‬

1031
00:58:56,000 --> 00:58:57,208
‫בוא, נשב פנים.‬

1032
00:58:58,458 --> 00:59:00,208
‫לאן אתה נוסע עם הזבל הזה?‬

1033
00:59:00,791 --> 00:59:02,833
‫לצפון. לחוחוי, בקיץ.‬

1034
00:59:03,458 --> 00:59:05,791
‫לא תגיע רחוק עם זה.‬
‫-אתה חושב?‬

1035
00:59:05,875 --> 00:59:08,083
‫תחזור בעוד כמה חודשים ותראה את זה אז.‬

1036
00:59:09,416 --> 00:59:10,791
‫אני לא רואה את זה קורה.‬

1037
00:59:14,291 --> 00:59:15,125
‫תראה, פדה,‬

1038
00:59:15,625 --> 00:59:18,583
‫הרדמה בבית זה לא כזה פשוט, אתה יודע?‬

1039
00:59:19,291 --> 00:59:20,791
‫זה לא שמרדימים אותה וזהו.‬

1040
00:59:21,750 --> 00:59:23,833
‫צריך להיות שם, צריך לנטר את מצבה.‬

1041
00:59:24,666 --> 00:59:26,458
‫צריך לתת את התרופות.‬

1042
00:59:27,458 --> 00:59:28,875
‫צריך לדאוג שתמשיך לישון‬

1043
00:59:28,958 --> 00:59:31,958
‫ובמקביל להפחית את ההידרציה שלה. אתה מבין?‬

1044
00:59:35,416 --> 00:59:39,500
‫זה יכול לקחת חמישה, שישה, שבעה ימים.‬
‫אפילו יותר.‬

1045
00:59:43,708 --> 00:59:44,750
‫איזה באסה, נכון?‬

1046
00:59:46,208 --> 00:59:48,750
‫יש משהו מהיר יותר?‬
‫-המתת חסד היא מהירה יותר.‬

1047
00:59:50,958 --> 00:59:53,291
‫אוכל למצוא רופא שיעזור לך, אם אתה רוצה.‬

1048
00:59:55,666 --> 00:59:56,791
‫לא.‬

1049
00:59:57,916 --> 00:59:58,958
‫כשכל זה התחיל,‬

1050
00:59:59,625 --> 01:00:02,750
‫הבטחתי למארי שאם מישהו יצטרך לעשות את זה,‬
‫זה יהיה אני.‬

1051
01:00:07,250 --> 01:00:08,833
‫תסביר לי.‬
‫-בסדר.‬

1052
01:00:12,000 --> 01:00:14,125
‫טוב, תראה. אם תיקח אותה הביתה,‬

1053
01:00:15,041 --> 01:00:18,833
‫תבקש מאנשי בית החולים‬
‫לשלוח אותה עם עירוי מרכזי.‬

1054
01:00:19,833 --> 01:00:22,875
‫זה צנתר שמוחדר באחד הוורידים הגדולים‬

1055
01:00:22,958 --> 01:00:24,000
‫שמובילים ללב.‬

1056
01:00:25,416 --> 01:00:28,208
‫מה אם כבר יש לה כזה?‬
‫-לא, בהחלט אין לה.‬

1057
01:00:31,000 --> 01:00:33,000
‫אבל הם יבינו אם אבקש מהם.‬

1058
01:00:33,083 --> 01:00:35,000
‫אין מישהו שאתה סומך עליו בביה"ח?‬

1059
01:00:35,583 --> 01:00:36,541
‫לא, לא לזה.‬

1060
01:00:37,333 --> 01:00:38,166
‫אני לא יודע…‬

1061
01:00:38,791 --> 01:00:39,625
‫תן לי…‬

1062
01:00:42,625 --> 01:00:44,333
‫וברגע שיש לה את זה, אז מה?‬

1063
01:00:45,291 --> 01:00:49,166
‫ברגע שיש לה את זה,‬
‫אתה הולך לבית מרקחת ומבקש אשלגן כלורי.‬

1064
01:00:49,750 --> 01:00:51,250
‫אשלגן כלורי.‬
‫-היי, פדה.‬

1065
01:00:52,625 --> 01:00:55,458
‫מה שלום מארי?‬
‫-היי, אסטלה. היא פשוט שורדת.‬

1066
01:00:56,125 --> 01:00:57,333
‫אני חייבת לבקר אותה.‬

1067
01:00:58,083 --> 01:01:00,458
‫אולי אפנה קצת זמן ואלך לראות אותה השבוע.‬

1068
01:01:01,583 --> 01:01:02,791
‫אני הולכת לאימא שלך.‬

1069
01:01:03,291 --> 01:01:05,083
‫בסדר. אאסוף אותך אחר כך.‬
‫-בסדר.‬

1070
01:01:05,666 --> 01:01:07,166
‫תמסור לה נשיקה.‬
‫-בסדר.‬

1071
01:01:10,708 --> 01:01:13,250
‫מה אני צריך לבקש?‬
‫-אשלגן כלורי.‬

1072
01:01:13,333 --> 01:01:16,250
‫ויתנו לי את זה סתם ככה?‬
‫-כן, זו תרופה ללא מרשם.‬

1073
01:01:16,333 --> 01:01:18,833
‫זה משמש לשלשולים, להקאות. לא תהיה בעיה.‬

1074
01:01:19,625 --> 01:01:22,625
‫ברגע שיש לך את זה, תביא לי את זה.‬
‫אני אכין את המזרק.‬

1075
01:01:23,250 --> 01:01:25,541
‫רק צריך להזריק את זה לצנתר.‬

1076
01:01:28,875 --> 01:01:29,833
‫תעז לעשות את זה?‬

1077
01:01:30,500 --> 01:01:31,333
‫כן.‬

1078
01:01:33,166 --> 01:01:35,791
‫זה עולה בנתיחה שלאחר המוות או משהו?‬

1079
01:01:35,875 --> 01:01:37,500
‫אם הם עושים נתיחה, כן.‬

1080
01:01:38,375 --> 01:01:41,750
‫אבל מי מבקש נתיחה שלאחר המוות‬
‫של מישהו שמת מסרטן סופני?‬

1081
01:01:44,791 --> 01:01:46,750
‫ואם לא אצליח לארגן לה צנתר מרכזי?‬

1082
01:01:47,416 --> 01:01:50,416
‫תצטרך לשים את האשלגן ישירות במתקן העירוי.‬

1083
01:01:51,208 --> 01:01:52,125
‫זה איטי יותר.‬

1084
01:01:53,041 --> 01:01:55,166
‫נסה לשכנע אותם לשים את הצנתר המרכזי.‬

1085
01:01:55,666 --> 01:01:57,750
‫זה מהיר יותר. זה הולך ישר אל הלב.‬

1086
01:02:00,541 --> 01:02:01,375
‫דוקטור.‬

1087
01:02:01,958 --> 01:02:04,041
‫כן, מה שלומך?‬
‫-אפשר לדבר איתך?‬

1088
01:02:05,291 --> 01:02:07,666
‫קחי את זה למעבדה. נתראה שם. כן.‬

1089
01:02:08,333 --> 01:02:11,791
‫אנחנו הולכים הביתה.‬
‫-תדבר על זה עם ד"ר ויניה.‬

1090
01:02:11,875 --> 01:02:14,833
‫כן, כמובן.‬
‫אבל אני צריך שתשימי לה צנתר מרכזי.‬

1091
01:02:14,916 --> 01:02:16,250
‫צנתר מרכזי? בשביל מה?‬

1092
01:02:16,916 --> 01:02:19,583
‫בשביל… תרופות,‬
‫למקרה שתצטרך אותן, אני מניח.‬

1093
01:02:19,666 --> 01:02:20,875
‫מי אמר לך את זה?‬

1094
01:02:21,458 --> 01:02:24,208
‫הקלינאי שלה, רופא המשפחה שלנו.‬

1095
01:02:24,750 --> 01:02:27,458
‫לא, שיתקשר אלינו. לא נוכל לשים צנתר מרכזי.‬

1096
01:02:27,541 --> 01:02:30,500
‫חייבת להיות לכך סיבה רפואית.‬

1097
01:02:31,041 --> 01:02:31,875
‫שיתקשר אלינו.‬

1098
01:02:32,583 --> 01:02:33,416
‫בסדר.‬

1099
01:02:34,041 --> 01:02:34,875
‫תודה.‬

1100
01:02:55,625 --> 01:02:56,750
‫מה אדריאן אמר?‬

1101
01:02:59,000 --> 01:03:00,916
‫את זוכרת על מה דיברנו?‬
‫-כן.‬

1102
01:03:01,916 --> 01:03:04,625
‫שאם מישהו יצטרך לעשות את זה,‬
‫זה חייב להיות אני.‬

1103
01:03:04,708 --> 01:03:05,541
‫כן.‬

1104
01:03:06,166 --> 01:03:07,208
‫זה קצת אשלגן.‬

1105
01:03:08,416 --> 01:03:09,250
‫זה מיידי.‬

1106
01:03:10,375 --> 01:03:13,708
‫אדריאן מכין את המזרק,‬
‫ואני שם אותו בעירוי שלך.‬

1107
01:03:16,291 --> 01:03:17,500
‫מה אם הם יגלו?‬

1108
01:03:18,541 --> 01:03:20,166
‫זה בלתי אפשרי, מארי.‬

1109
01:03:21,250 --> 01:03:22,083
‫אדריאן…‬

1110
01:03:23,125 --> 01:03:24,125
‫אדריאן אמר לי.‬

1111
01:03:25,250 --> 01:03:27,583
‫לא עושים נתיחות שלאחר המוות לחולי סרטן.‬

1112
01:03:31,791 --> 01:03:33,458
‫לא עדיף שנלך הביתה?‬

1113
01:03:34,166 --> 01:03:35,000
‫כן.‬

1114
01:03:35,833 --> 01:03:37,333
‫נלך הביתה ונעשה את זה שם.‬

1115
01:03:40,125 --> 01:03:44,125
‫אבל אם נלך הביתה ואמות למוחרת,‬
‫הם יתפסו אותנו. הם לא טיפשים.‬

1116
01:03:47,250 --> 01:03:50,375
‫וטומי מאבד את שני הוריו‬
‫כי אתה יכול ללכת לכלא.‬

1117
01:03:50,458 --> 01:03:51,333
‫זה לא טוב.‬

1118
01:03:53,208 --> 01:03:55,708
‫אתה שיכור?‬
‫שתית בקבוק ויסקי שלם?‬

1119
01:03:55,791 --> 01:03:58,500
‫מה זאת אומרת "תהרוג אותה"?‬
‫-כן, אני אעשה את זה.‬

1120
01:03:59,291 --> 01:04:00,916
‫דיברנו על זה כשכל זה התחיל.‬

1121
01:04:01,458 --> 01:04:04,125
‫היא תישאר פה עוד חמישה חודשים,‬
‫ניפרד עוד מאה פעם?‬

1122
01:04:04,708 --> 01:04:06,666
‫מי אמר שהיא תהיה פה חמישה חודשים?‬

1123
01:04:07,833 --> 01:04:10,333
‫חמישה, עשרה ימים. זה אותו הדבר, זה עינוי.‬

1124
01:04:10,416 --> 01:04:12,666
‫אי אפשר ככה.‬
‫מרדימים אותה, היא מתעוררת.‬

1125
01:04:17,083 --> 01:04:19,333
‫מישהו צריך לתת לה את האשלגן הארור הזה.‬

1126
01:04:22,166 --> 01:04:23,125
‫תגידי שאני צודק.‬

1127
01:04:23,708 --> 01:04:26,208
‫אני לא משוגע.‬
‫אני לא יכול לראות אותה סובלת.‬

1128
01:04:26,291 --> 01:04:30,083
‫לא, אני יודעת, אתה חייב להרוג אותה,‬
‫זה פשוט קשה כשאתה אומר את זה.‬

1129
01:04:31,125 --> 01:04:34,125
‫דיברת עם הרופא ההוא, ויניה, הרופא הראשי?‬

1130
01:04:35,750 --> 01:04:37,291
‫לא, אני לא רוצה לערב אותו.‬

1131
01:04:37,375 --> 01:04:40,208
‫אבל הוא אמר שהוא יטפל בזה.‬
‫-כדי להשתחרר ממני.‬

1132
01:04:48,416 --> 01:04:50,708
‫פדריקו, חיפשתי אותך.‬
‫-מה שלומך?‬

1133
01:04:50,791 --> 01:04:52,208
‫אני אלך למארי.‬
‫-בסדר.‬

1134
01:04:52,291 --> 01:04:55,666
‫ד"ר ויניה אמר‬
‫שמריה צריכה לחתום על הטופס הזה‬

1135
01:04:56,291 --> 01:05:00,208
‫לסרב לקבל הליכי החייאה. בסדר?‬

1136
01:05:00,291 --> 01:05:04,250
‫ברגע שהיא תחתום על זה,‬
‫הוא יזמין את ההרדמה ליום שישי.‬

1137
01:05:04,833 --> 01:05:05,708
‫סוף סוף.‬

1138
01:05:06,583 --> 01:05:07,458
‫זה סיוט.‬

1139
01:05:08,583 --> 01:05:11,083
‫אנחנו צריכים שהנוטריון יבוא לחתימה?‬

1140
01:05:11,166 --> 01:05:13,500
‫לא, החתימה שלה מספיקה.‬

1141
01:05:13,583 --> 01:05:15,666
‫אבל מה שכן, לא לפרסם דבר ברשת.‬

1142
01:05:15,750 --> 01:05:17,375
‫לא, כמובן.‬
‫-יופי.‬

1143
01:05:17,875 --> 01:05:19,375
‫בסדר, תודה.‬
‫-אין בעיה.‬

1144
01:05:24,041 --> 01:05:25,458
‫מארי, אהובה.‬

1145
01:05:26,750 --> 01:05:27,875
‫את צריכה לחתום כאן.‬

1146
01:05:28,833 --> 01:05:29,708
‫איפה?‬
‫-כאן.‬

1147
01:05:30,708 --> 01:05:31,541
‫כאן.‬

1148
01:05:32,166 --> 01:05:33,000
‫בבקשה.‬

1149
01:05:33,916 --> 01:05:36,125
‫תחתמי כאן, והם ירדימו אותך ביום שישי.‬

1150
01:05:37,291 --> 01:05:38,125
‫וזהו זה.‬

1151
01:05:41,500 --> 01:05:42,625
‫מי אישר את זה?‬

1152
01:05:43,541 --> 01:05:44,375
‫ויניה.‬

1153
01:05:47,291 --> 01:05:48,125
‫זהו?‬

1154
01:05:49,208 --> 01:05:51,000
‫אני אלך לפני שהוא יתחרט על זה.‬

1155
01:05:51,083 --> 01:05:53,166
‫תירגע קצת.‬
‫-אני ממהר. למה את מצפה?‬

1156
01:06:02,666 --> 01:06:04,375
‫את מוכנה לארגן את הפרידה שלי?‬

1157
01:06:11,041 --> 01:06:11,916
‫הינה רוקסי.‬

1158
01:06:13,291 --> 01:06:14,458
‫היי.‬
‫-היי.‬

1159
01:06:14,541 --> 01:06:15,375
‫היי.‬

1160
01:06:16,041 --> 01:06:16,958
‫אני הראשונה?‬

1161
01:06:17,041 --> 01:06:18,541
‫לא, לטי הייתה ראשונה.‬
‫-אה.‬

1162
01:06:19,041 --> 01:06:22,916
‫איך היה? על מה דיברתן?‬
‫-לא יודעת… מה את רוצה שאגיד?‬

1163
01:06:23,000 --> 01:06:25,291
‫ואת?‬
‫-לא, ביקשתי להיות אחרונה.‬

1164
01:06:26,166 --> 01:06:28,250
‫אבל אני עוד לא יודעת אם אלך.‬

1165
01:06:31,083 --> 01:06:32,625
‫אני לא יודעת…‬

1166
01:06:33,750 --> 01:06:34,833
‫אוי, חרא.‬

1167
01:06:35,541 --> 01:06:36,375
‫בסדר.‬

1168
01:06:36,875 --> 01:06:39,583
‫קחי כדור הרגעה.‬
‫-כן. אפשר עוד אחד?‬

1169
01:06:39,666 --> 01:06:41,916
‫לא, ילדה, שניים? את תיכנסי מזילה ריר.‬

1170
01:06:42,000 --> 01:06:44,541
‫אבל היא בוכה הרבה.‬
‫אולי אוכל לתת לה עוד אחד.‬

1171
01:06:44,625 --> 01:06:47,500
‫תוכלי לקחת אחד כשתצאי.‬
‫-כן, או מאוחר יותר.‬

1172
01:06:47,583 --> 01:06:48,916
‫אני מעדיפה…‬
‫-זה הרבה.‬

1173
01:06:49,000 --> 01:06:51,166
‫אתן לך אחר כך.‬
‫-טוב, אני עולה למעלה.‬

1174
01:06:52,875 --> 01:06:53,750
‫בהצלחה.‬

1175
01:07:06,958 --> 01:07:07,958
‫היי, רוקסי.‬

1176
01:07:08,666 --> 01:07:09,708
‫היי, מארי.‬

1177
01:07:15,708 --> 01:07:17,250
‫אני מטומטמת.‬

1178
01:07:17,333 --> 01:07:19,291
‫אמרו לי אלפי פעמים.‬

1179
01:07:19,375 --> 01:07:20,208
‫אני מצטערת.‬

1180
01:07:20,708 --> 01:07:22,916
‫הכול בסדר, רוקסי.‬

1181
01:07:29,541 --> 01:07:30,541
‫אני אף פעם…‬

1182
01:07:30,625 --> 01:07:33,666
‫זו הפעם הראשונה שיש לי פרידה כזאת.‬

1183
01:07:35,416 --> 01:07:36,916
‫טוב, אל תדאגי.‬

1184
01:07:38,125 --> 01:07:40,083
‫זו גם הפעם הראשונה שאני גוססת.‬

1185
01:07:43,541 --> 01:07:45,083
‫את תמיד מתנהגת אותו דבר.‬

1186
01:07:46,166 --> 01:07:47,000
‫תראי.‬

1187
01:07:49,500 --> 01:07:51,125
‫גם אני עשיתי קעקוע.‬

1188
01:07:53,333 --> 01:07:55,416
‫אני אזכור אותך תמיד.‬

1189
01:07:55,500 --> 01:07:59,833
‫כשאחליף בגדים, כשאתקלח, כשאזדיין.‬

1190
01:08:08,166 --> 01:08:11,000
‫בכל פעם שיש לך זמן פנוי,‬
‫קחי את טומי החוצה.‬

1191
01:08:12,541 --> 01:08:14,041
‫בסדר? קחי את טומי לסיבוב.‬

1192
01:08:15,000 --> 01:08:15,833
‫תזכרי.‬
‫-כן.‬

1193
01:08:19,166 --> 01:08:20,500
‫תמסרי נשיקה לאימא שלך.‬

1194
01:08:36,875 --> 01:08:37,750
‫אפשר?‬

1195
01:08:39,125 --> 01:08:40,166
‫בוא הנה, צ'ארלי.‬

1196
01:08:56,500 --> 01:08:59,458
‫אני לא יודע איך להיפרד.‬
‫איך… איך נעשה את זה?‬

1197
01:09:03,750 --> 01:09:05,375
‫היה תענוג להכיר אותך.‬

1198
01:09:06,958 --> 01:09:08,458
‫אני לא יודעת. רק זה.‬

1199
01:09:14,250 --> 01:09:16,541
‫ואיך מתקדמת הבנייה?‬
‫-היא נעצרה.‬

1200
01:09:17,041 --> 01:09:19,916
‫אוי.‬
‫-מסתבר שאני צריך להשיג עוד כסף.‬

1201
01:09:22,000 --> 01:09:25,208
‫אתה חייב לעבוד, צ'ארלי. לעבוד הרבה.‬
‫אני רצינית.‬

1202
01:09:25,291 --> 01:09:28,208
‫תעשה מלא כסף. מלא כסף.‬

1203
01:09:30,041 --> 01:09:31,833
‫אני רוצה להודות לך, על…‬

1204
01:09:32,500 --> 01:09:34,708
‫כל השנים שאנחנו מכירים, כי…‬

1205
01:09:36,291 --> 01:09:39,708
‫את היחידה שאני יכול להיות ספונטני איתה.‬

1206
01:09:45,208 --> 01:09:46,458
‫אני אתאיסט, כמוך.‬

1207
01:09:47,333 --> 01:09:48,250
‫אבל…‬

1208
01:09:51,208 --> 01:09:52,708
‫אם יש עולם הבא,‬

1209
01:09:54,416 --> 01:09:56,458
‫תשלחי לי סימנים.‬

1210
01:09:59,333 --> 01:10:00,500
‫תכתבי לי…‬

1211
01:10:02,333 --> 01:10:05,083
‫על מראה ערפילית בשירותים.‬

1212
01:10:08,166 --> 01:10:10,375
‫או על המחברת הקטנה שנתת לי,‬

1213
01:10:10,458 --> 01:10:12,416
‫המרופדת בבד. שם.‬

1214
01:10:14,583 --> 01:10:15,416
‫תכתבי משהו.‬

1215
01:10:31,958 --> 01:10:34,916
‫למה שלא תלך, צ'ארלי, אם יש לך דברים לעשות?‬
‫פשוט לך.‬

1216
01:10:35,791 --> 01:10:37,541
‫לא. ביטלתי הכול להיום.‬

1217
01:10:44,125 --> 01:10:45,041
‫היום זה היום.‬

1218
01:10:48,458 --> 01:10:49,791
‫לוצ'ו.‬
‫-היי.‬

1219
01:10:49,875 --> 01:10:51,750
‫היי, אימא, מה שלומך?‬

1220
01:10:51,833 --> 01:10:52,916
‫בסדר.‬
‫-שלום, אהובי.‬

1221
01:10:53,583 --> 01:10:55,750
‫היי.‬
‫-אתה רוצה שנבוא איתך, פדה?‬

1222
01:10:55,833 --> 01:10:57,458
‫לא, תלכו מאוחר יותר.‬

1223
01:10:57,541 --> 01:11:00,666
‫חוץ מזה, אני משאיר את טומי לבד עם מארי.‬
‫שבו.‬

1224
01:11:09,833 --> 01:11:12,833
‫זה כפתור קטן למקרה שמישהו צריך עזרה.‬

1225
01:11:14,333 --> 01:11:16,125
‫לוחצים עליו, הוא מצלצל בפעמון,‬

1226
01:11:16,625 --> 01:11:19,416
‫והפעמון גורם למישהו לבוא ולתקן אותה.‬

1227
01:11:21,833 --> 01:11:23,125
‫זה השתגע?‬

1228
01:11:23,625 --> 01:11:24,625
‫קצת.‬

1229
01:11:24,708 --> 01:11:25,791
‫קצת?‬
‫-כן.‬

1230
01:11:25,875 --> 01:11:27,875
‫לא הרבה?‬

1231
01:11:27,958 --> 01:11:29,708
‫שלום.‬

1232
01:11:30,208 --> 01:11:32,666
‫שלום.‬
‫-שלום!‬

1233
01:11:32,750 --> 01:11:34,083
‫שלום!‬

1234
01:11:34,750 --> 01:11:35,916
‫שלום.‬
‫-הינה.‬

1235
01:11:36,000 --> 01:11:37,375
‫שלום.‬

1236
01:11:40,541 --> 01:11:43,041
‫שלום.‬
‫-אני אהיה בחוץ, אם תצטרכו משהו.‬

1237
01:11:43,125 --> 01:11:44,291
‫תודיעו לי.‬
‫-בסדר.‬

1238
01:11:47,250 --> 01:11:50,416
‫היי.‬
‫-מי זה איש השלד?‬

1239
01:11:50,500 --> 01:11:52,250
‫נכון?‬
‫-חשבתי…‬

1240
01:12:14,375 --> 01:12:15,416
‫איזה זה?‬

1241
01:12:18,291 --> 01:12:19,125
‫זה?‬

1242
01:12:20,208 --> 01:12:21,250
‫פרצוף ביצת עין.‬

1243
01:12:24,291 --> 01:12:25,375
‫פרצוף מנדרינה?‬

1244
01:12:28,125 --> 01:12:29,166
‫ניחשתי!‬

1245
01:12:31,500 --> 01:12:33,666
‫עכשיו תורי. תתרכז.‬

1246
01:12:34,625 --> 01:12:38,250
‫בוא נראה אם תצליח לנחש את זה. זה פרי קשה.‬

1247
01:12:38,333 --> 01:12:39,166
‫כן.‬

1248
01:12:42,750 --> 01:12:43,750
‫זה…‬

1249
01:12:44,791 --> 01:12:46,583
‫פרצוף בננה.‬

1250
01:12:47,375 --> 01:12:48,500
‫בננה. עכשיו תורך.‬

1251
01:12:50,458 --> 01:12:51,375
‫והפרצוף הזה?‬

1252
01:12:54,000 --> 01:12:54,875
‫זה מריר?‬

1253
01:12:57,083 --> 01:12:57,916
‫אשכולית?‬

1254
01:12:59,916 --> 01:13:01,958
‫באמת?‬
‫-קיבלת כוכב.‬

1255
01:13:03,041 --> 01:13:06,041
‫כי, כי זכיתי.‬
‫-לא, אין לך כוכבים.‬

1256
01:13:06,125 --> 01:13:07,833
‫בכלל? שום כוכב?‬

1257
01:13:08,333 --> 01:13:11,833
‫כי הפסדת.‬
‫-ולאן הולכים כשמפסידים?‬

1258
01:13:13,500 --> 01:13:15,875
‫לשום מקום, נשארים כאן. לשחק.‬

1259
01:13:21,916 --> 01:13:24,750
‫לעולם לא אוכל להסביר לך‬
‫כמה אני אוהבת אותך.‬

1260
01:13:25,666 --> 01:13:27,916
‫השמחה בלראות את ההבעות שלך‬

1261
01:13:28,916 --> 01:13:31,041
‫ואת הכעס על שעזבתי כל כך מוקדם.‬

1262
01:13:31,125 --> 01:13:31,958
‫זה…‬

1263
01:13:32,041 --> 01:13:35,958
‫אבל למות זה חלק מהחיים,‬
‫ולעיתים קרובות זה…‬

1264
01:13:37,375 --> 01:13:39,541
‫לא הוגן? מיותר?‬

1265
01:13:40,125 --> 01:13:42,333
‫טוב, יש מקרי מוות גרועים יותר,‬

1266
01:13:42,416 --> 01:13:46,000
‫של חיים בלי אהבה,‬
‫בלי שמחה, תשוקה או שום דבר.‬

1267
01:13:46,625 --> 01:13:48,625
‫בלי פדה, מארי או טומי.‬

1268
01:13:50,125 --> 01:13:54,083
‫זה מוות עצוב ומתוק. תחשוב על זה.‬

1269
01:13:54,916 --> 01:13:57,291
‫אתה תבין את זה, ילדון שלי.‬

1270
01:13:57,958 --> 01:13:58,791
‫אוקאפי שלי.‬

1271
01:14:08,083 --> 01:14:09,291
‫שלום, צוהריים טובים.‬

1272
01:14:10,125 --> 01:14:12,083
‫תוכלו לחכות רגע? היא עם הבן שלנו.‬

1273
01:14:12,625 --> 01:14:15,166
‫כן.‬
‫-נחזור בסוף הסבב.‬

1274
01:14:15,250 --> 01:14:16,750
‫תודה רבה. זה נחמד מצידכן.‬

1275
01:14:17,375 --> 01:14:18,208
‫תודה.‬

1276
01:14:50,000 --> 01:14:52,833
‫- היי, כולם, זה פדריקו, בעלה של מארי. -‬

1277
01:14:52,916 --> 01:14:55,416
‫- אני אחראי על החשבון שלה -‬

1278
01:14:55,500 --> 01:14:59,833
‫- כי כבר אין ביכולתה לצייץ. -‬

1279
01:15:08,583 --> 01:15:09,416
‫מה השעה?‬

1280
01:15:10,083 --> 01:15:11,125
‫כמעט 17:00.‬

1281
01:15:12,666 --> 01:15:14,416
‫היי, היו לה 2,000 ריטוויטים.‬

1282
01:15:25,375 --> 01:15:27,083
‫מה שלומך?‬
‫-היי, מה שלומך?‬

1283
01:15:27,166 --> 01:15:28,250
‫הכול בסדר?‬
‫-כן.‬

1284
01:15:28,333 --> 01:15:29,583
‫אפשר לשאול משהו?‬
‫-כן.‬

1285
01:15:29,666 --> 01:15:32,291
‫יש למינון הזה יש השפעה מיידית?‬
‫-איזה מינון?‬

1286
01:15:32,375 --> 01:15:35,375
‫מינון ההרדמה.‬
‫-לא, זה המינון הרגיל.‬

1287
01:15:35,458 --> 01:15:37,541
‫למה המינון הרגיל? הוסכם שהיא תורדם.‬

1288
01:15:38,041 --> 01:15:39,250
‫לא שידוע לי.‬

1289
01:15:40,916 --> 01:15:42,375
‫היא חתמה על הטופס.‬

1290
01:15:43,416 --> 01:15:45,708
‫כדאי שתדבר עם ד"ר מולינה.‬
‫-איפה היא?‬

1291
01:15:45,791 --> 01:15:46,833
‫בקומה השנייה.‬

1292
01:15:48,041 --> 01:15:48,916
‫אני כבר חוזר.‬

1293
01:15:57,916 --> 01:16:00,333
‫תקשיבי, גברתי הרופאה.‬
‫למה לא מרדימים אותה?‬

1294
01:16:00,833 --> 01:16:04,166
‫אתה תקשיב לי.‬
‫יש גבולות מסוימים שאני לא מוכנה לחצות.‬

1295
01:16:04,250 --> 01:16:07,791
‫על אילו גבולות את מדברת?‬
‫-גבולות האמונות שלי.‬

1296
01:16:07,875 --> 01:16:09,875
‫בסדר, אבקש מד"ר דייגו ויניה‬

1297
01:16:09,958 --> 01:16:12,458
‫לשלוח אדם שמוכן לעשות את מה שצריך לעשות.‬

1298
01:16:12,541 --> 01:16:14,500
‫טוב, זאת ההחלטה שלך.‬

1299
01:16:15,000 --> 01:16:18,208
‫דוקטור, אני מבין ומכבד את עמדתך.‬

1300
01:16:18,291 --> 01:16:19,541
‫באמת. נקודה.‬

1301
01:16:20,041 --> 01:16:21,833
‫אבל בבקשה תנסי להבין אותי.‬

1302
01:16:21,916 --> 01:16:24,250
‫מריה לא יכולה להמשיך לחיות בתנאים האלה.‬

1303
01:16:25,250 --> 01:16:28,166
‫להקיא את המעט שהיא אוכלת,‬
‫עם כאב בלתי נסבל.‬

1304
01:16:28,250 --> 01:16:32,041
‫אם הייתה תקווה קלה, נניח אחת מתוך אלף,‬

1305
01:16:32,125 --> 01:16:33,125
‫הייתי מסכים איתך.‬

1306
01:16:33,625 --> 01:16:34,750
‫אבל את יודעת שאין.‬

1307
01:16:35,708 --> 01:16:39,041
‫תראה, חיים זה קדוש מבחינתי,‬
‫אפילו במצב של מריה.‬

1308
01:16:39,125 --> 01:16:41,291
‫אני יכולה להרוג כאב, אבל לא את האדם.‬

1309
01:16:42,208 --> 01:16:43,583
‫לכן החלטתי להיות רופאה.‬

1310
01:16:49,625 --> 01:16:50,750
‫סלחי לי לרגע.‬

1311
01:16:54,083 --> 01:16:54,916
‫פדריקו.‬

1312
01:16:56,083 --> 01:16:57,416
‫מה שלומך?‬
‫-מה קרה?‬

1313
01:16:57,500 --> 01:16:58,583
‫אני אגיד לך מה.‬

1314
01:16:58,666 --> 01:17:01,791
‫עלו עלינו. זה לא בגללי או בגלל המנהל.‬

1315
01:17:01,875 --> 01:17:04,333
‫עורך הדין של בית החולים בא והיה חד משמעי:‬

1316
01:17:04,416 --> 01:17:06,250
‫הוא לא רוצה הרדמה סופנית למריה.‬

1317
01:17:06,916 --> 01:17:09,916
‫אם נעשה את זה‬
‫ויבקשו את ההיסטוריה הרפואית, ישימו לב.‬

1318
01:17:10,000 --> 01:17:11,875
‫אבל זה לא בלתי חוקי.‬
‫-הם נלחצו.‬

1319
01:17:11,958 --> 01:17:13,208
‫הם מפחדים מהתקשורת.‬

1320
01:17:13,291 --> 01:17:15,541
‫הם מפחדים שאיזה עיתונאי חסר מצפון‬

1321
01:17:15,625 --> 01:17:19,125
‫יפרסם מאמר שיאשים את בית החולים‬
‫בביצוע המתת חסד ממוסכת.‬

1322
01:17:19,833 --> 01:17:23,416
‫תאר לעצמך, "בית החולים הורג מטופל".‬
‫זה תמיד מוכר.‬

1323
01:17:24,291 --> 01:17:25,958
‫אז מה עכשיו?‬
‫-לא, תירגע.‬

1324
01:17:27,000 --> 01:17:29,625
‫ההבדל הוא שמה שיכולנו לעשות תוך יומיים,‬

1325
01:17:30,333 --> 01:17:32,583
‫עכשיו נעשה בשבעה או שמונה.‬

1326
01:17:33,250 --> 01:17:34,791
‫כך שאף אחד לא יחשוד בכלום.‬

1327
01:17:35,625 --> 01:17:36,458
‫היא לא תסבול?‬

1328
01:17:37,000 --> 01:17:40,000
‫לא. קולטני הכאב במוח שלה ידוכאו.‬

1329
01:17:40,541 --> 01:17:42,250
‫אבל היא תהיה בהכרה?‬
‫-לא.‬

1330
01:17:42,333 --> 01:17:44,250
‫היא לא תהיה בהכרה. היא לא תסבול.‬

1331
01:17:49,625 --> 01:17:52,291
‫הגבות היפות האלה. הן כמו של אימא שלך?‬

1332
01:17:52,791 --> 01:17:54,416
‫לא.‬
‫-כמו של אבא שלך?‬

1333
01:17:54,500 --> 01:17:55,333
‫לא.‬

1334
01:17:55,958 --> 01:17:57,000
‫כמו שלך?‬

1335
01:17:58,500 --> 01:17:59,750
‫אכלתי איש.‬

1336
01:18:00,750 --> 01:18:02,041
‫ידעת?‬
‫-כן.‬

1337
01:18:02,583 --> 01:18:04,166
‫הייתי רעב ואכלתי אותו.‬

1338
01:18:05,041 --> 01:18:06,250
‫אכלתי עוד דג.‬

1339
01:18:08,833 --> 01:18:10,416
‫אכלתי גברת!‬

1340
01:18:11,041 --> 01:18:12,375
‫אכלתי גברת.‬

1341
01:18:12,958 --> 01:18:14,333
‫אכלתי דג.‬

1342
01:18:14,875 --> 01:18:16,916
‫בוא נלך לדג הבא.‬

1343
01:18:17,666 --> 01:18:18,583
‫הוא ברח…‬

1344
01:18:20,916 --> 01:18:22,041
‫אני אוכל אותו.‬

1345
01:18:23,083 --> 01:18:24,000
‫הם הרגו אותי.‬

1346
01:18:25,625 --> 01:18:26,791
‫הם הרגו אותי!‬

1347
01:18:27,833 --> 01:18:30,041
‫הם הרגו אותי. אני לא מאמין.‬

1348
01:18:30,666 --> 01:18:32,333
‫הם הרגו אותך?‬
‫-כן.‬

1349
01:18:33,500 --> 01:18:34,500
‫הם הרגו אותי.‬

1350
01:18:35,041 --> 01:18:36,291
‫הם מרושעים.‬

1351
01:18:37,166 --> 01:18:38,041
‫איזו באסה.‬

1352
01:18:38,875 --> 01:18:40,458
‫איזו באסה.‬

1353
01:18:40,541 --> 01:18:42,166
‫איזו באסה. וואו.‬

1354
01:19:19,375 --> 01:19:21,041
‫שום דבר אינו נמשך לנצח.‬

1355
01:19:22,041 --> 01:19:24,875
‫לא גלידה, לא סרטים,‬

1356
01:19:25,375 --> 01:19:26,708
‫גם לא הדברים המכוערים,‬

1357
01:19:26,791 --> 01:19:28,041
‫גם לא הדברים הנחמדים.‬

1358
01:19:28,666 --> 01:19:30,333
‫גם לא עלי עץ,‬

1359
01:19:31,916 --> 01:19:32,750
‫וגם לא אימא.‬

1360
01:19:34,166 --> 01:19:37,875
‫אבל אני אהיה בליבך עד שלא תהיה כאן יותר,‬

1361
01:19:37,958 --> 01:19:39,916
‫אבל אתה תהיה בליבם של אחרים.‬

1362
01:19:40,750 --> 01:19:42,833
‫וכך, שום דבר לא מת לעולם.‬

1363
01:19:43,500 --> 01:19:45,541
‫ומשהו תמיד מחזיק מעמד.‬

1364
01:19:51,750 --> 01:19:54,416
‫- תאהב. תטייל. תקרא. תסתכל. תקשיב. -‬

1365
01:19:54,500 --> 01:19:56,708
‫- תנגן מוזיקה. תצייר. תלמד. -‬

1366
01:19:56,791 --> 01:19:59,208
‫- תעבוד. תצא למסעות. תצרוך במידה. -‬

1367
01:19:59,291 --> 01:20:01,750
‫- תרדוף. תעזוב. תקשיב לאבא שלך. -‬

1368
01:20:01,833 --> 01:20:04,250
‫- תתלונן. תציית. תאכל. תשים ג'קט. -‬

1369
01:20:04,333 --> 01:20:07,375
‫- טוב, תעשה מה שתרצה. -‬

1370
01:20:09,833 --> 01:20:15,458
‫- ותחשוב עליי מדי פעם. -‬

1371
01:20:17,791 --> 01:20:21,541
‫- מריה ואסקס קיבלה הרדמה סופנית‬
‫ונפטרה ב-21 באפריל, 2015. -‬

1372
01:20:21,625 --> 01:20:23,000
‫- כעבור מספר חודשים, -‬

1373
01:20:23,083 --> 01:20:27,750
‫- המחברת שהיא הכינה לבנה‬
‫פורסמה והפכה לרב-מכר. -‬

1374
01:20:48,708 --> 01:20:53,041
‫"אתה כבר לא לצידי, אהובי‬

1375
01:20:53,875 --> 01:20:57,791
‫יש לי רק בדידות בנשמה‬

1376
01:20:58,625 --> 01:21:01,041
‫ואם אינני יכולה לראות אותך יותר‬

1377
01:21:01,125 --> 01:21:06,541
‫למה אלוהים גרם לי לאהוב אותך,‬
‫כדי שאסבול יותר?‬

1378
01:21:07,875 --> 01:21:12,041
‫תמיד היית הסיבה שלי לחיות‬

1379
01:21:13,125 --> 01:21:17,291
‫סגידה לך הייתה הדת שלי‬

1380
01:21:17,958 --> 01:21:20,291
‫ובנשיקותיך מצאתי‬

1381
01:21:20,875 --> 01:21:26,125
‫את החום שבתשוקה ואהבה‬

1382
01:21:27,625 --> 01:21:32,541
‫זהו סיפורה של אהבה שאין כמותה‬

1383
01:21:32,625 --> 01:21:37,041
‫שגרמה לי להבין טוב ורע‬

1384
01:21:37,125 --> 01:21:41,875
‫שנתנה אור לחיי‬

1385
01:21:41,958 --> 01:21:45,916
‫ואז כיבתה אותו‬

1386
01:21:47,166 --> 01:21:51,041
‫אילו חיים אפלים‬

1387
01:21:51,125 --> 01:21:55,208
‫לא אוכל לחיות ללא אהבתך‬

1388
01:21:56,125 --> 01:22:01,500
‫זהו סיפורה של אהבה"‬

1389
01:23:31,833 --> 01:23:36,916
‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬